איך תראה מרינה בעוד 10 שנים?
מאת: מערכת כחול
התפתחות של מרינה הינה דבר איטי וקשיח. לא ניתן להזיז שוברי גלים או לבנות מרינה מהיום למחר. אבל, בין שוברי הגלים קורים דברים רבים, המשפיעים בהווה ובעתיד על מראה המרינה בה אתם עוגנים וממנה אתם מפליגים. הנה שלושה שינויים שככל הנראה יקרו במרינות בעשור הקרוב:
יותר גדול ויותר רחב
הגידול בענף השיט והגידול בכמות היאכטות החדשות המתווספות לשוק, הביא להתמקדות בהרחבת מקומות העגינה במרינות הקיימות, בדגש על מקומות עגינה לכלי שיט גדולים, רחבים, ארוכים ויקרים. המרינות מעדיפות רציפים גדולים יותר, עם כלי שיט גדולים יותר העוגנים בהם, שכמובן משלמים יותר דמי עגינה גבוהים יותר. בנוסף, לרוב, מאוישים בצוות מקצועי השומר על הכלי 24/7.
לצד זאת, הביקוש עולה לקטמרנים וכלי שיט מולטיהאל, אשר תופסים 150% משטח עגינה של מונוהאל, הם מקטינים את שטח העגינה במרינות השונות.
הרחבת מקומות עגינה לכלי שיט גדולים, באה ותבוא על חשבון מספר גדול יותר של כלי שיט קטנים, אשר לרוב דורשים יותר שרות ויותר תשומת לב מצוות המרינה. זו הסיבה שהיום אנו פוגשים בפחות כלי שיט קטנים במרינות.
בנוסף, אנו רואים גידול בצריכת השרות של השכרת כלי שיט וירידה ברכישת המוצר עצמו. היום יש קיטון ברכישות של יאכטות קטנות וגידול בשימוש במועדונים להשכרת יאכטות (המעמידים להשכרה יאכטות בטווח גדלים רחב). הגידול במועדונים יגרום לכך שהם יצטרכו יותר שטח במרינה, במילים אחרות, יותר כלי שיט להשכרה. רציפי השכרת היאכטות יעברו לראש המזח, יהיו קרובים יותר לפתח המרינה ובבקרה של צוות המרינה, זאת על מנת לאפשר גם לצוות בלתי מנוסה לצאת לים בבטחה ולא לסכן יאכטות העוגנות דרך קבע במרינה.
יותר חזק ויותר עמיד
סופות קשות וסערות, חלקן ברמת הוריקן וחלקן פחות, מתרחשות כיום כמעט בכל מקום בעולם, אפילו במקומות שהיו בעבר בטוחים יותר, כמו בים התיכון. נזקי מזג האויר מביאים לפגיעות קשות במתקני המרינות וגם בכלי השיט העוגנים בהן, הצפי הוא שמגמה זו לא תעלם.
בעיות אלו המתמודדות עם תשתיות, ברובן ישנות, במרינות אשר רבות מהן נבנו לפני שנים רבות, מובילות לצורך בשדרוג מערכות הגנה מפורענות הים, טיפול בשוברי הגלים ושיפור עמידות הרציפים ומתקני השירות במרינה. פתרונות כגון מעגנים סגורים, שוברי גלים, מזחים, וחיישנים תת-מימיים ישולבו כדי לנטר את מצבי התשתית השונה ועל מנת לשמור על כלי השיט שבמרינה.
יותר אנרגיה
כמו שציינו בסעיף 1, הצפי הוא שכלי השיט שיעגנו במרינות יהיו גדולים יותר, צריכת החשמל שלהם תהיה בהתאם. כיום, תשתיות החשמל במרינות אינן בנויות לספק צריכה של עשרות יאכטות מנועיות אשר מפעילות מזגנים בקיץ הים תיכוני הלוהט. שדרוג תשתיות חשמל הינו מהלך מחויב מציאות ברוב המרינות בים התיכון. אם נוסיף לכך את הצפי שבעתיד יתווספו יותר ויותר כלי שיט חשמליים, הרי שתידרש עבורם תשתית טעינה, נראה כי מרינה שתשכיל לשפר את מערכת החשמל שלה בהקדם תצא נשכרת מכך.
בתחום האנרגיה קיים סיכון משנה אשר רוב המרינות פחות ערוכות אליו והוא נושא בטריות הליתיום. שריפות כלי שיט בשל התקלחות סוללת ליתיום כבר אירעו, והדבר מחייב את המרינות לשפר את מערכת כיבוי האש בתחומן. בעתיד, נראה יותר אמצעי מניעת אש, כמו מצלמות טרמיות אשר יאתרו סוללות שמתחממות וציוד כיבוי ייעודי לתווך הימי במרינות.
כל זאת, לפני שהתחלנו לדון בכלי שיט שמונעים במיימן או הידרוג'ן, אשר יחייבו את המרינות בשינוי תפיסתי של אזורי תדלוק וטעינת/פריקת אנרגיה.
ומה קורה אצלנו בישראל?
לצערנו נושא בנית מרינות חדשות בישראל "תקוע" בוועדת התכנון העליונה של ממשלת ישראל זה זמן רב. גם באם הפקק יפתח, יעבור עוד כעשור עד להקמת מרינה חדשה. מתכנני מרינות חדשות בוודאי יהיו מודעים לשינויים לדרישות העדכניות הן מהצד ההנדסי- עמידות וחומרי בניה, והן מהצד הצרכני – כלי השיט השונים.
בעלי המרינות, בין אם יהיו פרטיים או ציבוריים ידרשו לנושא "סל העגינה" במרינה. משמעותו, מתן הגדרה למתכננים איזה אחוז ממקומות העגינה החדשים להקצות ליאכטות- על וכמה מקומות עגינה ליאכטות קטנות יותר, ולא פחות מכך, לחינוך הימי!
שלא לדבר על כך, שסערות קשות שפגעו בתשתיות המרינות כבר חווינו בשנים האחרונות. כך שהשקעה בתשתית הינה מחויבת המציאות ובהקדם. במרינה תל אביב לדוגמא ,הושקעו סכומי כסף גדולים לעיבוי שובר הגלים הראשי.
לבסוף, ענף השיט אינו מנותק מהמצב הבטחוני. ככל שהשקט והשלוה יחזרו לאזורנו, הם ישפיעו גם על שגשוג המרינות וענף השיט כולו. עד אז, נתפלל לבשורות טובות וים שקט!