באמצע חודש דצמבר האחרון, זכה מאור במדליית זהב באליפות העולם לנוער אשר נערכה בעיר סנייה שבסין. זהו ההישג הבינלאומי הטוב ביותר בו זכה שייט לייזר ישראלי עד היום. ההישג מתעצם בשל העובדה ששנתיים לפני אליפות העולם עבר מאור פציעה קשה ביותר עקב אירוע דריסה מכוון. החזרה לשייט התחרותי חייבה תהליך הבראה ושיקום ארוך וקשה.

לפני מספר חודשים, גזר בית המשפט 4 שנות מאסר בפועל על ניר גפורוב, שדרס את בן הרוש והפקיר אותו על הכביש, לאחר ויכוח מילולי עם אחיו. בדיווחי החדשות, לאחר אירוע הדריסה, דווח ששתי רגליו רוסקו וחלק מרופאיו העריכו שהליך ההתאוששות והשיקום עלול לקחת שנים. דווקא הרופא המנתח, ד"ר חיים שטארקר, היה אופטימי ודיבר בזכות הכושר הגופני והחוסן הפיזי של מאור, שהגנו עליו מפציעה חמורה יותר ויסייעו להתאוששותו. מאור הוכיח, הלכה ולמעשה, את האמרה הידועה: ״מה שלא הורג – מחשל!״. גם באליפות העולם בסין הציג מאור את רוח הלחימה והנחישות שלו.

בתחרות הראשונה הוא סיים במקום ה-27 מתוך51 משתתפים. מאור לא נשבר ובהמשך הציג יכולת מעולה וסגר את הפער עד השיוט האחרון. את השיוט התשיעי והאחרון של התחרות הוא סיים במקום הרביעי שהבטיח לו את מדליית הזהב ואת התואר. לשיוט עלה מאור מהמקום השני בדירוג הכללי. הפתיחה הייתה בינונית וכללה ספיגת עונש מפתיע מהשופטים. הוא השלים מיד את הקפת העונש שהורידה אותו עד למקום השביעי. כאן כבר שיחקה הנחישות של מאור תפקיד מכריע. הוא חזר לתחרות ונלחם כל הדרך עד לחציית קו הסיום והבטחת הזכייה.

במשך שנים התאמן בן הרוש בכל רגע פנוי, השקיע את זמנו בים ובחדר הכושר, שמר על משטר תזונה ואימונים קפדני – ומאמציו נשאו פרי. הוא זכה בתחרויות רבות ועוד לפני אירוע הדריסה סומן כתקווה הישראלית למשחקי טוקיו2020 . מאור הפתיע את כולם כשחזר לאימונים כבר לאחר חצי שנה של טיפולי פיזיותרפיה מפרכים. לאחר שחזר להתחרות ובדרך לאליפות העולם בסין, הספיק לזכות במקום השני באליפות ישראל ובמדליית ארד באליפות ביוון. מאור, שסיים את לימודי התיכון, התגייס לא מזמן ועובר להתחרות בקטגוריית הבוגרים.

ש: עברת טראומה פיזית ונפשית קשה. מהיכן הכוחות הנפשיים להתמודדות? מה דוחף אותך קדימה? ת: הבנתי שבכדי לעמוד על הרגליים אני צריך להאמין בגוף שלי וברופאים, שאמרו לי שהניתוחים הצליחו ואני אלך על הרגליים. הבנתי שפה אני נכנס בכל הכוח, אני מחבר את עצמי, מתנתק מהרעשים וההפרעות ומתחיל לעבוד בשלבים. ישבתי על המיטה, מחובר לאינפוזיות תוך כדי אימון משקולות עם גומיות. קשרתי חבלים למיטה ולמעקה בפרוזדור עד שהצלחתי לעמוד. לקח זמן, אבל כשזה בא, הלכתי לים ואמרתי לעצמי שאני נותן לפצעים להיסגר ואני חייב לרדת למים. אבא היה מסיע אותי מבית החולים למרינה. ישבתי ונשמתי אוויר ים ואמרתי לעצמי: אני עוד אפליג! בסוף ניילנתי את הרגליים, נגד זיהומים, החברה הורידו לי לייזר למים ופשוט דחפו אותי לסירה ומשם הכול התקדם במהירות.

הדחף והתשוקה לחזור לים הייתה הדרך לשיקום המלא. ש: אתה אלוף עולם כבר בגיל18 . מה הן המטרות והיעדים שאתה מכוון אליהם להמשך הקריירה הספורטיבית שלך? ת: המטרה הראשונה הייתה לחזור לדגם בצורה חלקה וטובה עד כמה שניתן, להתאמן הרבה, בעיקר בחו״ל ולעשות הרבה תחרויות על מנת לצבור ניסיון וחוזק פיזי. בגדול אני לא מפחד מהמילה אולימפיאדה, לשם אני מכוון לשם ולשם אני גם אגיע! ש: האם בהמשך אתה מתכנן מעבר לדגם זוגי כמו 470? ת: בעבר הייתה לי תכנית לעבור ל- 470 ואף צירפו אותי להתאמן עם צוותי הנבחרת. איש הצוות בסירה היה המאמן שזכה איתי באליפות העולם – ערן סלע. אדם נדיר, היה לי קושי מנטלי עם הקונספט של סירה אחרת וכרגע הרעיון ירד מהפרק, אבל זו הייתה תקופת למידה יוצאת מן הכלל.
ש: לקראת האולימפיאדה צריך השקעה כלכלית גדולה בכדי לממן את התחרויות בחו״ל, יש לך ספונסר? ת: כרגע אין לי ספונסר שמלווה אבל אני מאמין שתוך זמן קצר נמצא ספונסר שיאמין בדרך משותפת ובי ויחד נוכל ללכת עד המדליה בטוקיו.

בעולם השיט כיום, ללא ספונסר סיכויי ההצלחה נמוכים, גם אם אהיה השייט הטוב ביותר בעולם. יש מדינות ששייט שזוכה באליפות עולם זוכה למענקים, מלגות ותמיכה מהמדינה, ומחוץ לביתו ממתינים עשרה ספונסרים פוטנציאליים…. אני יודע שאיגוד השייט מנסה לעשות הכל, אבל התקציבים שהאיגוד מקבל הם לצערנו נמוכים. אני פונה לשרת הספורט, הגב׳ מירי רגב, שיכולה לשנות את פני הדברים. היום המעמסה הכלכלית היא על ההורים שלי בלבד, אם לא הם, כנראה שהייתי כמו כל ילד רגיל, משחק באייפון בפייסבוק ותקוע במחשב…