מדור משפטי גליון 5
עו״ד אורי צחורי
הסדרי צלילה ושיט במפרץ באילת. התנגשות יאכטות בעת תחרות. אחריות למערך עגינה ליאכטות באילת.
הסדרי צלילה ושיט במפרץ באילת
בגליון "כחול" מספר 3 סיפרתי על הגשת כתב אישום פלילי נגד מדריך צלילה וכנגד משיט שנטען שפגע בצולל באזור השמורה באילת. החודש זוכו המשיט ומדריך הצלילה מכל אשמה מבלי שיזקקו להבאת ראיותיהם (“no case to answer ”) .
כב' השופט נדל מבית משפט השלום באילת כתב החלטה מפורטת ומנומקת ממנה עולות מספר קביעות אשר יש להן השלכה על כלל המשיטים והצוללים באילת. מדריך צלילה ירד עם 6 חניכים לצלילה בעומק 20 מטר, במרחק כ- 130 מטר מהחוף, באיזור חוף-אלמוג שבאילת.
אתר הצלילה לא סומן במצוף ובדגל צלילה. סירה חלפה בדיוק כשאחד החניכים עלה בפתאומיות מעל המים. מדחף הסירה פגע, למזלו, בוסת הצלילה ולא בראש והוא נפצע פציעה קלה יחסית. כלפי משיט הסירה טענה התביעה כי שט באזור אסור לשייט, כלומר פחות מ-300 מטר מחוף רחצה מוכרז. כלפי מדריך הצלילה טענה התביעה כי צלל עם הקבוצה באזור אסור לצלילה ובלי סימון מתאים. יש לדעת, כי באזור זה קיימים מצופי סימון המסמנים "קו חוצה" במרחק כ-50-100 מטר מהחוף. ה"קו החוצה" מתחיל כ- 50 מטר דרומית לתחנה למניעת זיהום ים ומסתיים בגבול טאבה. התביעה הסתמכה, בין השאר, על הנחיה שהוציא ביום 15.4.96 מנהל נמל מעגנות ים-סוף, קמ"ר אבי גולן, על פיה נאסרה צלילה מזרחית ל"קו החוצה". ביהמ"ש קבע כי הנחיה זו אינה תקפה מהסיבות הבאות:
"חוף אלמוג", הוא חוף רחצה מוכרז ולכן אינו בסמכות משרד התחבורה אלא משרד הפנים. מכאן, שקמ"ר גולן לא היה מוסמך להוציא הנחיה המסדירה את השיט והצלילה בתחום חוף רחצה מוכרז. ההנחיה היתה צריכה להתפרסם ברשומות ולא פורסמה. תפקידו ההסטורי של "הקו החוצה" הוא הגנה על ערכי טבע ולא סימון הפרדה בין צוללים לבין כלי-שיט. הדרך הנכונה להגבלת אזור צלילה היא באמצעות רשות הצלילה, עפ"י סמכותה בתק' 66 לתק' הצלילה הספורטיבית. התביעה טענה כי כל הפלגה במרחק הקטן מ-300 מטר באזור השמורה היא בניגוד לתקנות הנמלים (בטיחות השיט). אולם מעדי התביעה, המפקחים הימיים אבי גולן ומשה סער, התבררה תמונה עובדתית שונה:
בעקבות בג"צ שהוגש ע"י מפעילי סירות הזכוכית לפני מספר שנים ניתן צו זמני המאפשר להם להמשיך ולשוט מזרחית לקו החוצה כפי שעשו במשך 30 שנה. הצו הזמני לא בוטל ופעילות סירות הזכוכית ממשיכה במרחק הקטן מ-300 מטר מהחוף. ניתנו אישורים ספציפיים למספר סירות שאינן סירות זכוכית לפעול בסמוך לקו החוצה. לפחות סירת מצנח אחת עבדה באופן קבוע באזור השמורה באותה עת, מבלי שנאכף עליה איסור שיט. סירה הנמצאת במהלך חילוץ והצלה רשאית להכנס לתחום 300 מטר. לאחר שזיכה את הנאשמים, הוסיף כב' השופט נדל הערה המובאת כלשונה:
"בשולי הדברים יש לומר כי ריבוי החוקים הנוגעים לתחום הימי, הן זה שעל פני המים והן זה שמתחתיהם, בעיקר בעיר תיירות כאילת, מחייבים את הרשויות במשנה זהירות וסדר כדי למנוע הוראות סותרות, בלתי ברורות ולעיתים בלתי ניתנות ליישום. ראוי, כי הגורמים המופקדים על יישום חוקים ותקנות אלה ברשות המבצעת כגון; משרד התחבורה, משרד-החנוך, משרד התרבות המדע והספורט, משרד הפנים והעיריה ייתנו דעתם על כך ויפעלו לתיקון המצב".
בגליון "כחול" מספר 3 סיפרתי על הגשת כתב אישום פלילי נגד מדריך צלילה וכנגד משיט שנטען שפגע בצולל באזור השמורה באילת. החודש זוכו המשיט ומדריך הצלילה מכל אשמה מבלי שיזקקו להבאת ראיותיהם (“no case to answer ”) .
כב' השופט נדל מבית משפט השלום באילת כתב החלטה מפורטת ומנומקת ממנה עולות מספר קביעות אשר יש להן השלכה על כלל המשיטים והצוללים באילת. מדריך צלילה ירד עם 6 חניכים לצלילה בעומק 20 מטר, במרחק כ- 130 מטר מהחוף, באיזור חוף-אלמוג שבאילת.
אתר הצלילה לא סומן במצוף ובדגל צלילה. סירה חלפה בדיוק כשאחד החניכים עלה בפתאומיות מעל המים. מדחף הסירה פגע, למזלו, בוסת הצלילה ולא בראש והוא נפצע פציעה קלה יחסית. כלפי משיט הסירה טענה התביעה כי שט באזור אסור לשייט, כלומר פחות מ-300 מטר מחוף רחצה מוכרז. כלפי מדריך הצלילה טענה התביעה כי צלל עם הקבוצה באזור אסור לצלילה ובלי סימון מתאים. יש לדעת, כי באזור זה קיימים מצופי סימון המסמנים "קו חוצה" במרחק כ-50-100 מטר מהחוף. ה"קו החוצה" מתחיל כ- 50 מטר דרומית לתחנה למניעת זיהום ים ומסתיים בגבול טאבה. התביעה הסתמכה, בין השאר, על הנחיה שהוציא ביום 15.4.96 מנהל נמל מעגנות ים-סוף, קמ"ר אבי גולן, על פיה נאסרה צלילה מזרחית ל"קו החוצה". ביהמ"ש קבע כי הנחיה זו אינה תקפה מהסיבות הבאות:
"חוף אלמוג", הוא חוף רחצה מוכרז ולכן אינו בסמכות משרד התחבורה אלא משרד הפנים. מכאן, שקמ"ר גולן לא היה מוסמך להוציא הנחיה המסדירה את השיט והצלילה בתחום חוף רחצה מוכרז. ההנחיה היתה צריכה להתפרסם ברשומות ולא פורסמה. תפקידו ההסטורי של "הקו החוצה" הוא הגנה על ערכי טבע ולא סימון הפרדה בין צוללים לבין כלי-שיט. הדרך הנכונה להגבלת אזור צלילה היא באמצעות רשות הצלילה, עפ"י סמכותה בתק' 66 לתק' הצלילה הספורטיבית. התביעה טענה כי כל הפלגה במרחק הקטן מ-300 מטר באזור השמורה היא בניגוד לתקנות הנמלים (בטיחות השיט). אולם מעדי התביעה, המפקחים הימיים אבי גולן ומשה סער, התבררה תמונה עובדתית שונה:
בעקבות בג"צ שהוגש ע"י מפעילי סירות הזכוכית לפני מספר שנים ניתן צו זמני המאפשר להם להמשיך ולשוט מזרחית לקו החוצה כפי שעשו במשך 30 שנה. הצו הזמני לא בוטל ופעילות סירות הזכוכית ממשיכה במרחק הקטן מ-300 מטר מהחוף. ניתנו אישורים ספציפיים למספר סירות שאינן סירות זכוכית לפעול בסמוך לקו החוצה. לפחות סירת מצנח אחת עבדה באופן קבוע באזור השמורה באותה עת, מבלי שנאכף עליה איסור שיט. סירה הנמצאת במהלך חילוץ והצלה רשאית להכנס לתחום 300 מטר. לאחר שזיכה את הנאשמים, הוסיף כב' השופט נדל הערה המובאת כלשונה:
"בשולי הדברים יש לומר כי ריבוי החוקים הנוגעים לתחום הימי, הן זה שעל פני המים והן זה שמתחתיהם, בעיקר בעיר תיירות כאילת, מחייבים את הרשויות במשנה זהירות וסדר כדי למנוע הוראות סותרות, בלתי ברורות ולעיתים בלתי ניתנות ליישום. ראוי, כי הגורמים המופקדים על יישום חוקים ותקנות אלה ברשות המבצעת כגון; משרד התחבורה, משרד-החנוך, משרד התרבות המדע והספורט, משרד הפנים והעיריה ייתנו דעתם על כך ויפעלו לתיקון המצב".
התנגשות מפרשיות בעת תחרות
בעת שיוט תחרותי של מפרשיות "קטמרן" ארעה התנגשות שתי סירות ונגרם נזק רכוש לאחת מהן. המחלוקת הגיעה להכרעתו של עו"ד מיקי ספרן, אשר מונה כבורר ע"י הצדדים. עלתה השאלה מה הדין במקרה סתירה בין חוקי השיט לבין חוקי התחרות בכל הנוגע לפנוי דרך. דעת הבורר היתה: "ניתן, לדעתי, לראות בכללי התחרות מעין "חוזה" בין המשתתפים בתחרות ואת חוקי הדרך כ"מטרית-על" לכל המשייטים הימיים לסוגיהם, כך שכל עוד אין סתירה ו/או ניגוד – מחייבים חוקי הדרך גם כן את כל המשתתפים בתחרות… תוך בחינת החובות המוטלות על כלי השיט בחוקי השיט במסננת התחרותיות המאפינת תחרות שיט".
במקרה שנידון נקבע כי הסירה שהפליגה במפנה שמאלי פינתה, בשלב ראשון, דרך לסירה שהפליגה במפנה ימני בכך שירדה מעט על מנת לעבור מאחורי הירכתיים של הסירה האחרת.
אולם הסירה שבמפנה ימני לא שמרה על קורס ומהירות כנדרש בתקנות וגרמה לכך כי הסירות תחזורנה למצב של קורס התנגשות. ההכרעה היתה כי הסירה שבמפנה שמאלי אשמה בהתנגשות, אך הוטלה רשלנות תורמת בשיעור 50% על הסירה שבמפנה ימני.
בעת שיוט תחרותי של מפרשיות "קטמרן" ארעה התנגשות שתי סירות ונגרם נזק רכוש לאחת מהן. המחלוקת הגיעה להכרעתו של עו"ד מיקי ספרן, אשר מונה כבורר ע"י הצדדים. עלתה השאלה מה הדין במקרה סתירה בין חוקי השיט לבין חוקי התחרות בכל הנוגע לפנוי דרך. דעת הבורר היתה: "ניתן, לדעתי, לראות בכללי התחרות מעין "חוזה" בין המשתתפים בתחרות ואת חוקי הדרך כ"מטרית-על" לכל המשייטים הימיים לסוגיהם, כך שכל עוד אין סתירה ו/או ניגוד – מחייבים חוקי הדרך גם כן את כל המשתתפים בתחרות… תוך בחינת החובות המוטלות על כלי השיט בחוקי השיט במסננת התחרותיות המאפינת תחרות שיט".
במקרה שנידון נקבע כי הסירה שהפליגה במפנה שמאלי פינתה, בשלב ראשון, דרך לסירה שהפליגה במפנה ימני בכך שירדה מעט על מנת לעבור מאחורי הירכתיים של הסירה האחרת.
אולם הסירה שבמפנה ימני לא שמרה על קורס ומהירות כנדרש בתקנות וגרמה לכך כי הסירות תחזורנה למצב של קורס התנגשות. ההכרעה היתה כי הסירה שבמפנה שמאלי אשמה בהתנגשות, אך הוטלה רשלנות תורמת בשיעור 50% על הסירה שבמפנה ימני.
אחריות למערך עגינה ליאכטות באילת
בגליון מס' 1 דווח על ארוע בו הספינה "ג'אדראן" ועליה 50 נוסעים שנקשרה ב- 4/98 למצוף התקשרות בשמורת האלמוגים באילת עלתה על שרטון והוכרזה כ"אבדן כליל". המצוף היה מחובר לסינקר באמצעות כבל עם "טימבל" אשר נפתח מעצמו. הספינה נסחפה ברוח ועלתה על שרטון האלמוגים בטרם הספיק צוותה להגיב. מערך העגינה היה באחריות רשות שמורות הטבע. בעקבות הארוע העבירה רשות שמורות הטבע את האחריות על מערך העגינה ליאכטות פרטיות ומסחריות במפרץ אילת לאחריות משרד התחבורה – אגף ספנות ונמלים.
מספ"ן הקים מערך עגינה הכולל 3 נקודות התקשרות (סינקר ומצוף) בקצא"א, 6 נקודות התקשרות מול מלון "הנסיכה" ו-3 נקודות מול מלון "הרודס" שבחוף הצפוני.
בגליון מס' 1 דווח על ארוע בו הספינה "ג'אדראן" ועליה 50 נוסעים שנקשרה ב- 4/98 למצוף התקשרות בשמורת האלמוגים באילת עלתה על שרטון והוכרזה כ"אבדן כליל". המצוף היה מחובר לסינקר באמצעות כבל עם "טימבל" אשר נפתח מעצמו. הספינה נסחפה ברוח ועלתה על שרטון האלמוגים בטרם הספיק צוותה להגיב. מערך העגינה היה באחריות רשות שמורות הטבע. בעקבות הארוע העבירה רשות שמורות הטבע את האחריות על מערך העגינה ליאכטות פרטיות ומסחריות במפרץ אילת לאחריות משרד התחבורה – אגף ספנות ונמלים.
מספ"ן הקים מערך עגינה הכולל 3 נקודות התקשרות (סינקר ומצוף) בקצא"א, 6 נקודות התקשרות מול מלון "הנסיכה" ו-3 נקודות מול מלון "הרודס" שבחוף הצפוני.