בית הדין המשמעתי לימאים
בעל כלי שיט ו/או "סקיפר" אשר היה מעורב בתאונה בה נפגע אדם, או שארעה שרפה או הצפה משמעותית בכלי השיט, או שכלי שיט מסחרי איבד את כושר הנעתו ו/או ההגוי בנסיבות חריגות או ארעה עליה על שרטון או ארוע הנצלה או התנגשות בין כלי שיט (הרשימה אינה ממצה) – חייב לדוח על התאונה למנהל הספנות ונמלים-מספ"ן.

למספ"ן שיקול הדעת אם למנות חוקר לתאונה הימית. החוקר מגיש את הדו"ח לראש מספ"ן ובמקרים מסוימים ימליץ החוקר על העמדת המשיט ל"דין משמעתי ימאים". בית הדין המשמעתי נמצא במספ"ן ויושב בהרכב של שלושה דיינים.
הרכב ביה"ד משתנה בהתאם לאופי העבירה ו/או הנאשם שבפניו. "סקיפר" כלי שיט שאינו אוניה ואינו ספינת דיג ימצא עצמו מול הרכב המורכב ממשפטן אחד ושני ימאים ותיקים. התובע הנוכחי בביה"ד הוא משפטן בעל רקע ונסיון ימי.

היקף העבירות בהן מוסמך ביה"ד לדון הוא רחב וכולל הפרת כל חובה שבחוק המוטלת על סקיפר וכן סעיפי "סל" המאפשרים העמדה לדין גם במקרה בו פעל הסקיפר שלא על פי "כללי הימאות הטובה" וכו".
עקב כך, מוגשים כתבי אישום נגד סקיפרים אשר היו מעורבים בארועים תאונתיים ובמהלך הדיון נכנסים לפרטי הפרטים של הפעלת כלי השיט ובדיקת מקצועיותו של הסקיפר בעת הארוע.

קימת חשיבות להרכבו של בית הדין הדן בתיק שלך.
דוגמה: אתה שיט תחרותי. התנגשת בעת תחרות עם סירה אחרת והועמדת לדין. יתכן ובית הדין יורכב מאנשי צי הסוחר לשעבר, אשר ישפטו את פעולותיך על פי המוכר להם ולא יתחשבו כלל בחוקי השיוט, התחרותיות והטווחים הקרובים בהם חולפות מפרשיות בעת תחרות. ביה"ד אינו בית-משפט פלילי ואינו כפוף לדיני הראיות הרגילים. הנאשם יכול להיות מיוצג ע"י עו"ד או ע"י אדם אחר שאינו עו"ד, אם התקבלה לכך הסכמת ביה"ד. בד"כ האוירה בביה"ד נוחה והדיונים מתנהלים תוך חתירה לגלוי העובדות בזמן הקצר ביותר.

קודם לשמיעת עדויות, מקובל לקיים מו"מ עם התובע על מנת להגיע ל"עסקת-טיעון". התובע יעדיף, בד"כ, להסתפק בהרשעה בעבירה פחותה בחומרתה ו/או להתפשר על חומרת העונש על פני ניהול הוכחות הכרוך בחוסר ודאות גם מבחינת התביעה.
עסקת טיעון טיפוסית כוללת בד"כ תיקון עובדות כתב האישום, שינוי סעיפי העבירה והסכמה על המלצת התביעה לענין חומרת הענישה. ראוי לציין כי ביה"ד אינו כפוף לעסקת הטיעון בענין הענישה אך למעט מקרים חריגים – הוא לא נוטה להתערב בהסכמה שהושגה.

סמכות ביה"ד חלה גם על משיט כלי-שיט בדגל זר, אשר נשלט ע"י תושב קבוע או אזרח ישראלי.
הדיון מתנהל במתכונת דיונים פליליים ונפתח בהקראת כתב האישום ותגובת הנאשם. אם כפר הנאשם באשמה, ישמעו ראיות וסיכומים וייתן פס"ד המזכה או מרשיע את הנאשם. הורשע הנאשם- ישמע ביה"ד טיעונים ויגזור את העונש.

סמכות הענישה של ביה"ד מתחילה ב"התראה" ועד פסילת רשיון משיט לצמיתות. על החלטות ביה"ד קיימת סמכות ערעור לביהמ"ש לימאות, אך ביהמ"ש יתערב רק במקרה של טעות משפטית ולא יתערב, בד"כ, בקביעות עובדתיות ובקביעת מהימנות עדים.
 

המלצות:
א. הואשמת ורשיון המשיט יקר לך – היועץ בעורך-דין.
ב. בחר לך עו"ד בעל נסיון ימי אשר מסוגל לתקשר עם העדים המומחים, חוקרי משרד התחבורה ושופטי ההרכב בשפה ובמונחים המוכרים להם.
ג. טפל בעניין מייד והשאר זמן לעוה"ד שמינית לנהל מו"מ עם התביעה קודם להקראת כתב האישום.
ד. פס"ד מרשיע הוא בעל משקל ראיתי בתביעה אזרחית שנושאה זהה. בעת ניהול מו"מ לעסקת טיעון יש לקחת זאת בחשבון.