גליון 70 - אפריל 2017
חג פסח שמח ואביב פורח לכולם



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בישראל > פינה בודדת בטבע, משולבת בחום זהבהב: מעגן מכמורת
פינה בודדת בטבע, משולבת בחום זהבהב: מעגן מכמורת
מאת ארז צדוק
גליון 40

 
צ'אבו הושיט למיכאל דוידוביץ' את משקפת הלילה...
"בדיוק מולנו אתה יכול לראות את שרידי המזח הישן, שנמצא דרומית לשפך נחל אלכסנדר... המזח נמצא ממש סמוך לחוף כפר ויתקין. טיפה צפונה, כשנגמר מצוק הכורכר, יש חוף חולי צהוב ובוהק. אתה יכול לראות את זה?"
מיכאל דוידוביץ' לא היה בטוח אם התמונה המטושטשת שהוא רואה כוללת את הסימנים שצ'אבו דיבר עליהם בהתלהבות רבה כל כך. מבעד לעדשות ראיית הלילה, הכול נראה לו כמו מסך אחד גדול ומושלג של טלוויזיה ישנה ומקולקלת...
"ואתה יודע מה קרה בחוף הזה?" המשיך צ'אבו.
הסופר הנהן לשלילה. הוא היה מבולבל ולא מרוכז...
"אתה מכיר מן הסתם את הסיפור של אלטלנה," אמר צ'אבו. זה היה ממש בחוף הזה שמולנו. תאר לך שבחוף הזה, ניסתה אוניית האצ"ל לנחות כשעל סיפונה לוחמים ונשק. היא הפליגה ממש במקום הזה בו אנחנו מפליגים עכשיו, והשקיפה מכאן, בדיוק כמונו, על החוף הזה. צה"ל שרק הוקם, מנע בהוראה של בן גוריון את הירידה לחוף, והאונייה הפליגה מכאן לתל אביב. אתה יכול לראות מכאן ממש את מסלול ההפלגה שלה עד תל אביב, את הנופים שהם ראו מהאונייה."
צ'אבו שירטט בידו מסלול הפלגה דמיוני, שהתפתל לכיוון דרום...
 
זהו קטע מספרי האחרון, 'דוסטויבסקי זה לא', שיצא באוגוסט אשתקד בהוצאת ידיעות ספרים. ולמה זה רלוונטי לכאן? כי הקטע הזה נולד רובו ככולו מהפלגה שעשיתי עם גיורא קדר ואור קדר (שתפקד כצלם), מהמרינה בהרצליה למעגן מכמורת, בקיץ 2003. במהלך ההפלגה גיורא תיאר בפני את קו החוף ואפילו את סיפור אלטלנה לקחתי ממנו והענקתי לצ'אבו, גיבור הספר.
אז בבוקר יום שישי יצאנו מהמרינה בהרצליה בסירת מנוע קטנה לכיוון צפון. התחזית הייתה לרוח דרום-מערבית שתגיע ל-15 קשרים וים גלי. כסקיפר חדש יחסית, נשאתי את עיני אל גיורא בשאלה, האם כדאי לצאת בתנאים כאלו למכמורת. גיורא סירב להפתעתי לענות, ולימד אותי שיעור חשוב שלא תמצאו בחוברות הלימוד: סקיפר יש רק אחד בכל סירה, כך הוא אמר, ואני הייתי הסקיפר. אז קיבלתי החלטה ויצאנו במהירות של 20 קשר לכיוון מכמורת.
לאחר כחצי שעה חלפנו על פני רצועת החוף של נתניה שגבולה הצפוני תחום על ידי מלון ארבע העונות המרובע. לאחר מספר דקות זיהינו את שרידי המזח הישן דרומית לשפך נחל אלכסנדר. לאחר מצוק הכורכר התקרבנו לחוף וזיהינו את פתח הכניסה למעגן, המסומן על ידי שני מגדלורים, אדום וירוק. חשוב לציין כי צפונית ודרומית למגדלורים ישנם שרטונות רדודים, ולכן כניסה בזוית חדה הינה מסוכנת ביותר. הכניסה הבטוחה היא בזוית של 90 מעלות לקו הכניסה למעגן, בין שני המגדלורים, ובים שקט.
במעגן עצמו המאוכלס בעיקר בסירות של בית הספר מבואות ים, המכללה הימית ובעוברי אורח אקראיים. מקומות עגינה לא חסרים, ושוברי גלים שנבנו בשנות החמישים מגנים על הסירות. את הסירה קשרנו לרציף המרופד בצמיגים שחורים ועלינו לרציף, שם זכינו לקבלת פנים חמה מזאב גלאובר, מהמכללה הימית. אגב, מאחר והמעגן הוא חלק ממתחם סגור של בי"ס מבואות ים, יתכנו בעיות בכניסה ומומלץ לתאם את הביקור מראש. מכיוון ועומק המעגן הוא 1.5 מטר, הכניסה היא לכלי שיט מנועיים או ליאכטות בעלות קיל מתרומם.
אז למה כדאי להגיע:
למי שמחפש עגינה במקום שעדיין לא הפך למסחרי, למי שרוצה להגיע בדרך הים לאחד החופים הקרובים, לחוף בית ינאי הדרומי ונחל אלכסנדר, או לחוף מכמורת הצפוני למעגן (והקרוב יותר אליו), בו מתקיימים אירועים ססגוניים שאת מועדיהם כדאי לבדוק, ובמיוחד למי שמחפש במרחק לא גדול מהציוויליזציה פינה בודדת בטבע, משולבת בחום זהבהב, קצת ירוק והרבה כחול ים, שיד אדם עוד לא הרסה.
 
ארז צדוק הוא שייט חובב וסופר
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<