אופנוע ים הוא כלי שיט אתגרי. הוא חזק, מהיר, מידותיו קטנות ולכן הכוחות המופעלים על המשיט והנוסעים חזקים. אופנוע ים יכול לקפוץ לגובה כמה מטרים מול גל והנחיתה יכולה להיות כואבת. זרם הסילון שמניע אותו עלול לעשות שמות לנקבי הגוף האנושי. מי שמגיע לחוף "הנכים" שמדרום למרינה בהרצליה בימים בהם יש גלי גיבוע יכול לראות משהו מהיכולת הפוגענית של אופנועי הים, כאשר מקצועני הענף מקפצים על הגלים ומבצעים פעלולים באוויר. מההיבט החוקי, משיט הקופץ על גלי – חוף עובר על החוק, מכיוון שהדין מחייב הפלגה בניצב לחוף במהירות 5 קשר עד 300 מ' מהחוף והם מפרים הוראה זו בגדול.

 

מהאספקט הביטוחי, אם נפצע משיט כזה בעת קפיצותיו, הוא אינו מכוסה בפוליסה הימית הסטנדרטית, הואיל והמשיט אינו צד ג'. כיסוי ביטוחי אפשרי לפציעת משיט הוא רכישת כיסוי ל"תאונות אישיות" כחלק מהפוליסה הימית.

 

הבעיה מתחילה בפציעת נוסעים. כאשר משיט לוקח איתו נוסע וגורם לפציעתו, מוגשת על ידי הנוסע תביעת חבות נגד המשיט ונגד מבטחיו. בתי המשפט אמורים לקבוע אם הסיכון שלקח על עצמו הנפגע הוא סיכון סביר ורגיל, שלחוסר מזלו התממש בפציעתו או, שמא, המשיט חב כלפיו וגרם לפציעתו ברשלנותו.

 

בימים אלו ניתן פס"ד בנושא זה:

נוסע נפל מאופנוע ים באילת ונפגע בצורה משמעותית. התובע טען שהמשיט השתולל ואילו המשיט טען שנהג בזהירות והנוסע נפל כי לא אחז היטב במותני המשיט.

כב' השופטת אורנה לוי, מבימ"ש השלום בת"א, דחתה את התביעה, תוך התייחסות כללית לסוגיית הסיכון הטבעי הטמון בשיט באופנוע- ים.

"כידוע  חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית". (ע"א 145/80 וקנין נגד המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז (1) 113. בעניין דומה פסק בית המשפט המחוזי בתל- אביב כך: "הנסיעה על אופנוע ים כרוכה מעצם טיבה וטבעה בסיכון להיפגע כתוצאה מנפילה. סיכון טבעי שכזה אינו מקים אחריות בנזיקין… יתכן ובנסיבות אחרות כגון כאשר הים סוער, כאשר הנהג לא מורשה, האופנוע לא תקין, הנהיגה פרועה וכיוצא באלו, יגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה שלפניו התממש סיכון בלתי סביר המצדיק הטלתה של אחריות בגינו".

 

המסקנה מפס"ד זה היא שלא כל פציעה בהכרח יוצרת חבות. נהיגה זהירה, המומלצת תמיד, גם תמנע מנפגע חסר מזל מלתבוע את המשיט.