EN

חיפוש

דייג אוהב דגים 34#

מאת יוסי חזום

בבואנו לעגון מעל איזור דיג עלינו לקחת בחשבון, להבין וללמוד גורמים מספר שבלעדיהם העגינה לא תצלח. ראשית כל יש להבין שבים שלא כמו בכביש כלי השיט איננו "עומד" עוגן באופן מוחלט. תמיד קיימת סחיפה (דריפט) כתוצאה מגלים, זרמים ורוח אשר פועלים על גוף כלי השיט. כמו כן עלינו להבין שניתן לבחור מבין 4 סוגי דיג מעל אותו הריף וכל אחד צריך להכיר ולדעת את ארבעת הסוגים ולבחור באחד מהם בעת היציאה לדיג. זאת בהתאם למצב הים החזוי באותה היציאה, הזמן העומד לרשותנו, סוג כלי השיט והציוד הטכני שבה וסוג הדגים ומיקומם הטבעי באזור הריף.

דיג בדריפט מלא
סוג זה של דיג מתאים לאלו אשר זמנם אינו בידם ו/או שכלי השיט שלהם אינו מצויד במערכת עוגנים מרובה ו/או שאינם יודעים לבצע עגינה על עוגן ו/או שרוצים לשמור על הגב (להרים עוגן ביד) או שרוצים לסרוק שטח גדול יותר של הריף.
בשיטה זו מגיעים עם כלי השיט לאזור הריף, מבצעים סריקה ראשונה של האזור באמצעות הפלגה איטית וצפייה במסך מגלה הדגים ומנסים ללמוד את צורת הריף.
לאחר מכן מבצעים הפלגה מקצה הריף לכיוון הרוח, כ- 50-80 מטר, משלבים מנוע לניוטרל ומאפשרים לכלי השיט להיסחף בעצמו כאשר עוצמת ומהירות הסחיפה נקבעת על ידי הרוח, הים, וגודל וצורת כלי השיט.
בסוג זה של דיג אומנם ניתן לסרוק שטח גדול יותר של הריף אבל הכמות לא תמיד משתווה לאיכות, לכן בסוג זה של דריפט אנו יכולים בקלות לפספס שטחים "עשירים" בדגים, שנמצאים סמוך לנו, עקב סחיפה בכיוון לא נכון. כמו כן בדריפט חזק אנחנו לא יכולים להגיע למיצוי מלא של השארת הפיתיון במים באזור מסוים ובעצם אנו מצפים שהפיתיון יתקל בדגים מזדמנים הנמצאים במסלול הדריפט.
בעיה נוספת היא הסתבכות החוטים ודיג לא נוח ליושבים למעלה. יש להבין שכלי שיט הנמצא בדריפט, טבעי שיפנה דופן ימין או שמאל לכיוון הגלים ולעולם לא חרטום או ירכתיים, תכונה זו פוגעת קשות בשייטים אשר בכלי שיט שלהם אזורי הישיבה נמצאים בירכתיים או בחרטום, ונוצר מצב שלא כולם יכולים לדוג.
בעיה נוספת היא גרירת החוטים שמצוידים במשקולות שונות, במשקלן ובגודלן. במקום בו יהיו זרמים חזקים, משקולת קטנה עלולה להיסחף ולהגיע לחוט של החבר בכלי השיט ולגרום לפלונטר מתסכל.
היתרונות בשיטה זו ברורים והם בעצם הזמן הקצר יחסית שיש להשקיע בדיג, ניתן לבצע אותו בכלי שיט קטן או גדול ללא מערכת עוגנים מסובכת וקשה לתפעול, ניתן לסיים את הדיג במהירות בכל רגע נתון ולנסות להפליג לאזור אחר, היתרון הגדול מכולם הוא הגדלת הסיכוי להעלות דג גדול ומרשים וזאת לאור העובדה שכלי השיט אינו עגון, וניתן לתמרן את הדג בעזרת מנוע והגה כלי השיט.
 
 
דיג בדריפט חלקי ונשלט
שיטה זו דומה מאוד לדיג בדריפט מלא אבל בשיטה זו אנו נעזרים בעוגן צף. עוגן צף עשוי מבד איכותי ומזכיר בעצם מצנח עם מתרים, במקום הצנחן התלוי יש חוט מוביל חזק המיועד לקשירה על ברווז כלי השיט וחוט נוסף קשור לקודקוד המצנח.
בשיטה זו אנו מגיעים לאזור הריף, מבצעים סריקה ואיתור בדיוק כמו בשיטה הקודמת ומפליגים מאזור הריף לכיוון הרוח ולאחר עשרות מטרים מטילים את העוגן הצף למים, מאבטחים את החבל לברווז ובעצם לאחר שכיפת המצנח מתמלאת במים אנו מצליחים להאט בצורה משמעותית את סחיפת כלי השיט. 
במידה ונאבטח את חבל העוגן הצף לחרטום כלי השיט, אזי כלי השיט ייסחף עם חרטום כלפי הרוח והירכתיים לכיוון התקלה. במידה ונאבטח את החבל בירכתיים, נגיע לתקלה עם חרטום כלי השיט.
צורת היסחפות זו חשובה לישיבה נוחה בהתאם לסוג כלי השיט שלנו ובהתאם למיקום הדייגים שבה.
מהירות הדריפט בשיטה זו תלויה במצב הים והרוח, גודל העוגן הצף וגודל פתח שחרור המים בכיפת המצנח.
יש להתאים עוגן צף לגודל כלי השיט וזאת על ידי בדיקת הכיתוב על המוצר קודם לרכישה.
לשחרור העוגן יש למשוך בחבל הקטן שקשרנו מראש לכיפת המצנח ובשיטה זו נרוקן את המים במהירות מהמצנח ונוכל להחזיר את העוגן במהירות לכלי השיט.
שיטה זו בעצם היא דריפט משופר וניתן לשליטה באופן חלקי אבל יש להבין שגם כאן כמו בשיטה הקודמת החסרונות עולים על היתרונות ובשיטה זו קשה מאוד להגיע לעגינה מדויקת מעל הריף.
  
 
חלק ב
דיג בעזרת עוגן אחד
 
שיטה זו מיועדת לאותם אלו שרוצים ומעוניינים להגיע כמה שיותר קרוב לאזור מסוים בריף ולהישאר בקרבתו כמה שיותר זמן וזאת כדי לאתר את אותם דגים הנמצאים בדיוק באזור המטרה כמו גם להשאיר את הפיתיון המריח במים מספיק זמן כדי שהדגים יצליחו לחוש ולהרגיש אותו.
בשיטה זו עלינו להצטייד בעוגן איכותי, שרשרת עוגן מרשימה וחבל ארוך (חשוב) בנוסף.
בשיטה זו אנו מגיעים לריף המיועד ולאחר שביצענו סריקה ובחרנו את אזור הדיג הרצוי, אנו מטילים מצוף סימון הקשור לחוט שבקצהו משקולת כבדה שצריכה להחזיק את המצוף במקומו ולמנוע תזוזה רצינית שלו.
את מלאכת ההטלה יש לבצע בחוכמה ובמקצועיות על ידי 2 אנשי צוות אשר האחד מביט בגלאי הדגים והשני מוכן עם המצוף מעבר לסיפון. ברגע נתינת האות יש לזרוק את המצוף.
הטוב ביותר הוא מצוף שהחוט כרוך סביב עמוד הייצוב שלו וכך רק ברגע שהמצוף נוגע במים המשקולת יורדת במהירות לכיוון הקרקעית תוך יציאת חוט מהירה.
מומלץ מצוף בצבע זרחני ולא קטן כדי שנוכל לאתר אותו בקלות בעזרת פנס, גם בלילה, כל אימת שנרצה.
לאחר הטלת המצוף יש לזהות את כיוון הרוח ולהפליג מנקודת המצוף ישירות לכיוון הרוח בלי לעשות קיצורי דרך. הטוב ביותר הוא להפליג לכיוון הרוח, כ- 50 מטר לפני המצוף, לחלוף בצמוד אליו ולהמשיך כמה עשרות מטרים לנקודת הטלת העוגן.
לאחר שהגענו לנקודת הטלת העוגן יש להטיל את העוגן במהירות וללא כל השתהות וזאת כדי להישאר במסלול הקו הישר של מצוף – עוגן – רוח, ולא לאפשר לכלי השיט ליפול כתוצאה מרוח, גלים או סיבוב לא נכון של ההגה.
לאחר הטלת העוגן יש לוודא שחרור מהיר של השרשרת – חבל תוך כדי שילוב הגיר לאחור והפלגה איטית לכיוון המצוף כשהירכתיים מכוונים למצוף. דבר זה נעשה בעזרת כוון המאיר את המצוף ונותן לסקיפר נתונים בדבר מיקומו מכלי השיט.
במידה והעוגן ננעץ היטב ובמידה והרוח לא הספיקה לשנות כיוון סביר להניח שנגיע לקרבת מצוף הסימון שהטלנו קודם וכל מה שנשאר הוא למתוח או לשחרר את חבל העוגן בהתאם, כדי שנגיע כמה שיותר קרוב וצמוד.
היתרונות בשיטה זו ברורים והם:
הגעה מדויקת וקרובה יותר למקום הדיג הנבחר, השארת כלי השיט זמן ממושך באזור הדיג ומתן אפשרות לדגים להגיע לפיתיון, אפשרות של זריקת פיתיון מריח ומגרה כדי להשאיר את הדגים באזור, אפשרות דיג של כל החברים תוך אפשרות קלושה של סיבוך החוטים, כיוון חרטום לעוגן וירכתיים מעל אזור הדיג דבר שמאפשר דיג נוח לחברים מכיוון שברוב כלי השיט כיום מרפסת הדיג נמצאת בירכתיים.
לשיטה זו יתרון נוסף והוא שבמידה ולא הצלחנו להגיע לנקודה צמודה למצוף הסימון תמיד נהיה קרובים מספיק כדי להטיל את הפיתיון לאזור מצוף הסימון ולשחרר חוט מהרולר בהתאם וכך הפיתיון יהיה באזור הרצוי למרות שכלי השיט יהיה רחוק יותר.
לשיטה זו מספר חסרונות והם:
קושי בהגעה למצוף הסימון, ועם כבר הגענו לקרבתו והרוח השתנתה אז כמובן ירכתי כלי השיט יתרחקו בהתאם מהמצוף.
זמן "עבודה" ארוך של הטלת עוגן חזרה לאחור, הרמת עוגן וסיכוי לתקיעת עוגן. תפיסת דג גדול ממדים במצב שכלי השיט עגון וסכנת קריעה של החוט עקב מיקום קבוע של כלי השיט מול ריצת הדג שיכול להיכנס מתחת לכלי השיט ולקרוע את החוט בקלות על ידי שפשוף החוט בשוקע כלי השיט או במנוע וכו'.
לגבי רמת הדיוק בהגעה הראשונית בהנחה שאין שינוי בכיוון הרוח, יש להבין שרק לאחר עשרות ניסיונות תוך כדי למידת תנאי הים ומצב הרוח נוכל להגיע לרמת עגינה מדויקת של קו אורך דמיוני.
 
 
דיג בעזרת שני עוגנים
שיטה זו הינה המקצועית והמדויקת ביותר לדיג מעל ריף אך גם המורכבת ביותר. צריך הרבה ניסיון כדי לבצעה בהצלחה, אל תנסו אותה בפעם הראשונה ללא כח אדם מיומן בכלי השיט וללא שאתם מכירים את יכולת התמרון של כלי השיט!
בשיטה זו אנו חייבים להשתמש ב- 2 עוגנים איכותיים זמינים לשימוש, וכן בידע וניסיון בעניין ובעיקר מוטיבציה וזמן.
מגיעים לריף, מזהים את המיקום המבוקש ומטילים את מצוף הסימון. מבצעים סיבוב נוסף ומפליגים מאזור מצוף הסימון לכיוון הרוח ומטילים עוגן ראשון בדיוק כמו בשיטה הקודמת.
לאחר הטלת העוגן יש לשחרר שרשרת – חבל במהירות תוך כדי חזרה בשילוב אחורי כשהירכתיים פונות לכיוון מצוף הסימון.
כאן, לדיוק, יש פחות חשיבות ונוכל לזרוק את העוגן הראשון בקרבת כיוון נשיבת הרוח ולא במדויק כי נוכל לתקן זאת בעזרת העוגן השני.
כשהגענו למצוף הסימון יש להפליג שוב קדימה לכיוון של 45 מעלות מכיוון הרוח ימינה או שמאלה ולהגיע למיקום הטלת עוגן חדש שצריך להיות במרחק כמה שיותר שווה למרחק העוגן הראשון ממצוף הסימון ושם להטיל את העוגן השני.
לאחר ההטלה יש להתחיל לחזור לאחור תוך שחרור שרשרת – חבל העוגן השני ואיסוף במקביל שרשרת – חבל העוגן הראשון.
יש להגיע למצב ששני חבלי העוגנים נמתחים ויש לעשות זאת על ידי שני אנשי צוות שונים ועל שני ברווזים שונים ונפרדים בכלי השיט.
במידה והצלחנו להטיל את שני העוגנים בזוית של 45 מעלות לכלי השיט ובמרחק שווה פחות או יותר ממצוף הסימון אזי רוב הסיכויים שנצליח לעגון בדיוק מעל הריף הנכסף.
בשיטה זו העיקרון פשוט .היות ויש לנו 2 חבלי עוגן שונים שקשורים לנקודות שונות בכלי השיט נוכל לשחרר בצורה מבוקרת כל אחד ובעצם לשלוט על כיוון ירכתי כלי השיט והזוית הרצויה ונוכל בעצם להתקרב עד מרחק נגיעה ממצוף הסימון.
גם שינוי נשיבת הרוח במידה ולא יהיה קיצוני מדי לא יפריע לנו ונוכל לתקן זאת במהירות על ידי שחרור או איסוף צד אחד של חבל העגינה ותיקון החבל השני בהתאם.
היתרונות בשיטה זו ברורים אבל הבולט מכולם הוא רמת הדיוק  והקרבה לריף.
החסרונות כמובן במורכבות השיטה. תהליך ארוך של הטלת עוגנים ולאחר מכן איסוף, סיכון קריעת חוט הדיג כתוצאה משפשוף בתחתית כלי השיט ותקיעת העוגנים.
 
לסיכום לדוג מעל מקום מאוד מסוים בריף אינה משימה פשוטה אלא משימה הדורשת מקצועיות, התנסות, זמן והמון סבלנות, אבל לאחר שהצלחנו, אין ספק שנוכל להגיע לרמות דיוק גבוהות בכל פעם מחדש וכמובן ששכרנו יגיע בתפיסת דגים איכותיים הנמצאים אך ורק בנקודה מסוימת.
 
דילוג לתוכן