אורח מהים -קוסטה סלמין
קוסטה סלמין, בן 27 מחיפה. רווק. גולש על קייט וגלים בזמנו הפנוי. מרכז שבט צופי ים ומדריך בדרך הים חיפה עלה בגיל 6 מאוקראינה והתחיל את דרכו בצופי ים יפו. כילד לא אישרה לו אימו להגיע לפעילות בצופי-ים, אבל לחיים חוקים משלהם והגורל חטף אותו בהזדמנות הראשונה שיכל.
איך מגיעים מילדות באוקראינה לצופי ים?
"באוקראינה, אמא שלי עבדה כטבחית על אוניה בים השחור אז הים לא היה לי זר מעולם, גם אם מדובר בים שונה לחלוטין.
לצופי ים יפו הגעתי כי חתרתי לשם חזק. בכיתה ז' עברו נציגי התנועה (צופי-ים) וגייסו בני נוער לתנועה, אבל אמא שלי לא הסכימה שאלך. שנה מאוחר יותר, הגיעו שוב המגייסים וגם אז לא הייתי בטוח שתסכים. אבל בוקר אחד קמתי מוקדם מהרגיל ומשעמום יצאתי מהבית עם שקית במטרה להגיע לאוטובוס לצופי ים. חשבתי שאם אראה שם את החבר'ה שלי אעלה על ההסעה. כך היה ומאז לא הפסקתי. בסוף התיכון יצאתי לשנת שירות במסגרת התנועה וכך הגעתי לראשונה לחיפה."
משם ההמשך היה טבעי להגיע לחיל הים?
"טבעי זו לא מילה. הגעתי ליחידת סנפיר (המאבטחת את נמלי הארץ ובסיסי חיל הים, ר"מ) ומיד הרגשתי שם בבית. אני רגיל למשמעת הקשה של הים ואוהב אותה. אני חושב שכמעט 70% מבוגרי צופי ים מגיעים לחיל הים ואלו שלא מגיעים הן לרוב בנות שהתפקידים בחיל הים לא תמיד מתאימים להן."
לאחר שירותו הצבאי הגיע סלמין לעבודה בימית בתל אביב אבל די במהירות נחטף בחזרה לתנועה. "הציעו לי להדריך מחנה קיץ של צופי ים ומשם ביקשו שאתחיל לרכז את צופי ים חיפה לתקופה קצרה. מפה לשם אני מרכז את השבט כבר 5 שנים ונהנה מכל רגע."
מה הדבר המיוחד ביותר בעבודה בחינוך ימי?
"העובדה שמדובר בפעילות חינוכית גורמת לי להיות מסופק במיוחד, אולי יותר מהרבה עבודות שהייתי עושה. יש כאן אלמנט שהוא מעבר לעבודה רגילה ואני מחשיב אותה בתור הדבר הכי חשוב בחיים שלי כרגע. החינוך לשיט הוא המשמעותי כאן."
מה בעצם יש בו, בחינוך לשיט, שנראה לך חשוב?
"אין בארץ תחליף לחינוך ימי והחיבור הקבוצתי הוא מדהים. בצופי ים, בסירה, אין לאן לברוח וצריך לעבוד יחד מגיל צעיר, עם המון אחריות ופיתוח אישי. גם אם לא מתחילים בגיל צעיר ובוחרים להתחיל בגיל מבוגר יותר מקבלים ערכים שקשה למצוא ולהפנים במקומות אחרים. פעולה קבוצתית בסירה מחנכת לאחריות, עבודת צוות, קבלת החלטות מהירות והתמודדות מול טבע ועייפות מצטברת. מעל הכול נוצרת חברות אמיתית אשר ברוב המקרים נמשכת לכול החיים".
האם יש הבדל בין צופי ים חיפה לשאר השבטים בארץ?
"השבטים מאוד שונים אחד מהשני, בעיקר בגלל אופי השבט ומיקומו. נתניה, בת ים והרצליה הם שבטי חוף ולכן הפעילות היא שונה. בשבטים כאלו, יש הרבה ימי הפלגה המתבטלים בשל מזג האוויר, אבל לא בחיפה, אצלנו אין כמעט ימים שאי אפשר לצאת לים. מצד שני אנחנו פועלים בתוך נמל. זה מעניין ושונה משבטים אחרים."
אתה גם מדריך בבית הספר ובמועדון דרך הים בחיפה. מה ההבדל בין הדרכת שיט למבוגרים ולנוער?
"הגישה שלי בהדרכת שיט היא לא ללמד את התלמידים לעבור טסט, אלא לחבר אותם לים ולאהוב את השיט. גישה זאת אני מישים גם לגבי מבוגרים וגם לגבי נוער. לכן, לדעתי, אין שוני מהותי חוץ מהגילאים. אפשר להגיד שהצעירים יותר אנרגטיים ומנסים להפליג יותר מהר, ולעומתם רוב התלמידים המגיעים לקורס סקיפרים, עושים את זה כדי להגיע לים ולנקות את הראש. המבוגרים פחות רוצים להתרטב אלא לשבת בשלווה על היאכטה. אבל כמובן לא כולם כאלה, לכן פתחתי בדרך הים קבוצה של שיט תחרותי ואנחנו מתאמנים כל חודש בצורה רצינית."
מה השתנה לאורך השנים בנוגע לחינוך הימי באגודות הנוער הימיות?
"היום באופן כללי קשה יותר לגייס חניכים לתנועות נוער. התחרות מול הגירויים והפעילות המוצעת לנוער היא קשה הרבה יותר. אם פעם השיטה הייתה לקבל את הטובים, לקיים פעילות קשוחה ולהישאר עם השורדים שהיו הטובים ביותר, היום הפעילות מקלה יותר עם החניכים. אנחנו בהחלט "עם הפנים לחניך". יש תחומים בהם השתפרנו מאוד. הציוד, רמת הבטיחות, ואמצעי ההדרכה שלנו טובים הרבה יותר. לסיכום אני יכול לומר כי הנוער המגיע לצופי ים יוצא מצופי ים כשהוא מצויד בערכים ובתובנות אותם הוא אינו יכול לרכוש במקומות אחרים. בנוסף לאהבת הים שהיא חלק בלתי נפרד מצופי –ים".
