מנווטים בערפל – סיכום שנת 2020 מפי בעלי העסקים סובבי הים בישראל
מאת: ניב שכטר
שנת 2020 תיזכר בדפי ההיסטוריה כשנה שבה עמד העולם מלכת. ייקח לנו עוד שנים רבות על מנת לאמוד את ההשפעה הכוללת והפרטנית של אותו וירוס ששיבש את חיינו. יצאנו לבחון את השפעת הקורונה על העסקים הסובבים את הים בישראל. למדנו כי לצד הקושי המאפיין את התקופה, נלמדו שיעורים חשובים ונרכשה הבנה מחודשת על החיים שלנו כאנשי ים וכבני אנוש.
רועי קליימן - סטרים יאכט'ס / מכירת יאכטות וסירת מנוע
תאר את הקשיים ודרכי ההתמודדות בתקופת הקורונה.
בסגר הראשון הייתה תחושה של היסטריה כללית והרבה חוסר וודאות. הטלפון הפסיק לצלצל, אין מיילים, דממה. פעם ראשונה בכל שנות הפעילות של החברה שהכול נעצר. החלטנו לנצל את ההזדמנות ולעשות סדר במשרד., הן ברמה הפיזית, והן ברמה המנטלית והאסטרטגית. לאחר שהסתיים הסגר הראשון, החלטנו לצאת בקמפיין "דווקא עכשיו", מתוך ההבנה שהיאכטה והים הם המקום הטוב ביותר להיות בו, דווקא בימים כאלו.
איך השפיע המצב על ההזמנות?
התחלנו את הסגר הראשון מעט לפני אירופה וזה נתן לנו הזדמנות ללחוץ על המספנות לסיים את הפרויקטים של הלקוחות שלנו בזמן. היינו בקשר יום יומי עם כל המפעלים על מנת לוודא שכול ההזמנות יזרמו למרות הקשיים. רוב המפעלים סגרו את קווי הייצור לחודשיים אבל המפעלים הגדולים והחזקים עבדו גם בזמן הסגר במתכונת מצומצמת, כך שלא חשנו עיכובים בהזמנות. בארץ, הנמל המשיך לעבוד והמשכנו לקבל סירות. ההזמנות של לקוחותינו נמסרו בזמן ולמעשה ההשפעה היחידה הייתה שמעמד קבלת היאכטה לא היה במפעל, אלא כבר בים התיכון, בנוכחות מצומצמת יותר.
מהם השיעורים שלמדתם?
למדנו דרכים יצירתיות יותר לקשר עם לקוחות, ספקים וצוותים, הצלחנו לבצע מכירות מלאות דרך הזום. במצב הקיים קרה שהקונה שהה במדינה אחת, המוכר במדינה אחרת, והיאכטה במדינה שלישית, ואילו הצוות, השוהה ביאכטה, מעביר סיורים וירטואליים בכלי השיט. אפילו מעמד המכירה נעשה בזום, כולל החתימה הסופית.
מבחינת חופשות, הישראלים גילו מחדש את יוון והיה לחץ ליציאה של חופשות שיט לאחר הסגר הראשון, וגם אנחנו בילינו את רוב הקיץ ביוון. למדנו כיצד להוציא לפועל הזמנות קצרות מועד, כשמרבית הלקוחות מבינים את המצב.
אם במשברים פיננסים קודמים הייתה מעין עצירה או האטה, במשבר הנוכחי, דווקא ברמת המכירות לא הורגשה האטה, אלא ההפך. המשבר היווה מניע לאנשים – תחיו היום, כי אף אחד לא יודע מה יהיה מחר.
אור קדר - קדר סוכנות לביטוח / ביטוח כלי שיט ונסיעות לחו"ל לשייטים
איך עובד עולם הביטוח בזמן קורונה?
בעולם הביטוח שירות הלקוחות אינו עוצר אף פעם, נזקים קורים גם בזמן מגיפה עולמית וכתוצאה מכך מוגשות תביעות ויש דרישה לחידוש ביטוחים קיימים. המשרד היה פתוח גם בזמן הסגר. מצאנו דרכים להתמודד בעזרת עבודה בקפסולות ומשמרות. הקושי העיקרי, היה שנשאלו שאלות רבות שלא היו לנו תשובות עבורן. המצב היה חדש הן לנו כסוכנות ביטוח והן לחברות הביטוח שאנו מייצגים, לעיתים מצאנו את עצמנו מתפקדים כפסיכולוגים וההרגשה הייתה כמו להפליג בסירה שמנווטת בערפל.
מה היו התגובות לחוסר הוודאות?
נשאלו שאלות שלחברות הביטוח לא היו תשובות עבורן, בעיקר בתחום ביטוח הנסיעות לחו"ל. לדוגמה: איך מאריכים ביטוח ללקוחות שנתקעו בחו"ל כי הטיסות בוטלו? לחברות הביטוח לקח זמן על מנת להבין וללמוד את המצב המורכב, אך די מהר יצאו פרוטוקולים שהבהירו את חוסר הוודאות ונתנו מענה לצרכים החדשים. כל קושי, או שנלקח למקום של ייאוש ועצירה, או שיש ניסיון להתמודדות ישירות עם המצב, וזה מה שניסינו לעשות. נעזרנו יותר במדיה הדיגיטלית ועבדנו רבות עם ומול גורמים בחו"ל, כדי לנסות למצוא פתרונות יצירתיים ללקוחות שלנו שנתקעו.
תוכל לתת דוגמאות שיתארו את הסיטואציה?
היה לנו לקוח שהפליג מאנגליה לספרד וכשניסה לחזור ללונדון גילה שהוא תקוע מכיוון שהכניסה חזרה נאסרה עליו, הוא נאלץ להישאר בספרד כל זמן הסגר. היו לקוחות שהחליטו להאריך את השהות שלהם על היאכטה לזמן ממושך וחיפשנו עבורם פתרונות לביטוח רפואי, זול, בחו"ל. אתגר מיוחד היה לשלוח שמאים לבדיקת נזקים בכלי שיט בעת סגרים באירופה, כל זה כאשר העבודה מתנהלת ברובה מול אנשי חברות הביטוח בארץ ובעולם, העובדים מהבית, עם ילדים צועקים מעל הראש, חלקם אפילו היו ללא מדפסת. מאתגר, ללא ספק. ענף הביטוח לומד עד היום להתמודד עם העולם החדש, אנחנו למדנו להאמין ביכולות שלנו.
דודי בן סימון - דרך הים / בית ספר לשיט והרפתקאות ימיות
תוכל לתאר איך עברה השנה הזו כמועדון ובית ספר לשיט?
דרך הים פועלת בכמה מישורים, אנו מעבירים קורס סקיפרים, מנהלים מועדון חברים פעיל בארץ ומוציאים פלוטילות וחופשות שיט פרטיות ברחבי העולם. במרץ-אפריל קפא העסק, לאחר מכן חודשיים של פלוטילות, השכרות וחזרה הדרגתית ללימודי קורסים, ובנובמבר שוב השבתה. המעבר הזה מהקפאה, ליציאה ואז שוב הקפאה דורש הרבה מאוד אנרגיה מערכתית וחוזק מנטלי.
אילו כלים לימודיים רכשתם כתוצאה מהמצב?
גילינו הרבה כלים שאנחנו עובדים איתם וניקח אותם גם לעתיד. מערך הלימודים התיאורטי עבר בצורה מאוד מהירה וחלקה ללמידה מרחוק ולשיעורי זום פרונטליים בשילוב עם הרצאות העשרה ו-ובינריים. למען האמת מצאנו שזום הוא כלי טכנולוגי פחות מתאים ללמידה מרחוק ולמדנו מה עובד ומה לא. למרות שהמשבר הוא אמיתי וכואב, קיבלנו סוג של מתנה בצורה של סגר שגרם לכך שפעם ראשונה ב-20 שנה העסק הפסיק לעבוד. ההדממה המוחלטת עזרה לנו לעשות סדר בבניית המועדון מחדש.
מהם התסכולים ומה הצדדים החיוביים?
ענף השיט הוא נישה קטנה, ובהתאמות למצב החדש גילינו שאנחנו צריכים כל הזמן להילחם על המקום שלנו ולהסביר את הנחיצות של פעילות במרחב הימי. גם כשחזרו מבחני הנהיגה, מבחני רישיונות השיט עדיין היו בהקפאה. המצב הלא הגיוני הזה יצר מצב שבו תלמידים נמצאים באמצע קורסים ורוצים להתקדם ולסיים, אי האפשרות לגשת לבחינות יצר תסכול רב. מצד שני כשיוצאים לים, יש תחושה אמיתית של חופש והערכה מחודשת לדברים שקיבלנו כמובנים מאליהם. לאחר העוצר הראשון, הוצאנו פלוטילה לאיים הציקלידים, כשאנחנו זוכים להיות לבד במקומות שבדרך כלל צפופים ועמוסים. אווירת החופש והשמחה שהייתה בפלוטילה הזו, הייתה חזקה מכל הפלגה אחרת בעבר.
אמיר אייל - אקווה מרינה / מכירות יאכטות וסירות מנוע
מה למדתם על העסק שלכם והענף כולו כתוצאה מההשבתה הכפויה?
למדנו שהעסק שלנו עובד על קשר אישי ויחסים ארוכי טווח. ברגע שקשר הזה קיים, ניתן לעבוד בכל מקום ומכל מקום, וכשיש בסיס אמון עם הלקוחות אפשר להיות יצירתי ולעשות דברים בצורה אחרת גם בזמן משבר.
האם מצאתם גם הזדמנויות בתוך הקושי?
אי הוודאות המתמשכת היא כמובן ההתמודדות הקשה ביותר של כולנו, אבל זה לא מזכיר מלחמות או משבר פיננסי או שום דבר שהתמודדנו איתו בעבר. הגזירה שלנו הייתה ביטול תערוכות, או אפשרות לטוס ליצרנים, אבל כמובן שגם בזמן משבר ישנן הזדמנויות. השוק המקומי גדל, התגבשה ההבנה שהיאכטה היא המקום הטוב ביותר להיות בו בזמן משבר כזה מכיוון שהיא משמשת כקפסולה שניתנת לניהול, ומכיון שהיא באוויר החופשי גם אין צורך בפילטרים. פתאום אנשים מבלים בטבע, על היאכטה במשך חודשים, מבלי להיכנס למרינות, או למסעדות בכל ערב, זו חוויה מזווית חדשה להרבה לקוחות.
כמי שנמצא בקשר ישיר מול בעלי יאכטות, או לקוחות שחולמים על החיים בים, אתם אחראים על קידום החלום שלהם. איך המצב הגדיר מחדש את החלום?
החלום לשוט לא הוגדר מחדש אבל המוטיבציות לממש אותו הוגדרו מחדש. המשבר הוא משבר חמור מכיוון שהוא טלטל את האנושות ברמה כוללת, פתאום יש בעיה בכל ההגדרות שלנו, ובטלטלה, כמו שמטלטלים עץ, דברים קורים, הרגשת חוסר השליטה על המצב מניעה אנשים לקחת שליטה על החיים שלהם ודוחפת אותם לקבלת החלטות ולמימוש חלומות.
אסף זומר - אופק יאכטות / מכירת יאכטות
תוכל לתאר את המצב בארץ מבחינת מכירות היאכטות?
לאחר סיום הסגר הראשון השוק המקומי הראה גידול במכירות, בכל הרמות, כולל גידול משמעותי בביקוש לכלי שיט בשוק היד השנייה בכל הדגמים: מפרשיות, מנועיות, סירות דיג וסירות לשיט בכינרת. הרבה מאוד אנשים שהיו מוציאים כסף על חופשות בחו"ל, הבינו שכדאי שתהיה להם את האפשרות להנות גם בארץ. ראינו גידול בביקוש לשירות – אנשים משקיעים יותר בתחזוקה, התקנות חדשות, אביזרים נוספים ובשירותי התיקונים והטיפולים שאנחנו מספקים.
האם התופעה ייחודית לישראל?
לא רק בישראל, הביקוש עלה בכל העולם וצוואר הבקבוק מגיע היום מכיוון זמני האספקה המתארכים.
אילו כלים גיליתם במהלך התקופה?
קניות האונליין הופכות להיות מאוד משמעותיות. הרלוונטיות של הקנייה במעמד תערוכות היאכטות הקונבנציונליות עדיין קיים, אבל לא בצורה בולטת כבעבר. יש תערוכות ווירטואליות, ניתן לערוך סיורים בסירות, כשלקוח יכול לשבת במשרד ולהסתכל במשקפי תלת מימד על היאכטה.
איזי סוויסה - איזי סיילס מארין/ מכירת יאכטות ומפרשים
מה היו ההתמודדויות והקשיים שהסגר הראשוני הביא עליכם?
העסק מורכב מכמה תחומים: עסק בארץ וכמה מרכזים בחו"ל. התמהיל היה מעניין כי לא כל מדינה הייתה בשיא הסגר בו זמנית. למדנו לתזמן את שיא הפעילות לפי המצב במדינות השונות. חווינו את הקושי של המשבר בכל מיני רבדים, אבל ההתמודדות המורכבת ביותר הייתה ההתמודדות מול הסגירה הכפויה של העסק והרצון לשמור על העובדים ולדאוג להם, חלקם איתנו כבר מעל 30 שנה והם כמו משפחה, הרגשנו שיש לנו אחריות כלפיהם.
מה השיעורים שנלמדו?
הבנו שאנחנו נכנסים לעולם חדש מבחינת תפיסת עולם של סחר וזה גרם לנו לחשוב מחוץ לקופסא ולכמה יוזמות חדשות, הקורמות עור וגידים בימים אלו, שתאפשרנה לנו להגיע לשייטים בכל העולם. אנחנו אכן במשבר, שאולי ימשיך איתנו כמה שנים, אבל אנחנו נהיה חייבים להיות יצירתיים ולפזר את הסיכונים.
אתה כיו"ר הפורום לקידום השיט, יחד עם חברי הנהלת הפורום ועוד רבים מהענף, הובלתם את המאבק לפתיחת הים, תוכל לספר על זה מעט?
בסגר הראשון הייתה הרבה מאוד אי וודאות בכל הגורמים ובכל הרמות. גם בממשלה, גם במשטרה וגם במשרד התחבורה. התגבשה אצלנו ההבנה שאנחנו צריכים לחשוב בשביל האחרים כי לא היה הגיון בסגר הימי. הקמנו קול צעקה על מנת להסביר את ההבדל בין האיסור להתקהלות על החוף, לבין פעילות במרחב הימי. בעזרת קהילת הגולשים, חותרי הסאפ וקהילת השייטים הצלחנו לעורר מודעות ציבורית. בנוסף גייסנו תמיכה במרחב הפוליטי בדמות שר התחבורה לשעבר סמוטריץ' על מנת לסייע לנו להעביר החלטה תומכת בישיבת הממשלה, והיועצת המשפטית שלנו עו"ד שרון שפינט שכנעה את היועץ המשפטי לממשלה שיאפשר לפתוח את הים לפעילות ימית. במשט היציאה מהסגר הייתה הרגשה עילאית, יצאנו אל הים כולנו, מאות סירות ביחד, כקהילה אחת, התחושה שעלינו לתחזק ולשמר את קהילת השיט בישראל, התחזקה והתעצמה.
איתן פרידלנדר- ימית סחר / סירות גלשנים וציוד ימי
ספר לנו על התחושה שלך, השנה, כאחד ממנהלי העסקים הוותיקים בענף השיט בישראל?
ההתמודדות היא חדשה, אנחנו רגילים למלחמות ולמשברים פיננסים, ופעם ראשונה מאז 1973 שכל העובדים נשלחו הבייתה כתוצאה מסגירה כפויה של חנויות. מצאתי את עצמי, כמו מנהלי עסקים רבים אחרים, לבד במשרד, עם הרגשת אחריות כבדה כלפי עובדים ולקוחות.
איך הסברתם את המצב לעובדים וללקוחות?
ניסינו להבהיר שזה כמו ספינה שנכנסת לעין הסערה. בסוף, הסערה תחלוף ואנחנו צריכים לשמור על כלי השיט צף עד שתצא השמש. עבדנו במקביל עם העובדים, הלקוחות, הבנקים והרשויות כדי לדאוג שהעסק ימשיך לתפקד. עזרה העובדה שכולנו אנשי ים, ומכירים את המצבים שבהם אין לנו שליטה על הנסיבות. בכל תכנית יש את הבלתי צפוי, עלינו להילחם על מנת להתגבר, לתקן היכן שצריך ולדאוג לצוות. במבט לאחור מצב החירום הוציא מהעובדים בחברת ימית דברים טובים, צמצמנו, יעלנו וחידשנו נהלים ותכניות ובעקבות כך יהיו שינויים שישפרו את חווית הלקוח ואת רווחת העובדים. במקביל הובלנו את המאבק לפתיחת הים מתוך ההבנה שברגע שהים יפתח, כולם ירוויחו.
האם יצאת עם איזושהי תובנה מהשנה האחרונה?
התובנה העיקרית והשורה התחתונה היא שספורט במרחבי הים הוא בטוח ובריא. הענף הזה- אין שני לו וזה מגרש המשחקים הטוב ביותר שיש למדינת ישראל. הספורט הימי בכלל, וענף השיט בפרט, הוא לא מותרות, הוא צורך ועלינו להמשיך ולפתח את הים ולהבין שזהו המשאב הכי גדול שלנו.
קובי קוריאט- סיילור / מועדון ובית ספר לשיט
כשקיבלתם את הבשורה על הסגר המתגבש אי שם במרץ, איך הגבתם?
נכפתה עלינו מציאות חדשה. היינו צריכים להתרגל למשהו שלא הכרנו ובהתחלה זה נראה קשה ומסובך, כמו האמרה הידועה: איך אפשר ללמד שחייה בהתכתבות? אבל גילינו שאפשר אחרת ומהר מאוד למדנו שאפשר לצאת מהקופסא. הגדלנו את ערוץ היוטיוב שלנו מעשרות עוקבים לאלפים עם תכנים חדשים, התמקצענו עוד יותר בתחום הדיגיטלי ובנינו מערכות חדשות לסביבת הלמידה הווירטואלית. סה"כ זה נתן לנו הזדמנות להגדיל את טווח ההשתתפות של תלמידים בלי ההגבלה הגיאוגרפית ומצאנו גם הזדמנויות להתחדש ולמצוא כלים שישרתו אותנו בעתיד.
יש איזו חוויה הזכורה לך במיוחד?
בהתחלה היה קושי ואנשים רצו את הספרים והמפות ביד על מנת ללמוד מהבית. מצאתי את עצמי מסתובב ברחובות הריקים במכונית ובאופניים, ומתקשר באינטרקום ללקוחות כדי להודיע להם שהמפה שלהם נמצאת בפינה מתחת לבית, כי אסור היה להיפגש. זו הייתה חוויה סוריאליסטית אבל גם הזדמנות ליצור קשר אישי עם חברי המועדון והתלמידים, מה שבמהלך הטירוף הרגיל של ניהול העסק, פחות יוצא לי. לאחר זמן מה כולם התרגלו ללמידה מרחוק ונבנתה סביבת למידה מאוד מוצלחת שמותאמת למציאות עם כיתה ווירטואלית.
איך היה מבחינת מבחנים וקורסים?
יש פקק של מבחנים, אבל חייבים לציין לטובה את רספ"ן. עופר בן עזרא ורון יפה עזרו לנו והלכו לקראתנו לא מעט. לדוגמא קורס עזרה ראשונה- בשל חוסר היכולת להגיע לשיעורים פרונטליים הוצאנו לומדה אלקטרונית שהתקבלה על-ידי רספ"ן. גם המבחנים עוברים למתכונת אלקטרונית ואפילו זמן ים למשיט בינלאומי נעשה לראשונה בחופי הארץ והיה מאתגר ומלמד לא פחות, ואף יותר, מהפלגה לקפריסין. מתחילים ביפו ומגיעים עד ראש הנקרה וחזרה לאשקלון, תוך תרגול עגינות מורכבות וחורשים את חופי הארץ, חוויה נהדרת ומספקת.
ג'קי פרנג'י -אטלנטיס מרין/ מכירת יאכטות וציוד ימי
האם השתנתה דרך העבודה שלכם במהלך התקופה?
העובדה שהחנות בתוך קניון שנסגר, ושאנשים הפסיקו להגיע למרינה הביאה לעצירה של העסק לכמה שבועות, אבל עם סיום הסגר הראשון הייתה אצלנו קפיצה גדולה בביקוש לציוד ימי ולסירות. אנשים לא יכלו לטוס לחו"ל והעדיפו להשקיע את הכסף שלהם בשדרוג הציוד ובהפלגות בארץ.
היו בעיות בהזמנות עקב צמצום הטיסות וחוסר מקום למטענים בטיסות אלו, מה שגרם לעלייה במחירי המשלוח, אבל מצאנו דרכים להעביר ציוד, ואפילו כלי שיט.
לדוגמא, הבאנו במהלך התקופה הזו 3 סירות של ויקו 35 מהמפעל בפולין לבתי ספר בארץ. בגלל הקושי במעבר בין מדינות ושליחה של צוותי העברה, היאכטות הועמסו על גבי מכולות באניות של צים ונפרקו בנמל חיפה. כשצריך למצוא דרך- מוצאים.
אפי פישלס – פ. פישלס/ מכירת ציוד שיט ואלקטרוניקה ימית
האם השתנתה דרך העבודה שלכם במהלך התקופה?
בזמן הסגר הראשון, לתקופה לא קצרה, נסגרו כל המרינות ונעצרו כל פעילויות שיט הפנאי בארץ ובעולם, כך שהיינו צריכים להסתגל מהר. החלק הקשה ביותר היה הוצאת העובדים, מהיום למחר, לחל"ת ואבדן הקשר הפרונטלי עם הלקוחות, קשר חשוב בעסק שלנו. העסק עבד כל הזמן, אבל במתכונת אונליין. מבחינתנו, מכיוון שישנה מערכת מסחר אלקטרונית וסליקה מסודרת לא היו בעיות ולא היה חסר בציוד.
וכשנפתח הסגר?
ישראל הייתה בפאזה אחת לפני אירופה, גם נסגרה וגם נפתחה לפני כולם. כשנפתח הסגר הראשון נוצר לחץ מטורף, אין מלונות, אי אפשר לנסוע לחו"ל, כל מה שנשאר זה ללכת לים, השיט בארץ, ואחר כך בעולם היה המפלט. הפולינום בחיפה הפך פתאום להיות שוקק כמו המעגנות הצפופות ביוון. אנשים הבינו, אחרי שבשנים האחרונות נעשה כאן תהליך של הוצאת היאכטות לחו"ל, כמה חשוב וכמה כיף שיש להם את היאכטה בארץ.
האם יש לך מסר להעביר לקהילת השיט בישראל?
המסר העיקרי הוא שכולנו חלק מקהילת השיט, גם המפליגים וגם העסקים התומכים בהם. דווקא בזמנים כאלה, קיימת חשיבות עליונה לתמוך ולקנות מעסקים ישראליים. צריך להיות פרגון הדדי והבנה שהאינטרס של כולנו הוא קהילת שיט חזקה ומאוחדת, המבוססת בישראל, וזו אחריות של כולנו לדאוג שהיא תתקיים.