כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > טיפים להפלגות > שייט כללי > כל מה שרצית לדעת על סירת שירות
כל מה שרצית לדעת על סירת שירות
סירות שירות, או בשמן העממי "דינגיס" נמצאות כמעט על כל יאכטה שאורכה גדול מ 40 פיט. בנוסף, משמשות דייגים חובבים ומשפחות המבלות על סיפונן. כיצד לבחור את הסירה המתאימה לצרכים שלך? מה חשוב לבדוק? כיצד לשמור על הסירה? כל אלו ועוד טיפים חשובים.

גליון 32

מאת ראובן זאק

על רוב היאכטות, ובמיוחד אלו המפליגות לחו"ל נמצא סירת שירות. בדרך כלל סירות אלו הן "דינגי" מתנפח באורך שבין 1.80 מ’ ל- 3.50 מ’. בנוסף, סירות אלו נוחות מאוד לתפעול ולאכסון על החוף, ומכאן שדייגים חובבים רבים גם הם משתמשים בסירות מדגמי "דינגי" מתנפח.
עשרות יצרני כלי שיט קטנים מייצרים סירות באורכים ומאפיינים שונים. יש יצרנים ותיקים ומפורסמים, ויש יצרנים חדשים, חלקם עם מוצרים מעולים. בכתבה זו אסקור את מאפייני סירת השירות, ולא את טיב היצרנים.
המאפיינים הם:
1. גודל וצורת נשיאה ואחסון.
2. סוג תחתית וריצפת הסירה.
3. חומר ממנו עשויה הסירה.
4. איכות ה"תוספות" (ידיות, משוטים, חיבור חבלים וכו’).
5. מנוע (סוג ואכסון).
 
גודל, צורת נשיאה ואכסון
יש להתאים את האורך והגודל של סירת השירות לכל יאכטה, על פי אפשרויות האכסון של הסירה על גבי היאכטה, כאשר היא מקופלת או מנופחת. רוב השייטים מפליגים כאשר הסירה מקופלת, וכאשר מגיעים לחוף היעד מנפחים אותה. אם מדובר בשהות ארוכה בחופי חו"ל, נהוג להשאיר את הסירה מנופחת על הסיפון. ביאכטות מפרש מאורך של 55 רגל (לערך), ביאכטות קטמרן מ-38 רגל וביאכטות מנוע מ-40 רגל (לערך) יש שתי "רוהטות" (Davits ) לתליית סירת השירות. אורך הסירה מוגבל ע"י רוחב היאכטה, אך זהו אכסון נוח, המאפשר להשאיר את הסירה עם המנוע, כשהיא תלויה ומאובטחת .
ביאכטות מפרש, המקום הנפוץ להחזקת הסירה במצב מנופח הוא בין התורן לחלוץ. המנוע מאוכסן תלוי על מתקן מתאים, המורכב על המעקה אחורי. במצב זה נעזרים במעלון ספינקר (או חלוץ רזרבי) להרמת ולהורדת הסירה. גודל הסירה הרצוי בסוג זה של אכסון כפוף לעיקרון האומר: יש להשאיר מעבר בטוח לחרטום משני צידי היאכטה. הסירה המונחת תאפשר גישה ללא הפרעה לתא העוגן ולפתיחה או לסגירה של מפרש החלוץ.
כמובן שבזמן הפלגה או עגינה ממושכת, כאשר אין צורך בסירה, יש לאכסן אותה במקום סגור, מומלץ בתא אכסון בירכתיים. חשוב לשים לב שהסירה לא מאוכסנת ליד שמנים ודלקים אשר עלולים לפגוע בגומי ממנו היא עשויה. בנוסף, יש לשים לב שהסירה לא תפגע מזיזים ומבליטות בתא.
 
סוג תחתית ורצפת הסירה
סירות הגומי מתחלקות לסירות בעלות קוער (תחתית) בתצורת V בסירות שמיועדות לשיט מהיר, ולסירות בעלות תחתיות שטוחות בסירות שאינן מיועדות להפלגה מהירה. בסירות בתצורת V אנו מבחינים בסירות שהן חצי קשיחות, כלומר בסיס הסירה עשוי מחומר קשיח (סיבי זכוכית או אלומיניום) והוא מלופף מסביב בצינור מנופח אויר. גם הרצפה הפנימית עשויה מחומר קשיח.
סירות עם קוער V מגומי מתחלקות לסירות עם רצפה מחומר קשיח (עץ, פלסטיק או אלומיניום) ומתחתיה שידרית מתנפחת היוצרת את צורת ה- V . רצפה זו יכולה להיות גם היא מתנפחת, העשויה כמזרון מנופח בלחץ גבוה.
בסירות עם תחתית שטוחה, הרצפה מורכבת בדרך כלל ממשטח אחד עליו מוכנסות לרוחב רצועות עץ עם רווחים ביניהן.
 
יתרונות וחסרונות
חצי קשיחה
תחתית V רצפה קשיחה
תחתית V רצפה מתנפחת
תחתית שטוחה
מהירות
טובה מאוד
טובה
בינונית
נמוכה
משקל
גבוה
בינוני
קל
קל
אכסון
טוב בתליה
קשה על הסיפון
בינוני בתליה
נוח על הסיפון
לא רצוי בתליה נוח על הסיפון
סביר בתליה
נוח על הסיפון
קיפול
בלתי אפשרי
בינוני
קל
קל מאוד
מחיר
יקר ביותר
בינוני
יקר
זול

החומר ממנו עשויה הסירה
ייצור סירות מתנפחות נעשה משלושה חומרים שונים:
1. החומר החזק והיקר ביותר הוא מסוג Neoprene-Hypalon . בד גמיש העשוי משלושה חומרים שונים. העליון - Hypalon - גומי קשיח, עמיד מאוד בפני שריטות ושמש. מתחתיו בד חזק, ובפנים Neoprene - גומי חזק וגמיש העמיד בלחצי אויר גבוהים.
כל ההדבקות של סירות מסוג זה הן הדבקה קרה בדבק (בדרך כלל דו רכיבי על בסיס Polyurethane ).
2. החומר השני בטיבו עשוי משתי שכבות של Polyurethane וביניהןבד חזק.
ההדבקה של חומר זה נעשיתבהלחמה הנקראתThermo bonding , ה"מאחדת" את החומריםשל שכבות הבדים ל"חטיבה" אחת. שיטה זו מוזילה את הייצור ואת משקל הסירה מבלי לפגוע באיכות ההדבקה.
3. החומר הזול והנפוץ לסירה הוא ה- PVC . בטכנולוגיות חדשות משפרים את עמידות החומר לשמש ואת החוזק שלו. המבנה הפנימי שלו הוא כמו ה- Polyurethane ושיטות ההדבקה יכולות להיות הלחמה או הדבקה. חומר זה הוא חומר טוב לסירת שירות ליאכטת מפרש.
מי שרוכש סירה העשויה מ- Neoprene-Hypalon או מ- Polyurethane מפחית את הסיכון שההדבקות יהיו מאיכות נמוכה. יצרנים של סירות מחומרים אלה, הם בדרך כלל ברמה טכנולוגית טובה.
כאשר מדובר בסירות המיוצרות מ PVC , המיוצרות ע"י אלפי יצרנים בעולם, יש לנקוט במשנה זהירות: מחד יש יצרנים מעולים, ומאידך יצרנים ברמה נמוכה ביותר. הסיכוי שבסירה מולחמת ייפתחו החיבורים נמוך יותר מאשר בסירות מודבקות. סירה מודבקת רצוי לנפח בזמן הקנייה ולעקוב אחרי ההדבקות. יש לשים לב שההלחמות הן אחידות ושאין סימני דבק בנקודות החיבור, או לחלופין מקומות בהם ניתן להכניס בקלות ציפורן.
נושא נוסף שיש להקדיש לו תשומת לב הוא כיתובית היצרן, בה נאמר שהסירה עשויה מחומר כמו 1000 Denier או 1100 Decitex - במקום לציין את סוג הציפוי. הנתון מציין את עובי הבד הפנימי. רצוי לדעת מעבר לעובי האם החומר הוא Polyurethane או PVC . לסירה עד אורך של 3.5 מטר עובי בד של 1000 Denier או 1100 Decitex מספיק בהחלט.
חברות אחרות נותנות לחומר שלהן שמות מרשימים כמו למשל ה- " "Strongan של Zodiac . במפרט מצוין שזהו Polyurethane משופר, בעוד שחברות אחרות יכולות לכתוב שם כלשהו כמו Polykrylar" " למשל, שם מסחרי שלא ניתן ללמוד ממנו מה הרכבו. כמו בכל צרכנות נבונה, גם בקניית סירה חשוב לקנות מספק אמין ומקצועי, המסוגל לתת שירות של "אחרי הקנייה". אסור לשכוח שמדובר במוצר בטיחותי ביותר. קניית סירה בשוק או ממוכר מזדמן עלולה לעלות ביוקר.
 
איכות ה"תוספות" (ידיות משוטים, חיבור חבלים וכו’)
כל התוספות המודבקות לגוף הסירה נעשות בדרך כלל בעזרת דבקים ולא בהלחמה. בבדיקה מדוקדקת של סירה מנופחת ניתן להעריך את איכות ההדבקות הללו.
1. פגוש (פנדר): זוהי רצועת גומי עבה ורכה המקיפה את הסירה ומיועדת להגן על הסירה מפגעי חיכוך הנוצרים בעת גישה לכלי שיט אחרים, רציפים וכו’. רצוי שתהיה הגנה כפולה שתספוג את השפשוף החיצוני, ותמנע פגיעה בצינורות המנופחים כמידת האפשר. לא רצוי להשתמש בסירה ללא פגוש טוב כסירת שירות.
2. שסתומים – רצוי שיהיו כאלה שניתן להבריג החוצה, ובתקן שניתן לרכוש שסתום חלופי מתוצרת טובה. מומלץ שיהיו בעלי נעילת שסתום אל חוזר, אשר יישאר במצב פתוח בזמן קיפול ויאפשר את יציאת האוויר, ויישאר במצב סגור בזמן ניפוח. שסתומים שאינם איכותיים יכולים להפסיק להחזיק אויר גם אם המעטפת לא נפגעה כלל. מניסיון אישי כדאי להחזיק שסתום חליפי, וכמו כן לדאוג שהשסתום יהיה קשור לסירה.
3. מדף ירכתיים – רצוי לבדוק את עובי החיזוק שלו לגוף ולשטחי ההדבקה. איזור הידוק ברגי המנוע חייב להיות מוגן על ידי לוח מתכת. על הירכתיים צריכות להיות מותקנות טבעות לקשירת חבלים (כמו גרירה, הרמה או אבטחת המנוע).
4. חיבורי חבל חרטום – רצוי שתהיינה שתי טבעות בצדדים, ומוביל חבל באמצע. חשוב שבעת משיכת או הרמת הסירה העומס לא יהיה על הדבקה אחת. במידה וזו סירת שירות קטנה (פחות מ- 2.5 מטר) ויש לה רק טבעת אחת לקשירת חבל חרטום, רצוי לבדוק שהטבעת מחוזקת עם הדבקה על שטח גדול.
5. LIFE LINE חבל זה משמש לאחיזה בזמן הפלגה וכן לאחיזה בזמן שהות במים ליד הסירה. חשוב שחבל זה יהיה נוח לאחיזה (רצוי שלא יהיה עשוי ניילון). אורך החבל חייב להיות כזה המאפשר "קשתות" בין חיבור לחיבור.
6. ידיות נשיאה – לבדוק שיש כמות מספקת של ידיות ביחס לגודל ולמשקל הסירה, יש לבדוק את נוחיות האחיזה, איכות הידיות ואת מיקומן.
7. כני בסיס למשוטים – עליהם להיות בתקן קבוע על מנת שניתן יהיה להחליף משוטים בקלות (אביזר שנשבר/ נאבד/ נעלם בתדירות גבוהה).
8. ישיבה- מומלץ שיהיה לפחות ספסל עץ אחד לרוחב הסירה.
 
מנוע
מנועי חיצון לסירה בגדלים שציינתי נעים בין 2 כ"ס ל- 15 כ"ס. ישנן שתי תצורות עיקריות :
· מנועי שתי פעימות
· מנועי ארבע פעימות
מנועי שתי פעימות קלים יותר בכ- 20% ביחס למנועי 4 פעימות, אך מבחר מנועי שתי פעימות חדשים בגדלים אלה קטן ביותר. לעומתם מבחר מנועי ארבע פעימות גדול יותר, במיוחד אצל המשווקים בישראל. מנועי שתי פעימות פועלים בדלק מעורב עם שמן, בעוד מנועי ארבע פעימות פועלים על דלק רגיל. ניתן להשיג בשוק הרבה מנועי שתי פעימות מיד שנייה. הם זולים עד שמגיעים לתקלה הראשונה, לחלקם קשה להשיג חלקי חילוף חדשים.
השיקולים לבחירת מנוע לסירה הם:
1. גודל מקום אכסון: בדרך כלל ביאכטות מפרש מאוכסן המנוע על המעקה בירכתיים.
2. התאמה לסירה: כל יצרן מציין את עוצמת המנוע המירבית המותרת לסירה.
3. אפיון השיט של הסירה: אם נרכשה סירה "חצי קשיחה", ואין כוונת המשתמשים לבצע שייט מהיר, אין צורך לרכוש את המנוע בעל העוצמה המירבית. מאידך, אם מדובר בצורך ביציאה מחוף פתוח מול גלי חוף, יש צורך במנוע בעל עצמה חזקה יותר.
4. עדיפות בין שתי פעימות לארבע פעימות: על סמך עדיפויות המשתמש (משקל, איכות סביבה, שירות חלפים, דלקים וכמובן עלות. מנועי 4 פעימות עולים יותר).
5. משקל המנוע: הרמת המנוע מהסירה ליאכטה והפוך הינה שיקול מרכזי. מנוע כבד לא ניתן להרים ללא מנוע עזר. יש להביא בחשבון שבעת העלאת סירה בים גלי, כל פעולה הופכת לקשה הרבה יותר.
 
שמירה על הסירה
1. אכסון על סיפון - המצב האידיאלי של הסירות המתנפחות כשהן באחסון הוא כשהן מנופחות בלחץ נמוך. במצב זה אין לחץ על ה"גומי", ואין קפלים העלולים ליצור סדקים בגומי (במיוחד כשהוא מתיישן). בכל מצב כשהסירה מנופחת, רצוי שתהיה מכוסה מפני השמש. יש משווקים הטוענים שסירות שעשויות מ- Hypalon הן עמידות לשמש. הטענה נכונה בחלקה. הסירות עמידות יותר לשמש, אך גם להן ה-U.V.A לא מוסיף שנים. חומר זה אמנם עמיד יותר מ- Polyurethaneוהרבה יותר מ-PVC , אבל סירה זולה אשר עמידותה נחותה ואשר תוחזק מכוסה תמיד כאשר אינה בשימוש (מחירי הכיסוי הם זניחים), תחזיק מעמד יותר מהסירה היקרה והעמידה שלא כוסתה אף פעם.
2. אכסון וקיפול - במקרים שבהם יש לקפל את הסירה (לדוגמא לפני החורף), יש להקפיד לשטוף את הסירה ולייבשה היטב (מלח מזיק פחות מלחות חבויה). הקיפול יעשה כך שלא יהיו מקומות בהם יש לחץ על מקומות הקיפול, זאת על מנת שלא ייווצרו קפלים מהודקים על הגומי. ככל שהסירה ישנה יותר, קפל עלול להתפתח לסדק אשר יגרום לבריחת אויר. סירה מקופלת רצוי לעטוף היטב, ולא להניח עליה משקל במקום האכסון.
3. מנועים- לאחר השימוש במים מלוחים יש להניע את המנוע בתוך כלי המכיל מים מתוקים שיעברו במערכת ולפחות פעם בשבועיים. ניתן לבצע את ההנעה בעזרת דלי גדול (או מיכל שחתכו את החלק העליון שלו) למלא אותו במים, לטבול את המדחף בדלי ולהפעיל את המנוע לכמה דקות (כשהוא תלוי על המעקה) בהילוך סרק בלבד. יש לוודא שפנים המנוע יבש וללא סימני מלח. רצוי לרסס מדי פעם בחומר שימון דק דוחה לחות.
חשוב להחזיק ביאכטה מצת חילופי ומפתח מצת. כמו כן כיסוי המנוע הוא השקעה שתמיד משתלמת.
4. הרמה מהמים- ביאכטה שאין בו אמצעי הרמה ייעודיים לסירת השירות (מנוף קטן או Davits ) יש להרים את המנוע, ורק אחר כך את הסירה הריקה.
את הסירה ניתן להרים עם מעלן פנוי, כששני חבלים מחוברים ב-V למדף ירכתיים וחבל החרטום אליהם. ניתן גם לשים ציפוי גלילי (כמו צינור פלסטיק) על קטע של מעקה, אשר יאפשר גלגול הסירה פנימה, והרמה עם שלושה חבלים: תחילה חבל החרטום עד שהסירה תעלה בגלגול על המעקה. לאחר מכן (כי אז חבל החרטום פחות אפקטיבי) עם שני חבלים המחוברים לירכתיים (או למדף ירכתיים או לידיות חזקות בירכתיים). באופן זה הסירה עולה בקלות רבה יותר מאשר משיכה בחבל אחד.
5. אבטחת המנוע – זהו נושא חשוב ביותר. בעת חיבור המנוע לסירה או ליאכטה בעת האכסון, יש לאבטח את המנוע בעזרת חבל, ולא לסמוך על ברגי ההידוק בלבד. לא פעם בעת פנייה חדה המנוע ניתק מהסירה, מאחר וברגי ההידוק נמתחו או שלא הודקו היטב.
גם בעת הורדת המנוע לסירה או הרמתו יש לקשור את המנוע בחבל אבטחה באורך מתאים. במיוחד בעת הורדת המנוע בים גלי, יש חשש שהשייט המחזיק במנוע יאבד את שיווי המשקל וייפול עם המנוע למים, או שהמנוע יישמט ויצלול. חבל האבטחה ימנע את איבוד המנוע. מנוע רטוב עדיף על "אין מנוע".
 
ומה אומר החוק?
החוק החל על סירת גומי הוא אותו החוק החל על כל כלי שיט המפליג במימי החופים ובמים הפנימיים של ישראל. גם סירת שירות של יאכטה (זרה או ישראלית) חייבת ברישוי, בבדיקה תקופתית, בביטוח, ובאחזקת ציוד בטיחות על פי הרישיון. בסירה בה מותקן מנוע מעל 6 כ"ס יש צורך גם ברישיון משיט.
 
ציוד חובה בכל סירת גומי (משתנה כמובן כתלות בגודל הסירה):
1. משאבת אויר.
2. צמד משוטים.
3. בקבוק מים מתוקים.
4. חבל חרטום באורך מתאים.
5. ציוד קשר- טלפון נייד, מכשיר קשר נייד וכו’ (באריזה אטומה!).
6. ציוד פירוטכני.
7. מיכל דלק נוסף.
8. כלי לריקון מים.
9. פנס אטום.
ציוד מומלץ שיהיה ביאכטה:
1. ערכת תיקון תקרים (מותאמת לכלי שיט).
2. פין אבטחה נוסף למדחף המנוע.
3. דלק ושמן למנוע במיכל המאפשר תדלוק.
4. תושבת ייעודית למנוע החיצון.
5. לסירות מתקפלות- תיק אכסון.
6. מצת חילופי ומפתח מצת.
7. כלי עבודה ייעודים למנוע חיצון.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<