דייג אוהב דגים 7#
אשר וטורי
דיג זורז'רה – המקל הוא שם המשחק
הדיג בעזרת מערכת חכות (זו'רז'רה) נחשב בקרב דייגי היאכטות ל"דבר האמיתי". ככל שהמערכת כוללת מספר רב יותר של חכות, נחשב הדבר לדיג קשה יותר המחייב מקצוענות גבוהה יותר. בדרך כלל הדבר מצריך סיוע מצד חברים נוספים, מה שהופך את הדיג לבילוי בחברותה.
מערכת זו'רז'רות מסוג זה מצריכה תיאומים בין חכה לחכה בנוסף יש להקפיד על שמירת קורס כלי השיט בצורה מיוחדת יחסית לרוח ולגלים. שילוב זה בין החכה לכלי השיט הוא שהופך את העניין לאומנות של ממש. מאידך, יש להיערך לדיג בצורה שונה, עם ציוד שונה במקצת.
שלמה בנישתי דייג ותיק עם קבלות מסביר: "שימוש בזו'רז'רה מצריך בראש וראשונה מקלות ורולרים הרבה יותר חזקים מאשר דיג עם חכה בודדת. רצוי להעדיף מקלות הבנויים מחומרים גמישים על מקלות מחומרים קשיחים. אפשר לבחור מקל של 30 ליברות, ממש לא מעבר לזה. המקלות הקשיחים של 50-80 ליברות, מוצלחים פחות. היתרון של המקלות הגמישים הוא בכך שבזמן שהם במים, הפיתיון דמוי הדג שקשור בקצה, מתנועע ומדמיין תנועה של דג אמיתי. כך הרבה יותר קל למשוך דגים גדולים לבוא ולבלוע את הפיתיון. זה דבר שלומדים עם השנים. לא רק הצורה והצבע של דג הפיתיון חשובים, אלא גם התנועות שהוא עושה במים".
"כדי לדעת האם הפיתיון פועל נכון, יש להביט על הקצה של החוט ולראות האם הוא מתנדנד באופן רציף ואחיד, אחורה וקדימה. אם לא, יתכן שיש בעיה עם המקל והפיתיון, או שהקרס הסתבך באיזה ניילון (וכאלה לא חסרים לאורך החוף) או שהחוטים של הזו'רז'רה הסתבכו ביניהם. אגב, דייג טירון יכול להסתבך גם עם שתי חכות, בעוד שדייג מקצוען יכול לדוג עם שמונה חכות בלי שום בעיה".
מה הסוד למניעת הסתבכות של החכות בזי'רז'ור?
העיקרון החשוב ביותר הוא לפרוס את החכות עם החוטים לרדיוס של 20-70 מטרים במרחקים שונים. הראשון במרחק 20 מטרים, השני 40 וכך הלאה. ההפרש צריך להיות 10 -20 מטרים, ממש לא יותר מזה".
לכידת הדג באמצעות הזו'רז'רה מלווה במעין טקס. ברגע שהדג נתפס, ניתן לחוש זאת במצמד של הרולר ואז גם מצלצל הפעמון בחכה הספציפית. ברגע זה, אצים החבר'ה למשוך את החוט.
שלמה: "השגיאה הנפוצה של דייגים חדשים היא סגירת המצמד של הרולר, מה שגורם לעיתים קרובות להתנתקות של הדג. שכן, כשהמצמד סגור מדי, הקרס המשולשת נפתחת או שהדג פשוט נקרע מן המשולש. ההמלצה שלי היא לכוון מראש את המצמד בהתאם לסוג הדגים העונתיים אותם הולכים לדוג. התאמת המצמד מראש חוסכת זמן יקר ובעיות בכיוון שלו בזמן הדיג עצמו".
"המלצה שנייה היא לא לנסות בכל מקרה להעלות את הדג עם המקל אל הסירה. כמו בדיג הידני עם חכה בודדת, יש להרים את הדג לגובה המים, ואז להעלות אותו לסירה בעזרת הרשת הקטנה".
"המלצה שלישית הדומה אף היא לדיג עם חכה בודדת, יש לעבוד יותר עם המקל מאשר עם הרולר. להרים, לשחרר, למשוך, לגלגל וחוזר חלילה".
הדיג הקלאסי בזו'רז'רה הוא כאשר נתפסים דגים במספר חכות בעת ובעונה אחת וצריך לבחור במי לטפל קודם. שלמה: "שלוש פעמים התמזל מזלי לתפוס 4 דגי טונה בעת ובעונה אחת. לפעמים אתה מצליח להוציא רק דג אחד או שניים, ולפעמים את כל הארבעה. תלוי בצוות שיש אתך על היאכטה ובאופן שבו נתפשים הדגים, עם משולש אחד או שניים. ככל שהדג בולע יותר קרסים משולשים, גדולים הסיכויים להוציא אותו".
"העניין הוא שברגע שאתה מוציא את הדג הראשון, הדגים האחרים מתחילים לשחק ולהשתולל. אם לא תחזיק טוב הם יצליחו לברוח".
"כאן יש לזכור עיקרון חשוב. בזמן תפישת הדגים בזו'רז'רה, יש להמשיך בנסיעה איטית של היאכטה ובשום פנים לא להישאר במצב סטטי. כך החוט נשאר מתוח, הדג בלחץ בלי שום רפיון שיאפשר לו להימלט. יש סוגי דגים שיודעים במקרים כאלה לנענע את הראש ימינה ושמאלה עד שהם משחררים את הקרס. הדגים המומחים לביצוע תרגילים כאלה הם האנטיאסים. שכן החור בלחי שלהם מתרחב והולך על ידי הנדנודים עד שהקרס משתחרר והם בורחים בקלות".
איזה סוגי דגים עדיף לדוג בשיטת הזי'רז'ור?
שלמה: "דגי הפלמידות הם המתאימים ביותר לדיג בשיטה הזו. אשתקד, בדצמבר – ינואר, הצלחנו מאוד יפה בדיג שלהם. בדרך כלל הם עולים קרוב לפני המים בלהקות גדולות לאזורים עשירים במזון. החוכמה היא להגיע עם היאכטה בדיוק לנקודה המדויקת מעל הלהקה. במקרה זה, בכל פעם שאתה חולף מעליה, אתה תופס כמה דגים בעת ובעונה אחת, גם עם זו'רז'רה של 5 או 6 מקלות. כשזה קורה, המראה מלבב. כל הפעמונים מצלצלים זה אחר זה, כל אחד מהחבר'ה קופץ לחכה אחרת ומתחיל למשוך את החכה. הדייגים הותיקים מתמכרים לצלצול הזה של הפעמונים. יש להם צליל משכר".