כמובן שאני בא, מגיע למרינה טיפה לפני הזמן ומנצל זאת לביקור אצל סירתי שאותה לא ראיתי מיום שישי האחרון. אני כמובן מצטייד במקל אחד, רפלה אחת וקדום (גאנצ') מתקפל קטן .
אני מגיע למזח בו עוגן הידיד, החבר’ה כבר על הסירה בהכנות שלפני שחרור חבלים. הם רואים אותי עם המקל והרולר הגדול ומעלים חיוך על פניהם, בסה"כ יוצאים להפלגת כייף ושקיעה אתה לא יכול להגיע ללא המקל ?
לך תסביר לחברה לא מורעלים כמוני מה זה לצאת לים ללא חוט דיג שנגרר אחריך …
אני מקבע את המקל למעקה (רלינג) הירכתיים ועוזר לחברה ביציאה מהמרינה והעלאת המפרשים .
רוח צפונית נהדרת מביאה את היאכטה להפלגה חלקה ומרשימה ואני שרגיל למשטח מפולס מתחת לרגלי נאלץ לשבת בזוית משונה כשצידה השמאלי של היאכטה נושק מדי פעם לקו המים, כייף בלתי רגיל .
אנחנו מפליגים דרומה, עוברים בדרך את מרינה תל-אביב וממשיכים לכיוון יפו , השעה כבר 19.30 אורות העיר תל-אביב נדלקים ואנחנו מבצעים סיבוב, משנים מפנה ומחליטים להפליג לכיוון מרינה הרצליה .
השעה 19.40 הרולר היחיד שהיה מתחיל לנגן את המנגינה שכה אהובה עלי, החבר’ה שאיתי שאינם מורגלים בדיג נדרכים ומחכים להוראות ממני .
אני ניגש למקל ומהדק את הקלאצ’ כדי להתחיל לעייף את הדג, במקביל אני מבקש להדליק מנוע ולגלגל חלוץ כדי שנוכל לשלוט בכיוון הסירה ובמהירותה .
אני מתחיל לגלגל את הרולר ולפי ההתנגדות בצד השני אני מבין שקל זה לא יהיה, מה עוד שמבנה היאכטה לא מקל על הדיג. ביאכטה אין מרפסת שניתן לעמוד בצורה נוחה ובטוחה, אין גישה לאחורי הירכתיים, אני בלי חגורה והגאנצ ’ שהבאתי קצר עד מאוד, אבל כל זה לא יימנע ממני להמשיך ולנסות ולהביא את מה שיש בקצה החוט .

הרמתי את המקל ואחזתי אותו היטב בידי והתחלתי לגלגל בצורה מתונה ותוך כדי לחץ מתאים על הרולר. הדג שבקצה השני הבין את משמעות הגלגול והחליט שהוא לא עולה ללא קרב ומיד צלל לעומק תוך כדי יציאת חוט משמעותית מהרולר .
אני מבקש מההגאי לסובב הגה ימינה ולשלב למהירות נמוכה,אני במקביל מתחיל שוב לאסוף חוט והפעם יותר בקלות, ההגאי שובר עוד ימינה כדי לצמצם את הטווח והזווית ביני לבין הדג ואני מצליח לאסוף עוד 20 מטר יקרים של חוט .
בינתיים שוררת דממה מתוחה על היאכטה וחושך מוחלט שורר בחוץ. אני מסתכל על הרולר ועל כמות החוט ומעריך שיש לי עוד כ- 30-50 מטר חוט בחוץ, זווית החוט מלמדת אותי שהדג עדיין בעומק .
לאחר עוד 15 דקות אני עם 10 מטר חוט בחוץ והדג משנה זווית ומתחיל לעלות לפני המים, אני מבקש מאחד החבר’ה להתחיל ולהאיר עם פנס לכיוון החוט. מחבר שני אני מבקש לפתוח את הקדום ולהוריד את ציפוי הגומי שבקצהו .

5 מטר אחרונים. אני מבחין בו לאור הפנס, דג טונה חתיך, שוחה מצד לצד ומנסה להיכנס מתחת לירכתי היאכטה, אני מבקש מההגאי להגביר מהירות ולסובב הגה שמאלה כדי לא לתת אפשרות לדג להכניס את החוט ללהבי המדחף .
2 מטר אחרונים. אני מעביר את המקל לחברי ומבקש אותו להחזיק אותו ישר ולהקפיד שהחוט יהיה מתוח. אני יורד לירכתי היאכטה ומחפש אחיזה טובה ליד ימין. ביד שמאל אני מחזיק את הקדום מוכן לנעיצה .
אין אפשרות להגיע לדג והחבר למעלה לא עוזר לי עם המקל. אני מבקש מהחבר השני לאחוז אותי בחגורת מכנסי וכשאני מרגיש שאני מוחזק היטב אני תופס את החוט ביד ימין ומביא את הדג למצב נעיצת קדום. ביד שמאל נועץ את הקדום (גאנצ’) ובתנועה מהירה מעלה את ידידנו למרפסת היאכטה .
ואז מתחילה החגיגה הדג התחיל לקפוץ ולהשתולל וחברי מצידם משתוללים משמחה גם הם. אני אוחז את הקדום ביד שמאל עדיין ומחפש דרך לשתק את הדג ולגאול אותו מסבל מיותר ואת היאכטה מלכלוךמיותר .
אני מצליח לשתק את הדג ומכניס אותו לפח אשפה גדול מפלסטיק עם ראשו כלפי מטה. אנחנו עושים הערכת מצב מהירה ומחליטים להוריד מפרש ראשי ולהמשיך עם מנוע למרינה .
בדרך ביצעתי ניקוז מהיר של הדם כדי למנוע קלקול של הדג ושטיפה מהירה של סיפון הסירה .
אחד החברה שהיו עימי על היאכטה מספר לנו על מסעדת סושי יוקרתית בהרצליה פיתוח שחברו מנהל את המקום. מיד אנו מבקשים שייצור עימו קשר ואולי נוכל לזכות לארוחה מיוחדת ובעל המקום יזכה לדג טרי שניצוד זה עתה .
הקשר נוצר ובעל המקום אמר שמבחינה עקרונית אין בעיה ובתנאי שהדג יאושר ע"י השף היפני הראשי כראוי וכדאי לביצוע העסקה .