סכנות בהפלגה באופנוע ים
עו״ד אורי צחורי
סכנות בהפלגה באופנוע ים
אופנוע ים הוא כלי שיט אתגרי. הוא חזק, מהיר, מידותיו קטנות ולכן הכוחות המופעלים על המשיט והנוסעים חזקים. אופנוע ים יכול לקפוץ לגובה כמה מטרים מול גל והנחיתה יכולה להיות כואבת. זרם הסילון שמניע אותו עלול לעשות שמות לנקבי הגוף האנושי. מי שמגיע לחוף "הנכים" שמדרום למרינה בהרצליה בימים בהם יש גלי גיבוע יכול לראות משהו מהיכולת הפוגענית של אופנועי הים, כאשר מקצועני הענף מקפצים על הגלים ומבצעים פעלולים באוויר. מההיבט החוקי, משיט הקופץ על גלי – חוף עובר על החוק, מכיוון שהדין מחייב הפלגה בניצב לחוף במהירות 5 קשר עד 300 מ' מהחוף והם מפרים הוראה זו בגדול.
מהאספקט הביטוחי, אם נפצע משיט כזה בעת קפיצותיו, הוא אינו מכוסה בפוליסה הימית הסטנדרטית, הואיל והמשיט אינו צד ג'. כיסוי ביטוחי אפשרי לפציעת משיט הוא רכישת כיסוי ל"תאונות אישיות" כחלק מהפוליסה הימית.
הבעיה מתחילה בפציעת נוסעים. כאשר משיט לוקח איתו נוסע וגורם לפציעתו, מוגשת על ידי הנוסע תביעת חבות נגד המשיט ונגד מבטחיו. בתי המשפט אמורים לקבוע אם הסיכון שלקח על עצמו הנפגע הוא סיכון סביר ורגיל, שלחוסר מזלו התממש בפציעתו או, שמא, המשיט חב כלפיו וגרם לפציעתו ברשלנותו.
בימים אלו ניתן פס"ד בנושא זה:
נוסע נפל מאופנוע ים באילת ונפגע בצורה משמעותית. התובע טען שהמשיט השתולל ואילו המשיט טען שנהג בזהירות והנוסע נפל כי לא אחז היטב במותני המשיט.
כב' השופטת אורנה לוי, מבימ"ש השלום בת"א, דחתה את התביעה, תוך התייחסות כללית לסוגיית הסיכון הטבעי הטמון בשיט באופנוע- ים.
"כידוע חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית". (ע"א 145/80 וקנין נגד המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז (1) 113. בעניין דומה פסק בית המשפט המחוזי בתל- אביב כך: "הנסיעה על אופנוע ים כרוכה מעצם טיבה וטבעה בסיכון להיפגע כתוצאה מנפילה. סיכון טבעי שכזה אינו מקים אחריות בנזיקין… יתכן ובנסיבות אחרות כגון כאשר הים סוער, כאשר הנהג לא מורשה, האופנוע לא תקין, הנהיגה פרועה וכיוצא באלו, יגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה שלפניו התממש סיכון בלתי סביר המצדיק הטלתה של אחריות בגינו".
(ע"א (ת.א) 2302/05 עכאווי מרואן נ. מנורה ואח', 26.6.06).
"יש לציין כי התובע היה כבן 35 ביום האירוע, אדם בגיר, תושב אילת, מכיר את הים היטב, כך לפי עדותו, בעל סירה בעצמו, בעל רשיון משיט, אשר זו לא הייתה לו הפעם הראשונה לשוט באופנוע ים. הוא ידע והיה עליו לדעת, כי ברכיבה על האופנוע טמון, מעצם טיבה וטבעה של הרכיבה ושל פעילות ספורטיבית – ימית זו, סיכון של נפילה מהאופנוע אל הים. הרוכב על אופנוע ים, בין כמשיט ובין כנוסע, עלול ליפול ולהיפגע. בים, מעצם טיבו וטבעו, יש גלים. הגלים, בצירוף לפעולת הרכיבה , אשר כוללת מטבעה גם סיבובים ושינויי מהירות, עשויים לגרום לאי יציבות האופנוע ולנפילת הרוכבים. רכיבה על אופנוע ים בים אינה רכיבה שקטה ורגועה על גבי משטח ישר ויציב. מדובר, כפי שציין זאת ב"כ התובע עצמו בסיכומיו, בפעילות ספורטיבית לצורך שעשוע והנאה, שחלק בלתי נפרד ממנה הוא הריגוש מכך שהנסיעה היא בתוך כלי פתוח בים, על משטח שאינו יציב ונתון לתנודות הגלים, מה שחושף את מי שמצוי באופנוע לסיכון של נפילה בכל עת. עצם הנפילה אינו מעיד בהכרח על התרשלות המשיט או על התנהגותו הבלתי סבירה ונפילה היא חלק טבעי הכרוך בפעילות, כאשר, למרבה הצער, הנפילה עשויה לגרום לעיתים גם לפגיעת גוף".
"על מנת לחייב את המשיט באחריות יש להוכיח כי פעל בצורה לא סבירה. התובע, בעניינינו, לא עמד בנטל זה. התובע לא הוכיח כי הנתבע נהג באופן בלתי סביר בעת נהיגתו באופנוע. לא הוכח ים סוער, לא הוכחה מהירות מופרזת, לא הוכחה "רכיבה פרועה", לא הוכחה אי תקינות של האופנוע, אי שמירת מרחק מכלי שיט אחרים או כל סיכון בלתי סביר אחר".
המסקנה מפס"ד זה היא שלא כל פציעה בהכרח יוצרת חבות. נהיגה זהירה, המומלצת תמיד, גם תמנע מנפגע חסר מזל מלתבוע את המשיט.