הסדרי צלילה ושיט במפרץ באילת
בגליון "כחול" מספר 3 סיפרתי על הגשת כתב אישום פלילי נגד מדריך צלילה וכנגד משיט שנטען שפגע בצולל באזור השמורה באילת. החודש זוכו המשיט ומדריך הצלילה מכל אשמה מבלי שיזקקו להבאת ראיותיהם (“no case to answer ”) .
כב' השופט נדל מבית משפט השלום באילת כתב החלטה מפורטת ומנומקת ממנה עולות מספר קביעות אשר יש להן השלכה על כלל המשיטים והצוללים באילת. מדריך צלילה ירד עם 6 חניכים לצלילה בעומק 20 מטר, במרחק כ- 130 מטר מהחוף, באיזור חוף-אלמוג שבאילת.
אתר הצלילה לא סומן במצוף ובדגל צלילה. סירה חלפה בדיוק כשאחד החניכים עלה בפתאומיות מעל המים. מדחף הסירה פגע, למזלו, בוסת הצלילה ולא בראש והוא נפצע פציעה קלה יחסית. כלפי משיט הסירה טענה התביעה כי שט באזור אסור לשייט, כלומר פחות מ-300 מטר מחוף רחצה מוכרז. כלפי מדריך הצלילה טענה התביעה כי צלל עם הקבוצה באזור אסור לצלילה ובלי סימון מתאים. יש לדעת, כי באזור זה קיימים מצופי סימון המסמנים "קו חוצה" במרחק כ-50-100 מטר מהחוף. ה"קו החוצה" מתחיל כ- 50 מטר דרומית לתחנה למניעת זיהום ים ומסתיים בגבול טאבה. התביעה הסתמכה, בין השאר, על הנחיה שהוציא ביום 15.4.96 מנהל נמל מעגנות ים-סוף, קמ"ר אבי גולן, על פיה נאסרה צלילה מזרחית ל"קו החוצה". ביהמ"ש קבע כי הנחיה זו אינה תקפה מהסיבות הבאות:
"חוף אלמוג", הוא חוף רחצה מוכרז ולכן אינו בסמכות משרד התחבורה אלא משרד הפנים. מכאן, שקמ"ר גולן לא היה מוסמך להוציא הנחיה המסדירה את השיט והצלילה בתחום חוף רחצה מוכרז. ההנחיה היתה צריכה להתפרסם ברשומות ולא פורסמה. תפקידו ההסטורי של "הקו החוצה" הוא הגנה על ערכי טבע ולא סימון הפרדה בין צוללים לבין כלי-שיט. הדרך הנכונה להגבלת אזור צלילה היא באמצעות רשות הצלילה, עפ"י סמכותה בתק' 66 לתק' הצלילה הספורטיבית. התביעה טענה כי כל הפלגה במרחק הקטן מ-300 מטר באזור השמורה היא בניגוד לתקנות הנמלים (בטיחות השיט). אולם מעדי התביעה, המפקחים הימיים אבי גולן ומשה סער, התבררה תמונה עובדתית שונה:
בעקבות בג"צ שהוגש ע"י מפעילי סירות הזכוכית לפני מספר שנים ניתן צו זמני המאפשר להם להמשיך ולשוט מזרחית לקו החוצה כפי שעשו במשך 30 שנה. הצו הזמני לא בוטל ופעילות סירות הזכוכית ממשיכה במרחק הקטן מ-300 מטר מהחוף. ניתנו אישורים ספציפיים למספר סירות שאינן סירות זכוכית לפעול בסמוך לקו החוצה. לפחות סירת מצנח אחת עבדה באופן קבוע באזור השמורה באותה עת, מבלי שנאכף עליה איסור שיט. סירה הנמצאת במהלך חילוץ והצלה רשאית להכנס לתחום 300 מטר. לאחר שזיכה את הנאשמים, הוסיף כב' השופט נדל הערה המובאת כלשונה:
"בשולי הדברים יש לומר כי ריבוי החוקים הנוגעים לתחום הימי, הן זה שעל פני המים והן זה שמתחתיהם, בעיקר בעיר תיירות כאילת, מחייבים את הרשויות במשנה זהירות וסדר כדי למנוע הוראות סותרות, בלתי ברורות ולעיתים בלתי ניתנות ליישום. ראוי, כי הגורמים המופקדים על יישום חוקים ותקנות אלה ברשות המבצעת כגון; משרד התחבורה, משרד-החנוך, משרד התרבות המדע והספורט, משרד הפנים והעיריה ייתנו דעתם על כך ויפעלו לתיקון המצב".