כשאומרים תנועת הנוער העובד והלומד, על מה אתם חושבים? כנראה שלא על ים, לא על יאכטות ולא על כלי שיט. אבל יש מי שכן הצליח לעשות את ההקשר הזה. מדובר בסיפור חיים מעניין עם שינוי משמעותי, הכירו את אבי מויסה, שעשה זאת, מעבודה כמנהל לוגיסטי בנוער העובד והלומד הוא הפך למדריך שיט.

אבי סיפר לנו כיצד החל החיבור אל הים, מה גרם לשינוי המפתיע, וכיצד נראים חייו של איש חינוך מנוסה.

ספר לנו על עצמך

אני בן 58, נולדתי וגדלתי בחיפה. במשך שנים עסקתי בניהול לוגיסטי בתנועת הנוער העובד והלומד, עד שהחלטתי לבצע הסבה אל עולם החינוך בתחום הימאות. אני חלק מצוות ההדרכה המוביל והמקצועי של 'דרך הים', ומשמש שם כמדריך מעשי מסכם, מדריך ימאות ומכונה, אני אחראי על המדריכים ומנהל את בית הספר.

איך הגעת לעולם הימאות?

הרומן שלי עם הים וותיק מאוד. נולדתי וגדלתי ליד הים והוא היווה חלק נכבד מנוף ילדותי. כבר בכיתה ה' התחלתי ללמוד ימאות בבית הספר, במסגרת של המרכז לחינוך ימי, יום בשבוע, חוויה שזכורה לי כמהנה במיוחד. הלימודים הימיים נמשכו עד כיתה ח', ולאחר מכן המשכתי את דרכי בצופי-ים. אפשר להגיד בפה מלא שכל הילדות שלי סבבה סביב הגלים. סיפור אחד שזכור לי במיוחד היה בערך בגיל 15, כאשר אחד מחברי קיבל מפרשית קטנה במתנה, איתה הפלגנו מחיפה לנהריה וחזרה. ההפלגה במפרשית הקטנה הזו הייתה שוות ערך במאמץ להפלגה לקפריסין היום. לחבר נוסף הייתה חסקה כמו של המצילים, כל ערב יצאנו לדוג עם רשת – ובסופי השבוע מכרנו את הדגים למתרחצים בחוף הים. עד היום אנחנו בקשר, ויש לנו אפילו יאכטה בשותפות.

מה גרם לך לבצע את השינוי?

ההחלטה לעזוב את העבודה הטובה בנוער העובד והלומד נבעה מהרצון לעשות לנפשי – רציתי לעבוד במקום שעושה טוב לאנשים ומכניס אותם לעולם הים, ומבחינתי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ללא ספק לימוד שיט. ב'דרך הים' מצאתי את מקומי: מדובר בבית ספר עם אהבה לים, כזה שמלמד להפליג, נותן מקום למדריכים לבטא את עצמם ואת ניסיונם בהדרכה, ברמה שבה כל תלמיד מרגיש זאת כבר מהרגע הראשון. בהתחלה עוד התלבטתי בדיוק לאן ללכת, למרות שההחלטה הייתה לעבוד במשהו שאני אוהב, עדיין ההתלבטות הייתה גדולה. חששתי שהעבודה כמדריך שיט תהרוס לי את התחביב. היום, לאחר שעברו כבר שנים מספר מהיום שקיבלתי את ההחלטה, אני יכול להעיד כי לא רק שהחששות התבדו, אלא שאני ממשיך להפליג גם להנאתי, ולא רק במסגרת העבודה.

האם המעבר מהנוער העובד לבית ספר לשיט לא נראה בעיניך כהליכה נגד הזרם?

אני ממש לא רואה את ההסבה שלי כ"הליכה כנגד הזרם" – לעבוד בבית ספר ללימוד שיט הוא מבחינתי המשך טבעי למה שעשיתי רוב חיי – להדריך. מי שיש לו יכולת הדרכה, יכול להדריך במגוון נושאים לאחר התאמה קצרה, כך שמבחינתי אין כאן שום מהלך מפתיע או הפוך ביחס למה שעסקתי בו עד אותה החלטה.

המלצתך לאנשי הסבב ב' – ללכת לים?

ההמלצה הכי חמה שלי לאנשים שרוצים לעשות שינוי היא פשוט לקום ולעשות! רק חשוב לזכור שצריך להיות עם אורך רוח בנוסף לגב כלכלי מספיק טוב, בכדי לא להיות מוטרדים מהפרנסה היום יומית. זאת מפני שבדרך כלל לוקח זמן להתחיל להתפרנס מהים.

אין ספק שבתחילת הדרך המעבר היה קצת קשה. שגרת החיים בנוער העובד והלומד הייתה יום עמוס עם סדר יום נוקשה ונסיעות ברחבי הארץ. ב'דרך הים' איפשרו לי לו"ז שיעורים מרווח עם הרבה זמן פנוי, ולמי שלא רגיל לזה זה קצת בעייתי. בשל הזמן הממושך הנדרש להכשרה כמדריך ולקבלת תעודת משיט מסחרי – המאפשרת לעבוד כמדריך, גם הקטע הכלכלי היה קשה בהתחלה. כמו שכבר אמרתי, אורך רוח וביטחון כלכלי הם המפתח להצלחה.