קובי קוריאט - ללמד לשוט בנמל העתיק בעולם

מאת: מערכת כחול

קובי בן 42, נשוי ואב לשלושה. מתגורר בגבעתיים. פגשנו אותו בכדי לברר איך זה ללמד לשוט בנמל העתיק בעולם

״ההרגשה לצאת לים מנמל יפו היא כמו לצאת מתוך ספר היסטוריה עתיק ומרגש. נמל יפו היה תמיד נמל מורכב, יש כאן קוד התנהגות שלא קיים במעגנות אחרות בארץ. תרבות אחרת, כבוד הדדי, שכונה אמיתית״

איך הגעת לעסוק בים ובשיט?
נולדתי ביפו העתיקה, הנמל היה מגרש המשחקים שלי. יפו של ילדותי הייתה שונה מאד מיפו של היום, המקום לא היה מותאם לגידול ילדים, לא היו שכונות, חוגים, חדר זבל או אפילו חנייה מסודרת. קינאתי בילדים שירדו לפעולה בצופי ים דרך הסמטה בה גרתי. הוריי זיהו את המשיכה שלי לים ורשמו אותי לצופי ים שנה לפני הגיל המותר. שנים רבות חשבתי שהים בחר בי ולא אני בו. אפשר לומר שהמקום האהוב עלי בעולם הוא נמל יפו על כל גווניו ומורכבותו.
כלי הרכב הראשון שלי היה סירת גלסטרון עם מנוע של 90 כ"ס שעגנה בנמל… כשכולם יצאו לסיבוב בטיילת אני הצטרפתי מכיוון הים.

איך הגעת להחלטה לפתוח בית ספר לשיט?
לאחר השירות הצבאי (במשמר הגבול) נרשמתי ללימודי תואר ראשון ופתחתי עסק משלי לצילום אירועים. היה נהדר אבל הים משך אותי חזרה אליו. הרגשתי שאני לא עושה את מה שאני אוהב באמת. באחד מהימים בסיבוב שיגרתי בנמל, קניתי יאכטה מפרשית, ולאט לאט התחלתי לוותר על צילומי אירועים כדי ללמד ימאות באחד מבתי הספר במרינה הרצליה, שם גם פגשתי בחור מקסים, עמית הרי, מהרגע הראשון היה ביננו "קליק" ואתרי שיחות ובדיקת נתונים החלטנו לפתוח בית ספר לשיט ולקרוא לו בשם "סיילור". לא הייתה לנו כל שאלה היכן להקים את בית הספר, נמל יפו הייתה התשובה הברורה מאליה!

מה הייחוד של סיילור כבית ספר ומועדון שיט?
אנחנו בית הספר לשיט היחיד הפועל גם בהרצליה וגם ביפו, אנו מאפשרים לקהלים גדולים יותר נגישות טובה יותר בשל הפעילות בשתי המרינות, עובדה המאפשרת גיוון רב בחוויית השיט, בהדרכה ובמועדון החברים.

״קינאתי בילדים שירדו לפעולה בצופי ים דרך הסמטה בה גרתי. הוריי זיהו את המשיכה שלי לים ורשמו אותי לצופי ים שנה לפני הגיל המותר״

בסיילור מלמדים את כל מנעד הרישיונות הימיים, מאופנוע ים ועד משיט ספינה מסחרי, איך ניתן לשמור על רמה גבוהה של הדרכה?
אכן אנו מלמדים לכל סוגי הרישיונות, ישראליים, בין לאומיים ואפילו הסמכות לסירות ללא רישיון. הסוד הוא לעשות את הדברים מאהבה עם הרבה כבוד לים ולמסורת הימית. יש דברים שעובדים כבר לא מעט שנים ולא צריך לגעת בהם ויש דברים שזקוקים לריענון מתמיד.
כחול: מהן האתגרים איתם אתם מתמודדים כבית ספר לשיט?
האתגר הוא לשמור תמיד על רעננות וחדשנות, לא לוותר לעצמנו ותמיד לשאוף להיות הטובים ביותר. היינו הראשונים להוביל מהפכת לימודים דיגיטליים בזמן הקורונה וסדנאות בנושאים שעדיין לא עשו בישראל. עבדנו במרץ מול רספ"ן שהיו שותפים אמיתיים לחדשנות בדברים כמו עזרה ראשונה מקוונת, זמן ים בחופי הארץ ועוד. יש לנו המון הפתעות שהן עדיין בקנה…

מה המסר לשייטים פוטנציאלים בישראל?
החיים קצרים, אל תישארו עד מאוחר בעבודה, טפחו את התחביב שתמיד חלמתם עליו, תרימו עוגן ובואו להפליג!
כחול: כיצד משפרים את רמת ואיכות לימודי השיט בישראל?
יש עוד המון מה לעשות כדי להשתפר, הקמת ובניית מרינות חדשות, הקצאת יותר משאבים לתחום, פיתוח של תרבות שיט אמיתית כמו במקומות רבים בעולם. ישראל ממש בחיתולים בנושא הזה.

איך ההרגשה לצאת לים מנמל יפו ההיסטורי המשמש גם כמרינה וגם כנמל דייג?
ההרגשה היא תמיד כמו לצאת מתוך ספר היסטוריה עתיק ומרגש. נמל יפו היה תמיד נמל מורכב, יש כאן קוד התנהגות שלא קיים במעגנות אחרות בארץ. תרבות אחרת, כבוד הדדי, שכונה אמיתית. בתקופה האחרונה ולאור המצב מדברים יותר על מזג האוויר ולא על פוליטיקה. משתדלים להיות קודם כל אנשי הנמל, יפואים, ימאים שחולקים את הכבוד למקום והאהבה לים .

קובי קוריאט​