יום שישי צהריים מגיע ואני מצליח להיכנס למיטה לאחר שבוע מאומץ וגדוש אירועים והנה מופיעה לי בחלום חתיכת פאלמידה זוהרת ובוהקת ועושה לי סימן עם האצבע יענו בוא תתפוס אותי. אני עוקב אחריה רואה מהיכן היא מגיעה ולאיזה ריף היא באה מצליח ואפילו רואה את המיקום המדוייק ואת השעה שהיא תהיה שם. מתעורר מזיע ומודיע בבית חלמתי חלום מחר יוצאים להביא את הפאלמידה שמפריעה לי לישון.

ישנים ביאכטה כרגיל בשישי אישתי אני והבן הקטן שמזמן לא החזיק דג בשיניים.

04:30 הבן מעיר אותי יאללה אבא תן בגז. יוצאים מהמרינה לכיוון הריף שראיתי בחלום עדיין חשוך בחוץ ואני מחליט ללכת על מערך עומק ולא צף. מוריד 2 מקלות מייצב את המהירות בודק את קצוות המקלות והולך להוריד את המקל השלישי. משחרר את החוט מכוון את הקלאצ’ לחוזק הפאלמידה שראיתי בחלום ויאללה הולך להכין לי קפה של בוקר. הבן על מושב הנהג מביט קדימה ואני קצת משועמם (האישה ישנה) בודק את נקודות הציון שקיבלתי בחלום ומשווה לכיוון ההפלגה ורואה שהכל תקין.

בזוית העין מבחין שאחד המקלות לא מתנהג כמו שאני אוהב , ניגש אליו שם את היד על המקל כדי לבדוק דופק מסתכל בשעון ומבין שהדופק קצת מהיר אבל לא דבר חריג, בכל זאת לא מסתדר לי הענין ומחליט לגלגל ולבדוק את הדמוי אולי הביא איזה נילון או החוט נתפס לו באחת המשולשות.

10 מטר לפני הגעת הדמוי מבחין בהתרחשות מאחורי הדמוי , כאילו מישהו מצליף בדמוי ורודף אחריו, ואללה אומר לעצמי זה עדין לא היה לי , מגיע לדלת יוצא החוצה לעשות קבלת פנים בכל אופן חייבים בהכנסת אורחים מכובדת בחג, ומה אני רואה את הברקודה שכולם תופסים משוברי הגלים אצלי על הדמוי ולא סתם דמוי אלא דמוי של 17 ס"מ והיא כולה תינוקת אבל עם עיניים גדולות ושיניים רעות.

אני חייב להודות שבכל שנותי בים לא הצלחתי לתפוס את הדג המיוחד הזה והתרגשתי מאוד, מהר שיחררתי את הדמוי מהדג ועטפתי אותו במגבת כדי שלא יתקרר לי חס וחלילה. הילד שיצא החוצה לראות מה קרה חייך מאוזן לאוזן ואני הבנתי כבר שהוא מכין את השיניים לנשיכה בדיוק כמו שדגאי לימד אותו. מוריד חזרה את הדמוי מכין סיגריה וממתין בסבלנות לפאלמידה מהחלום, כבר חושב הלאה כהרגלי על העתיד ועושה חשבון שאם היא מגיעה ועולה למעלה אני מתחיל לחלום על מיספרי הלוטו וכו’ וכו’.

המקל השני מתחיל להראות סימנים משונים והרי אמרתי לכם שאני עובד עם ציוד כבר וכך גם כיוון הקלאצ’ים ושוב אני אומר נילון נוסף , מגלגל בזריזות ומגיעה לה פאלמידה ילדה קטנה אבל חוצפנית לא קטנה שגם היא הלכה על דמוי של 17 ס"מ. אומר לילד אתה רואה הדגים כמו האנשים כבר לא מה שהיה פעם כולם רוצים ללכת על גדול..

טוב אין ברירה מעלה גם אותה ומכניס אותה מתחת לשמיכה של הברקודה כדי שיתרגלו להיות חברות עד שנגיע למרינה כי הכוונה שהן ייכנסו לאותה מחבת ולא רציתי ריבים ובלאגן בבית. בנתיים אישתי מתעוררת ויוצאת לראות את הזריחה ואת הקטנות ישנות מתחת לשמיכה והיא ריאלית כמו תמיד "ארוחת צהריים כבר יש" ואני עונה הלו.. אני באתי לכאן בשביל החלום ולא בשביל גן הילדים הזה.

ואז זה מגיע יציאת חוט עצבנית בלתי נישלטת על קלאצ’ מהודק במידה, כיפוף של המקל ואני רותם את החגורה מוריד לילד הוראות כיוון ומתחיל לפמפם את הפאלמידה מהחלום. הילד מוציא את היאכטה מאיזור הסלעים שהרי תפסתי אותה בדיוק היכן שחלמתי ולא רציתי שתחזור לסלעים ותקרא לי את החוט מה עוד שאני עובד עם נילון ולא עם כבל. 15 דקות עוברות אני מפמפם והיא מוציאה חוט אבל אני לא כועס הרי היא התחילה איתי קודם ואני הגעתי כדי לצוד אותה והטוב ביותר מנצח, אין ענין של מזל כאן.
20 מטרים אחרונים ואני מבחין בצללית שלה לרגע מהיר מעל המים ושוב היא צוללת למטה ופתאום חופש בחוט, לא קריעה, לא פתיחה של המשולשות, כלום פשוט נעלמה לה. אוסף את החוט לוקח את הדמוי מביט היטב בוחן את הקרסים, בוחן את הנגיסות על הדמוי ומבין שהיום החלום לא יתגשם וכנראה שמי שמחליט הכל החליט שהיא תישאר במים ואני מפרגן לה .

ואכן היא הייתה טובה ממני היום ואולי זריזה יותר ובעצם מה זה משנה .חוזרים למרינה בשעה 08:00 הולכים לישון עד הצהריים מתעוררים מנקים את הדגים חיש קל מכניסים למחבת (נהיו חברות בנתיים) ויאללה לארוחה.
פעם ראשונה שהחברה אוכלים את הברקודה הזו וטעמה היה מעולה.(תודה דגאי)
הולך לישון שוב צהריים והפעם לא חלמתי על פאלמידה.