EN

חיפוש

זוג מהים - דופי הרפז ודויד אויר

מאת: מערכת כחול

דופי ודוד הרפז אויר, בני 46 הורים לליאם ואדם בעלי "לי-ים" השכרת יאכטות במרינה הרצליה

מה עשיתם לפני שהקמתם את "לי-ים"?

דופי: עבדתי בתחום ההפקות והטלוויזיה, גרתי תקופה בברלין וחזרתי ארצה כדאי לעבוד אצל דוד בחברה שעסקה בהפלגות קיץ ביאכטות לילדים בחופי תורכיה ויוון.

דוד: דופי ואני למדנו יחד בתיכון. נפגשו שוב כאשר דופי חזרה לביקור מולדת מברלין והצעתי לה לעבוד איתי בעסק. לשמחתי, קשר הנעורים שלנו התחדש. דופי חזרה לארץ והצטרפה אלי לעבוד על יאכטה ביוון. מרגע זה לא נפרדו דרכינו ב 14 שנים האחרונות.

דופי: המשכנו לעבוד יחד שנתיים על יאכטות בכל העולם כשדוד הסקיפר ואני אשת הצוות.
בסיום אחת העבודות הארוכות שלנו באיים הקריביים, כשכבר קיבלנו את העבודה הבאה שלנו והיו לנו תכנונים מרחיקי לכת, החלטנו להתחתן. התחתנו בחתונה מדהימה באי סנט וינסנט שבאיים הקריביים ולאחר כחודשיים הסתבר שאני בהריון. אני חזרתי לארץ ודוד חזר עם היאכטה תוך חציית האוקיאנוס האטלנטי. הבנו שכבר לא נוכל לקחת יחד עבודות בחו"ל וצריך לטעת שורשים בארץ.

קנינו יאכטה כדי למכור הפלגות אירוח בארץ בשותפות עם דנית כהן – שכבר עסקה בתחום שנים רבות והייתה הטובה ביותר בתחום. תוך כדי הקמת העסק נולדה הבת הבכורה שלנו ליאם.
על שם לי, הבת של השותפה דנית, החלטנו לקרוא ליאכטה הראשונה שלנו "לי-ים" ולעסק שלנו "לי-ים השכרת יאכטות".
דוד ניסה לשלב המשך עבודות על יאכטות בחו"ל ולנהל את העסק בארץ. הנסיעות הארוכות היו קשות ומפרכות, והחלטנו להתמקד בעסק בישראל ולהרחיב אותו. קנינו את חצי היאכטה מהשותפה ובמקביל קנינו חצי יאכטה נוספת עם שותף ולאט לאט קנינו את החצי הנוסף וכיום יש לנו שלוש יאכטות במרינה הרצליה.

מה עושים עכשיו?
עובדים בלי הפסקה ומסביב לשעון, זה עסק שלא נחים בו לרגע!

איך עובדים בזוג? 
אנחנו 'חולים' על העבודה יחד, אנחנו חושבים על הדברים יחד ועושים הכל יחד. כאשר אנחנו נפרדים ורק אחד מאיתנו במרינה או כשאחד מאתנו בחו"ל אנחנו ממש מרגישים שהאנרגיה והיצירתיות שלנו יורדת.

מה חלוקת התפקידים?
דופי: בתחילת העסק חלוקת התפקידים הייתה מאוד מטושטשת מכיוון שהקמנו את העסק מאפס וכל יום חידשנו בענף דברים ומוצרים חדשים. במשך השנים החלוקה הפכה להיות יותר ברורה, דוד אחראי על כל הצד הטכני של היאכטות ואני אחראית על השיווק, הפקת האירועים ועל הנראות החיצונית של היאכטות. בעבר שהיתי רוב היום במשרד בבית עם תינוקת קטנה ודוד הפליג עם הלקוחות וטיפל בתחזוקה השוטפת של העסק.
היום, אחרי 13 שנים ועם שלוש יאכטות יש לנו צוות של עובדי משרד ומנהל של כל העסק, צוות של סקיפרים ואיש תחזוקה במשרה מלאה. אנחנו מנהלים את 'לי-ים' ביחד מהמשרד ומהמרינה וכל הזמן שומרים על רמה גבוהה של שירות. 

מה עושים כשיש חיכוכים?
בגדול אנחנו שני אנשים נטולי אגו או יותר נכון יודעים לוותר על האגו במצבים הכי לא פשוטים שבהם אנו נתקלים בינינו או עם העובדים שלנו. זאת תכונה המשרתת אותנו הכי טוב. יש לנו תקשורת מאוד טובה ונעימה שהולכת איתנו יד ביד בעסק אבל קודם כל בזוגיות והבנו מההתחלה ששיתוף פעולה והקשבה אחד לשני מובילים לקבלת החלטות ממקום נכון.

מה מיוחד בעסק שלכם? דופי: אני חושבת שמה שהכי מיוחד בעסק שלנו זה שהעסק שלנו הוא לגמרי אנחנו! מבחירת השם ועד הפרטים הקטנים ביותר שקשורים אלינו ולזוגיות שלנו שנכנסה לכל פינה בעסק. אנחנו מתייחסים לכל מי שעובד איתנו בנדיבות ורוצים שירגישו בבית, לכולם יש יד חופשית להשתמש בציוד ביאכטות למטרות פרטיות, לישון ביאכטות מדי פעם ואפילו יש הסדר קבוע אם רוצים להשתמש ביאכטות על מנת להכניס הפלגות בתשלום, לקדם רעיונות או מוצרים שהם מתחברים או רוצים למכור.

משפחת הרפז אויר - דופי, ליאם, אדם ודויד

איך הים והעבודה משפיעים על העבודה?
דוד: אנחנו משפחה של ים, כל חופשה שלנו תמיד תהיה קשורה לים.

דופי: אנחנו 14 שנים יחד ואף פעם לא היינו בחופשת סקי.

 

האם יש עוד עסקים ימיים משפחתים דומים לכם? האם אתם  מתייעצים איתם?

רוב העסקים הדומים לנו הם עסקים של יאכטה בודדת. הבעלים של היאכטה הוא גם הסקיפר.
אנחנו היחידים במרינה (הרצליה) שיש להם שלוש יאכטות המיועדות לאירוח ושהן לא יאכטות המיועדות ללימוד או לחברי מועדון.

יש עסקים דומים ואנחנו תמיד מפרגנים לכולם. כעיקרון ומתוך החלטה אנחנו ממוקדים רק בעשייה שלנו וחושבים כל הזמן במה אפשר לחדש ולרענן. אנחנו מבינים שהיכולת לחולל שינוי קשורה לעשייה שלנו ולא לעשייה של אחרים .

 

מכיוון שדופי הגיעה מתחום ההפקות ואני, דוד, הגעתי מעולם השיט, השילוב הזה מאפשר לנו לחשוב כמו רוב הלקוחות שלנו שרובם המוחלט לא הגיעו מעולם השיט. לרובם יש פנטזיות שלא בהכרח תואמות מציאות. בנינו יכולת לקבל את הפנטזיה ולממש אותה בצורה מקצועית במציאות של עולם הים.

 

כשפתחנו את העסק לפני 13 שנים היו סקיפרים שכבר היו בתחום שנים רבות. היה מעין זלזול בתחום בלקוחות שבאים ומרגישים רע. אפילו נהגו לומר שאלו לקוחות חד פעמיים, הם יקיאו ולא יבוא שוב. אנחנו לא אהבנו את הגישה הזו וממש לא האמנו בה. מההתחלה היה לנו חשוב שכולם ייהנו וירגישו טוב. הבנו שרוב האנשים אינם מעוניינים להגיע להטיה של 40 מעלות ברוח של 30 קשר עם שפריצים וסקיפר שצועק פקודות.
רוב האנשים נהנים מאוד מהרגע שעולים על היאכטה ונהנים מהישיבה הנוחה מהמוסיקה, היין, הסלון, החדרים וכל הכיף שהכלים האלו מאפשרים להם, כל זה עוד לפני שאפילו מנתקים חבלים, ולדעתנו כל אחד מהשייטים הוותיקים הרגיש בדיוק אותה תחושה בפעם הראשונה שעלה על יאכטה.

 

מה האתגרים של עסק המשיט נוסעים בשכר?

אנחנו חושבים שביקוש בתחום תיירות הפנים לשרותי שיט בארץ נהנה מביקוש גדול יותר מכל מדינה אחרת. אנחנו מדינה קטנה עם הרבה תושבים ומעט מרינות ואופציות בילוי, במיוחד בים. הביקוש גדול כך שבעונה אין יכולת לעמוד בו.

האתגרים המשמעותיים שלנו הם ההכשרות לצוות והעונתיות המאלצת אותנו בראשית כל עונה להתארגן מחדש ולהכשיר צוות חדש. תמיד חסרים סקיפרים מסחריים מתאימים, עם יכולות להיות שירותיים מחד ולהיות סופר מקצועיים מאידך. העבודה דורשת אחריות רבה, קור רוח, יכולת לתזמן, להדריך, להגיש אוכל, לצלם, לנקות וגם להשיט. זה שילוב בעייתי המצמצם את רשימת המועמדים לעבודה.

 

אולם, הבעיה הגדולה ביותר בעסק שלנו הוא תקרת הזכוכית המתבטאת בחוסר מקומות עגינה לספינות מסחריות. מצב זה מביא לדעתנו גם להרבה "קומבינות" וחוסר צדק.

 

לדעתנו המרינות צריכות לתעדף כלי שיט מסחריים על פני כלי שיט פרטיים. המרינות הן ציבוריות ויושבות על שטח ציבורי. כל יאכטה פרטית "תופסת" שטח ים עבור אדם פרטי המגיע פעם בשבוע שבועיים, לעומת כלי שיט מסחריים, המאפשרים לאלפי אנשים בשנה להשתמש בכלים ובשטח הים הציבורי.  

 

 

דופי הרפז ודויד אויר
דילוג לתוכן