הסוגיה נידונה בהרחבה בפס"ד שפורסם לאחרונה:

התובע היה בעליה של ספינת מפרשים. יעוד רשיון השיט של הספינה הינו "פרטי- נוסעים".  בין התובע לבין המכללה הימית בישראל נערך הסכם שכירות, על פיו המכללה תשכור את הספינה מהתובע. עד אירוע הנזק, התובע והמכללה ביצעו מספר הפלגות בהתאם להסכם, כשהספינה משמשת כספינת אימון לתלמידי המכללה, לצורך תעודת קברניט/משיט יאכטות ("סקיפר") והתובע התלווה אל המכללה במהלך ההפלגות כמורה לימאות וסקיפר.  בעת הפלגת הספינה עבור המכללה לטורקיה, התרגשה סערה, ונשבר תורן הספינה. התובע פנה ל"פניקס" לצורך שיפוי בגין הנזקים. לאחר בדיקת אירוע הנזק ע"י שמאי וחוקר, הפניקס הודיעה לתובע כי תביעתו נדחית, משתי סיבות: ראשית  הספינה עסקה בפעילות מסחרית והסעת נוסעים בשכר בעוד היא רשומה, רשויה ומבוטחת כספינה לשימוש פרטי בלבד- הדבר מהווה הפרה של תערובת הביטוח ולכן הפוליסה בטלה ומבוטלת.

 

 טיעוני התובע

 לשיטת התובע, אין מדובר "בהפלגת נוסעים בשכר", לפי תקנות הנמלים (בטיחות בשיט) התשמ"ג- 1982, שכן השכר אשר גבה התובע מהמכללה הינו עבור הדרכתו את הסטודנטים ועבור השתתפות בהוצאות. וכן הסטודנטים, אשר כולם נטלו תפקיד פעיל בהשטת הספינה, אינם בבחינת "נוסעים".

 

 טיעוני הנתבעות:

1. בין התובע למכללה נחתם הסכם להשכרת ספינה. מכאן, שהשימוש בספינה בעת ההפלגה נשוא הדיון היה שימוש מסחרי כב"ספינת נוסעים בשכר". הפוליסה שהונפקה לתובע הינה לשימוש פרטי ולא הוכח כי ה"פניקס" הסכימו לבטח את התובע באמצעות פוליסה לשימוש פרטי בהפלגות מסחריות.

2.  לא רק שהפוליסה איננה מכסה את השימוש שנעשה בספינה בהפלגה, אלא היא בטלה ומבוטלת עקב הפרותיו של התובע את תערובות הביטוח. התערובות קובעות "שימוש פרטי" בעוד התובע עשה שימוש מסחרי. אף הרשוי לספינה הינו פרטי ואילו התובע עשה שימוש בספינה לצרכים מסחריים בלא שהיה לה רשיון שיט מסחרי כנדרש. התובע הפר גם את תערובת הביטוח המפורשת, לפיה ייעשה בכלי השיט שימוש בהתאם ובכפוף לתקנות הרלוונטיות. המשמעות של הפרת תערובות הביטוח היא בטלות הפוליסה, וזאת בלי קשר אם הפרות אלו גרמו לנזק. בנוסף, נעשה בספינה שימוש לימודי, אבל היא אינה רשומה ככלי שיט לימודי.

 

 אין ספק כי אופי ההפלגה הנדונה הינו מסחרי מובהק. כותרת ההסכם שנערך עם המכללה הינה "הסכם השכרת ספינה".התובע עצמו הודה כי הספינה הושכרה למכללה. בהסכם נקבעה תמורה עבור השכרה זו. מעבר לכל האמור, התובע מודה כי הפעילות עם תלמידי המכללה הינה מסחרית וכן כי הוא התפרנס מכך. אלא שעתה מועלות מיני טענות שונות ומשונות לפיהם, התשלום אשר קיבל מהמכללה היה רק לצורך השתתפות בהוצאות וכי תלמידי המכללה אינם בגדר "נוסעים" לפי תקנות הנמלים. ברם, מה שחשוב בנקודה זו, זה שברור כי ההפלגה לא היתה לשימוש פרטי ולכן במידה וימצא כי הפוליסה מכסה רק שימוש פרטי, יוצא שלא היה כיסוי ביטוחי ואין זה משנה, אם ההפלגה היתה של "נוסעים בשכר" או מסחרית אחרת. 

 

גם אם התובע היה מוכיח את נזקו והיה כיסוי לפעילות הנידונה במסגרת הפוליסה, טוענות הנתבעות ובצדק כי התובע, הפר את כללי התערובה שנקבעו ולכן הפוליסה התבטלה באופן אוטומטי. התערובות בביטוח ימי הן סוג של תנאים מקדמיים לקיום חוזה הביטוח, אשר הפרתם גוררת אחריה פקיעה של חוזה הביטוח, החל בתאריך הפרת התערובה, ושחרורו של המבטח מכל אחריות, גם אם הנזק לא נגרם או לא הוחמר בגלל הפרת התערובה אלא אם המבטח מחל על הפרת התערובה. בקביעתנו לעיל כי השימוש שנעשה בספינה לא היה פרטי, יוצא כי התובע הפר את התערובה שדנו בה לעיל, הקבועה בסעיף 3.2. לסעיפי המכון, בדבר התחייבות המבוטח כי: "Warrented to be used solely for private pleasure purposes and not for hire character or reward, unless, specially agreed by the Underwriters". היות ומחד, התובע עשה שימוש מסחרי בספינה והשכיר אותה למכללה ומאידך ה"פניקס" לא נתנה הסכמתה לשימוש אחר, זולת שימוש פרטי, הפוליסה התבטלה באופן אוטומטי. בנוסף, טוענות הנתבעות, כי התובע הפר תערובות נוספות. לפי התנאים המיוחדים שנקבעו בפוליסה נשוא הדיון: "Warranted that there is no cover unless the subject matter insured used according to all israeli shipping authorities regulation". 

 

בחוות דעתה מסבירה ד"ר רימון כי כשירותו של כלי שיט ישראלי לשוט קבועה, בין היתר בתקנות הנמלים, על כן במידה ותוכח אי עמידה בתנאים אלו, אזי עובדה זו תוביל בהכרח לאי- כשירות הספינה ולהפרת תערובות הביטוח בעניין זה. היא מסבירה, כי אין זה משנה אם המחדל לא גרם לנזק מאחר והסיכון שהתהווה ממילא שונה מהסיכון שסוכם עליו במסגרת הפוליסה. בנוסף, ויתור המבטח על תערובה יעשה רק על ידי הסכמה מפורשת של המבטח. הואיל וכבר קבעתי שהתובע הפר תערובה אחת, די בכך כדי להגיע למסקנה שהפוליסה התבטלה באופן אוטומטי ואין צורך לדון בהפרת התערובות. רק בקצרה אציין, כי התובע הפר גם את תקנות רשויות הספנות הישראלית ומשכך הפר את תערובת הפוליסה הנ"ל.

 

תקנה 39 א' (א) לתקנות הנמלים קובעת כדלקמן:

 "לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי, אלא אם כן יש לכלי השיט רישיון שיט וההשטה נעשית בהתאם לתנאים ולהגבלות שברשיון".

 

  על רשיון הספינה נקבע מפורשות כי יעוד כלי השיט הינו: "פרטי- נוסעים" ואילו השימוש שנעשה בספינה הינו מסחרי. התובע ביקש לשלול זאת בשים לב לסוג המשתמשים בספינה (חניכים) ואי לקיחת שכר ע"י התובע. על כך יש לומר כי לא כל מה שהוא לא שימוש פרטי הוא בהכרח הסעת נוסעים בשכר. ישנם עוד שימושים השונים משתי קטיגוריות אלה.

 פנייה לתקנות הנמלים, אמנם מגלה כי אין הגדרה מפורשת לסיווג של רשיון "פרטי- נוסעים".

תוספת עשרים מגדירה את המונח "פרטי" כדלהלן:

 "פרטי- סירה, ספינה או כלי שיט אחר המשמשים למטרות פרטיות כגון ספורט ופנאי, ואינם משמשים למטרת עבודה, רווח או מטרות מסחריות אחרות והמוגבלים ברשיון השייט ליעוד "פרטי נוסעים".

מכאן ניתן ללמוד על ההבחנה בין שימוש פרטי לשימושים אחרים כמו מסחרי ועל תכלית המילים "פרטי- נוסעים" ברשיון. מקום שרשום ברשיון המילים "פרטי נוסעים" כמו במקרה דנן הרי שהשימוש המותר בספינה הוא לצרכי ספורט ופנאי ופעילות אחרת מסוג זה ולא מסחרי כפי שעשה התובע ועל כן התובע הפר את תקנות הנמלים גם בנקודה זו וישנה כאן הפרת תערובה נוספת.

לאור הפרת כל התערובות שצויינו לעיל פקעה הפוליסה מרגע שהחל התובע בשימוש המסחרי.

 

השכרה, צ'רטר, הפלגות הכרות, הפלגות כיף בשכר, ושאר שימושים מסחריים ומעין – מסחריים אינם "שימוש פרטי" ודורשים הגדרת שימוש אחרת ברשיון השיט וכמובן גם בפוליסה.