בימים אלו ניתן בבית משפט השלום בראשון לציון פסק דין הדוחה תביעת נוסע באניה שנפצע נגד חברת ביטוח של האניה.

 

התובע היה נוסע על אנית קזינו במפרץ אילת. בעת תמרון האניה להתקשרות בנמל, התנגשה האניה ברציף בכח רב. התובע נפל, שבר את כתפו ונגרמה לו נכות לצמיתות בשיעור ניכר.

 

התובע הגיש תביעה נגד בעלת האניה, חברה פנמית, וכן נגד חברת הביטוח שביטחה את האניה.

 

מסיבות שונות, נמחקה התביעה נגד החברה בעלת האניה וחברת הביטוח נותרה כנתבעת יחידה. זאת לדעת, כי בידי חברת הביטוח האפשרות לטעון כלפי צד ג' התובע את כל הטענות שעמדו לה כנגד מבוטחה אותה. חברת הביטוח הסכימה עם התובע כי התאונה ארעה עקב רשלנות חמורה של צוות האניה, אך הוסיפה וטענה כי בעלי האניה הפרו את תנאי הפוליסה במספר הפרות חמורות, אשר גורמות להעדר כסוי ביטוחי.

 

בפסה"ד נקבע כי בעת הארוע מנה צוות האניה 4 אנשי צוות במקום 7 כנדרש. כמו-כן, לא היה באניה קצין מכונה ראשי וגם לא קצין מכונה אחר. חדר הבקרה של המכונה אויש בעת התמרון הכושל באיש צוות מכונה שאינו קצין מכונה ולידו עזר אחד הימאים.

עקב חוסר מקצועיות ומיומנות, לא הצליח המכונאי לשלב את מנוע ימין לאחור ועקב כך ארעה ההתנגשות. ביהמ"ש קבע גם כי קיים קשר הדוק בין הפרת ערובות ביטוח שבפוליסה לבין קרות ההתנגשות. לאור הפרות הערובות, קבע ביהמ"ש כי הכסוי הביטוחי בטל, כמצוות הדין האנגלי החל על הפוליסה ונוסח הפוליסה.

 

לאור כל האמור, ולמרות שהביע צערו מן התוצאה, בה נותר התובע ללא סעד, דחה ביהמ"ש את התביעה אולם חס על התובע ולא פסק נגדו הוצאות. (ת.א. 6670/03 ראשל"צ).

 

בשולי פסה"ד התיחסה כב' השופטת לסוגית אכיפת החוק:

"לא אוכל לסיים את החלטתי מבלי להתייחס לאמירות מסויימות של הקברניט בהודעתו במשטרה, ממנה עולה לכאורה כי הפעלת הספינה עם צוות חסר, וכשלים נוספים בהפעלתה, נעשו בידיעתו כקברניט, וגרוע מכך – בידיעת בעלי הספינה, ואף בלחצם, דבר הנתפס בעיניי בחומרה בלתי מסוייגת, מה עוד שיתכן בהחלט שרשויות האכיפה מודעות למצב, ומעלימות עין. הדברים עולים במפורש מדברי הקברניט אשר התלונן כי "לצערי הרב הנושא של הצוותים לאוניות הימורים העוגנות בנמל אילת, והגיבוי לקפטנים באוניות שלא ניתן על ידי הגורמים הרלבנטיים, נמצא פרוץ לחלוטין. אף גורם שכולל את רשויות האכיפה לא מטפלים בעניינים הנ"ל, ולכן קיימת בעיה כללית עם נושא הצוותים. לא פעם נשמעים איומים באשר לפעילות הקפטנים באוניות הנ"ל, ואנו נאלצים לפעול לפעמים גם בניגוד להנחיות ולהוראות הבטיחות… להערכתי הפקחים (פקחי משרד התחבורה – ד.ג.) לא מגיעים יותר מפעם אחת לאוניות ההימורים, מחשש פן ייפגעו על ידי הגורמים המפעילים את אוניות ההימורים, ולכן לא מתבצעת פעולה של אכיפה מלבד פעולות מזדמנות של המשטרה הימית".

דומני כי מדובר בהתנהלות חמורה ביותר, ולא ברור האם משרד התחבורה ו/או משטרת ישראל ו/או מינהל הספנות התייחסו לדברים אלו, ואם כן – אילו פעולות ננקטו על מנת להקפיד על מילוי הוראות החוק והוראות הבטיחות בהתייחס לספינות ההימורים".

 

יש לציין כי כלי שיט זר המפליג דרך קבע בישראל כפוף להוראות מדינת הדגל וכן לדרישות משרד התחבורה – רספ"ן.

 

לאחרונה הוגשה בבימ"ש לתביעות קטנות תביעה מענינית, המעלה סוגיות בחוקי דרך.

התובע גלש על גלשן רוח. הרוח היתה חזקה והים היה גבוה.

הגולש נפל, או ירד, מהגלשן למים ושהה ליד הגלשן. באותה העת הפליגה באזור סירת "קטמרן", אשר פגעה בגלשן ובגולש וגרמה לנזק רכוש.

התובע טוען בתביעתו כי חובת הזהירות מוטלת כולה על ה"קטמרן".

משיט הקטמרן טוען לעומתו, כי לא ראה ולא יכול היה לראות את הגולש והגלשן שבמים, זאת מכיוון שעקב מצב הים ששרר, המרחק ממנו ניתן לראות שחין הוא קטן ביותר.

 

משפט זה מעלה שאלות מענינות בתחום התקנות למניעת התנגשויות בים.

האם דין גולש הנמצא במים ליד גלשנו כדין "כלי-שיט"? או שמא הוא שחין והגלשן הוא בלתי מאויש?

סעיף ההגדרות שבתקנות מגדיר: "כלי-שיט" –כלי שיט מכל סוג שהוא. "מפרשית" – כל כלי-שיט המפריש…..

 

האם גלשן וגולש במנוחה הנמצאים במים נחשבים "כלי-שיט בדרך" אשר חלה עליו חובת פנוי דרך עפ"י התקנות?

האם הגולש והגלשן הם בחזקת "כלי-שיט ללא שליטה", אשר יש חובה לפנות לו דרך?  

האם מוטלת חובה על הגולש לעשות מאמצים למשיכת תשומת לב כלי שיט בסביבתו, כמו להרים מפרש, לעמוד על הגלשן, לנפנף ביד?

שאלות אלו נכונות גם לקיאק, חסקה, קייט-סרף וכו'.

 

התיק טרם נידון ומענין מה יכריע השופט, אשר סביר להניח שאין הוא בעל ידע ימי.