EN

חיפוש

כבדהו וחשדהו

גיורא קדר

עד כמה אפשר לסמוך על המפות האלקטרוניות?

לצערנו, פגיעה בשרטון הוא אירוע שכיח בשיט הבינלאומי, אך עלייתה של היאכטהTEAM VESTAS WIND על ריף באוקיינוס ההודי (סרוק את הקוד למידע נוסף), בקרבת האי מדגסקר, היה אירוע יוצא דופן. מדובר ביאכטה המשתתפת בתחרות הבינלאומית של הוולבו אושן רייס, תחרות המושכת התעניינות תקשורתית בינלאומית רחבה. מטבע הדברים התמקדה ההתעניינות בתאונה, אשר לא הייתה מחויבת המציאות, בעיקר בשל צוות המקצוענים שמנה שמונה שייטים, מהשורה הראשונה בעולם. למרות שאחד מהשייטים הינו נווט מנוסה ביותר אשר מאחוריו עשרות אלפי מיילים מסביב לעולם (הוא גם משתכר בהתאם), וציוד הניווט העומד לרשותו הוא המילה האחרונה הקיימת בעולם הניווט, לא נמנעה הפגיעה בשרטון, אשר גרמה לנזק פיסי גדול ליאכטה ונזק תדמיתי גדול עוד יותר לנווט, לסקיפר ולמותג שהיאכטה מייצגת. הפגיעה גרמה להתעניינות עולמית חסרת תקדים בנסיבות תקלת הניווט.
כדי לספק את הסקרנות הטבעית, נאמר מיד: הפגיעה בשרטון אירעה כתוצאה מטעות אנוש. הנווט לקח מיד את האחריות על עצמו.
 
האם זאת באמת רק טעות אנוש? מדוע היא ארעה? האם התאונה היא סימפטום מדאיג של שימוש לא נכון בציוד, מבלי לאמת או לבדוק נתונים? על נושאים אלו ננסה לענות בהמשך.
 
לנווט עם מפה אלקטרונית
תיאור האירוע שבו פתחנו, מציג התרחשות שרובנו חווים אותה בכל הפלגה. אנחנו מפליגים תוך הסתמכות מוחלטת על המפה האלקטרונית המוזנת בנתוני ה GPS. השייטים המקפידים יותר פותחים את מדריך החופאות לפני כניסה למפרץ או מעגן, בודדים מחזיקים גם מפות נייר על שולחן הניווט, בודדים עוד יותר מחזיקים מפות נייר מפורטות של אזורי שיט קריטיים כמו מיצרים או כניסות לנמלים. ביאכטה "וסטאס" כלל ציוד הניווט בין השאר שני צגים של מפה דיגיטאלית, האחד עם תוכנת מפות אלקטרונית שלC MAP  והשני עם סט מפות שלADRENA . צג אחד שימש לניווט והשני לתכנון הנתיב ותחזיות מטאורולוגיות. בנוסף היה ביאכטה סט מפות נייר אשר כיסה את כל המסלול. הנווט הכיר היטב את הנתיב ואף תדרך את הצוות. לטענתו הוא טעה בכך שלא שינה את מצב המפה הדיגיטאלית למפורטת יותר בשעה שהפליגו בקרבת הריף הגדול המשתרע צפונית מזרחית לאי מדגסקר.
המפה האלקטרונית במחשב הניווט של היאכטה היה צריך להיות במצב שלZOOM IN  על נתיב ההפלגה, מכיוון שהוא לא היה במצב זה, הסקיפר היה בטוח שהוא מפליג בעומק של 40 מטר. התבוננו במפות המסומנות ב- A1 ו- A2A1 היא המפה הדיגיטאלית בקנה המידה שבה הפליגה היאכטה, A2 היא המוגדלת והמפורטת יותר, אין צורך לפרט את ההבדל.
 
מדוע חשובה מפת הנייר?
המפות האלקטרוניות נמכרות בשתי שיטות. מפות הנמכרות כדיסק סגור ומפות המוזנות באמצעות האינטרנט למכשירי המנויים. לכל אחת מהשיטות יש חסרון. השיטה הראשונה אינה מאפשרת עדכון, השיטה השנייה מותנית באינטרנט זמין, ופתוחה לתקלות, טעויות והטעיות. דוגמא לטעות כזאת היא מפת התרגול של חופי ישראל. מפה זאת הוכנה על ידי מרכז המיפוי הישראלי עבור משרד התחבורה על מנת לתרגל ולבחון משיטים. במפה זאת הוספו פריטים דמיוניים, כמו אי מול חיפה, על מנת לאפשר תרגול סימני מפות מירבי. לפני כחודשיים הופתעו משתמשי אחת מתוכנות המפות לראות מפה כזאת מוצגת כמפת חופי ישראל. השייטים המופתעים לא ידעו שנוספה לנו מרינה בחוף הכרמל ואי מול חיפה. הנושא הופיע מיד בפורומים של שייטים והמפה הוסרה. איך הגיעה מפת התרגול לתוכנת המפות המכובדת? פנינו לספק התוכן אך לא קיבלנו תשובה. הספקית הסבה את ליבנו להבהרה המופיעה בפתיחת התוכנה ובה נאמר שמפות אלו אינן מפות ניווט. שייט וותיק יאמר לנו מיד כי גם את מפות הנייר יש לעדכן בעזרת הפרסומים באינטרנט, המופצים על ידי המוציא לאור. אמת, אך את מפת הנייר אנחנו יכולים לעדכן ואת המפות הדיגיטאליות הסגורות לא, ואם מוכרים לנו "לוקש" באינטרנט אפילו לא נדע.
 
דיוק
מפות הנייר יכולות גם הן לסבול מחוסר דיוק. ישנם אזורים בעולם שמפות האדמירליות הבריטית מבוססות על מדידות שנעשו עוד בימי ספינות המפרש. למותר לציין שציוד המדידה לא היה מדויק ביותר באותה תקופה. אזורים בעלי חשיבות לספנות הבינלאומית או למדינה מסוימת (כמו למשל אזורי חיפוש של נפט וגז) זכו למיפוי מודרני. מיפוי כזה משתמש במכשיריGPS  המדויקים בהרבה מהמכשירים שלנו בכלי השיט, בנוסף, הוא מקבל צילומי לוויין ומדידות מהשטח. התוצאה נקראת בשם הקוד WGS84 DATUM, אם במפה מצוין קוד זה המשמעות שהנתונים עודכנו.
דוגמא נוספת לטעות הינו שרטון אלמוגים הנמצא מערבית לאי קוקוס באוקיינוס השקט. התבוננו בתמונותB1 ו-.B2  התמונה הימנית היא צילום לוויין עדכני של GOOGLE EARTH. הנקודה האדומה מראה את קצה אטול האלמוגים. במפה משמאל הנקודה נמצאת 0.46 מייל מקצה האטול. איך זה קורה? יכול להיות שהטעות ארעה במדידה בעת הכנת המפות, אך יתכן ואטול האלמוגים גדל במהלך עשרות השנים מאז המדידה האחרונה, ויכול להיות ששתי הסיבות נכונות.
 
הפתרון: הצלבת נתונים.
כמו במטבח שבו הסלט טעים יותר מסך מרכיביו, כך גם בניווט. התמכרות לשיטה או למכשיר אחד מסוכנת. סך המכשירים והשיטות נותנים תוצאה טובה יותר. אם אתם חושבים שתאונת היאכטה בוולבו אושן רייס היא יוצאת דופן, אתם טועים. כעוסק בביטוח ימי אני נתקל באירועים לא מעטים בהם יאכטות עולות על שרטון בשל שימוש לא נכון בציוד ומכשירי הניווט. זה קורה באזורים אקזוטיים, שם המיפוי כנראה לא מדויק, כמו שארע ב-2010 ליאכטה CORRK מול חופי סומטרה. מאידך יאכטת מפרשים ישראלית בת 50 רגל עלתה על שרטון במפרץ קרואטי, משום שהשייט לא הוריד את המפה הדיגיטאלית לרזולוציה הנמוכה ביותר לפני הכניסה למפרץ, הסלע כמובן הופיע במפת נייר בקנה מידה גדול.
אי דיוקים במפות נייר או מפות דיגיטאליות יכולים לנבוע גם בשל עבודות פיתוח ובניה בחופים, הצבת אסדות קידוח, צינורות גז ועוד. פתרון המומלץ הוא בדיקה השוואתית תוך סקירת כל הנתונים הנמצאים מול עיננו ושקלולם. בחלק מהמכשירים האלקטרונים ניתן לערוך השוואה כבר על צג המכשיר. הצגת נתוני המפה הדיגיטאלית, תמונתGOOGLE EARTH  ותמונת המכ"מ יכולה לשפר מאוד את דיוק והבנת תמונת השטח שלכם כסקיפרים. אם אין לכם מכשיר משולב ניתן לראות את תמונות הגוגל גם בטאבלט ובלפטופ בשילוב את מיקומכם המתקבל משבב ה- GPS המותקן במחשב.
 
אני ממליץ בחום, לפני תכנון הפלגה, לעבור על הנתיב כאשר הוא מסומן על מפת נייר עדכנית, כך תוכלו להכין את עצמכם מראש לאזורים המחייבים משנה זהירות. לפני כניסה למרינות, מיצרים ונמלים, חייבים לפתוח ולקרוא את  המידע הרלוונטי במדריך  החופאות, במדריכים תוכלו למצוא גם את מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של המרינה. שאלות על מכשולים או שינוים בנתיב הכניסה נענות בדרך כלל בחינם. כבר התנסתי באופן אישי בניסיון כניסה בלילה למרינה איטלקית אשר פתחה היה נעול בשרשרת. אם הייתי מתקשר בטלפון היו מעדכנים אותי. הצליבו גם את הנתונים העדכניים של מד העומק עם נתוני העומק של המפה הדיגיטאלית. הפרש משמעותי חייב להדליק נורת אזהרה. תשאלו את הנווט של הוסטס מהוולבו אושן רייס.  
 
חשדהו
יש אזורים, אשר גם אם ברשותנו כל הציוד, המפות והספרים המתאימים, חייבים לנהוג בהם במשנה חשדנות. לדוגמא: הפלגה בין שוניות אלמוגים מחייבת הפלגת יום עם צופה בחרטום כאשר השמש בגבינו. להבדיל, כניסות למרינות בישראל לאחר סערת חורף מחייבת בדיקה מול המרינה על מנת שתאשר שהפתח אינו חסום על ידי שונית חול, את הנתונים האלו לא תמצאו במפות האלקטרוניות.
 
ולסיכום, כבדו את המפות הדיגיטאליות אך לעולם חשדו בהן. בדקו אותן באמצעי ניווט נוספים והצליבו את הנתונים.
 
דילוג לתוכן