כחול 74 - אפריל 2018
חג פסח שמח ואביב פורח!



 
דף הבית > מדור הדיג > דייג אוהב דגים 13
דייג אוהב דגים 13
הפעם אנו מתארחים אצל ג’י נטף - דייג מקצועי ובעל חנות דייג ביפו. על הפרק, ציוד: איך בוחרים ומתאימים את ציוד הדייג הדרוש למשימה.

קרס דיג
הקדמה: קודם רספקט לים
השלב הראשון הטבעי של כל דייג מתחיל ואפילו וותיק, הוא לגשת לחנות הדייג המועדפת עליו ולבחור את הציוד המתאים. אבל ג’י, מקדים ואומר: "קודם קח אוויר, חשוב קצת מה אתה הולך לעשות ואיפה אתה הולך לעשות את זה".
"עקרון ראשון - אנחנו מדברים על הים. הים זה הטבע. חוץ מהשדות והיערות הירוקים שצריכים לאפשר לפלנטה שלנו לנשום, יש את הים שעושה בדיוק אותו הדבר. לכן צריך לשמור עליו ולהתייחס אליו ואל מה שבתוכו בהתאם. לפעמים אני רואה דייגים מקצועיים מהסביבה, מניעים את הסירה ופורשים רשת 6 מטר מהמזח. "חארם" הם מוציאים דגים קטנים, שבקושי יצאו לאוויר העולם, ויאללה. ככה הורסים את הים ואת הדגה. אם לוקחים את הדגים הקטנים ולא נותנים להם להתפתח, פוגעים ברביית הדגים. הם לא יספיקו לגדול, להטיל ביצים בעצמם ולדאוג לדור הבא. אני אומר לאנשים האלה, מה יקרה עם תשוטו 600 מטר מהמזח ושם תחפשו את הדגים הגדולים והרציניים באמת".
"מצד שני כשאתה רואה את כל הזיהומים ו"הגועל נפש" ששופכים לים, כואב הלב. יש הרבה דייגים שכואבים את זה, אבל קולם לא נשמע. אין מי שיקשיב לנו".
"עקרון שני", אומר ג’י, "צריך לזכור שדייג זו תורה שלימה. מתחילים בא’ וגומרים באינסוף.תמיד יש מה ללמוד, יש ספרים, כתבי עת, אתרי אינטרנט ותוכניות טלוויזיה לרוב שעוסקות רק בזה. יש להתאזר בלא מעט סבלנות. אי אפשר להיות דייג אמיתי אם אין לך סבלנות".
 
מקל ה"בוס" – בין קרבון לפיברגלס
אחרי סידרת החינוך הקצרצרה, אפשר להתחיל תכלס בבחירת הציוד. האביזר הבסיסי הוא מקל הבוס (קנה) הנראה כמו מוט חלול. המקלות שונים אלה מאלה בעיקר בחומר ממנו הם עשויים, החומר משפיע על המשקל, על החוזק, וכמובן על המחיר. ניתן למצוא מקלות שמחירם 30 ש"ח, לצד מקלות שמחירם 500 ש"ח. המקל ככלל, בנוי מכמה חלקים מודולריים. אורך המקל הפתוח נע בין 3 מטרים עד 13 מטרים, אם כי בארץ קשה למצוא מקלות באורך העולה על 7 או 8 מטרים. ג’י נטף: "במדינות רבות בעולם, בעיקר מדינות ללא חוף ים, מרבים לדוג באגמים ובמקווי מים מתוקים אחרים. בימות מהסוג הזה, נתקלים לעיתים קרובות בצמחיה עבותה המפרידה בין הגדה לבין קו המים. על כן, דייג צרפתי או גרמני שרוצה לדוג את הקרפיון שלו, צריך להצטייד במקל ארוך במיוחד כדי שיאפשר לחוט לעבור מעל הצמחייה ולהגיע למים. מקל ארוך כזה הוא בהכרח כבד ובודאי שאי אפשר להחזיק אותו במשך כל שעות הדייג. על כן, מצרפים לו כנה (סטנד) מיוחדת, המקובעת בקרקע ובתוכה מניחים את המקל בזמן הדייג".
חומרי המקלות העיקריים אותם ניתן למצוא בחנויות בארץ, מתחלקים כדלקמן: סיבי זכוכית (פיברגלס), קרבון (פחם), פיברגלס / אפוקסי, קרבון / אפוקסי וקבלר. הקבלר הוא חומר סינתטי חזק באופן מיוחד, אך גם קל באופן מיוחד. לכן הוא משמש כיום לייצור אפודי מגן קלים לאנשי בטחון וכן לייצור חלקים מכניים האמורים להיות חזקים ועמידים באופן מיוחד, כגון צירים של מכונות כביסה.
מקלות הקרבון מיוצרים בדרגות שונות. מרבית מקלות הקרבות המיוצרים ונמכרים בארץ אינם מכילים קרבון טהור הנחשב לחומר יקר באופן מיוחד, אלא מעורבב עם חומרים נוספים. ג’י נטף: "המקל הוא מאוד חשוב, אבל גם אם תקנה את המקל הקרבון היקר ביותר, לא תבטיח לעצמך כי תתפוס מספיק דגים. יש הרבה גורמים אחרים המשפיעים על סיכויי ההצלחה שלך".
מקל פיברגלס – מקל הפיברגלס הוא מקל חזק באופן מיוחד, אך גם נעדר את הגמישות העלולה להיות בעוכריו. ג’י נטף: "השלב החשוב ביותר בטכניקת הדייג - הוא המומנט. זה שלב שאורכו כעשירית השנייה, בין הנקודה שבה אתה מחזיק את המקל והמוח נותן את הפקודה לתת את המכה, לתגובה שלך ולמשיכת הקרס. בנהיגה מכנים זאת: מהירות התגובה. במקל פיברגלס, בגלל חוסר הגמישות שלו, התגובה היא איטית באופן יחסי, בעוד שבמקל קרבון התגובה היא מיידית. זה לא אומר שבכל מצב הקרבון עדיף. בדייג של דגים גדולים, עדיף לדעתי להשתמש במקל פיברגלס פשוט".
פיברגלס אפוקסי – מקלות אלה מכילים תרכובת של פיברגלס ואפוקסי. הציפוי של המקל מכיל אפוקסי בלבד. הכנסת חומר אפוקסי לתערובת הפיברגלס מעניקה למקל גמישות גדולה יותר ונוחות למשתמש. ככל שמרכיב האפוקסי גדול יותר, כך גדלה הגמישות של המקל. ג’י נטף: "זה כמו שבזהב אומדים את החומר לפי 18 קראט או 24 קראט, כך אומדים את הפיברגלס לפי כמות מרכיב האפוקסי שבו".
קרבון – המקל המיוצר מחומר זה יהיה ברוב המקרים בעל משקל נמוך מאוד יחסית. מדובר במקל רגיש מאוד, בעל "מומנט" (זמן תגובה) קצר מאוד. מקל זה מתאים בעיקר לדייגים מקצועיים. ג’י נטף: "אי אפשר להשתמש בו ביום הראשון שלך בחיים כדייג. צריך להתמחות קצת, לצבור ניסיון ואז לעבור למקל קרבון".
"אדם בלי ניסיון שירצה להשתמש במקל לא מתאים, יתברבר איתו ויסתבך שכן ההתנהגות עם חכת קרבון שונה מאשר חכת העשויה ממקל פיברגלס. מקל הפיברגלס זקוק לעדינות ורגישות רבה. אם לא תהיה רגיש איתו, הוא ישבר לך צ’יק צ’אק. לעומת זאת, בדייג עם מקל פיברגלס אין צורך להיות עדין באופן מיוחד".
"הרבה אנשים חיים בחלומות. הם חושבים שאם יקנו את הציוד הטוב ביותר ואת המקל הטוב ביותר, מובטח להם דייג מוצלח. אני אומר להם, "הציוד חשוב, אבל יותר מזה חשוב הטיימינג. התזמון. צריך לדעת להיות במקום הנכון בזמן הנכון". הלכידה של הדג היא עניין מורכב. גם הציוד צריך שיתאים ויותאם לסוג הדייג. החוטים, הקרסים והפיתיונות צריכים להתאים אלה לאלה. ההרכב כולו יכול ליצור מערכת דייג מנצחת, ולא פריט בודד כזה או אחר".
 
בדיקה שווה זהב
מה אתה ממליץ לדייג מתחיל?
ג’י נטף: "יש אנשים שנכנסים לחנות בלי תקציב גדול, מביטים על המקלות היפים, בודקים את המחירים ובורחים מהחנות. אני אומר להם, תירגעו. גם עם בוס של 40 שקל אפשר להצליח בדייג. אני אומר לבחור שמתעניין במקלות "לא חייבים להשקיע 400 שקל במקל קרבון. אם יש לך טקטיקה נכונה, תתפוס את הדגים שלך גם עם מקל של 70 שקל". לדוגמא, לכל דג צורת אכילה שונה. יש דגים שאוכלים מלמטה למעלה, יש שאוכלים הפוך מלמעלה למטה ויש שפשוט אוכלים בזוית אופקית כמו בני אדם. יש שאוכלים עם האצבעות, יש שאוכלים עם מזלג וסכין ויש שאוכלים עם מקלות כמו הסינים. מכאן שצריך להתאים את המקל ויתר הציוד לסוג הדג ולאופן שבו הוא מתעתד לאכול את הפיתיון".
נשמע קצת מסובך, אבל לא כל כך. איך בוחרים מקל בלי ללכת לאיבוד בתוך המבחר המרשים הזה?
ג’י נטף: " ראשית יש לבצע בדיקה. אין להתבייש, פתח את הפקק של המקל המוצא חן בעינך. בדוק את העובי כך תקבל אינדיקציה לגבי מה שיש בחלק העליון הסגור של המקל. אם אתה מתקשה בפתיחה, בקש את עזרת המוכר לפתיחת המקל בשלמותו. כך אפשר להיות בטוחים שאין בו שום סדק. שום פגיעה".
שיטת בדיקה נוספת היא להיעזר בחבר. אחד מחזיק בשפיץ’ של המקל והשני מרים כלפי מעלה. הבדיקה חייבת להתבצע בעדינות ולא בפראות, כדי שלא לשבור את המקל בחנות. אם מתקבלת קשת אחידה, סימן שהמקל תקין. עם יש בקשת עיוות או עיוותים, המקל אינו תקין. במקום שבו הקשת מתעוותת, צפוי שתהיה שבירה של המקל. הבדיקה בחנות, יכולה לתת אינדיקציה לגבי איכות החומר ממנו בנוי המקל. למשל בבדיקה של מקל קרבון, יש לבדוק עד כמה הוא ישר. פותחים בזהירות לכל האורך, ומביטים מן הקצה אל הקצה כדי להבטיח שמדובר בזווית ישרה של 180 מעלות בדיוק. על המקל להיות מאוזן לחלוטין בלי שום קשת. במידה ובחלק העליון שלו, נוטה המקל מעט קדימה, מדובר בסימן לא טוב. המשמעות היא שבשעת הדייג, תצטרך לאמץ יותר את שרירך. מצד שני, מדובר ככל הנראה בתערובת קרבון מאיכות בינונית.
יש לזכור כל העת, כי מקל הבוס מיועד להיות מוחזק על ידך ביד בזמן הדייג. אם תכננת שעתיים של דייג, מדובר בשעתיים החזקת מקל. חשוב על העומס הצפוי על השרירים שלך, עיוות הגוף במידה והעומס קשה מדי. הגוף יחפש לו תנוחה נוחה יותר להחזקת המקל. אלה דברים חשובים מאוד. בל נשכח שדייג נועד לנופש וכייף ולא להפוך לעבודה מפרכת. זה לא מסע אלונקות, כמאמר מיסטר ג’י.
בדיקה בסיסית נוספת, היא מעט פורמלית אבל חשובה. על כל מקל מודבקת תווית עם נתונים בסיסיים שלו. מידות אורך במצב פתוח ובמצב סגור, מספר החלקים שלו, משקל וכדומה. לא להתבייש, לאמת ככל שניתן את הכתוב בתווית עם מה שיש במקל. מדוד אורך, ספור חלקים. כדאי לבדוק אם השימוש במקל יהיה נוח בסירה או היאכטה הספציפית שלך. איך תאחסן אותו בעת העגינה ואיך תאבטח אותו בעת ההפלגה.
 
קרסים קטנים גדולים והעיקר מושחזים
התאמת הקרסים תלויה בסוג הדגים אותם יש בכוונתך לדוג. חשוב לבחור בקרס איכותי, משמע, בעל השחזות איכותיות. קרס בעל השחזה כהה, ברגע שנתפס בסלע הוא גמור וחבל. בחנויות הדייג ניתן למצוא כמה סוגי קרסים. אחד הקרסים הנפוצים הוא הקרס הנורבגי העגול עם זנב ארוך. קרס זה נוהג להיפתח כך שכאשר הוא נתפס בסלע, עליך רק למשוך בעדינות ואז הוא יפתח וישתחרר. קרס פופולרי נוסף הוא קרס הקריסטל. קרס זה עשוי מחומר קשיח שלא יכול להיפתח ונשבר בקלות. לצדם ניתן למצוא קרסים מתוחכמים יותר מקרבון, וונדום, טיטניום וסגסוגות מתכת נוספות.
ג’י נטף: "לא חשוב מאיזה חומר עשוי הקרס, בחר לפי הצרכים שלך, אבל חשוב להקפיד בכל מקרה על ההשחזה. יותר מושחז משמע יותר קטלני. ביפן למשל, יש קרס לכל סוג דג, וגם קרסים נפרדים לדגי ים ולדגי מים מתוקים".
איך בוחרים?
ג’י נטף: "תלוי בדג שהחלטת לדוג אותו. יש קרס שמתאים לבורי ויש שמתאים לפלמידה. תלוי בצורת אכילת המזון של כל דג. יש דג שאוכל למעלה ויש שמפרפר בחול כדי למצוא את המזון שלו. כך למשל, את המרמיר תתפוס רק עם קרס קטן מקריסטל. הקרס הנורבגי מתאים בעיקר לדגים כמו בורי, קרסים ודומיהם.
הקרסים באים בחבילות, ומומלץ להשוות מחירים ואף לבדוק מחיר לקרס בודד בכל חבילה. לפעמים כדאי לקנות חבילות של 50 או 100 קרסים מאשר חבילות של קרסים קשורים המגיעות בחבילות של 10. ההפרשים הם ממש גדולים. בחשבון כולל שתעשה לעצמך בסוף השנה לגבי ההשקעה בענף הדייג, תמצא שהוצאת מאות שקלים על פריטים קטנים כמו קרסים קטנים שעולים שקלים בודדים, וחבל".
 
חוטים. לא לשכוח להתייעץ לפני שקושרים לסביבל
הגענו לבחירת החוטים. בחוטים כמו ביתר פריטי הציוד, נמצא סוגים מגוונים של חברות רבות. אבל יש כללים בסיסיים הטובים לכולם. ראשית אם אינך יודע לקשור את החוט לקרס, התייעץ עם המוכר כדי להבטיח שהחוט המוצא חן בעינך, אכן מתאים לקרס שבחרת. יש צורך בהתאמה בין הסוגים השונים ועובי החוט לקרס. לדוגמא, אם החוט הראשי הוא מספר 25 והחוט התחתון של הקרס הוא מספר 30, משמע יותר חזק וזה מצב לא טוב. אם הקרס נתפס בסלע, החוט הראשי הדק יותר יקרע ראשון, ואיתו עלול להישבר השפיץ של המקל, כך שכל מערכת הדייג שלך עלולה להיהרס בבת אחת בגלל היתקעות קטנה אחת של הקרס. לעומת זאת, עם החוט התחתון של הקרס דק וחלש יותר מאשר החוט הראשי, במקרה של היתקעות הקרס בסלע, הוא יקרע, ואז מכסימום איבדת קרס ולא את כל המערכת.
ג’י נטף: "הקטע של ההתייעצות עם בעל החנות או חבר המתמחה בדייג חשוב מאוד. בתחילת הדרך, לא יודעים את הפעולות הפשוטות של הקשרים הבסיסיים כמו קשירת הקרס והסביבל. למה? כי לאחר מכן כשאתה יוצא לדייג, אתה אדון לעצמך ולא מוגבל באורך חוט הקרס. אם קשרת לא נכון, תהיה מוגבל כל זמן הדייג".
 
פיתיונות לאכילה ולמציצה
גם כאן יש צורך בהחלטה מראש על סוג הדג אותו מתכוונים לדוג. אם למשל מתכוונים לדוג בורי, אפשר לפעמים להסתפק בפיתיון בצק (ממש ייחודי לישראל). יחד עם זאת, הבורי אוהב גם תולעים, ולאכול אותם למעלה ולא למטה. לעומת זאת, הבורים הגדולים אוהבים לאכול מלמטה, ולכן יש להתאים לו תולעת עם קרס קטן. יש דגים הנוהגים שלא לבלוע את הפיתיון אלא למצוץ אותו. אלה דגים עם מערכת חיישנים מפותחת בפה ולכן קשה לדוג אותם. לעומת זאת, בדייג של דגים קטנים, הפיתיון לעיתים קרובות ממש מחליק לתוכם ואז עם טיימינג טוב הוא ייתפס בקצה הפה. פיתיון נפוץ ואהוד במיוחד הוא ה"פלוטה". מדובר בהרכב של סרדין טחון עם חול ושמן סרדינים מרוכז. פיתיון זה אמנם מסריח מאוד אבל גם יעיל מאוד. במיוחד לאחר שמקשים אותו בעזרת ציפוי של פירורי לחם המיועדים לשניצל. גם פיתיון זה מונח יפה על הקרס ומתאים לדייג של קרסים, במיוחד בחודשי החורף כאשר הים סוער באופן מיוחד.משקולת מעופרת יצוקה ומצופים מפקקי שעם
משקולת: תפקיד המשקולת הוא למתוח את חוט הדיג אשר בקצהו הקרס ועליה הפיתיון. המשקולת גם מסייעת להשלכת הקרס למרחק המירבי.
מצוף: תפקיד המצוף לסמן לדייג את מיקום הקרס. בעזרת המצוף הדייג מסוגל להבחין באם דג נתפס בקרס. יש דייגים מקצועיים הנוהגים לוותר על המצוף וסומכים על האינסטינקט הבסיסי שלהם שיודיע על הדג שנלכד. המשקולת היא פריט פשוט יחסית הבנויה מעופרת. יש צורך להתאים את המשקולות למצופים. בעניין הזה צריך בעיקר הגיון פשוט. אם תשים משקולת של 3 גרם על מצוף של גרם אחד הוא ישקע במים. לכן צריך להקפיד על המשקל הדרוש לפי הרשום על המצוף.
מצופים - המצופים מיוצרים מפוליתילן מוקצף, או מבלזה (סוג עץ קל במיוחד המשמש לבניית טיסנים). נוסף לשני אלה, קיימים בשוק מצופי פלסטיק ומצופים מספוג קשיח. המהדרין, מיצרים לעצמם מצופים מפקקי שעם של יין או שמפניה. תלוי בגודל. הדבר מצריך ידע טכני מסוים, שכן יש לעגל אותו נכון כך שיהיה יעיל.
איך בוחרים? הבחירה מתבצעת לפי גדלים. תלוי בדגים שהחלטת לדוג, תלוי במצב הים, גבוה? נמוך? בינוני? בים גבוה תשתדל להצטייד במצוף גדול כדי שלא יבלע על ידי הגלים וכדי שיישאר למעלה בטווח עיין. בים שקט תוכל להרשות לעצמך להשתמש במצוף קטן ועגול או אף מוארך במקצת.
 
כיצד להרכיב את הציוד
השלב הראשון הוא צורת הפתיחה של המקל. פשוט. אוחזים בשפיץ ומתחילים לפתוח שלב אחר שלב. תוך כדי פתיחה מוודאים שהם תפוסים היטב ואין שום שלב רופף. עם פתיחת המקל, מתחילים להרכיב את החוט, את המצוף, את המשקולות. כעת כשכל החלקים מורכבים, מתחילים לאזן. כלל חשוב: לעולם אל תניח את המקל אפילו לזמן קצר על הסיפון. דריכה לא זהירה עליו מצידך או מצד אחד מחבריך לדייג , מועכת אותו ומחסלת את הדייג שלך. ג’י נטף: "אלה דברים שקורים. משהוא ניגש לקחת משהוא מן הארגז, לא שם לב ודורך".
 
טכניקת ההרכבה של המקל
מתחילים עם קשירה בטבעת העליונה שעל השפיץ. במצב זה, בהתאם לאורך המקל, מודדים כמטר מן הקצה השני של המקל וחותכים. בשלב הבא, מכניסים את המצוף ומתחילים לטפל בסביבל שנראה כמו סיכת ביטחון קטנה. קושרים לולאה קטנה בחוט, ומשחילים בתוכו. כעת אפשר לגשת לקשירת הקרסים. את הקרס מתאימים לסוג הדג אותו מעונינים לדוג. משחילים לתוך סיכת הביטחון של הסביבל וקושרים. בסופו של דבר, כל המערכת עם הקרסים צריכה להגיע עד לקצה השני של המקל. לאחר קשירת הקרסים, יש צורך לטפל במשקולת. התאמת המשקולת לא צריכה להיות משימה מסובכת באופן מיוחד. על כל מצוף רשום באותיות ברורות המשקל הדרוש. גרם, חצי גרם וכן הלאה. יש להקפיד להניח את המשקולת המתאימה. מאחר ויש לקחת בחשבון שהמשקולת לא תמיד מדויקת, מומלץ לזרוק את החוט עם המצוף למים ולראות האם הוא מונח ישר או שהוא נוטה הצידה. אם נוטה הצידה יש לאזן ולייצב אותו עם משקולת נוספת. ברגע שהצלחת לייצב את המצוף כהלכה, והוא מונח באופן יציב בתוך המים, יש לשלוף את המקל מן המים ולבדוק עומק. הבדיקה מתבצעת בעזרת משקולת הקשורה לחוט ומושלכת למים. עומק המים וסוג הדג אותו אתה מעונין לדוג, יתנו לך אינדיקציה טובה לגבי גובה המצוף הדרוש לך, וכך תעלה או תוריד אותו בהתאם.
זהו. ציוד הדייג מוכן ומזומן לפעולה. בהצלחה.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<