EN

חיפוש

דייג אוהב דגים 30#

מאת יוסי חזום

מהי התיאוריה הסולונרית?

בשנת 1926, ג'ון אלדן נייט עיבד וליטש מידע שאסף ושעסק בהשפעות שונות על התנהגות הדגים. לתופעה שחקר הוא קרא בשם סולונר (Solunar), סול בשביל השמש ו- לונר בשביל הירח.
ג'ון אלדן נייט הכין רשימה של 33 גורמים אשר משפיעים על ההתנהגות היומית של דגי המים המלוחים והמתוקים כאחד. כל נתון ומשתנה שיכול היה להיות לו השפעה וקשר להתנהגות הדגים נחקר ונלקח בחשבון.
אחד אחר השני נחקרו כל הגורמים מתוך הרשימה ונדחו, רק שלושה גורמים הצדיקו מחקר מעמיק ומקיף יותר: השמש / הירח / זמני הגאות והשפל. 
 
האם ייתכן שהתנהגות הדגים מושפעת יותר מהשמש והירח והזווית שלהם על הים, מאשר מעוצמת הרוח או מהזרמים בים עצמו?
בעת ביצוע המחקר המקורי נלקחו בחשבון רק הזמן המשוער של הירח המלא והירח החסר. במהלך המחקר התברר בהדרגה שיש גם חצאי עונות של פעילות הדגים במהלך החודש. חצאי עונות אלו הופיעו בין שתי העונות העיקריות. העונות העיקריות נקראו העונות הראשיות (מייג'ור פריוד) ושתי העונות הקצרות יותר נקראו העונות השוליות (מיינור פריוד).
 
עוד מחקר בנושא נערך על ידי דוקטור פראנק א. בראון. המחקר נערך בקבוצת צדפות חיות שהוטסו למעבדה ליד שיקאגו.
בטבע, במקומן הטבעי, הצדפות פתחו את הקונכייה שלהן באופן קבוע במהלך זמן הגאות. ד"ר בראון רצה לבדוק האם יש קשר ישיר בין הדברים, כלומר האם הפתיחה נבעה ממצב הים (גאות) או שהפתיחה הושפעה ישירות מכוחות הירח עצמו.
הוא הניח את הצדפות בתוך כלי עם מים והרחיק אותן מכל מקור שמש אפשרי. בשבוע הראשון הצדפות המשיכו לפתוח את הקונכיות שלהן במקביל לזמן שיא הגאות שהיה במקום שממנו הן הובאו.
אולם בשבוע השני הצדפות פתחו את הקונכיות שלהן כל אימת שהירח היה באופן ישיר מעליהן או מעל הקרקע בשיקאגו, דהיינו במקום החדש שבו הן נמצאו.
  
הוכחת התיאוריה
כדי להוכיח ולאמת את התיאוריה הסולונארית, ערך נייט מחקר נוסף. מחקר זה בדק רישומי מידע ותפיסות של שיאי דיג מוכחים ומתועדים. ברישומי תפיסות אלו חיפש נייט את הדגים הגדולים ביותר שנתפסו כבודדים ואת התפיסות עם כמויות הדגים הגדולות ביותר.
נייט חקר 200 תפיסות כאלה בקירוב ומצא שביותר מ – 90 אחוז מהתפיסות שבוצעו לא היה ירח (ירח חסר) בזמן התפיסה ובמקביל, אפקט התקופה הסולונארית היה בשיאו. עובדה נוספת וחשובה שנמצאה היא שרוב התפיסות בעצם בוצעו בתקופות העיקריות (מיג'וריות) של החודש בלוח הסולונארי.
 
ימי שיא
ידוע כי השמש והירח הם הגורמים המשפיעים העיקריים על כדור הארץ ושבאופן יומי משפיעים על כדור הארץ ועל כל צורות החיים שבו.
הימים במהלך החודש של ירח חסר וירח מלא יעניקו את ההשפעות החזקות ביותר.
 
חודשי שיא
חודש יוני תמיד איחד את השפעת השמש והירח יותר מכל חודש אחר. במהלך תקופת הירח המלא, השמש והירח כמעט הפוכים אחד מהשני ויש רק מספר מועט של דקות שעוברות מבלי שאחד מהם נמצא בשמיים שלנו. במהלך הירח החסר, השמש והירח פועלים בקצב כמעט זהה של תנועה בשמיים ביחד בכוחות מאוחדים.
בגלל האינטראקציה בין המחזורים הלונארים (ירח) לסולארים (שמש), לא יהיו שני ימים או חודשים או שנים הזהים זה לזה באופן מוחלט.
 
זמני שיא לדיג
נהוג לחלק את הזמנים כדלהלן:
ברגע שהעונה הסולונארית מתרחשת במהלך הזמן של 30 דקות עד שעה שבהן השמש זורחת או שוקעת, אתה יכול לצפות לפעילות דיג טובה.
ברגע שהעונה הסולונארית מתרחשת במהלך הזמן של זריחת הירח או שקיעת הירח, אתה יכול לצפות לפעילות דיג טובה.
ברגע שהעונה הסולונארית מתרחשת במהלך הזמן שיש ירח מלא או ירח חסר אתה יכול לצפות לפעילות דיג טובה ביותר לאותה עונה.
 
ימי הדיג הטובים ביותר
לדייג שנוהג ורגיל לצאת לדוג בזריחה או בשקיעה כדאי ללמוד את הימים שבהם מובטח כמעט באופן וודאי שיהיה דיג מצוין. בימים כאלו כדאי לכולנו להיות בים בימים ובזמנים אלו.
 
הדיג הטוב ביותר מתרחש במהלך אותם ימים כשהשעות הטובות ביותר בהתאם לטבלה הסולונארית מתרחשות בדיוק ובמקביל לזמן זריחת ושקיעת השמש ואשר בדיוק באותם הימים ישנו ירח מלא או ירח חסר.
נמצא והוכח כי כאשר המצב המתואר למעלה מתאפשר, הדגים ינגסו בכל דבר שיראה להם אכיל. החוקים האלו כמעט מובטחים כאשר יש דגים בקרבת מקום.
זה לא סוד שהזמן הטוב ביותר לדיג הוא במקביל לזריחת ושקיעת השמש. זריחת הירח ושקיעת הירח מגבירים את פעילות הדיג ובתוספת ירח מלא וירח חסר פעילות הדגים באזור גוברת עד מאד.
ברגע שהזמנים מתאימים ומתחברים יחד, פעילות הדגים יכולה להיות מדהימה.
לבסוף, שינוי במזג האוויר המקומי בהתחשב בעונות ימגר ויחליש את התופעה לאט לאט.

 

חישוב זמנים סולונארים
המפתח לחישוב זמנים סולונארים טמון בדיוק היכולת לשרטט את המיקומים העכשוויים של השמש והירח בהתחשב במיקום שבו אנו נמצאים. חישובים אלו הם מסובכים ונדרשות תוכנות ייחודיות כדי לחשב את הנתונים. יש להקפיד ולהזין את המיקום הנוכחי שבו אתה נמצא ואת השעה הנכונה בהתאם לשעון גריניץ' ולהתעלם משעון קיץ במידה ויש.

תודה גדולה ל- עידן מיכל שתירגם את המאמר מאנגלית לעברית.

עריכה לשונית ועיבוד – יוסי חזום

סיוע מקצועי – דוקטור טל ברמן
תודה לאתר  Sportsmen's Page שהעניק לנו את הרשות להשתמש ולתרגם את המאמר.
 
ב 
דילוג לתוכן