גליון 71 - יולי 2017
חפשו אותו בתיבת הדואר, בחנויות הציוד הימי ובסטימצקי



 
דף הבית > טיפים להפלגות > שייט כללי > על כלבים ויאכטות
על כלבים ויאכטות
ישנם זמנים, במועדון היאכטות שלנו שבהם המבקר המזדמן יכול לטעות ולחשוב כי הוא נקלע לתצוגת כלבים. ואכן היו תקופות, כך הודיע לי נשיא המועדון ברוגז, שבהם עלה מספר הכלבים על מספר האנשים במועדון שלנו.

גליון 4

מאת לסלי בלק
ישנם זמנים, במועדון היאכטות שלנו שבהם המבקר המזדמן יכול לטעות ולחשוב כי הוא נקלע לתצוגת כלבים. ואכן היו תקופות, כך הודיע לי נשיא המועדון ברוגז, שבהם עלה מספר הכלבים על מספר האנשים במועדון שלנו. אולי הוא קצת הגזים, אבל באמת נדמה כי רבים מאיתנו, המסרבים לשלם עבור פנסיון לכלבים או לחילופין, למצוא שלוליות פיפי על רצפת המטבח כתוצאה מהשארת כלבי המחמד בבית – מביאים את יקיריהם השעירים להפלגות – כאילו החיים אינם קשים גם בלי זה.

ברב המקרים החיות שאנו בוחרים כחברים להפלגות הם כלבים, למרות שפעם, זוג צעיר אחד היה מספיק אמיץ והופיע עם חתלתולון צעיר, שקפיצתו החיננית על הסיפון עוררה אצל העוברים ושבים על הרציף צקצוקי הנאה. אבל ברגע שהיאכטה יצאה לים, השתנתה התמונה לחלוטין: לחוץ מחוסר היציבות הפתאומי בסביבתו, גילה החתלתולון תשוקה מטורפת לטפס על כל דבר שסימל עבורו יציבות ומגע אנושי. בסוף ההפלגה, ההורים הגאים, נוטפי דם ומכוסי פרווה מיהרו לדחוף את המסכן חזרה למכונית ובכך הסתיימה הקריירה הימית שלו לפני שאפילו התחילה.

אנחנו בעלי הכלבים היינו קצת מאוכזבים. לזמן מה הפסיקו כלבינו את העוינות זה לזה והתאחדו נגד הפולש החתולי. עכשיו כשהאיום הוסר, הם שמחו לחזור לפעילות האנטי חברתית שלהם שכללה הפיכת פחי אשפה ולעיסת כל דבר שיכלו לנעוץ בו את מלתעותיהם, סימון על ספסלים, שקי מפרשים ונעלי סיפון, ניהול קרבות בין קבוצות יאכטונרים שלגמו להנאתם בירה, כשהם גורמים לכמה מהם לקפוץ על כיסאותיהם בבהלה, וביצוע תנועות מגונות על ילדים קטנים, אחד על השני, ובדרך כלל על כל דבר שנשאר במקומו מספיק זמן. הפליא לעשות כלבינו יום אחד כשתרגל את ענייניו על רגלו של מנהל המרינה בזמן ששוחחתי איתו.


כלבי היאכטות הם בעלי אישיות מגוונת כבעליהם. קחו לדוגמא את ווילי, כלב הרועים בעל השיער המקורזל שהיה בעל ייחוס גבוה ושיווי משקל נמוך. רגליו הגוציות לא היו מסוגלות לבצע את הניתור המתבקש מן הרציף אל הסיפון ולכן נאלץ לשבת, אומלל ונטוש, נובח בהיסטריה עד שמישהו שם לב אליו והרים אותו לסירה. ווילי אהב לשוטט בלילות, מה שאמר הרבה לילות חסרי שינה לבעליו וליאכטונרים השכנים. במקרים הבודדים שבהם החליט לנסות לקפוץ, רק בידי המזל הייתה ההחלטה על איזה צד הוא יצוף. או למשל מיצי, יורקשייר טרייר שמידותיה התאימו לכיס של חליפת סערה ובתחילה נראה כי היא ממש מתאימה ככלבת סיפון. אבל ברגע שעלתה ליאכטה, הסתבר כי היא בעלת תשוקה מיוחדת להתחבאות בעומקי הארונות, וכל מי ששלח ידו אל תוך הארון כדי לחפש ספר, גרב או עגבניה נתקל בנהמה פראית ומלתעות חדות כמלכודת ציידים. בייגלה הוא כלב בולדוג בעל חזות אימתנית, עם לסת נפולה החושפת טור מלתעות. מסוג הכלבים שעדיף לחייך אליהם ממרחק בטוח. אבל אם בכל זאת ניסיתם, בייגלה ישכב מייד על גבו ויתחנן לקצת דגדוג בבטן. בכל אופן, הוא שומר על היאכטה שלו ממבקרים בלתי רצויים.

מה שאי אפשר לומר על כלבנו שלנו. מסיבות לא ברורות, אנחנו אוהבים דלמטים וחץ, הראשון שלנו היה גדול, רעשן, אכל כמויות מסיביות, סבל ממחלת ים, היה מגושם ויכול היה גם להיות אלים כשבאמת הרגיזו אותו. ( היו לנו כבר אנשי צוות בעלי תכונות דומות אבל אף פעם לא כולן ביחד) הוא היה יותר מ – 25 קילו של מטען עודף שכל יאכטה משפחתית הייתה יכולה להסתדר בלעדיו אבל אם היינו משאירים אותו מאחור, היה פורץ מרד בקרב אנשי הצוות הצעירים כך שהוא הצטרף להפלגה למרות כל הטרחה הנוספת שנוכחותו גרמה לצוות המבוגר. לא רק כל הסוודרים, שקי שינה, סירים ואפילו מכשירי הניווט היו מכוסים שערות לבנות, היו גם בעיות גדולות של איפה הוא יישן, יאכל ואיך הוא ייענה לצרכי הטבע התכופים שלו. לכלב גדול יש צרכים גדולים וחץ גרם לנו להרבה בעיות ומבוכה.
ההפלגה הראשונה שלו איתנו הייתה על סיפון "פולמהרה" – ספינת דייג ישנה בעלת מימדים גדולים. הוא הגיע לסירה מלא חששות, בחן את תנאי האירוח בשאט נפש, בחר את הדרגש הקרוב לחום המנוע כאילו הוא שלו מכוח אלוהי והתכונן לתנומה לקראת הלילה הראשון שלו על הסיפון. אינני יכולה, אפילו עכשיו להסביר מדוע נכנעתי לדחף האימהי שלי להאכיל אותו, אבל לאחר שעתיים של קפיצות התחרטתי על העיתוי.זוג רגליים ששרטו אותי בחוסר סבלנות וזוג עיניים חומות ומבקשות העבירו אלי את המסר. "אין בעיות" אמר הסקיפר כשבישרתי לו את החדשות, "תעלי אותו לסיפון, אנחנו יכולים לשטוף את זה. אוי אלוהים..." ההגה הושאר מסתובב בפראות כששנינו זינקנו אחרי זנבו של חץ שנעלם מעבר למעקה. "אידיוט" מלמל הסקיפר כשהוא מחזיק בזנבו של המסכן שאפו כבר נשק לגלים והוא מנסה בכל כוחו לחזור לסיפון.

החוויה בהחלט השפיעה על חץ. בצד החיובי, הוא פיתח יכולת מדהימה לשליטה עצמית אותה הוא הפגין בהמשך ההפלגה. כשהתחילה סופה, החלטנו כי זו תהיה טפשות לנסות ולהעמיס אותו על הדינגי שלנו כדי לקחת אותו איתנו לחוף, וכך נשאר חץ על הסיפון לתקופה של 35 שעות ורק יבבת מחאה קטנה בקעה מפיו. כשסוף סוף הגיע חץ לחוף, נשטפנו כולנו בשטף הרווחה שלו שנמשך זמן מדאיג... בצד השלילי, חץ פיתח את ההרגל להשתין איפה ואיך שיצא לו, וזה קרה בד"כ כשהיינו קשורים לונג סייד לסירות אחרות, הסיפון שלהן משמש כמקום החביב עליו. הוא היה נעלם לו לסיור, ולאחר שבחר את היאכטה בעלת סיפון הטיק המצוחצח ביותר,עצר, הרים רגל וניתר חזרה הביתה שמח, טוב לב ומשוחרר – תרתי משמע. לנסות ולשכנע כלב לקפוץ לתוך דינגי זו משימה לא קלה, וכשמזג האוויר סוער והכלב נוירוטי זה הופך למבצע. שכנים מיאכטות אחרות נערכו על הסיפון כדי לצפות בנו. הסקיפר, שאמור להיות החזק מכולנו, טיפס לדינגי וקשר את עצמו היטב, מוכן ומזומן לקבל את המטען. הילדים הוצבו בנקודות אסטרטגיות על הסיפון כדי להכשיל כל ניסיון לבריחה, ואני אחזתי בקולר הכלב וחיכיתי לרגע הנכון. העיניים של חץ הפכו פראיות ורדופות, הרגליים שלו מחפשות בעקשנות תפיסה על הסיפון החלקלק ומפיו בקעה יללה נוגה. " זה בסדר חמוד" אמרנו בהתחלה " בוא כלב טוב" וככל שעבר הזמן :" לעזאזל זוז כבר חתיכת...."

עד שלבסוף, כאילו נזרק ממגדל רב קומות, העיף חץ את עצמו קדימה בדרמטיות. רגל אחת נחתה על חזו של הסקיפר, השניה בפיו וזוג הרגליים הנוספות ניסו לאחוז באיברים מוצנעים בגופו. שניהם התמוטטו לאחור בתוך הדינגי המתנדנדת. בשלב זה נשמעו מחיאות כפיים מהקהל הרב שצפה במתרחש. פעילות נוספת שמשכה תשומת לב וקהל הייתה הניסיון להעלות את חץ על סולם. אמנם לבני אדם זוהי משימה קלה ופשוטה אך לידידנו ההולכים על ארבע זהו מבצע מסובך. יצאנו לארוחת ערב בחוף וחץ הושאר סגור (כך חשבנו) בסלון. לקח לו בדיוק רגע לדחוף את ראשו מן הפתח העליון ולנסות לקפוץ למזח, מוכן ומזומן להצטרף לחגיגה. ייאמר לזכותו כי הצליח לטפס בערך 3 מטרים, עד שכח המשיכה הכריע אותו. הוא נפל אחורה, נחבט בסיפון וצנח מיילל למים. חץ לעולם לא שכח את האירוע המשפיל ומאז והלאה טיפס על סולמות כשהוא נישא צמוד לחזו של הסקיפר, שולח מבטים מבועתים לצדדים.

הדלמטים הם כלבים בעלי חסרונות רבים. ללא ספק, גם לגזעים אחרים יש מגרעות אבל הם לא מגיעים לרמתו של ידידנו המנוקד. חץ הפך למפורסם. כשנכנסנו למרינות, גילינו כי שמו הולך לפניו ואנשים היו תופסים את ילדיהם, מפסיקים כל עבודת צביעה או תיקון על הסיפון וממהרים למשוך את הדינגי שלהם לונג סייד ליאכטה על מנת למנוע מאתנו לעגון לידם. הטענות נגד חץ כיסו תחומים רבים ואני חייבת לציין שהייתה לכל אחת מהן הצדקה. הוא אכן מצא הנאה רבה מסיבוך רשתות דייגים שהיו פזורות על המזח לייבוש, תמיד מעדיף לעשות את צרכיו בדיוק כשהדייגים עבדו עליהן. והוא התחיל קטטות עם חבורות כלבים, מפגין את חוסר האינטליגנציה שלו בכך שתמיד בחר בכלבים הכי אכזריים ולמודי הקרבות שהיו בסביבה. ויותר מפעם אחת נבלעה ארוחת הבוקר של שכננו שירדו "רק לשניה" להביא את הריבה ששכחו במטבח. – אבל הוא לא היה כל כך גרוע. הוא היה כלב שמירה יעיל בתור התחלה. בכל התקופה שחץ היה אתנו – לא נגנב מהיאכטה שלנו דבר. אבל הייתה הפעם הזו..... היינו מקורקעים בגלל סערה די הרבה זמן והחלטנו לצאת לארוחת ערב בחוף. בקושי הספקנו לנעוץ את המזלג בקוקטייל פירות הים שהוגש לנו, כשהרוח היכתה בחוזקה, הים עלה ואנחנו רצנו לחלון המסעדה כדי לצפות במתרחש ולחרדתנו ראינו את היאכטה שלנו נסחפת לאמצע המפרץ. חוששים שכבר מאוחר מדי , רצנו לדינגי שלנו אבל לרווחתנו ראינו כי צוותים מסירות שכנות כבר טיפסו על היאכטה כדי להפעיל את המנוע ולמנוע אסון. זה יכול היה להיות מושלם בלי חץ, אבל הוא חיכה להם, נובח, נוהם וחושף שיניים וסירב בתוקף לתת להם להתקרב.

למזלנו, אחד מהאנשים היה אמיץ מספיק כדי לבעוט בו בחוזקה והספיק להניע את המנוע לפני שנגרם נזק. לאחר שמילאנו את ביטנו בהרבה וויסקי הוא נרגע ואף סלח לחץ. זו אירוניה עצובה כי בסוף 8 שנות שלטון, טרור ימי ומעשים רעים, עבר חץ לעולם שכולו טוב תחת גלגלי מכונית. אנחנו, ולהפתעתנו – רבים מחברינו הרגשנו את האובדן, למרות שאני בטוחה כי היו כאלה שנשמו לרווחה. אבל לא לזמן רב, מפני שלא התעכבנו הרבה במציאת מחליף לחץ. גור, דלמטי כמובן שבמהרה התגלה כפגע בדיוק כקודמו המפורסם. למעשה, "בופור" התחיל את הקריירה שלו לא על היאכטה שלנו אלא על יאכטה אחרת ובכך אפילו האפיל על חץ. "בבקשה הביאו אתכם את הכלב" התלהבו חברים כשהזמינו אותנו להפליג איתם. "אף פעם לא היה לנו כלב על הסירה". הסירה הייתה בת 14 מטר, מצוחצחת, מטופחת וממורקת עם ריפוד מפואר ורצפת פרקט מבריקה מירכתיים לחרטום. ההתחלה לא נראתה טוב כשבופור התעקש כי מיטתו של הסקיפר, היא היחידה המתאימה לצרכיו האריסטוקרטיים.זה נהיה יותר גרוע כשהוא נפח נפיחות שלא ביישו את שמו בזמן המשמרת של הסקיפר. כשהנפיחה החמישית הגיעה לאפו , הגיב הסקיפר דווקא בצורה חברמנית כשפנה אל בופור ואמר: "או קיי בופור, נעשה עסק – אתה תעשה את זה בפנים שלי, ואני אעשה את זה בפנים שלך רק כדי שכולם יידעו" הוסיף כשהוא נותן בנו מבט יגע – "שזוהי עבודת צוות".
חשבנו שזהו הסוף לצרות שלנו אבל זמן מה לאחר מכן נקלענו לרוח חזיתית חזקה והתנודות לא היו קלות לאיש והכי פחות קלות לבופור. הוא לא הצליח למצוא נקודה שקטה ובטוחה ונזרק ממקום למקום. בכל פעם שהיאכטה נטתה לכיוון אחר, אלה מאיתנו שהיו בקוק פיט זכו לראות חבילה לבנה – שחורה הנזרקת מצד לצד בסלון, כשרק הרגליים מבצבצות, מגרדות בטירוף ומחפשות אחיזה כלשהיא. בופור לא היה פגוע, רק מפוחד ולכן כל הסצינה היה די משעשעת עבורנו.

כשלבסוף הגענו לנמל וירדנו למטה לשתות כוס של משהו חם, קפאו החיוכים על פנינו. סט הכריות והמושבים המפוארים נראו כאילו ירד עליהם שלג – שכבת הפרווה הייתה כל כך עבה, נעוצה באריג היקר בצורה כזו שאני בספק אם אי פעם יצליח הכל לצאת. אבל גרועה יותר הייתה רצפת הפרקט - פעם תענוג לעיניים ועכשיו נראתה כמו שדה שנחרש בצורה מאוד לא מקצועית.
אשת הסקיפר השתדלה, במאמץ עילאי להגיב בצורה מנומסת. "בבקשה, אל תדאגו בקשר לזה, אני בטוחה כי הוא לא התכוון....אני מקווה, אני חושבת כי אפשר יהיה לשייף הכל שוב." בעלה הסקיפר, ואי אפשר להאשים אותו – היה יותר ישיר " אף פעם לא היו לנו כלבים על הסירה" אמר בכבדות, "ובשם אלוהים – אף פעם לא יהיו"

יש לי הרגשה, כי גם לנו הוא לא ימהר לשלוח הזמנה נוספת......
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<