כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > קיאקים > קיאקים בליווי יאכטה חוצים מקפריסין לישראל
קיאקים בליווי יאכטה חוצים מקפריסין לישראל
אל שיאי "בפעם הראשונה בהיסטוריה" מצטרף ההישג של מועדון "טרה סנטה" מהרצליה: חציית הים התיכון מקפריסין לישראל בקיאקים.
על ההכנות והביצוע המרגש בכתבתו של קובי שדה, שנטל חלק בחציה.

עומר זינגר חותר בים הפתוח

חתירה בגובה פני הים בים הפתוח

מבט על החותרים מהיאכטה

תמונה קבוצתית לאחר סיום המשימה
 
 
מאת קובי שדה
צילום טרה סנטה
 
 
פתיח
אנחנו בלב ים, כמאה מייל מחופי ישראל. השעה 2 וחצי לפנות בוקר, הירח כבר שקע והשמיים מכוסים עננים כבדים. אני יושב בקיאק וחותר קדימה בזהירות רבה. הים מסביבי גועש, רוח עזה של 25 קשר וגלים גבוהים מאחורי. אני לא רואה את הגלים ורק מרגיש אותם כאשר הם מרימים את הקיאק לגובה. מדי פעם הם נשברים לידי ואני תומך את הקיאק עם המשוט לבל יתהפך. אני לא לבד, לצידי חותר מוטי בן עטיה שותפי לצוות. איני רואה את פניו, החשכה כבדה אך אני מנחש מה הוא מרגיש.
מספר מטרים לפנינו היאכטה "אולה" המלווה אותנו. אני רואה רק את אור הירכתיים הלבן שלה ואת האור האדום הבוקע מהמצפן. אני יודע שעל היאכטה יושבים כעת מוטי הררי הקפטן וזוג החותרים שיחליף אותי בעוד כשעתיים.
 
אנחנו בדרכנו מלימסול שבקפריסין להרצליה. משט קיאקים בליווי יאכטת מפרש למקרי חירום, משט שאורגן על ידי מועדון טרה סנטה ממרינה הרצליה.
הים התיכון מחולק ל 18 אזורים גאוגרפיים כאשר החלק המזרחי ביותר של הים התיכון הינו זה המשתרע מקפריסין מזרחה לחופי לבנון, סוריה וישראל והמכונה "קרוסייד" (Crusade), האזור הצלבני על שמם של אותם אבירים ששלטו על הארץ הקדושה שלנו, הלא היא Terra Santa"".
ספינות רבות חצו את הקרוסייד במהלך ההיסטוריה, ספינות קרב, אוניות מסחר מונעות במשיטים, מפרשים, קיטור ודיזל.  אך מעולם לא נחצה הקרוסייד קודם לכן בקיאק, עד שאנחנו עשינו זאת!
 
הרקע
הספורט הימי בארץ הוא מהמפותחים והטובים בעולם ולצד גלשני הרוח, המפרשיות והקיאקים התחרותיים החל להתפתח בארץ ענף ספורט חדש של חתירה בקיאקים ימיים.
"טרה סנטה" הוא מועדון הקיאקים הימיים הראשון בארץ שנוסד לפני למעלה מעשור והצמיח מקרבו עשרות קיאקיסטים שחלקם זכו לפרסום עולמי. מדריכי המועדון מובילים טיולי קיאקים ביוון, סיישל, אלסקה, יפאן, סקוטלנד, אירלנד, נורוגיה ועוד. בארץ, עיקר הטיולים ואימוני הקיאקים נעשים לאורך החוף ולכל היותר מספר קלומטרים מערבה מהחוף אך מעולם לא מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל.
 
כמעט כל מי שישב בקיאק ימי וחתר מערבה הרחק מהחוף, שאל את עצמו את השאלה: האם ניתן לחתור בקיאק את כל המרחק (180 מייל) שבין קפריסין לישראל ? האתגר של  לחצות את הקרוסייד ("ים הצלבנים") ולהגיע מקפריסין לישראל היה חלומם של רבים וטובים אך עד סתיו 2010 הוא לא הוגשם.
 
ההכנות
בסוף קיץ 2010 נפל הפור והוחלט שהתנאים בשלים להגשמת החלום. לאחר בחינת רעיונות ותסריטים שונים הוחלט שהחתירה תעשה בשני קיאקים על ידי צוות מתחלף של 3 חותרים לכל קיאק, כאשר את המסע תלווה יאכטת מפרש שתשמש גם כאמצעי בטיחות לעת מצוקה.
החותרים שנבחרו היו כולם מצוות ההדרכה של מועדון טרה סנטה כשהעדפה הייתה לחותרים שהם גם סקיפרים אשר יוכלו להשיט את היאכטה המלווה.
חותרי הקיאקים שנבחרו הם: עומר זינגר, ממייסדי ומנהליי מועדון טרה סנטה, ניר אבס, יונתן פרמינגר, מוטי בן עטיה, אלון פלד ואנוכי, קובי שדה - מדריך קיאקים, אלינו הצטרפו סקיפר ורופא.
 
לאחר אימונים מפרכים שכללו גם תרגול בהחלפת הצוותים בלב ים, הצטיידות ולוגיסטיקה הפליגה היאכטה "אולה" כשעל סיפונה קשורים שני קיאקי פיברגלס באורך של -6 מטר ללימסול שבקפריסין.
ההפלגה הייתה מול רוחות קדמיות עזות וים גבוה והתחזית לימים הקרובים לא הייתה שונה. הסתבר לנו  שגם הדרך חזרה תהיה כנראה בים לא קל.
מקורן של הסערות הפוקדות את חופי הארץ הוא כמעט תמיד בשקעים בארומטרים המגיעים לאזור קפריסין והמכונים "שקעים קפריסאים". זה הגורם שהופך את מזג האויר בחלקו המזרחי של הים התיכון לקשה והפכפך. עד לשעת האפס לא היינו בטוחים שאכן נצא, הלבטים היו קשים אך בסופו של דבר החלטנו לקחת סיכון מחושב ולצאת לדרך כמתוכנן.
ביום רביעי בבוקר הורדו שני הקיאקים מהיאכטה למימי המרינה בלימסול וביקשנו את רשותם של השוטרים הקפריסאים לצאת בחתירה מערבה. "לאן" הם תמהו? "לישראל" התוודינו בכנות. הם נהנו מהבדיחה ונתנו לנו את הרשות וכך יצאנו אל הדרך.
 
חתירה קדימה
הטקטיקה שבחרנו בה הייתה פשוטה: שני הקיאקים יוצאים מקפריסין בחתירה ללא הפוגה עד להרצליה, כאשר זוג החותרים מתחלף מדי שעתיים, סך הכל שעתיים חתירה רצופה, ארבע שעות מנוחה על היאכטה וחוזר חלילה.
חילוף הצוותים נעשה בעזרת סירת גומי הקשורה בירכתי היאכטה ולמרות שהתאמנו על החילופים טרם המסע, התהליך, במיוחד בחשיכה, ברוח עזה וים סוער לא היה פשוט. לעתים בלתי אפשרי היה לעצור את היאכטה והיא נסחפה במהירות של 3 קשר גם ללא מנוע או מפרש והחילופים היו מבוצעים במהירות תוך כדי תנועה.
באחת ההחלפות, אחד הקיאקים נשמט מאחיזתו ונסחף אל תוך האפלה. עומר שהיה על הקיאק השני דלק אחריו ונצמד אליו. מוטי הסקיפר ביצע תרגולת של "אדם בים" ותוך דקות הגיע אל עומר ואל הקיאק האובד, וההחלפה הושלמה. לקראת ההחלפה הבאה הפקנו לקחים, היה לנו ברור שאסור שזה יחזור שנית.
 
שעות המנוחה על היאכטה היו קצרות ולא קלות. היאכטה מטלטלת בין הגלים, רעש המנוע וההגה אינם נותנים מנוח וחלק מאנשי הצוות סובלים ממחלת ים. אנחנו ישנים כל פעם לדקות או לשעה קלה ולא יותר. אוכלים משהו מתוק ועתיר אנרגיה, שותים מים ומתחילים להתלבש ולהתארגן לסבב החתירה הבא.
המטרה היא לחתור בביטחה שעתיים רצופות וכמה שיותר מהר אבל מבלי להגיע לאפיסת כוחות ולאפשר לגוף חתירה חוזרת שוב לאחר המנוחה.
 
למרות העייפות והקושי להתלבש בבגדי החתירה הרטובים ולחזור לקיאק לעוד שעתיים של חתירה. ברגע שהתיישבתי בקיאק אני התמלאתי באנרגיה והרגשתי התרוממות רוח, תחושת החתירה בקיאק בים היא מופלאה מדובר בכלי שיט קל ומהיר שהחותר היושב קרוב למים ולגלים למעשה מחובר אליו ואל הים.
 
מתקרבים לחופי הארץ
בבוקר של יום חמישי, לאחר הלילה הראשון והקשה היינו אופטימיים. עשינו מעל ממחצית הדרך ואנו מתקדמים בקצב טוב, נכנסו לשגרה והגוף מתרגל לקצב החיים החדש.
מזג האוויר מתמתן ומוטי הסקיפר מפנק אותנו בארוחה חמה של אורז ובשר. אנו מקבלים גם דיווחים אופטימיים לגבי מזג האויר מקארל ויזל, איש מזג האויר שלנו המגבה אותנו ממקום מושבו בארץ.
עם רדת החשכה  בלילה השני אנו כבר מתחילים להבחין בחופי הארץ וההתרגשות גדולה. אנו מאיטים את קצב החתירה בכדי שנגיע בשעות הבוקר להרצליה, אחרת נאלץ להמתין בלב הים לפתיחת הגבול.
מוטי, שהתגלה כאיש ים מדהים והיה לנו לחבר לאבא ולאמא, ניצל את ירידת המתח וניסה את כוחו בחתירה בקיאק לקול תשואותנו: זה לא היה קל להצליח לחתור בתנאי ים קשים בפעם הראשונה.
 
חייל הים מזהה את היאכטה, ולאחר אימות מולו החיילת שמאחורי הרדאר מאחלת לנו המשך שיט בטוח.
בשעה שש וחצי בבוקר מתחלפים ניר אבס ואלון פלד שחתרו באשמורת האחרונה של הלילה עם יונתן פרמינגר ועומר זינגר. הרצליה מתקרבת ואנו מודיעים לכולם על בואנו.
בסביבות שבע בבוקר כ-5 ק"מ מערבית להרצליה, אנו מזהים מולנו עשרות קיאקים החותרים לקראתנו. ההתרגשות עצומה, כיף גדול לראות את חברינו ממועדון "טרה סנטה" שליוו אותנו באימונים, בהכנות ויותר מהכול בחלומות, מצטרפים אלינו לקטע החתירה האחרון לתוך המרינה בהרצליה.
זהו החלום הוגשם. עוד שיא חדש נוסף לפנתאון שיאי חתירת הקיאקים בישראל, שיא שהושג בנחישות ובדבקות של חותרים כשמאחוריהם תמיכת מועדון הקיאקים. עומר כבר חושב על השיא הבא ש"טרה סנטה" ינסו לשבור: אולי חתירה מרודוס לישראל?
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<