גליון 70 - אפריל 2017
חג פסח שמח ואביב פורח לכולם



 
דף הבית > משפט ימי > גליון 39
גליון 39
חוק לא תעמוד על דם רעך
 
כולנו נחשפנו לפרשת הצלתה של החותרת יסמין פיינגולד, אשר במהלך אימון חתירה בירקון התהפכה, לא הצליחה להשתחרר מתפסי הנעליים וטבעה. על פי הנאמר בעת שיסמין נלחמה על חייה מתחת לסירה, עמדו על גדות הירקון עוברי אורח אשר לא מיהרו להחלץ לעזרתה ולהכנס למי הירקון, החשודים כמזוהמים.
 
כצדיק יחיד בסדום נקלע למקום ידידנו השייט הוותיק אבי טויבין אשר לא היסס, קפץ למים, חילץ את החותרת, ביצע בה פעולות החייאה ראשוניות עד הגעת כוחות ההצלה, אשר, תודה לאל, הצליחו להציל את הבחורה. על פעולתו זו יקבל אבי טויבין אות הצטיינות מנשיא המדינה ומאיתנו "ישר- כוח".
 
אירוע זה גרם לי לבחון את סוגית הצלת חיים ומהם הדינים החלים עליה. חלקם של הדינים ספציפיים לים וחלקם כלליים:
חוק עשיית עושר ולא במשפט:  סעיף 5 מזכה את המציל בהחזר הוצאות סבירות וכן פיצוי נזקי רכוש.
חוק הביטוח הלאומי: סעיף 287 (5) קובע זכות תגמולים "למי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכוש של הזולת..." ואם נפגע המציל במהלך מעשה ההצלה - יראו אותו כמי שנפגע בתאונת עבודה.
פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה: הפקודה קובעת את זכותו של מי שהציל רכוש לקבלת דמי הצלה. אם הציל גם חיים תוך כדי הצלת רכוש - יקבל בונוס מיוחד.
בתקנות התעבורה קיימת תקנה המחייבת כל נהג העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, כעובר אורח שלא היה מעורב בתאונה, לעצור ולהגיש עזרה לנפגע.
חוק הספנות (ימאים) "קברניט של כלי שיט חייב, במידה שיש בידו, בלי סיכון של ממש לכלי השיט שבפיקודו או לאנשים שבו,
1) להושיט עזרה לכל אדם שנמצא בים ונתון לסכנת מוות.
2)  להתקדם בכל המהירות האפשרית להצלת בני - אדם הנמצאים במצוקה בים אם קיבל הודעה והם נזקקים לעזרתו..."
החוק גם מטיל סנקציה על קברניט שלא קיים חובתו זו.
 
חוק לא תעמוד על דם רעך
 
"חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או בריאותו, כאשר יש לאל ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו".
"המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לענין חוק זה. בסעיף זה "רשויות"- משטרת ישראל, מד"א ושירותי הכבאות".
 
 מעשה חקיקה זה גיבש, באורח סטטוטורי, מוסכמה המושרשת בערכיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית. בדברי ההסבר של הצעת החוק (ה"ה 2398, תשנ"ה, עמ' 456), נכתב כי "הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה הישראלית את הערך המוסרי והחברתי שמקורו בתורה (ויקרא י"ט, י"ז), לפיו מוטלת חובה על אדם לסייע להצלת חייו של אדם אחר".
 
מגיש הצעת החוק, חבר הכנסת חנן פורת, מי שהיה יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. בדיוני הכנסת ראה לציין כי החוק המוצע מבקש "לקבוע נורמה שמעגנת את המושג היהודי, הקובע "לא תעמוד על דם רעך", שאינך יכול לעמוד מנגד בשעה שאתה רואה את חברך נמצא בסכנה, וחברך הוא אדם באשר הוא אדם, יהודי כגוי, כל אדם באשר הוא, גדול, קטן, איש, אישה, עליך להושיט לו יד ולהציל אותו".
 
אם נבחן את מקרה יסמין בעיני החוק, מתברר כי עוברי האורח כנראה לא עברו עבירה כלשהי. תעמוד לזכותם הגנה שעל פי ידיעתם, טבילה במי הירקון מסוכנת (די שיוכיחו שכך חשבו והעובדות המדעיות אינן משנות ידיעה זו). כמו כן, יתכן והם התקשרו ל"רשויות" ובכך פטרו עצמם מחובת ההצלה באופן אישי. מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם הקוד המוסרי על פיו אנו, הימאים, חיים ביום - יום. לא נראה לי ששייט בעל נורמות מוסריות יסתפק בטלפון למשטרה כשהוא רואה אנשים בסכנת טביעה מיידית.
 כמו כן, ראוי לשים לב כי ה"פטור" הקיים לאזרח המתקשר לרשויות אינו עומד לקברניט ועליו חלה חובה ספציפית על פי חוק הספנות (ימאים), לסייע בהצלת בני אדם כאמור.  ושוב אנו למדים כי הוראות החוק אינן יכולות לחנך, אלא רק להעניש במקרה קיצוני והאדם נותר עם מצפונו.
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<