נולדתי בהרצליה, עיר חוף, בילדותי לקח אותי אבי לחוף הים מדי שבת, היינו בעיקר יושבי חוף למרות שגם שחינו, גלשנו וניצלנו את החוף לסוגי ספורט נוספים. בילדותי לא נחשפתי לספורט השיט, וגם היום אינני שייטת. הקשר שלי הוא קשר למשאב טבע אהוב, חשוב ויקר אשר המדינה אינה משקיעה בו מספיק על מנת לשמרו.

 

גדלתי בהרצליה, שרתי בחיל אוויר, למדתי היסטוריה ותקשורת לתואר ראשון באונ' ת"א ותואר שני ביחסים בינלאומיים ומדעי המדינה באונ' קולומביה בניו יורק. עם סיום לימודי התמקדתי בעבודה כיועצת תקשורת בקונסוליה בניו-יורק (בימי האינתיפאדה הראשונה) ואחר כך כדוברת בלשכת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. יעצתי רבות לארגונים ללא מטרות רווח, גופים פילנטרופיים, לפוליטיקאים, לגופים פרטיים ולארגונים שעסקו בעבודה במגזר השלישי.

 

העבודה בעמותת צלול מביאה הרבה מהיכולות שלי לידי ביטוי, כמו כן הנושא בו עוסקת העמותה,  שמירה על הים ועל הנחלים של ישראל, נראה לי נושא חשוב ביותר.

 

עמותת צלול נחשבת לשומרת הסף של הים ושל הנחלים בישראל. כלי העבודה של "צלול" כוללים פעילות אקטיבית, פעילות חקיקתית ופעילות חינוכית מול רשויות, מול מקבלי-החלטות ומול הציבור. העבודה הינה דרך חינוך, לא פורמלי, על ידי העלאת חשיבות נושא שמירת החופים לידיעת הציבור והפיכתו מעורב פיסית בעשייה. הכוונה בעשייה היא כפולה, הן בתרומה של מעורבות והן בפעילות פיסית בשטח. אנו מנסים להרחיב את מספר האנשים העוסקים בהגנה על הסביבה, המוטו שלנו הוא שאם אנחנו לא נדאג, מי ידאג? כיום אין תכניות להגנת החוף ויותר מ- 70% מחוף הים אינו נגיש לאזרחים (נמלים, מחנות צבא, תחנות כוח, מרינות, חופים פרטיים).

 

אני הגעתי לצלול לפני 6 שנים. בעמותה עובדים בסה"כ 6 איש אך בנוסף אנו נעזרים בצוות חיצוני בנושאים של יעוץ משפטי, בכלכלנים ובדוברות. חלק מהעזרה החיצונית נעשית בהתנדבות. בנוסף לצוות המקצועי יש לנו הרבה מאד מתנדבים בשטח, המתנדבים נקראים "מגיני הים" וכיום רשומים למעלה מ 8,000 איש. כל מי שנרשם לעמותה מקבל מדי חודש פירוט על פעילותינו. רבים מהמתנדבים אף פעילים פיסית בשמירה על נקיון החופים או בפעילות החדרת תודעת השמירה על הטבע והסברה על הנזק העצום הנגרם לבעלי החיים בים ובחוף מכל פסולת הפלסטיק הבלתי מתכלה, המושלכת בחוף. זה המקום גם להזכיר כי עמותת צלול פעלה יחד עם עמותת ארץ ישראל יפה לחקיקת חוק השקיות, חוק שיש עוד לשפרו ולהרחיבו.

 

עמותת צלול מבינה את הצורך והחשיבות של הספורט הימי ושל הספורט בכלל. אנו משתפים פעולה עם קהל השייטים ואף הקמנו את "הסיירת הכחולה", שייטים נאמני ניקיון אשר מדווחים על מפגעי לכלוך בים, כלומר מערבה מהחוף. לגבי הרחבת המרינות הקיימות ו/או בניית מרינות חדשות אנו חושבים שזו סוגיה שיש לבדוק כל אחת לגופה. לגבי הרחבת המרינות הקיימות, ידוע לנו כי מנהל אתרים שוקל להרחיב את מרינה תל אביב לעומק הים ולא לרוחב החוף. זה נראה לנו פתרון ראוי שיכול להתחשב הן בצרכי השייטים והן בצרכי האזרחים אוהבי החוף.

אנחנו מאמינים כי אם תוקם רשות ים וחופים שתעסוק בצרכים ובשינויים הנדרשים ותלמד את השפעות שוברי הגלים ומיקומם (האם גורמים להצרת החוף או להרחבתו) כל הצדדים יצאו נשכרים. כיום עוסקים בנושא 22 רשויות מקומיות, 11 משרדי ממשלה ועסקים אינטרסנטים רבים, כל אחד בנפרד ללא שיתוף פעולה בינהם.