תמרון כלי שיט הוא נושא חשוב שמעסיק כל סקיפר בארץ ובעולם במידה זו או אחרת. שעות רבות של "שיחות מרפסת" מתנהלות בקרב המתמרנים המנוסים וה"ירוקים" ולכן מצאנו לנכון להאיר כמה נקודות חשובות ולהבהיר נושאים שמעסיקים מתמרנים בכל הרמות.

בחיפוש אחר תשובה חד משמעית לשאלה, מדוע התמרון כל כך חשוב? או למה חוששים מפניו, לא הצלחנו למצוא תשובה חד משמעית בקרב היאכטונרים. יש המייחסים חשיבות רבה לקושי בביצוע ויש שחושבים בזמן התמרון על מה שהחבר'ה יגידו. אבל העובדות מדברות בעד עצמן וכל מי שהתנסה בתמרון מכיר את ההרגשה שעליה אנו מדברים ואת קצב דפיקות הלב המתגבר… המתלווה לתהליך.

כמו כל דבר בחיים גם תמרון כלי שיט הוא עניין של ניסיון (יש הטוענים שגם כשרון) וכמובן שככל שמתמרנים יותר, על יותר כלים, ביותר תנאים וביותר מקומות כך רמת הלחץ יורדת ואיכות התמרון משתפרת.

באופן טבעי קיים הבדל ניכר בין מפרשיות למנועיות, אין יותר קל או יותר פשוט, התמרון שונה ודורש מיומנות שונה.

 

במנועית המנועים הם הגורם המשמעותי בתמרון. היות ומנועית מיועדת להפלגה במהירות גבוהה, לוחות ההגה קטנים ואינם בעלי השפעה מהותית במהירויות נמוכות, ובמיוחד בהפלגה לאחור שבה אין להם כמעט השפעה.

שני מאפיינים חשובים נוספים הם שטח פנים גדול יחסית מעל פני המים ושטח פנים קטן יחסית מתחת לפני המים. וכמו כן מרכז כובד / ציר סיבוב לא דומיננטיים.

במפרשיות הבנויות להפלגה איטית לעומת זאת, לוח ההגה גדול בהרבה והיחס בין שטחי הפנים קטן יותר באופן משמעותי. כמו כן, מרכז הכובד וציר הסיבוב דומיננטיים בהרבה.

שלושת הגורמים הנ"ל הם למעשה המשמעותיים ביותר בזמן התמרון, ואותם יש לקחת בחשבון בתכנון ובביצוע של התמרון. ניתן להסיק מכך שתמרון ספינת מפרש תלוי יותר בתנועת הגוף במים לעומת מנועית אשר תמרונה תלוי יותר בכח המנועים. אחר כך במפרשית יש לשים דגש על עבודת הגה ובמנועית דגש על עבודת מנועים.

 

מטרתנו בכתבה זו איננה לימוד בסיסי איך וכיצד לתמרן אלא להפנות את תשומת הלב למספר עניינים עקרוניים בנושא התמרון.

 

 הסכנה בתמרון לא מוצלח היא הנזק המיידי שעלול להיגרם לאנשי הצוות, ליאכטה שלך או של אחרים וגם למרינה… חיסול ארונות חשמל, שבר, טביעה או כל נזק אחר.

 

 

שתי סיבות חשובות העלולות לסכן את כלי השיט ונובעות מכשל מערכתי הן:

1.       הפסקת פעולת המנוע/ים באופן פתאומי.

2.       מנוע תקוע בגיר (משולב קדימה או אחורה ללא יכולת לנטרל).

 

 

לפני כל תמרון ש לוודא כי: פגושים (פנדרים) מסודרים על דפנות היאכטה בגובה המתאים + פגוש נייד, חבלים מסודרים ע"פ הקשירה המתוכננת, הצוות מתודרך, תכנון התמרון עצמו (אופן הגישה, חבל ראשון להעברה ולקשירה ע"י הצוות וכו') ובדיקת הצמדות המנועים.

 

חשוב מאוד לתמרן במהירות המינימאלית בהתאם לנסיבות. בהתאם לכלי השיט, מרחב התמרון והתנאים החיצוניים (זרם, רוח וראות) יש להשתמש בכח המנועים מעבר לכוחם המינימאלי, קרי, במצב של רוח וזרם זניחים וראות תקינה נשתמש במינימום כח והרבה סבלנות ועם התגברות של רוח וזרם נפעיל יותר כח, עדיין המינימום המאפשר תמרון יעיל ובטוח בהתאם לנסיבות.

 

יש לשים דגש על ביצוע התכנית ובכל אופן להפעיל שיקול דעת נקודתי ולהגיב בהתאם לנסיבות. יש להקפיד על מהירות תמרון נכונה, אנשי צוות מוכנים בעמדות, בטיחות על הסיפון ומוכנות כללית.

חשוב לדעת שבכל תמרון יש נקודת אל חזור, לאחר שעברנו נקודה זו נהיה חייבים לסיים את התמרון ויהי מה!!! חשוב לזהות נקודה זו בוודאות.

בטרם הגענו לנקודת האל חזור אם נוכחנו לדעת שהתמרון לא מתנהל כשורה יש לעצור את הביצוע (בלי בושה) ולגשת פעם נוספת.

 

מתי התמרון הסתיים?? מתי אפשר להירגע???

סיום התמרון הוא כאשר היאכטה קשורה באופן המבטיח את בטיחות כלי השיט ואנשי הצוות ללא פעולת המנועים, קרי לאחר הדממת המנועים. היאכטה תהיה קשורה ובטוחה כאשר אנו יודעים בוודאות ששום נזק לא ייגרם לה כתוצאה מתזוזה או התנגשות עם רציף או כלי שיט אחר.

את הקשירה הסופית נבצע לאחר הדממת המנועים והסיום הרשמי של התמרון. רק לאחר מכן יתבצע חיבור החשמל, הטלפון, הכבלים וכו'.

בסוף, יש להתאים את גובה הפגושים, לבצע ביקורת בחדר מנועים, לוודא שאין רחשים חריגים, דליפות או כל תקלה אחרת על הסיפון ובכל היאכטה.

השלב הבא כמובן הוא סידור סופי של היאכטה לעגינה – שטיפה, כיסוי וכדומה.

 

·        בכל מקרה וללא יוצא מן הכלל לא להיכנס לפאניקה ולשמור על קור רוח.

·        רצוי לאחר נקודת "האל חזור" לא להקשיב ל"יועצי רציף".

·        לנתח את המצב ולפעול במהירות וביעילות תוך הקפדה על בטיחות.

·        מנוע הדמים במהלך התמרון– בחלק ניכר מהפעמים שמנוע הדמים בתמרון הסיבה לכך היא חבל במדחף, אשר עצר את פעולת המנוע. במקרה זה יש לקשור את
         היאכטה במהירות ולהוריד צוללן לשחרור החבל.

         חשוב!!! לא לנסות להמשיך ולהשתמש במנוע שהדמים. במידה וזה לא חבל, יש לנסות ולהניע את המנוע רק על מנת לסיים את התמרון בבטחה. לאחר סיום
         התמרון, ובמהירות האפשרית יש לבדוק מה סיבת התקלה / ההדממה.

·        מנוע "נתקע" בהילוך" – יש לנסות להוציא את המנוע המשולב מההילוך ולנטרל את המנוע ע"י הדממתו. במידה והדממנו נסיים את התמרון במהירות האפשרית 
         בהתאם למגבלות, ע"י היקשרות מיידית למקום הבטוח הקרוב ביותר.

·        היאכטה אינה מתקדמת בזמן התמרון – ייתכן ואתה "תקוע" בקרקעית. בדרך כלל ענן הבוץ שיווצר באזור המדחף יאשר לך עובדה זאת.

·        יש לזכור שהיאכטה גולשת ונסחפת בהתאם לנתוניה ונתוני הסביבה (משקל כלי השיט, שטח פנים מעל פני המים ומתחת, זרם ורוח) שאותם יש לקחת בחשבון.

·        במפרשית שילוב המנוע לאחור בזמן תנועת הספינה קדימה תוך כדי סיבוב ההגה לצד זה או אחר מקטין משמעותית את קוטר הסיבוב.

·        במנועית במטרה לבצע TWIST אפקטיבי (סיבוב על המקום ע"י שילוב המנועים לכיוונים נגדיים) נגיע לעצירה מוחלטת לפני תחילת המהלך.

 

לאחר ההפלגה לאחר שנקשרנו ונרגענו (על בירה קרה) זה הזמן ל"פלברה" (דיבור בלשון ימאים), והפלברה הכי טובה היא שיחזור של הדברים החשובים בהפלגה שזה עתה חזרנו ממנה. אחד הדברים הנקודתיים הכי חשובים בהפלגות הוא התמרון ובהפקת הלקחים נשווה את התכנון לביצוע ונבחן את מהלך הדברים מתחילת התמרון ועד סופו. הניסיון הוא עדיין מורה הימאות הטוב ביותר.