אורח מהים – יוחאי פלצור
גיורא קדר
מהו הניסיון הימי הראשון הימי שלך?
אני בא ממשפחת שייטים. אבי ראובן הוא בוגר הימייה של הפועל תל אביב ובוגר בית הספר הימי בחיפה. אימי אסתר היא בוגרת הימייה של הפועל בת ים. כאשר הייתי בן 12 הצטרף אבי למועדון שייטים כרמל בחיפה והפליג במפרשית מדגם דרגון. אבא לימד אותי להפליג. בהמשך אבא ושותפים קנו מפרשית של 24 רגל. הספינה האחרונה של אימא ואבא הייתה מפרשית תחרותית מדגם פירסט, על סיפונה הם נרצחו עם חבר נוסף, בהתקפת מחבלים במרינה של לרנקה ב-1985.
היכן היית בזמן הפיגוע?
זמן קצר לפני כן השתחררתי משרות קבע כחובל בחיל הים. תפקידי האחרון היה סגן מפקד סטי"ל. עם עוד חברים קניתי יאכטה ותכננו להקיף את העולם. כמובן שחזרתי מיד לארץ להיות עם אחי ושתי אחיותיי. החזרתי את היאכטה מקפריסין והמשכתי להפליג עם משפחתי. לפני שלוש שנים קניתי את היאכטה החדשה שלי.
קראתי לה "סיקלופ". זה היה הכינוי של אבא עוד מימיו בימייה.
קראתי לה "סיקלופ". זה היה הכינוי של אבא עוד מימיו בימייה.
אתה מוכר כאיש חינוך ימי. איך הגעת לעסוק בתחום?
עסקתי בהדרכת נוער מנעורי. לאחר שהדרכתי בצופי חיפה, שהיתי שנתיים לפני הצבא כמדריך במסגרת שנת שרות בקרית מלאכי. לאחר לימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה החלתי לעסוק בהדרכה ימית. הצטרפתי לצוות בית הספר לקציני ים בעכו. שש שנים הייתי הסקיפר של ספינת בית הספר "ארי הים" ולאחר מכן
מפקד הקדטים, שהוא למעשה האחראי על הפנימיה ועל החינוך והפעילות לאחר הלימודים. לאחר מכן כיהנתי כמנהל ההוראה בבית הספר.
מפקד הקדטים, שהוא למעשה האחראי על הפנימיה ועל החינוך והפעילות לאחר הלימודים. לאחר מכן כיהנתי כמנהל ההוראה בבית הספר.
את הרפליקה פגשת בבית הספר בעכו?
כן. במהלך השנים עשיתי תואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, כך שהיה לי עניין בתחום. לאחר שמשו את שרידי הספינה היוונית אשר טבעה בחוף מעגן מיכאל לפני 2500 שנה, יזם מורי בחוג, פרופסור יעקב (יאק) כהנוב, בניית העתק מדויק של הספינה. בית הספר נתן לצוות הבונים סככות ובית מלאכה לבניה. אני הצטרפתי לעושים במלאכה, בהמשך מוניתי לסקיפר.
ההפלגה האחרונה שלכם נחשבת להישג מדעי משמעותי. מדוע?
מטרת בניית הרפליקה הייתה בדיקה מעשית, של יכולות ההפלגה שהיו לכלי השיט לפני 2500 שנה. היות וכלי שייט אלו הונעו בעזרת מפרש רוחב ללא מנור, שאלת השאלות הייתה איך הם הפליגו נגד הרוח? אם נהיה יותר ספציפיים, איך הם הפליגו מארץ ישראל לקפריסין והלאה. כידוע רוב הזמן בעונות השיט הבטוחות, הרוח הדומיננטית היא צפונית מערבית. ההישג שלנו התבטא בעובדה שהצלחנו להפליג מהרצליה ללרנקה בכוח המפרש בלבד.
מאחר ולא הפלגתם נגד הרוח, איך עשיתם את זה?
קודם כול בצענו עשרות ימי הפלגה, כדי ללמוד את יכולות ההפלגה של הספינה. הסתבר שהיא מסוגלת להפליג עד "כמעט" רוח צד. הוכחנו שהספינה מסוגלת להפליג בחודשי האביב וקיץ לאורך חופי ישראל צפונה ודרומה. חבר צוות שלנו, דויד גל, בנה מודל ממוחשב של מיקרו אקלים, אשר יצא מהנחה שמזג האוויר לא השתנה באופן מהותי באלפיים השנים האחרונות. המודל הראה שבתקופות מסוימות של השנה, יש "חלונות זמן" של מזג אוויר מתאים. בזמנים אלו נושבות רוחות לא סוערות, בעלות מרכיב מזרחי. הם נושבות במשך יומיים שלושה, המאפשרים הגעה לקפריסין. חשוב לציין שחלונות אלו ניתנים לחיזוי בתצפית ללא מכשירים. דוגמה להמחשה: נניח שהשייטים הקדמונים ידעו, שיומיים אחרי הסערה הראשונה של החורף יש "חלון זמן" מתאים. מידע כזה נאסף בעולם העתיק במשך אלפי שנים. עבר מבן לאב. לא סתם אמר אז שלמה המלך, שאינו מבין איך אנייה מוצאת את דרכה בלב ים. אביו לא העביר לו את המידע.
