כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > חדשות הים > חדשות הים 2011 > מרינות במצור
מרינות במצור
מצור ימי הוא מונח ידוע. הבריטים הטילו מצור ימי על חופי ארץ ישראל כדי למנוע מהמעפילים להגיע לחופי הארץ הנכספת. המצרים הטילו מצור ימי על מפרץ אילת עד מלחמת ששת הימים, כאשר חסמו את מיצרי טירן. האמריקאים חסמו את השיט לעיראק.
להבדיל, ממשלת ישראל הטילה סגר ימי על המרינות. המדינה לא נדרשת לספינות תותחים, היא פשוט אינה מספקת שרותי ביקורת גבולות בשעות שאינן שעות משרד.

מצור ימי על המרינות בישראל
 
מדוע  מעברי הגבול במרינות לא פתוחים 24 שעות ביממה?
 
המרינות בישראל החל מחיפה בצפון, הרצליה ות"א במרכז, אשקלון בדרום ואילת בים סוף הוכרזו בתקנות על ידי שר הפנים כנמלי כניסה לישראל.
המרינות מופעלות על ידי חברות ציבוריות או ממשלתיות, כגון חברת נמלי ישראל, חברת אתרים, החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה וכו'. חברות אלו קיבלו, מי מהמדינה ומי מהרשות המוניציפאלית שבתחומה יושבת המרינה, את הזכות לנהל את המרינה ולספק את השירותים לשייטים כפי שנקבעו בחוק. כל המרינות הוקמו כפרויקטים תיירותיים ויזמיהם התחייבו להפעילן ככאלה. ברור שמתן שרותי ביקורת גבולות היא תנאי להפעלת מרינה תיירותית. במשך שנות דור אכן סופקו שירותים כאלו על ידי משטרת ישראל. ההסדר הראשוני היה פשוט, שוטרי השיטור הימי הוכשרו כבקרי גבול, צוידו במחשב והעסק עבד להפליא, עד להחלטת ממשלה שכדרכן של החלטות שכאלה שפכה את המים עם התינוק. החלטת הממשלה באה במגמה לפתור את בעיות התקציב המשטרתי וקבעה שכל "צרכן" של שרותי ביקורת גבולות ישלם את עלותן. לנמלי ישראל ולנמל התעופה בנתב"ג לא הייתה בעיה. נמלים אלו מנוהלים על ידי חברות ענק ממשלתיות שהעלות הנוספת זניחה עבורן וממילא הן מגלגלות את העלות על הציבור.
במרינות הסיפור היה שונה, המשטרה לא הסכימה להמשיך את השרות שניתן ע"י השיטור הימי והיה צורך בגיוס כוח אדם נוסף. עלות העסקת בקרים במשך 24 שעות ביממה כפי שנדרש על ידי המשטרה הגיעה למאות אלפי שקלים לשנה. סכומים משמעותיים לגופים כלכליים לא גדולים. התוצאה, המרינות מימנו משמרת אחת של ביקורת גבול ובשעות שלאחר המשמרת נדרש השייט להתכבד ולחכות מחוץ למים הטריטוריאליים. שייט שהעז וניכנס, טורטר ע"י המשטרה. בקיצור, המרינות הושמו במצור.
 
כמה נתונים: במרינות המרכז והדרום עוגנים כ-1500 כלי שיט. מתוכם כ- 500 יאכטות בעלות רישוי למסע בינלאומי היוצאות לחו"ל. למספר זה יש להוסיף עוד כ- 200 כניסות ויציאות של יאכטות זרות בשנה. מתוך מספר זה יתכן ושליש ירצה להיכנס או לצאת בלילה. הסיבה יכולה להיות שונה, ים סוער או להבדיל רוח צפונית ששככה לקראת הלילה, איש צוות שמרגיש רע או סקיפר שהחליט להיכנס למרינה, להיקשר לאחר הפלגה "קצרה" של 72 שעות מרודוס לישראל ולהמתין לשעות הבוקר, קשור ויציב במקום להתנדנד בלב ים. מדוע לא ניתן לפתור נקודתית מצבים אלו, גם תמורת תשלום בעבור שרות לילה? הרי כל כלי שיט שמתקרב לחופי ישראל, בין אם הוא אוניה או יאכטה מחויב לשלוח IMOT (פרטי כלי השיט לצרכי זיהויו) לרדיו חיפה ולחיל הים במרחק 25 מייל מהחוף. משמעות מרחק זה הינה לפחות שעתיים הפלגה של יאכטה מנועית ממוצעת וחמש שעות הפלגה של יאכטה מפרשית. בפרק זמן זה ניתן להביא במונית בקר גבול מנתב"ג. ניסיונות של הפורום לקידום השיט אשר הגיעו עד לשר לביטחון פנים לא הצליחו לפתור נושא פשוט זה.
 
ומה בחיפה?
בתאריך 31.1.2011 הופתעו עוגני מעגן שביט בחיפה לקבל מכתב מחברת נמלי ישראל (חנ"י) המפעילה את המעגן, המבשר להם כי עקב מחלוקות תקציביות, שיפוטיות ואחרות כפי שמפרט המכתב המצ"ב, תופסק ביקורת הגבולות ליאכטות בחיפה.
יאכטה המעוניינת לצאת מחיפה לחו"ל תאלץ להפליג להרצליה כ-60 מייל, ולבצע יציאה מהארץ מהרצליה. כנ"ל גם יאכטה העוגנת בחיפה ומבקשת לחזור לארץ, היא תבצע כניסה בהרצליה ותפליג לחיפה.
הנימוק: "... חוסר תקציב למימון שני חצאי תקנים והסדרת נקודת ביקורת גבולות בסמוך למקום בדיקת היאכטות". למותר לציין שחנ"י מחזיקה בנמל חיפה נקודת ביקורת גבולות גדולה. מדוע אותם בקרים אינם יכולים לבצע ביקורת גם במעגן שביט השיך לאותם בעלים (חנ"י)?, לאלוהי הים והבירוקרטיה פתרונים. כך אמורה המרינה בחיפה להצטרף גם היא לרשימת המרינות הנתונות במצור ימי.
 
 מה עשו ומה עושים ?
הפורום לקידום השיט בשיתוף שייטי המרכז הגישו עתירה לבג"ץ כנגד משטרת ישראל, משרד הפנים, משרד התחבורה ומרינות ת"א והרצליה. המרינות צורפו כצד לעתירה לא על מנת לייצר קונפליקט בין העוגנים לבין המרינות אלא כדי למנוע מהרשויות להעביר את האשמה למצב שנוצר לחיק המרינות. לשבחה של הנהלת מרינה הרצליה יש לומר כי הפנימה את הבעיה ונקטה צעדים לפתרונה. החדשות הטובות הן כי ניתן היום להכנס למדינה דרך מרינה הרצליה 24 שעות ביממה. החדשות הרעות הן כי תמורת התענוג יש לשלם מחיר גבוה מאוד. איזי סויסה, יו"ר הפורום לקידום השיט מברך על יוזמת הנהלת מרינה הרצליה, אך סבור שאין להשית על השייטים עלויות כניסה יקרות ללא פרופורציה. הוא דורש ממרינה הרצליה שלא לגבות תשלום בגין שרות זה. ממרינה תל אביב הוא דורש לספק שרות חיוני זה. איזי  מזכיר כי שתי המרינות הללו קיבלו את ההיתר להפעלת המרינה תוך התחייבות לניהול מרינה תיירותית, הכוללת מטבע הדברים גם שרותי כניסה ויציאה מהארץ. לטענתו ישנם שירותים חיוניים שחובה לספקם, כגון מים וחשמל בכל רציף ועומק מינימאלי בכניסה. גם שרותי כניסה ויציאה מהארץ הם שירותים חיוניים. הוא מבטיח שהפורום לקידום השיט ימשיך לנהל מאבק  הכולל גם פניה לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה והמרינות להעניק שרות חיוני זה". האם אכן דמי השרות אותם גובה מרינה הרצליה עבור שרות זה גבוהים? ניקח כדוגמא יאכטה ובה ארבעה שייטים המבקשת להיכנס למרינה הרצליה בלילה: על פי התעריף שפורסם ע"י מרינה הרצליה תהייה העלות לשייט ביאכטה העוגנת במרינה דרך קבע – 100 ₪ ועלות ליאכטה – 600 ₪. סך הכול תשלם יאכטה הנכנסת בלילה  – 1000 ₪, לעומת 400 ₪ באם הייתה נכנסת ביום. אומר אמיר צינדר מנהל המעגנה של המרינה בהרצליה: "המרינה הגיעה להסדר עם רשות ההגירה במשרד הפנים שאמור לפתור את נושא שרות ביקורת הגבולות. בשעות היום נערכת ביקורת גבולות באופן קבוע, בעלות שנתית קבועה של 200,000 ₪ המשולמת ע"י המרינה. בשעות שבהן לא ניתן שרות ביקורת הגבולות במרינה יגיע בקר גבולות מנמל התעופה בן גוריון, זאת ע"פ ההסדר בין המרינה לרשות ההגירה המאפשר, תמורת תשלום נוסף, כניסה או יציאה מעבר לשעות העבודה. מוסיף אמיר הידוע במסירותו לציבור השייטים: "תהליך ביקורת הגבולות אמור להתבצע באופן הבא: עובד של המרינה יאייש עמדה קבועה בבית מנהלת המרינה ויודיע לביקורת הגבולות בנתב"ג על הצורך בשליחת בקר. הבקר יגיע במונית למרינה, יבצע את הביקורת ויחזור לנתב"ג. המרינה גובה אך ורק את העלות של הבקר והמונית". מסתבר שרשות ההגירה דורשת תשלום על לא פחות מחמש שעות עבודה על כל קריאה של בקר. דרישה בלתי סבירה בעליל לשרות, רב חובל עזריאל רהב, מאנשי הפורום לקידום השיט וממגישי הבג"ץ בנושא, טוען שמחובתה של המדינה לספק שרות זה ללא תשלום.
בחיפה, הבעיה רק החלה. שייטי הצפון בארגון מועדון כרמל יצאו להפלגת מחאה בפתח הנמל בתחילת חודש מרץ. ראש עיריית חיפה יונה יהב ומנהל רספ"ן רב חובל יגאל מאור נכנסו גם הם לעובי הקורה. נקווה כי הם אכן יצליחו להחזיר את המצב בחיפה לקדמותו. נכון לרדת הגיליון לדפוס נראה היה כי ישנה התקדמות מסוימת הן בחיפה והן במרכז. האם תאריך הדיון בבג"ץ בעתירת הפורום גרם להתקדמות? או שמא ההבנה שהטלת מצור ימי על המרינות הינה דבר בלתי נסבל, היא שדרבנה את המרינות, חנ"י ומינהל ההגירה לנסות לפתור את הבעיה? ציבור השייטים רק מייחל שהפתרון יביא להסרת המצור עם תחילת עונת השיט באביב.  
 
להלן תגובת חברת נמלי ישראל:
חברת נמלי ישראל אינה ולא הייתה מעולם, אחראית למתן שירותי ביקורת גבולות במעגן שביט. האחריות כולה, על פי החוק והצווים, מוטלת על חברת נמל חיפה. למיטב ידיעתנו, מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (רספ"ן) פעל בימים האחרונים לקידום פתרון שיאפשר המשך מתן השירות ע"י חברת נמל חיפה. חברת נמלי ישראל הביעה נכונותה לסייע בהעמדת מבנה שישמש את אנשי ביקורת הגבולות בשטח המעגן.

מכתב מרינה הרצליה על תעריפים חדשים.

מכתב המבטל את הכניסה והיציאה לחו"ל ממעגן שביט בחיפה
 
עדכון מיום 27.3.2011
למרות שלא יצאה הודעה למשיטים על ביטול ביקורת הגבולות, הוציא רספ"ן הודעה למשיטים על חזרת ביקורת הגבולות למעגן שביט. האם זו סיומה של הסאגה? האם בכלל לרספ"ן יש יכולת להורות לאנשי ביקורת הגבולות לחזור לעבודה סדירה או שהם רק לוח המודעות של אנשי ביקורת הגבולות?
להודעות למשיטים לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<