מדור משפטי גליון 66

עו"ד אורי צחורי

כלי שיט, מעצם טיבעו, מתנייד בין אזורי זמן ומדינות. על כלי השיט ובטיחותו חלות מערכות חוקים רבות ולא יתכן שחוקים אלו יוחלפו בכל פעם שכלי השיט יוצא מתחום מדינה אחת ונכנס לאחרת. לשם כך, קיימת מערכת אמנות בינלאומיות, המסדירות את שאלת החוקים הרלוונטיים בכל תחום הקשור לכלי השיט והפעלתו. רוב האמנות הללו עוסקות בתחום הספנות הכבדה.

כלי שיט, מעצם טיבעו, מתנייד בין אזורי זמן ומדינות. על כלי השיט ובטיחותו חלות מערכות חוקים רבות ולא יתכן שחוקים אלו יוחלפו בכל פעם שכלי השיט יוצא מתחום מדינה אחת ונכנס לאחרת.
לשם כך, קיימת מערכת אמנות בינלאומיות, המסדירות את שאלת החוקים הרלוונטיים בכל תחום הקשור לכלי השיט והפעלתו. רוב האמנות הללו עוסקות בתחום הספנות הכבדה.
 
על בטיחות היאכטה והפעלתה מופעלים מספר מערכות דינים:
חוק מדינת הדגל– כל כלי שיט המפליג בים חייב רישום במדינה כלשהי. כללי בטיחות השיט נקבעים באמנות בינלאומיות המאומצות על ידי המדינות החתומות ודרכן- על כלי השיט המפליגים תחת דגלן. לדוגמא: סעיף 5 לאמנת Solas  קובע: "כביטוי לזיקה שבין כלי השיט לבין מדינת לאומיותו, תפעיל המדינה בצורה יעילה את שיפוטה ואת פיקוחה לגבי כלי השיט המפליגים תחת דגלה".
כך גם התקנות הבינלאומיות למניעת התנגשות בים, אשר מחייבות את כלי השיט העושה דרכו במים דרך חקיקת מדינת הדגל, אשר מצידה מאמצת את התקנות הבינלאומיות. הואיל וכל המדינות עושות כך- התקנות חלות באופן אחיד על כל כלי השיט השטים בים.
בדרך כלל, לחוקים יש תחולה טריטוריאלית, דהיינו הם חלים בתחום המדינה בלבד. חריג לכך הוא כלי שיט אשר למרות שהוא מפליג בחו"ל הוא ממשיך, באספקטים מסוימים, להיות אי – צף של מדינת הדגל שלו.  
חוקי מדינת הדגל חלים על כלי שיט בכל תחום גאוגרפי. כך, למדינת ישראל יש סמכות פלילית על עבירה שנעשתה בשיט ישראלי בכל מקום הימצאו וכך גם חלים חוקי בטיחות השיט על כלי שיט ישראלי בכל מקום בעולם.
חוקי מדינת מקום המצאות כלי שיט
ברגע שיאכטה נכנסת לתחומה של מדינה זרה, היא כפופה לחוקיה. חוקים אלו מכבדים בדרך כלל את חוקי מדינת הדגל, אך מוסיפים להם. ניקח למשל, יאכטה ישראלית באיי יוון. רישיון השיט הישראלי ותעודת ההסמכה של הסקיפר  והצוות יוכרו ע"י שלטונות יוון. יוון יכולה לקבוע כללים מסוימים להפלגה בשטחה כמו דרישות מכס, בריאות, הסדרי עגינה, איסור זיהום ים וכו'. דרישות מקומיות בדרך כלל מחמירות מאד כשמדובר בפעילות מסחרית של היאכטה.      דוגמא: ספינה בדגל מלטה מבצעת צ'ארטרים בטורקיה. הספינה תידרש לכושר שיט טורקי מסחרי ולצוות מוגבר, בנוסף לדרישות בטיחות השיט המוכתבים ע"י מלטה.
 
חוקי מקום הכשרת הצוות
עפ"י רשיון השיט נדרשות הסמכות מסוימות לאנשי צוות. ייתכן וחוק מדינת הדגל יכיר בהסמכות של ימאים שהוצאו בארצות מוצאם (שאינה מדינת הדגל). בתחום הספנות הכבדה קימות אמנות המחייבות הכרה הדדית בהסמכות של המדינות החתומות על האמנה.
The international convention on standards of training, Certification and watch keeping for seafarers – STCW                                                                                                   
בתחום היאכטות לא קיימת אמנה להכרה הדדית בהסמכות, אך שוק הביטוח דורש מידה מינימאלית של ודאות בהסמכות סקיפרים, בעיקר אלו המשיטים מגה – יאכטות, בעלות שווי רב. לשם כך נוצרו גופים מסחריים עולמיים, אשר יוצרים סטנדרטים להכשרה והסמכה ומוכרים בקרב העוסקים בענף.       
כך למשל, ארגון I.Y.T  הינו אחד הגופים הגדולים והמוכרים בעולם להכשרות ימיות. גוף כזה מסמיך מרכזים בעולם להדריך, לבחון ולהסמיך סקיפרים בדרגות שונות בשמו.
כל איש צוות המבקש להפליג בשכר במגה – יאכטות יידרש גם להסמכות STCW  בתחום כיבוי אש, הצלה והישרדות בים, בטיחות ועזרה ראשונה.
 
דוגמא לריבוי החוקים החלים על יאכטה הוא פס"ד שניתן לפני מספר שנים ועובדותיו היו: ספינת נוסעים בשכר הייתה רשומה בנורווגיה. בעליה היה אזרח שוודי. הסקיפר היה גם כן שוודי נושא תעודת משיט שוודית. הספינה עלתה על שירטון במצרים. הפוליסה שהוצאה לספינה הנ"ל הייתה של חברת ביטוח ישראלית, והדין שחל על הפוליסה היה הדין האנגלי.
 
מסקנה אופרטיבית:
תחום המשפט הימי מורכב להפליא,  ומארג החוקים והדינים החלים עליו הינו רב. אל תהססו להתייעץ עם בעל מקצוע לפני שאתם רושמים את כלי השיט שלכם.
                       
 
בין יתר השיקולים שיש להתחשב בהן לקבלת החלטות אלו הם: מקום מושבו של הבעלים, צרכיו המיסויים, האזור בו יפליג כלי השיט, השימוש אשר יעשה בכלי השיט – בין אם זה להנאה בלבד או לשימוש מסחרי כגון צ'ארטרים, או שימוש משולב שהינו גם הנאה וגם צ'ארטרים. הרי לא סוד הוא שחלק מהבעלים הפרטיים מבקשים לכסות את הוצאותיהם השוטפות ע"י צ'ארטרים קצרים – שימוש אשר הופך את היאכטה למסחרית לכל דבר ועניין! שיקול נוסף קשור לנתוני היאכטה: מתי היא נבנתה, מה אורכה, משקלה, מידת התאמתה לאמנות בינלאומיות למיניהן וכו'. היבטים חשובים אחרים כוללים: אזרחות הצוות וצורכי מימון כגון משכנתאות.
 
רישום כלי השיט חשוב במיוחד כאשר בהפלגתו כלי השיט חוצה גבולות בין לאומיים. הרישום מאפשר לדעת אילו חוקים חלים על הפעלת כלי השיט ועל הצוות, הרישום גם כולל את כל הנתונים החיוניים של כלי השיט, כולל השעבודים והמשכנתאות בהם הוא נתון.
 
לרישומים במדינות שונות ישנם יתרונות שונים. לפני הרישום יש לבחון את צורכי הלקוח ולייעץ לו לגבי הדרך הנבחרת והטובה ביותר עבורו לרישום כלי השיט האמור. כמובן שההחלטה מתקבלת תוך שיתוף פעולה  מלא עם מנהלי היאכטה (אם מדובר ביאכטה גדולה) ויועצי המס של בעל היאכטה. גם נושא הביטוח נבחן, נבדק סוג הכיסוי הביטוחי שמתכוונים להחיל על כלי השיט, למשל האם הכיסוי הביטוחי מכסה שימוש פרטי בלבד או האם הוא גם כולל הפלגות מסחריות.
 
היום בעלי יאכטות המעוניינים ברישום בדגל זר נוטים לבחור בין רישום תחת דגל בריטי, למשל באיי מרשל, לבין רישום בארה"ב – לדוגמא ב-  DELAWARE או לחילופין תחת דגלי נוחות כגון פנמה. ההבדלים בין אפשרויות הרישום קשורים לעלויות, לרמת הקפדנות בנושאי תעוד שמגלים רשויות הרישום, דרישות השמאות ודרישות מחמירות יותר הקשורות לצוות. כמו כן גיל היאכטה בעת הרישום הוא נושא שיש לתת עליו את הדעת. יש מדינות בהן יש הגבלת גיל הרישום. נושא נוסף שיש לשים לב אליו הוא החובה בחלק מהמדינות למנות סוכן מקומי אשר ייצג את בעל היאכטה מול הרשויות המקומיות. כמובן שהמשמעות היא עלות כספית שוטפת. להלן מספר מילים לגבי חלק מהאפשרויות שהזכרנו כאן: 
הדגל הבריטי: אזורי השיפוט העיקריים של ה- OFF-SHORE הם: ברמודה, גיברלטר, איי התעלה (ג'רסי, גרנסי), טורקס וקיאקוס, אייל אוף מאן, איי הבתולה הבריטיים ואיי קיימן, עם העדפה ברורה לשלושת האחרונים לבעלי יאכטות גדולות. לאחר הרישום, החוק הבריטי יחול על היאכטה והרישום מהווה את ההוכחה הכמעט וודאית של הבעלות. יאכטות הרשומות באחד ממקומות אלה מפליגות תחת ה-RED ENSIGN וככלי שיט בריטיים הם זכאים להגנת הצי המלכותי הבריטי ולשירותים קונסולריים בריטיים בכל העולם.
 
אופציה זו מומלצת לאותם בעלי יאכטות המבקשים רישום סולידי המוכר בכל העולם. אמנם העלות של אופציה זו הינה יקרה יותר ובעלת דרישות קפדניות יותר, אבל כאשר בעל היאכטה נקלע לבעיות הוא יברך על החלטתו ויהיה לו גב האיתן בדמות הניסיון הימי של הממשל הבריטי והמערכת המשפטית שלו. 
 
איי קיימן: איי קיימן הינו מקום מועדף לרישום יאכטות פרטיות והיתרונות של רישום זה באים לידי ביטוי בעצם העובדה שיותר ממחצית יאכטות הענק בעולם רשומות שם. איי קיימן מתבססים על החוק הבריטי. הרישום באיי קיימן לא נחשב כרישום תחת דגל נוחות, כלומר איי קיימן חתומים על האמנות הבינלאומיות העיקריות  – יש דרישות וצורך בעמידה בתקנים מחמירים יותר, דבר המגדיל את המוניטין של הרישום במקום זה. באיי קיימן קיימת מחלקת שמאות מיומנת ומקצועית המייעצת לבעלי יאכטות, בין היתר בענייני תכנון, בנייה והמרת ייעוד של כלי השיט.
 
דלוור ארה"ב (DELAWARE): אחד המקומות הפופולריים לרישום כלי שיט היא מדינת דלוור שבארה"ב. בראש ובראשונה בגלל העלויות הנמוכות והקלות ברישום. אין דרישות מכבידות לשמאות ויש צורך במספר מועט של הפקדות מסמכים טכניים ואחרים. יתרון גדול נוסף ברישום בדלוור הינו האפשרות להקמת חברה מקומית שתחזיק את היאכטה בבעלותה, כאשר על פי חוקי מדינה זאת יש איסור על הרשויות מלחשוף את שמות הבעלים או המנהלים של אותן חברות המחזיקות ביאכטות האמורות. לפיכך אותם אנשי עסקים הרוכשים יאכטות והחפצים באנונימיות יכולים להינות מתנאים אטרקטיביים אלו. יש לשים לב שרישום בדלוור איננו מהווה הוכחה חותכת לבעלות ואיננו מעניק לכלי השיט "אזרחות אמריקאית" בהפלגות אל מעבר לגבולות ארה"ב.
 
איי מרשל: מאגר הרישום באיי מרשל הינו השלישי בגודלו בעולם, יאכטות הרשומות באיי מרשל מקבלות ביתר קלות היתר הפלגה במים הטריטוריאליים של ארה"ב. אחת הסיבות העיקריות שבעלי יאכטות רושמים את כלי השיט שלהם באיי מרשל הינה האפשרות לרשום את היאכטה לצרכים משולבים של הפלגה פרטית ומסחרית. יאכטה פרטית אינה חייבת לקבל סיווג (קלסיפיקציה). תהליך הסיווג הינו תהליך יקר ומשמעותו גם הוצאה כספית בעתיד. את הרישום ניתן לקבל לשנה ואף לשלוש שנים בעלות מוזלת במקצת. יאכטה פרטית העומדת בתנאים המתבקשים רשאית לצאת לצארטרים במשך 84 ימים בשנה ללא רישום כיאכטה מסחרית, אך על היאכטה לעמוד בשמאות מדוקדקת הבוחנת דרישות בטיחות, הצלת חיים, כיבוי אש ומספר מינימאלי של אנשי צוות בזמן הפלגת צ'ארטר. יש לזכור כי במהלך הצארטר קיימת מגבלה להובלה של לא יותר מ-12 נוסעים. כמו בחלק גדול של מקומות הרישום בעולם, היאכטות הרשומות באיי מרשל חייבות להיות מוחזקות על ידי חברות מקומיות או בשותפות עסקית, אם כי הרשויות רשאיות לוותר על דרישה זו לבעלים זרים המוכרים כ- FOREIGN MARITIME ENTITY.
 
פנמה: בסקירה קצרה זו יש מקום להתייחס לשיט תחת דגל פנמה. פנמה היא אחד האתרים הפופולאריים ביותר לרישום יאכטות לאור קלות הרישום ועמלות הרישום הזולות במיוחד בהשוואה למקומות הרישום האחרים. העלות היא קבועה ללא יחס לגודל או משקל היאכטה. אין כל צורך בשמאות או בתעודות טכניות ליאכטות פרטיות (זהו מועדון ללא דרישות – הכל קל), ותעודת הרישום ניתנת לתקופה של שנתיים עם אפשרות להאריך אותה לאחר מכן. ניתן לקבל תעודת רישום זמנית לאותו היום בו מגישים את הבקשה ויש שהות של כחצי שנה להגשת המסמכים המקוריים.
 
הבאנו על קצה המזלג את האפשרויות השונות. אין תשובה פשוטה לשאלה היכן לרשום את היאכטה וכל מקרה צריך להישקל לגופו יחד עם בעלי מקצוע (רו"ח ,עו"ד מתמחה בתחום, חברת הניהול או איש מקצוע ומומחה לביטוח ימי).
 
 
הערת זהירות: אין באמור בכתבה זו משום יעוץ משפטי ואין בקריאת המאמר משום תחליף ליעוץ פרטני.