שיטה זו הגיעה אלינו מיפן הרחוקה ובישראל פיתח שכלל והתאים לתנאי הארץ ידידי ז’אן ז’אק אוחיון, דייג ענק בזכות עצמו.
להבדיל משיטת "הטרולינג" שבה אנו גוררים מספר דמויי דג בצבעים, גדלים וסוגים שונים וחורשים עשרות קילומטרים של מים מתחת לקיל, השיטה הזו מבוססת בעיקר על דייג באיזור מסויים ונתון שאליו אנו מגיעים מהמרינה וממנו חוזרים למרינה . השיטה מתבססת על העיקרון של הורדת פיתיון מסוג ג’יג למים (עליו ארחיב מאוחר יותר) והעלאתו לפני המים או למחצית הגובה במהירות תוך תנועות מדויקות. תנועת הג’יג במים וצבעו המיוחד גורמים לדגים מסוימים לצאת מאדישותם ולתקוף את הפיתיון ולהגיע לשולחננו.

בשיטה זו אנו מצליחים לתפוס דגים מכובדים מסוג אינטיאס, לוקוסים, פלמידות, פארידות ועוד. השיטה דורשת ציוד ייעודי וייחודי לסוג זה של דיג ואינה מצריכה ארגון מיוחד מראש. די בסט אחד של ציוד כזה בכל סירה וחצי שעה זמן של עמידה מעל "תקלה" או ריף כדי להביא את ארוחת הצהרים או הערב של אותו יום במהלך ההפלגה.

המקומות בים שבהם מומלץ לנסות את השיטה:
בים הגדול ישנם מקומות ואזורי מחיה שבהם נוכל תמיד למצוא דגים מקומיים ואוהבי סלעים ו"מחבואים" כגון משפחת הדקרים (לוקוסים). ישנם מקומות אחרים, שדגים פילאגיים (חיים בגוף המים) מגיעים אליהם בעונות מסוימות בשנה.
לצורך ביצוע דייג מסוג זה אנו חייבים להצטייד במכשיר FISH FINDER איכותי ואמין אשר יכול ומסוגל להראות לנו את פני הקרקע, סוג הקרקע וכמובן את העומק. כמו כן עלינו להיות מצוידים במכשיר GPS שיוכל להחזיר אותנו למקום כאשר הדגים נגמרים במקפיא. עדיף למי שיכול לעבוד עם מכשיר משולב בעל מסך אחד חצוי אשר בו ניתן להגיע לנקודה מוגדרת ולראות בתחתית המסך את הקרקע. הדבר יעיל מאוד הן מהבחינה הטכנית והן מבחינת שגיאת מכשירי ה- GPS הקיימים בשוק.
המקומות שאנו מחפשים בים הם "קרקע מעניינת". כלומר קו ישר וחלק במכשיר ה-FISH FINDER אינו יעניין אותנו כמו שאינו יעניין את הדגים. אבל כשנראה ריפים בצורת קוים יורדים ועולים,חפץ גדול שקוע על פני הקרקעית, שאריות חביות, פסולת, סירות טבועות, בסיסי בטון של מצופים וכו’, שם נוכל להתחיל לדוג את מבוקשנו מכיוון ששם נמצאים הדגים.

יש להתחיל לחפש החל מעומק של 20 מטר ומעלה מכיוון שבפחות מעומק זה יהיה קשה לבצע את הג’יגינג. כשהגענו למקום כזה, מן הסתם מכשיר ה- FISH FINDER יתחיל להראות סימני חיים ונתחיל גם להבחין בדגים בסביבה על המסך. כאשר עברנו או הגענו למקום המיועד עלינו לסמן אותו במכשיר ה- GPS בצורה מדויקת. כאן יתרונות המכשיר המשולב באים לטובתנו. נוכל לסמן אותו גם באיחור של מספר דקות על סמך זיכרון המכשיר.

הציוד הנדרש לביצוע ג’יגינג:
כפי שציינתי למעלה הציוד הנדרש הוא יעודי מיוחד ולא זול. אך אין צורך ביותר מסט אחד קומפלט בסירה אחת והציוד נשאר עימנו שנים רבות בתנאי תחזוקה נכונה.
נתחיל מהמקל – המקל הנדרש הינו מקל קל וגמיש אך באותה נשימה גם חזק ובלתי ניתן לשבירה. המקל חייב להיות מותאם לג’יגינג ומיוצר לצורך כך ובעל טבעות גדולות ורבות. המקל צריך שיהיה באורך של 160-190 ס"מ ובעל אפשרות חיבור לרצועת לחימה התלויה על המותניים. חברת SHIMANO מתמחה בייצור מקלות המיועדים לשיטה זו והמחירים נעים החל מ- 800 שקלים ועד אלפי שקלים למקל בודד אחד.

משקלו של המקל מאות גרמים בודדים ולפעמים לא ניתן להאמין כיצד המקל לא נשבר מול מפלצות בגדלים של 20 קילו ומעלה.

המגלול (הרולר)
מכונות איסוף החוטים – רולרים בלשון הדייגים חייבות גם להיות מיוצרות ומותאמות לשיטה. דהיינו, מכנות קלות, מהירות ובעלות גיר מחוזק –PG . המכונות צריכות להיות מסוגלות לאסוף חוט במהירות ובזריזות ומצד שני חייבות להיות חזקות ובעלות מכלולים שאינם נשחקים ומסוגלים לשאת עומסים כבדים.
לדוגמא: רולר ג’יג איכותי יכול לאסוף בסיבוב אחד של ידית הרולר 1.40 מטר של חוט לתוך הרולר, כלומר ב- 10 סיבובי ידית הרמנו את הפיתיון מהקרקע ב- 14 מטר בקירוב, דבר מדהים כשלעצמו , אך הוא בעצם המפתח להצלחת דייג מסוג ג’יגינג.

החוטים
החוט צריך להיות חוט בד חזק ואיכותי בעל קוטר קטן כדי שניתן יהיה להכניס כמות גדולה ממנו לתוך תוף הרולר. החוטים כמו גם המקלות והרולרים חייבים להיות עמידים לתנאי המים והמלח וחייבים להיות מיוצרים במיוחד לסוג דייג זה. החוט צריך שיהיה בעל עומסי קריעה של 65 ליברות ומעלה. הסיבה לשימוש בחוטי בד היא למנוע את האלסטיות שקיימת בחוטי ניילון שיכולה להגיע במקרים מסוימים ל- % 30 אחוז דבר שיתן לדג יתרון עלינו. אל קצה חוט הבד אנו מחברים חתיכת חוט ניילון מיוחד באורך של 4-6 מטר שתפקידו לספוג את הזעזוע הראשוני של התקיפה וכן שקיפותו עוזרת לו להיטמע בצבע המים וזאת כדי שהדג יבחין רק בפיתיון (הג’יג) ולא בחוט הקשור אליו.

הג’יגים
לג’יגים תמיד תהיה צורה מוארכת וחתך מיוחד אשר יאפשר להם תנועה מהירה במים הן בירידתו לקרקע והן בהעלאתו למעלה. הג’יגים מגיעים במשקלים של 100 גרם ועד 500 גרם בצבעים שונים וחשוב עד מאוד להקפיד שלכל ג’יג יהיה צבע פוספו פולט אור. אל הגיגים אנו מחברים קרסים בודדות מיוחדות ייעודיות למטרה זו כאשר ישנם כמה שיטות לחיבור הקרסים. ישנם כאלו שמחברים מעל הג’יג וישנם כאלו שמחברים בתחתית הג’יג וישנם כאלו שמחברים ב- 2 המקומות.

הקרסים נקראות ASSIST HOOK ויש לבחור את מספר 7/0 שהוא הגודל המומלץ לסוג הדייג בארץ. כעת משרכשנו את הציוד חימשנו את הג’יגים בקרסים אפשר לצאת לים , לפתוח פחית בירה או לשתות כוסית יין ולחפש את "התקלות" או המקומות שבהן נמצא את הארוחה הבאה שלנו.

כיצד לבצע ג’יגינג נכון

קודם כל ולפני הכל יש לכוון את הדראג של הרולר. במילים אחרות את הקלאצ’ למצב של יציאת חוט בכוח סביר. כלומר לא בקלות יתר ולא במאמץ ניכר. חשוב לעשות זאת לפני הדייג כי במהלך הדייג יהיה מאוחר מדי לעשות זאת. משזיהינו את "התקלה" והחלטנו שכאן אנו רוצים לנסות ולדוג יש לחזור אל הנקודה המדויקת ולנטרך את מנוע הסירה (לא לדומם מנוע!). יש לקחת את הציוד ביד ולעמוד במקום נוח ויציב ביאכטה. מומלץ להדליק פנס יד או את אחת הנורות ביאכטה ולקרב את הג’יג כדי שיקלוט אור ויוכל לפלוט אותו למטה בקרקעית החשוכה.

את הורדת הג’יג אנו מבצעים בקלות על ידי פתיחת קשת הרולר הצידה ונותנים לחוט לצאת החוצה מתוף הרולר בצורה חופשית. כשהג’יג יגיע לקרקע וזאת לאחר מספר שניות אנו נרגיש ברפיון בחוט וזה הזמן להחזיר את קשת הרולר למצבה המקורי. כעת אנו מחזיקים את המקל ביד ימין ואת ידית הרולר ביד שמאל ומתחילים לבצע ג’יגינג.
ביד ימין אנו מעלים את קצה המקל בתנועה מהירה ועד לגובה הראש שלנו, תנועת המקל גורמת לג’יג שבמים לקפץ מעלה בתנועת ריקוד מגרה וכן גורמת לרפיון החוט.

במקביל לתנועת יד ימין אנו מתחילים לסובב ביד שמאל את ידית הרולר במהירות כדי לאסוף את החוט ולהגיע למצב שהג’יג לא ירד חזרה למקום ממנו הוא הגיע כלומר, אוספים את החוט הרפוי. את התהליך הזה אנו עושים ללא הפסקה עד שהג’יג מגיע לפני המים או לחצי הדרך מהקרקע למעלה וזאת ניתן לבדוק בעזרת ספירת סיבובי ידית הרולר שביצענו.
ישנה שיטה נוספת לביצוע ג’יגינג והיא איסוף מהיר של החוט על ידי גלגול ידית הרולר במהירות וללא הפסקה וזאת עד לפני המים או לחצי מהגובה וזאת ללא כל תזוזה של המקל .

ב-2 השיטות העיקרון הוא תנועת ג’יג מהירה במים וניסיון לגרות את הדגים שבסביבה. בדרך כלל באם ישנם דגים באותה תקלה הם לא יאחרו להגיע ולתקוף את הג’יג.
התקיפה תהיה תמיד קשה ומהירה ויש להיות ערוכים ומוכנים לתחילת קרב ארוך ולא פשוט.
כאן בא לעזרתנו כיוון קלאצ’ הרולר שביצענו מראש והוא שימנע מהדג לשחרר חוט כאוות נפשו. יש לזכור שאסור לוותר ויש "להילחם" בכוח במוח ובקור רוח מול הדג. אסור לתת לדג לחזור לאזור התקלה ולסבך את החוט על ברזל/סלע או דבר חד אחר אשר עלול לקרוע את החוט או לגרום לפלונטר בחוט עצמו. כדי מאוד שיהיה אדם מיומן על הגה הספינה שיוכל להכניס את הסירה לשילוב ולהפליג מהמקום באיטיות וזאת על מנת להרחיק את הדג מהתקלה, בעוד אנחנו ממשיכים להילחם עם הדג.
יש לזכור שבמידה ולא קיבלנו תקיפה לאחר כמה דקות עלינו לבצע תיקון מיקום עם היאכטה ולחזור לאזור התקלה. הדבר נכון במיוחד בים גלי או ברוח או זרם חזק שגורמים ליאכטה להיסחף ולזוז מאזור התקלה. לכן יש להשאיר את מנוע היאכטה פועל כל העת ולבצע מפעם לפעם תיקון כאמור.

לסיכום
השיטה מהנה ולאחר מספר ניסיונות בה העסק הופך לקל ומהנה ולאחר תפיסת הדג הראשון בה יהיה קשה מאוד לחזור לשיטות הדייג המסורתיות שאנו מכירים.