ללמוד ולהפנים !

ראובן זאק

ראובן זאק, מדריך שיט בעל ניסיון רב, מאשקלון, משתף אותנו באירוע שארע ביום שבת 24.8.2013 בשעות אחר הצהרים צפונה למרינה אשקלון. אין הוא מציין את שם היאכטה או הסקיפר. האמור אינו מהווה ביקורת אלה הוא בבחינת: "רצוי ללמוד מניסיונם של אחרים".

האירוע
ביום שבת 24.8.2013 יצאה יאכטת מפרש בנויה מפלדה באורך 11 מטר ממרינה אשקלון, הרימה מפרשים ושטה צפונה. בשלב מסוים הסתבר לסקיפר כי ההיגוי של היאכטה מוגבל ביותר. הסקיפר שקל לעצור ולרדת למים לבדוק את ההגה והמדחף, אך האמין שהוא יוכל להחזיר את היאכטה למרינה בלי לבדוק את הסיבה. הוא הצליח לבצע סיבוב לכיוון המרינה והניע את המנוע, אולם אז הסתבר כי המדחף אינו מקבל כוח מהמנוע. הסקיפר חש כי הוא מתקשה להתקדם בעזרת המפרשים וכי הגלים מקרבים אותו לחוף, בדיעבד הסתבר כי ציר המדחף ניתק מחיבורו לתיבת ההילוכים, נמשך לאחור עד ללוח ההגה ומנע את תנועתו החופשית לצדדים. בעוד הסקיפר מתלבט מהי הפעולה אותה עליו לנקוט, התקרבה היאכטה לחוף. בשלב זה החליט הסקיפר להטיל עוגן. בזמן הטלת העוגן היאכטה כבר הייתה קרובה לחוף והעומק במקום היה 3 מטר.
העוגן לא הצליח למנוע את היסחפות היאכטה, ובשעות אחרי הצהרים היאכטה הגיעה לחוף. בבוקר למחרת חולצה היאכטה על ידי גוררת בינונית ונגררה למרינה. ביאכטה התגלתה דליפת מים והיא הורמה לאספנה. 
מסקנות והמלצות
1.       בכל תקלה קרובה לחוף, בעיקר כשהרוחות מערביות, יש לשאוף להתרחק לעומק, לעצור ולבצע בדיקה. במקרה זה הסקיפר היה צריך להתרחק לעומק רחוק מספיק, ולהטיל עוגן. בדיקת הציר בתוך היאכטה הייתה מזהה מיד את התקלה. אפשרות זיהוי אחרת היא כניסה למים עם  מסכת צלילה ותצפית על ההגה והמדחף. כאמור התברר כי התקלה נבעה מהתנתקות ציר המדחף מהתמסורת (גיר). זוהי תקלה אשר ניתנת ברוב המקרים לתיקון על ידי משיכה או דחיפת הציר חזרה לתוך היאכטה וקיבועו. לאחר משיכת הציר בעיית ההיגוי הייתה נפתרת. התקלה נגרמת או בשל שבר שאותו לא ניתן לתקן בים, או בשל השתחררות או גזירת הברגים המחברים את הציר לתיבת ההילוכים. תקלה כזאת ניתנת לפיתרון מהיר יחסי בים. יתכן במקרה שלנו שהחלטת הסקיפר לא לרדת למים נבעה מכך שליאכטה אין סולם קבוע לירידה למים והעלייה מהמים קשה.

המסקנה
: בכל תקלה התרחק מהחוף או זרוק עוגן בעוד מועד. וודא כי ניתן לעלות מהמים ליאכטה בקלות.

המלצתי היא:
כל זמן שמפליגים לאורך החוף בטווח פחות מכ- 3 מייל ועומק המים מתחת ל- 50 מטר רצוי שהעוגן יהיה במצב שתוך 5 – 7 דקות ניתן יהיה להכין אותו לשימוש, במרחק מייל 1 מהחוף ועומק של כ-20 מטר זמן תגובה להכנתו מצטמצם ל 2 – 3 דקות ומתחת לעומק של 10 מטר המוכנות שלו רצוי שתהיה כמעט מיידית.

 

2.      בזמן גילוי התקלה היו בסביבה כלי שיט רבים שיכלו לעזור, באם היאכטה הייתה נשארת בעומק, היה לסקיפר זמן להזעיק חבר עם יאכטה אחרת ובהמשך לטפל בתקלה בתוך המרינה. 
3.      היאכטה הייתה מבוטחת בביטוח צד ג' בלבד – עלות החילוץ והתיקונים הוא בערך כמו עלות ביטוח מקיף לכ- 15 שנה – חומר למחשבה! 
4.      כשמפעילים מנוע בים או במרינה יש לבצע כדרך שיגרה שילוב קדימה ולאחור, תוך תשומת לב שכלי השיט מגיב כראוי. יש סיבות רבות העלולות לגרום לחוסר העברת כוח בנוסף לתקלה שתיארתי. כמו: כבל מצערת קרוע או משוחרר, תקלה בתיבת ההילוכים, השתחררות המדחף ועוד. גילוי מוקדם של הבעיה מונע כניסה למצבים מסוכנים. 
5.      את ברגיי החיבור בין הציר לתיבת ההילוכים יש לבדוק מידי פעם בדרך כלל ברגים אלו לא נגזרים בבת אחת אלא שולחים "סימני מצוקה" מוקדמים. בכל טיפול במנוע רצוי לחזק את האומים. 

6.      יש לגלות רגישות לרעידות בציר המדחף. במידה ויש רעידות כאלה יש להזמין מכונאי על מנת לנטרלן. רעידות עלולות לגרום לתקלה שתיארתי ולנזקים אחרים.      

7.      לסיכום – אני ממליץ לכל שייט אחראי לתרגל "כאילו" יש תקלה או בעיה כזאת או אחרת, ולעשות זאת עם הצוות שאיתכם. במקרה זה היאכטה היא יאכטת ברזל עם "שידרן ארוך" (Long Keel), ולכן נזקיה מההחפה היו מזעריים. אותו אירוע ביאכטה מפיברגלס עם שידרן קצר, היה עלול להסתיים בנזקים חמורים בהרבה.