EN

חיפוש

אורח מהים – יוסלה דרור

יוסלה דרור בן 37, נשוי לרוני, אבא ליובל ועומר, מתגורר במושב מזור, מנכ"ל עמותת מפרשים.

איך נוצר הקשר שלך לים?
הים עובר אצלנו במשפחה. סבא שלי איש ים, אבא שלי איש ים. סבא שלי היה מראשוני ומקימי הפלי"ם וחיל הים, ביחד עם יוחאי בן נון הקים את הקומנדו הימי ופיקד על אוניות העפלה. קורות חייו שזורים בקורות חייה של מדינת ישראל, עם קום המדינה הוא הקים ופיקד על שייטת הצוללות של חיל הים. לאחר שחרורו הוא לימד ימאות בקיבוץ מעגן מיכאל, היה רב חובל בצי הסוחר והוביל הפלגות לימודיות על ספינות דיג של הקיבוצים.
אבא שלי נולד במעגן מיכאל. בסוף שנות ה-70 היה מראשוני הישראלים שחצו את האוקיאנוס האטלנטי מאירופה לברזיל על גבי יאכטה קטנה ודולפת עם עוד שני חברים. בשנת 1989 התחיל לייבא מפרשיות אופטימיסט לישראל ואז אני התחלתי להפליג.
 
מה הניסיון שלך בשיט?
למדתי במגמת ימאות בתיכון במעגן מיכאל אצל חיים סטולרו, סיימתי את התיכון עם רישיון סקיפר. אחרי השרות הצבאי שלי (חיל אוויר) ההורים שלי פתחו מועדון חתירה בקיאקים בשדות ים, ואני עבדתי בו כמדריך חתירה בטיולי קיאקים בכל רחבי העולם. ב- 2008 חתרתי חודשיים באוקיאנוס הפאסיפי עם קיאק, בצ'ילה. מעין טיול אחרי צבא, קצת שונה.
לאחר שחזרתי מהטיול סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה מתוך כוונה לשלב טיפולי נפש, ים וטבע.
ואז, במקביל להדרכת החתירה, התחלתי ללמד בקורס סקיפרים בדרך הים. עשיתי הרבה קורסים מתקדמים שעוסקים בשיט ברחבי העולם, לדוגמא קורס סקיפרים של יאכטות מנועיות בשבדיה.
בפועל, לא הייתי סקיפר מקצועי על גבי יאכטה בשכר אף פעם. מטרתי הייתה להרחיב אופקים וללמוד תחומים חדשים. מדובר בקורסים מאוד מתקדמים ומקצועיים שעזרו לי להתפתח בתפקיד שלי כמרכז הדרכה בדרך הים וגם כלפי הפרוייקט הבא שלי.
 
איך נולד פרוייקט מפרשים?
לפני שנתיים החלטנו כמה מדריכים במועדון דרך הים, יוסי סוקולוב, אלעד טל, אסף רייפלד ואנוכי, להוציא לפועל חלום שהיה לכולנו כבר הרבה שנים, של טיפול בצורה קצת שונה בילדים, נוער וכדומה, תוך כדי שיט והפלגה. ראינו שזה עובד חזק בעולם והחלטנו להביא את זה לישראל.
בעצם, לקחנו צעד אחד קדימה את המשפט: הים הוא הפסיכולוג שלי.
 
מה מייחד את הפרויקט?
בישראל יש הרבה עמותות שעוסקות בטיפול בים, אבל אצלנו יש ייחוד של ספינה שיכולה להכיל מעל 20 איש ל"סשן" טיפולי ותרפויטי. שאר היאכטות המודרניות שיש בישראל כיום בעצם בנויות להפעלה על ידי שניים או שלושה שייטים. גם אם נפליג בהן 12 איש (מספר מירבי) רובם יהיו מובטלים, ויהיה צפוף ביאכטה. בספינה שלנו יש מקום להרבה יותר ידיים עובדות. היא נבנתה בדיוק למטרה זו, של עבודת צוות מירבית.
חשוב לציין שהחלטנו לעבוד כמיזם עצמאי תחת עמותת טופז ובהנחיית דוקטור מייק נפתלי שיש לו ניסיון רב בתחום.
 
את מי היית רוצה לראות מפליג איתך?
בני נוער, על שלל גווניו וסוגיו, נוער בכלל ונוער בסיכון בפרט. אני רוצה לחשוף לכולם את הים ואת האהבה לים. מסע ימי יכול להעניק כלים רבים כמו מנהיגות, התמודדות עם קשיים ועוד. הפלגה כזו היא פרויקט חינוכי ממעלה ראשונה.
בנוסף, הייתי רוצה שיפליגו איתי פגועי נפש והלומי קרב, שיוכלו להפליג עם ה"פסיכולוג הכחול הטבעי" ונוכל להעביר אותם חוויה שלא ישכחו.
לסיום, כמאמר המשפט: כולם בספינה אחת, נשמח לראות גם הפלגות של יהודים עם ערבים, חילונים עם דתיים וכדומה ולנסות לעזור לקרב בין כולנו. לא בטוח שנצליח, אבל זה חשוב לא פחות.
דילוג לתוכן