גליון 70 - אפריל 2017
חג פסח שמח ואביב פורח לכולם



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בתורקיה > טרום עונה בתורקיה
טרום עונה בתורקיה
מדוע להפליג בתורקיה: כי היא קרובה. את שאר הסיבות (הטובות) תמצאו בכתבה.
 
טרום עונה בתורכיה
גליון 22
כתב: גל קדר
 
בוקר לאחר ליל הסדר. כולנו עייפים ומבוסמים אחרי ארוחת החג אך מלאי התלהבות וציפיות. מתייצבים בשדה התעופה בדרך לשבוע הרפתקאות ימיות: שיט בפלוטילה (הפלגה במסגרת של צי יאכטות) בחוף הדרומי של תורכיה.
בנתב"ג אנו פוגשים את צוותי היאכטות. אין ספק שמצפה שבוע נהדר. לפלוטילה אשר אורגנה ע"י מועדון השייטים של ביה"ס דרך הים יצאו, שני מדריכים וכ 50 שייטים, חברים ומשפחות. לרוב המפליגים זוהי הפלגה ראשונה ביאכטה, גם חלק מהסקיפרים המפליגים חווים בפעם הראשונה את החוויה של פיקוד והפעלת צוות במים הכחולים של תורכיה, בהפלגה של שבוע ולא בהפלגה של כמה שעות מול מרינה תל אביב.
 
היום הראשון: Marmaris 36°51.2n    28°16.6e
הגענו בלילה למרינה במרמריס. התארגנות מהירה וחלוקה ליאכטות. אין יותר מדי מה לעשות ביאכטה ולכן יוצאים לבלות בעיר עצמה. מכיוון שבתורכיה התקופה היא עדיין טרום עונה, התיירים היחידים הם הישראלים שהגיעו לבלות אחרי ליל הסדר ואנחנו- השייטים. בחרנו לאכול במסעדת הבית – SOFRA, אליה נחזור עוד פעמיים במהלך הפלגת הפלוטילה.
 
היום השני: Kumlu Buku
בבוקר קמים ומתחילים לבדוק ולהכין את היאכטות להפלגה. מכיוון שאנו הראשונים שמפליגים העונה על היאכטות לאחר אספנת החורף, היאכטות נראות בהתאם: מסודרות, נקיות ומאובזרות בכל הפינוקים שדרושים להפלגה שלנו. אנחנו בודקים שכל רשימת הציוד נמצאת, ממלאים את המקררים בכל טוב, את ארונות המטבח במלאי אוכל לימים הקרובים ומוכנים ליציאה. התכנון הוא לא להעמיס יותר מדי אוכל על היאכטות כי בכל מקום שנעגון תמיד אפשר למצוא  מסעדה   שתשמח להאכיל אותנו. בהמשך נגלה אם צדקנו או לא...
בצהריים ניגשים לתדריך ליום ההפלגה הראשון. מכיוון שזוהי הפלגה ראשונה לרוב הצוותים התכנון הוא לבצע הפלגה קצרה, יותר תרגול ואימון. היעד:  Kumlu  Buku כ-6 מייל ממרינה מרמריס, ממש מעבר למפרץ עצמו. יוצאים מהמרינה, מרימים מפרשים ומתחילים לגלסס את דרכנו החוצה מהמפרץ. מדריכי דרך הים מתפזרים ביאכטות שנדרש בהן תרגול או לימוד ראשוני ויאכטת הפיקוד מובילה את הפלוטילה.
בתדריך נקבע כי יאכטת הפיקוד מגיעה למקום העגינה, נקשרת ואז מעבירה דיווח בקשר לשאר היאכטות האם ישנם חבלי עגינה או יש צורך בהטלת עוגן. בKumlu Buku  זרקנו עוגן עם דמדומי הערב. המקום די שומם. כנראה שבעונה קרבתו למרמריס הופכת אותו לאטרקציה, אבל בחורף אפילו המסעדה היחידה לא הייתה ערוכה לצי היאכטות שפשט עליה. בסבלנות חיכינו למנות וניצלנו את הזמן לסיכום יום הפלגה ראשון. אני ניסיתי את המקלחות הפתוחות, תענוג קטן באמצע אפריל....
 
היום השני:Bozuk Buku 36°34n 28°01e
בתדריך הבוקר נקבע היעד: :Bozuk Buku. הסקיפרים מתפזרים בין היאכטות ובודקים את כשירות הצוותים וכלי השיט. ארוחת בוקר ואנחנו מפליגים. אחרי כשעת הפלגה ויציאה סופית ממפרץ מרמריס הרוח מתחילה לעלות. לשמחתנו רוח של 20 קשר בירכתיים מקצרת את משך ההפלגה ומביאה אותי להרהור האם תכנית העגינה להיום תוכל להתבצע כמתוכנן. חוסר ניסיון והרגשה לא טובה בחלק מהצוותים גורמים לצוות המדריכים לבצע הערכת מצב שבסופה הוחלט כי יאכטת הפיקוד בהדרכתו של דנדן תיכנס למפרצון, תבדוק באם ניתן להיקשר לרציף ובמידה ולא נמשיך הלאה עם הרוח הגבית. דנדן נכנס ברוח של 20 קשר למפרץ, אולם בשל הסתרת הגבעות מסביב מבצע עגינה ברוח חלשה יותר. שאר היאכטות מוזמנות פנימה, זורקות עוגן ונקשרות. העומק במקום מצריך זריקת עוגן קרוב יחסית לרציף. החשש מהתגברות הרוח בלילה והרצון לוודא כי העוגנים אכן תפסו ונאחזו היטב מכניס אותי לטבילה ראשונה במי הים. המים עדיין קרים (סוף אפריל...) אבל נעימים. כנראה שבחורף המקום משמש כנקודת פריקה לדייגים כי כמות האדרות במים מרשימה. המזח עצמו די רעוע ומתנדנד. הפועלים בחוף המשפצים את המסעדה היחידה אומרים לנו כי מתי שהוא גם המזח ישופץ. את היום אנחנו מסיימים בטיפוס למבצר הצופה על המפרץ. השקיעה מעל ההרים ומראה היאכטות במים הצלולים, מהווים סיום הולם ליום נהדר. בלילה אנחנו מקווים שהמזח לא יקרוס במידה והרוח תתחזק. הבדיחה אומרת שאפשר לצאת גם בלי לשחרר חבלים והמזח יבוא איתנו...
 
 היום השלישי:  Bozburun 36°41.4n 28°02.6e   Keci Buku 36°46n 28°07.5e
לשמחתנו העוגנים משתחררים בקלות והיאכטותמתקבצות יחד מחוץ למפרץ בדרכנו להפסקת צהריים בBozburun . רוב הדרך מפליגים על מנוע תוך חיפוש מכשולי ניווט המופיעים במפה. עם צהריים מגיעים לכפר. במקום נמצאות רוב המספנות הגדולות ביותר ליצור ושיפוץ גולטים (יאכטות עץ תורכיות מסורתיות) כל החוף מסביב לעיירה עמוס בגולטים באספנת חורף. מפליגים עם היאכטה קרוב לחוף על מנת להתרשם מקרוב מהכמות המרשימה של כלי השיט הגדולים ומגיעים למעגן הקטן. Bozburun  נראית יותר כמו עיירה יוונית קטנה וצבעונית מאשר כמו עיירה תורכית טיפוסית. לרחובות יש יותר צבע ואופי. אני מחליט לבדוק אם אפשר לעגון במרינה הקטנה. מכירים את החידה כמה פילים נכנסים בחיפושית? עכשיו תחליפו את הפילים בגולטים ואת החיפושית במעגן. בקיצור, אין מקום אפילו ליאכטה קטנטנה. מכיוון שמדובר רק בהפסקת צהריים החלטנו לזרוק עוגן ממש על הטיילת של בוזבורון ולרדת לחוף בסירות הדינגי. על כל יאכטה נשאר כונן והצוות ירד לחוף. הצוותים מנצלים את הירידה לחוף לקניית אספקה, למקלחת ושיטוט בעיר. הימאים שבין השייטים מנצלים את הזמן לגילוי יכולות הדינגי...
לאחר שעתיים מנוחה יוצאים בדרכנו ל-  Keci Buku
הדרך מרשימה למדי. סלעים עצומים יוצאים מהמים, יערות עד קו המים, תורכיה במיטבה...
ב-Keci Buku קיימות מספר אופציות לעגינה: או מרינה מערבית ומפוארת בכניסה (Marti Marina),או הטלת עוגן או התקשרות לרציפי המסעדות הקיימות. אם מחליטים להטיל עוגן או להיקשר לרציפי המסעדות יש להיזהר משרטון החול הצפוני ומהאי שבמרכז המפרץ. האי אינו מואר בלילה, אבל ביום כדאי לטייל למבצר שבראשו. אנחנו מחליטים להיקשר לרציפי המסעדות. בוחרים מסעדה ונקשרים. היאכטה שלי נקשרת ראשונה ואנחנו מתחילים לקבל את שאר הצוותים. השייטים האיטלקיים והגרמנים שכבר על הרציף מסייעים במלאכת קשירת היאכטות והעברת חבלי העגינה. את היאכטה האחרונה אני מחליט לקשור לונג-סייד מצידו השני של הרציף. היאכטה מתקרבת ופתאום נעצרת, אין היגוי... "מה הבעיה?" "היאכטה לא זזה". "שלבו לאחור וצאו". מתברר כי המזח ממוקם בשפך של נהר רדוד - כפי שהתורכים טענו. למזלנו היאכטה נחלצה בקלות משרטון החול. הזזנו קצת את היאכטות הקשורות ודחסנו עוד יאכטה על הרציף. אני מנצל את שעות האור שנותרו והולך לבקר במרינה השכנה (כ-15 דקות ריצה קלה). מרינה מרשימה וגדולה. קרבתה למרמריס (30 דקות נסיעה) הפכה את המרינה לנמל הבית של שייטים רבים המשאירים את כלי השיט שלהם בתורכיה לעונת החורף.
 
היום הרביעי: סימי .n 27˚50.6e36˚ 37
את היום בKeci Buku מתחילים בטיול למפעל השטיחים המקומי. הטיול מתחיל בטיול טבע במפל המים המקומי, אין הרבה מים וגם ה"מדריך" פתאום מגמגם באנגלית מתברר כי ההקדמה נועדה לרכך אותנו לפני הכניסה למפעל השטיחים, במפעל השטיחים חוזרת השפה האנגלית אל המדריך והוא מסביר לנו בהתלהבות איך מייצרים שטיחים, איך שומרים עליהם וכו'. חלקנו קונים שטיחים והשאר כבר מחכים לצאת לים.
היעד היום הוא האי היוני סימי. יוצאים מ-Keci Buku הפעם מצידו השני של המבצר. מד העומק יורד בעקביות ובאיטיות, ולשמחתנו נעצר על 1 מטר מתחת לשדרן. מצידו הזה של האי עוגנות יאכטות על עוגן ונקשרות עם חבל ירכתיים לסלעי החוף. לדעתי יש שם יאכטות עוד מתקופת הממלוכים או אפילו לפני כן….
הגענו לסימי עם אור אחרון. עגנו במפרץ Niborios מעברה השני של העיירה סימי. התכנון הוא לצאת עוד הלילה לכיוון מפרץ Ekincik ולכן זמן הביקור בחוף הינו קצר. גם ניסיונותיהם של הילדים היוונים לגנוב את סירות הגומי ולזרוק נפצים עלינו משמשות תמריץ לחזור מהר ליאכטה. עם רדת החשיכה אנו מבינים למה היוונים שמחו כל כך. היום הוא יום חג לאחד הקדושים וכל דקה שתיים נורה זיקוק אשר מרעיד את האוויר וגורם לנו לחפש "נפילות" במים. לאלו מאיתנו אשר מכירים תותחים מהשרות הצבאי הרעש מוכר, לילדים שבינינו קצת פחות ושעות השינה המעטות מופרעות כל מספר דקות. 
 
היום החמישי Ekincik 36°49.4n 28°33e
בשעה 04.00 התעוררנו. התכנון הוא להספיק להפליג בחשיכה לכיוון Ekincik ולהגיע בשעות הצהריים. מוודאים בקשר ובעזרת סיבוב השכמה עם הדינגי שכל הצוותים התעוררו. הרמת עוגנים זריזה ויוצאים לדרך. אני מפליג כמאסף ומנסה לאתר 6 אורות ירכתיים לפני, ללא הצלחה, מוצא רק 5. פתאום אני מבחין באור אדום מימיני. לאחת הסירות התקלקל אור הירכתיים והם לא מצליחים לתקנו. אני מורה לשים פנס ושיפליגו לפני. הים שקט וישנן כמה סירות דייג בחוץ. כעבור כמה דקות אני מבחין באורות ניווט המתקדמים במהירות לכיווננו. האינסטינקט אמר שאחד הדייגים חרד לרשתו ואני מחפש סימני רשת בחרטום. אחרי דקה האורות מסתובבים ומתרחקים. רק בחוף נדע כי סירת המשמר היוונית באה לבדוק מי המופרעים שיצאו להפליג ב – 04.00 בבוקר…
עם זריחת השמש מקווים שגם הרוח תגיע, אבל לשווא. עוד יום על מנוע…
ממש לפני הכניסה ל- Ekincik אני מבחין שאחת היאכטות מאיטה, ברור קצר והשמחה גדולה: הז'רז'ור הצליח ונתפס דג טונה! בצהריים נקשרנו לרציף והתחלנו לארגן בעזרת ה"מדריך" התורכי את הטיול לנחל הדליאן. הדליאן הנו נחל עצום בגודלו אשר נשפך לים כמייל מזרחית אלינו. עצם ההפלגה בנחל מעניינית. חשבתם פעם איך מנווטים בין קני סוף צפופים כאשר טווח הראיה הוא כמה עשרות מטרים? אבל השייט התורכי שנולד במקום יודע. בשפך הדליאן נמצאת העיר היוונית העתיקהCaunos . העיר שהייתה עיר נמל נותרה הרחק ביבשה כתוצאה מהצטברות חול בדלתה של נהר הדליאן.  בנוסף לשרידי העיר המעניינים השאירו תושבי האיזור הקדמונים קברים אדירי מימדים בסיגנון העיר פטרה החצובים על המצוקים המתרוממים מעל שפת הנהר. במעלה הנהר נובעים מעיינות חמים. האמונה המקומית אומרת שרחצה בהם היא סגולה לפיריון. (ניסינו, ועדיין אין תוצאות). החוף החולי משגע והוא גם משמש את צבי הים להטלת בייצים בעונה. אנחנו מפליגים בסירת "טוקטוק" לעיר העתיקה, מטפסים אליה בדרך לא דרך, אוכלים ארוחה דשנה בעיר וחוזרים מלאי חוויות ליאכטה.
במפרץ מצפה לנו הפתעה: חברינו מנדי ויאיר מיכאלי שעוגנים במרמריס הפליגו לביקור. אנחנו מבקרים ושותים קפה. עם חשיכה הם מרימים עוגן וחוזרים למרינה של מרמריס בשבילם זו קפיצה של אחר הצהריים…
את ארוחת הערב החלטנו לאכול במסעדה הממוקמת ממש מעל הרציף. הנוף ממנה מרשים. האוכל המצוין מורכב רובו מאכלי ים,העיצוב הפנימי בסגנון פונדק ימאים ישן. צוות אחד מוותר על המסעדה ומחליט לאכול ביאכטה, טונה כמובן…
 
היום השישי והאחרון Marmaris 36°51.2n    28°16.6e
לכל דבר טוב יש סוף. ההפלגה מ- Ekincik למרמריס חזרה אמורה לארוך כשעתיים. אנחנו מאריכים אותה קצת ומנצלים את הים השקט והשמש החמימה לרחצה בלב ים ולארוחת בוקר מלכותית. יש לשים לב כי בין Ekincik למרמריס נמצא שטח אימונים סגור של הצי התורכי. לא מומלץ להיכנס או לעבור דרכו.
בכניסה למפרץ מרמריס אני מריח ריח מוזר ומסריח. מיכל אגירת השפכים שביאכטה נסתם. מכיוון שלא רצוי להיכנס עם מיכל סתום למרינה תורכית(זה עלול לעלות בקנס אימתני) מבצעים פעולות פתיחה בים מסיפון היאכטה ומהדינגי. בסוף הוחלט לדחוף צינור מפתח היציאה והבעיה נפתרה.
נקשרנו במרינה אחה"צ לאחר תדלוק היאכטה. נשאר לסדר את הציוד, לנקות את היאכטות וללכת "לקרוע" את העיר, ולבסוף כמובן לחגוג בארוחת ערב משותפת את סיום ההפלגה.מסעדת "סופרה" זוכרים? פתחנו שולחן ל-50 שייטים בעלי תאבון וחוויות. סיכמנו את השבוע בהרמת כוס(ות) של יאני רקי וחזרנו לישון ביאכטה. את היום האחרון בילינו בעיר עצמה בקניות (מה לא קניתם שטיח?) ובהמתנה לטיסה חזרה לישראל, שכיאה לטיסות צ'רטר התאחרה מספר פעמים.
משפט לסיכום: שעה וחצי של טיסה מפרידים בינינו לאחד האיזורים היפים והטובים ביותר לשיט בעולם. חבל להחמיץ, כדאי לחזור.    
 
 
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<