כחול 73 - ינואר 2018
שנה חדשה / גליון חדש עם כתבות מחממות לחורף!



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בספרד ופורטוגל > פלמה דה מיורקה
פלמה דה מיורקה
על ההפלגה באי הספרדי, "מכה" של שייטי היאכטות.
פלמה דה מיורקה
גליון 6

 
מאת גיורא קדר

ברגע שהמטוס שהביא אותנו לפאלמה דה מיורקה חצה את קו החוף הייתי בטוח שכבר הייתי כאן. רגע זה דומה לקפריסין או כרתים או סיציליה. בעצם, זה דומה לצפון השומרון. בקיצור זה ים תיכוני למהדרין. אבל מבט חטוף על קו החוף לפני הנחיתה הבהיר לנו כי אנו במקום אחר – אחר לחלוטין. במבט חטוף ראינו 3-4 מרינות גדושות ביאכטות ומפרץ "מפוצץ" במפרשים לבנים. ברוכים הבאים לאי של "הדקל – הגדול" או בספרדית: פאלמה דה מיורקה. ברוכים הבאים לאי שאחת הבעיות הגדולות שלו היא חוסר במקומות עגינה, צפוף שם במים. הזמן סוף ספטמבר והתחזית היא למזג אויר הפכפך. וכמו באגדות: החזאים צדקו. היאכטה המתינה לנו במרינה של פורטו – פטרו במזרח האי. עברו 3 חודשים מאז שהשארנו את היאכטה במרינה פורטו רוסו בסיציליה. ההרגשה כאשר ראינו את היאכטה במרינה היא כמו לחזור הביתה. רק שהבית נמצא כל פעם במקום אחר. המקום הפעם שווה תיאור.
 
פורטו פטרו PORTO-PETRO
אלוהים ברא את האי מיורקה מאבן גיר כמו את הכרמל. רק בהבדל מהכרמל צוקי החוף ממריאים כאן ממש מקו המים. פעולת הגלים מצד אחד וזרמי המים הבאים מההרים יצרו כאן מה שקוראים הגיאולוגים "תופעות קרסטיות". על תופעה יוצאת דופן נספר בהמשך. אבל כשייטים מעניין אותנו מה עשתה התופעה לקו החוף. היא בהחלט עשתה עבודה יפה, כל כמה מיילים בדרך-כלל בשפך של נחל אכזב או פעיל יש פרצה בקיר המצוק. הפרצה דמוית קניון מובילה למעגן טבעי גדול או קטן. יש והמעגן הוא לא יותר ממפרצון ויש שהוא ממש אגם קטן. היפה בתופעה זאת הוא שהפרצות מסודרות מסביב לאי, כל חמישה עד עשרה מייל. פורטו- פטרו היא מקום כזה. פורטו-פטרו יושבת מסביב למפרץ הצר והעמוק שיוצר הנחל הזורם אל הים. לאורך שתי גדותיו נבנו הרציפים כאשר כלי השייט הקטנים ובעלי השוקע הנמוך עוגנות בחלק הפנימי . אנחנו עגנו קרוב לפתח הכניסה. הנחל זורם לתוך מפרץ בעל צורת V הפוכה. בפתח המפרץ ניתן לעגון באופן חופשי. במרכז ה- V על גבעה מיוערת
יושב בכבוד הסניף המקומי של מועדון הים התיכון, הם יודעים לבחור מקומות נהדרים. לאורך המפרץ מפוזרים בתי קייט טובלים בירק ומוצלים בעצי אורן גבוהים. מסביב שקט.
המקום פשוט מרהיב : מים צלולים (למה לא אצלנו?) בגוון טורקיז, על רקע המצוקים החומים המכוסים בירוק .ישבנו לפני השקיעה בקוק-פיט, ברקע ניגן דיסק של אריק אינשטיין. הגענו למסקנה שאנו במקום הנכון. עם רדת החשכה חתמנו את היום הראשון שלנו בפורטו-פטרו במסעדת דגים המשקיפה על המרינה. פירות הים זולים יחסית לארץ והבישול הספרדי קיבל אצלנו ציון גבוה.
 
שמורת הטבע של כבררה ARCHIELAGO DE CABRERA
בבוקר יצאנו לכוון האי איביזה, העגינה הראשונה המתוכננת הייתה באי כבררה שעד לפני שנים לא רבות שימש כ"שטח אש" של הצבא הספרדי. כיום האי מוכרז כשמורת טבע ימית ויבשתית. המרחק לאי כ- 15 מייל הרוח קדמית, הים שקט ואנחנו חולפים בהפלגת מפרשים נינוחה בין האיים הקטנים המוליכים למפרץ של EXPORT באי הגדול CABRERA GRAN . העגינה מותרת רק במפרץ זה והמקומות מוגבלים. יש להודיע טלפונית מראש על הכוונה לעגון במפרץ למשרד השמורה הנמצא בפאלמה. רק כ- 50 יאכטות יכולות לעגון בו זמנית במפרץ. למטרה זאת פיזרה הנהלת השמורה מצופים במפרץ. כצפוי המפרץ כמעט מלא ביאכטות. על החוף אין כלום, שממה. טוב, פרט לאיזה קנטינה בסגנון השק"ם הישן של צריפין שבמילא אף יאכטונר מכובד לא נכנס למקום ואם כבר נכנס ממילא אין מה לקנות. אז במקום הזה אין ברירה ופשוט צריך לטייל או לשחות או לצלול , מומלץ לעשות את שלושתם. חברים, זה שווה , המקום מעניין. המבצר שנבנה במאה ה - 14 חולש על המפרץ והוא יעד מועדף לטיפוס. ההיסטוריה של האי מספרת שאי היה מקום חביב על פירטים לפני ששליטי מיורקה שמו עליו את ידם באמצעות המבצר הלא גדול. הירח המלא סייע לנו לצאת מהמפרץ בלילה כאשר הכיוון הוא לאי איביזה הנמצא 60 מייל דרומה. עם היציאה אנחנו חוטפים שלושים קשר רוח קדמית וים גבוה. התלבטות, ממשיכים לאיביזה או משנים יעד? הגשם החזק שהחל לרדת הביא את ההתלבטות לסוף ואנחנו עם מערך מצומצם מתחילים לרוץ עם הים צפונה חזרה למיורקה הפעם הכיוון פורטו-קריסטו, אחותה התאומה של פורטו-פטרו.
 
פורטו קריסטו והמערה הקרסטית PORTO CRISTO
העיר והמרינה של פורטו קריסטו בנויות באותה צורה של קניון עמוק - נחל בקצה- מסעדות מסביב והמון עצים וירק. פורטו קריסטו מאוכלסת יותר. אנחנו עוגנים ברציף האורחים של המרינה, מתחת למועדון הימי המקומי, המצויד לשמחתנו בבריכת שחייה גדולה. כאן המקום להסביר שמציאת מקום עגינה ללילה במרינה היא אלף: עניין של מזל ובית: עניין של כסף. כלומר אם יש מזל - יש מקום פנוי ואז זה גם עולה המון כסף. במרינות "צנועות" כמו פורטו-קריסטו ופורטו-פטרו שילמנו עבור ה- 37 פיט שלנו כ- 30 $ ללילה וזה נחשב מחיר סביר. כי יש מרינות שבהן תשלם 50-60 $ ללילה (אם יהיה מקום). כמובן שבספטמבר משלמים פחות מיולי – אוגוסט. בקיצור תענוג לא זול . כמובן שאפשר לעמוד על עוגן במפרצים. אבל גם שם די צפוף. בקיצור לפאלמה יש שתי בעיות רציניות : האחת: אין מספיק מים (נשמע מוכר?) השניה: אין מספיק מקומות עגינה.
21 מרינות מסודרות עם כעשרת אלפים (!) מקומות עגינה ועוד עשרות מפרצים ומפרצונים שאינם יכולים להכיל את הכמות הגדלה מדי שנה של כלי שייט המגיעים לאיים). התופעה של צוות יאכטונרים מאוכזבים שכבר רואים בעיני רוחם את תפריט המסעדה ונאלצים לחזור כלעומת שבאו מאחר ואין , פשוט אין מקום לעגון , מזכירה את הפסוק התנכי: "הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור". אבל אנחנו מהמאושרים שזכו למצוא מקום עגינה, מסביבנו יאכטות המוגדרות "כאורחים" דהינו מבקרים ללילה. השפה השלטת: גרמנית, לפעמים שומעים קצת אנגלית. הסטטיסטיקה היבשה מלמדת כי כמיליון תיירים מגיעים לפאלמה כל שנה והיתרון המספרי שייך לתיירות האנגלית. אנחנו בכל אופן שמענו יותר גרמנית מספרדית – שפת המקום. גם חלק ניכר מהמקומיים מדברים גרמנית (אולי כדי שלא ירגישו את עצמם כזרים).
מערת דרך DARECH בפורטו קריסטו היא אחת מאתרי התיירות המפורסמים של האי מיורקה. כבר סיפרנו לכם על השפעות התהליך הקראסטי על חופי מיורקה. בעזרת המערה אפשר גם להבין איך התהליך הזה פועל. המערה הענקית מזכירה מאוד את מערת הנטיפים בהרי יהודה, ליד בית שמש. אלא שבנוסף לסטלגטיטים (נטיפים היורדים מהתקרה) והסטלגמיטים (נטיפים הנבנים מהרצפה) יש בתוכה גם אגם גדול. האגם שנוצר כתוצאה מירידת מפלס המערה מתחת לפני הים, מהווה את שיא הביקור במערה. פרט לעובדה שבעזרת תאורה מתאימה ניתן ליצור הרגשה כאילו אנו חלק מאגדת ילדים שלא מהעולם הזה, הספרדים עושים בסיום הסיור הצגה גדולה. אחת לשעה מרוכזים כל המבקרים באמפי-תיאטרון הנמצא על גדות האגם התת-קרקעי, הכרוז מבקש שקט בשבע שפות ואז מתחיל ה- SHOW . ה -SHOW הוא קונצרט קלאסי המנוגן מסיפון שלוש סירות משוטים המשייטות מול הקהל הנפעם כאשר הן מוארות בתאורה מלאכותית. קצת "קיטש" אבל תמונה יפה. מהמערה חזרנו בהליכה למרינה. הרוח הצפונית שהלכה והתגברה הזכירה לנו כי שהדרך עוד ארוכה ומעניינת.
 
היעד – קלה-רטגדהאו: מדוע יש להפליג רחוק מהחוף?
כבר דיברנו על היתרונות הגדולים של ההפלגה במיורקה. לאמור, יכולת בחירת יעד ההפלגה בהתאם לרוח ולחשק. יש המון אפשרויות. הפעם בחרנו להפליג נגד הרוח הצפונית והיעד היה פורטו קלה-רטגדהאו. כאן המקום להסביר מדוע בעת הפלגה לאורך החוף , גם אם הרוח נגדית יש להפליג במרחק של 2-3 מייל מהחוף. את הסיבה הראשונה מגלים די מהר כאשר לפתע היאכטה עומדת במקומה ולא זזה. וזאת, כאשר מימינך ומשמאלך מפרשיות "טסות" ברוח עזה. במילים אחרות - נכנסת לאזור של "שטיל" (שקט ביידיש), אזור נטול רוחות הנוצר בשל הסתרת רוח, בדרך כלל בשל קירבה להר או בניין גבוה. הסיבה השניה המחייבת הפלגה במרחק מה מהחוף היא אפקט שנקרא בשם "נפילת רוח". בעת הפלגה למרגלות מצוק הנמצא למרגלות החוף לפתע מד מהירות הרוח קופץ מ- 20 קשר ל- 40 קשר ללא הודעה מוקדמת. הרוח צוברת תאוצה רבה בעת הנפילה מהמצוק. תופרי המפרשים הנמצאים בסביבה אוהבים את התופעה הנ"ל. גורם שלישי הוא שינוי כיוון הרוח. גבעה או הר, פתח ואדי או קבוצת בניינים גבוהים, עלולים להביא אותך למחשבה שאתה הוזה. היאכטה שלך מפליגה בקדמית חדה, ולפתע, לצידך, לא רחוק, אתה רואה מפרשית מפליגה במקביל אליך ברוח מלאה. לא – זאת לא הזיה, זאת תופעה שעשויה להיגרם בעת הפלגה קרובה לחוף הררי. כל הסיבות האלו, גורמות לשייטים לבחור בנתיב הפלגה במרחק סביר מהחוף.
הגענו למרינה של CALA RATJADA , ונקשרנו "LONGSIDE ", כמובן - ליאכטה גרמנית. מאחר וזאת המרינה הקרובה ביותר לאי מינורקה (21 מייל בסך הכל) היא גם פופלרית. המשמעות – היאכטות עוגנות " LONGSIDE " ,ב - 5 עד 6 שורות. שיטה זאת מבטיחה אולי מילוי אופטימלי של המרינה, אך חוסר נוחיות מקסימלי לשייט ולאורח. הפיצוי הינו מחיר העגינה הזול, אך אם ברצונך להפליג בלילה לפני שכל היאכטות הפליגו - פשוט תשכח מזה.
העיר עצמה היא עיר תיירות רגילה מהסוג הגורם לך לפעמים להתבלבל. האם אתה נמצא בקפריסין, אילת, כרתים או באיים הקאריביים? ישנם אתרי תיירות שפשוט הוסיפו רחוב ועוד רחוב, מלון ועוד מלון ובכולן הצירוף של מסעדות, חנויות מזכרות (בכולן כמעט אותם המוצרים), קיוסקים, מינימרקטים, חנויות הלבשה (שוב, בכולן אותם המוצרים) - ראית אחת ראית את כולן. בכל אופן יש הבדל! במסעדות במיורקה מוגשת פאאה PAEA . השם פאאה מקורו מהמילה הערבית באיה ומשמעותו שאריות. ומאחר והערבים שלטו בספרד כמה מאות שנים אנו מוצאים את עקבותיהם גם בשטח הקולינרי. ובכן, פאאה היא תבשיל אורז עם שאריות. השאריות יכולות להיות של בשר, דגים, ירקות או פירות ים, או : הכל ביחד. את התוצאה אנחנו אוהבים.
 
ראפיטה LA RAPITA
מאחר ורני האמור להחליף אותנו בשייט ביקש להשאיר לו את היאכטה בפלמה דה מיורקה, הצצנו בלוח הזמנים, והסתבר לנו שיש לשוב על עקבותינו, ולחזור דרומה. ומאחר ואנו מפליגים במפרשים כל עוד ניתן הדבר, לא תיכננו את היעד הבא אלא קבענו כי המרינה אליה נהיה קרובים ביותר לפני חשכה אליה ניכנס. לאחר הפסקת צהריים במפרץ קטן ליד המגדלור של כף BLANKO עם שינוי כיוון ההפלגה צפונה, הגענו למרינה ראפיטה. בניגוד למרינות של החוף המזרחי המבוססות על מעגנים טבעיים , המרינה של ראפיטה היא מלאכותית. הסיבה היחידה לבניין המרינה היא הרצון להשביח את ערך הקרקע החקלאית של כפר הדייגים הקטן, ולהקים עיר נופש. המרינה, אין צורך לציין "מפוצצת", ומחיר ליל עגינה כ - 40 $. עם המחיר לא נראה לך אתה יכול להתכבד ולעמוד על עוגן מחוץ למרינה. פגשנו כמה שייטים הנמנעים להיכנס למרינות במיורקה בשל סיבות פיננסיות. בדרך כלל ניתן לעמוד על עוגן במקומות רבים בחופי האי, אך ברובם מקומות אלה אינם מוגנים כפי שאנו מכירים מקומות דומים במפרצי תורכיה או הים האגאי. הבעיה היא שאם במשך הלילה הים יעלה ואתה כסקיפר תרצה להיכנס למרינה הסמוכה, לא בטוח שיהיה לך מקום. ביאכטה שלנו מקובל לסיים את "יום העבודה" בג’וגינג ולפתוח אותו בשחיית בוקר מרעננת. בעת הג’וגינג ביצענו סיור חטוף בעיר הנופש הצמודה למרינה. מהר מאוד אתה מבין את הרעיון. רחובות ארוכים של וילות מסוגים וגדלים שונים, ומדי פעם מרכז מסחרי קטן. המשותף לכולם - לא רואים נפש חיה. בשערי הבתים, השמות ברובם גרמנים ומיעוטם אנגלים. החלטנו כי אנו מעדיפים להחזיק יאכטה במקום בית נופש במקום כזה. יאכטה לפחות ניתן להזיז ממקום למקום. גרמני שישב לידי בטיסה חזרה לא הבין את העדפתנו. יש לו במיורקה גם וילה וגם יאכטה, איך אפשר אחרת?
 
פאלמה דה מיורקה
פאלמה - בירת האי, היא עיר מרשימה. כבר מרחוק רואים את הקתדרלה הענקית מעל חומות העיר העתיקה. אלפי התרנים מעידים כי הגענו לאחת מבירות השייט של אירופה. היאכטות ששיטו לידינו זרמו ברובן לכיוון פאלמה כמו נחיל נמלים ההולך לקן. זה היה סוף שבוע ולמחרת - יום שבת, יום החלפת צוותי היאכטות בחברות הצ’ארטר. כמות כלי השייט יוצרת תחושת עוצמת שייט מהממת, המפרץ מנוקד כולו סביב האופק במפרשים לבנים. כאשר נכנסנו למרינה של "רויאל ספורט נאוטיקו" , כלומר- מועדון השייט המלכותי, ראינו זווית אחרת לעוצמת שייט זו: התור לתדלוק. עשרות יאכטות חיכו לתורן לפני מזח התדלוק. המרינה עצמה, פועלת כמכונה משומנת היטב. אתה מודיע בקשר או בטלפון סלולארי על בואך ומקבל תשובה האם יש מקום עגינה פנוי (כדאי חברים, כדאי מאוד להזמין מראש!). בכניסה למרינה מחכה לך נתב עם סירת גומי המוביל אותך לאזור העגינה. באזור העגינה מוביל אותך עובד מרינה רכוב על אופניים למקומך ועוזר לך להיקשר. כל העובדים לבושים בחולצות זהות בצבע בולט ומצוידים במכשירי קשר. משרד המרינה מודיע לך מראש מה צבע החולצות של העובדים. יש ימים שהתנועה במרינה של מועדון השייט המלכותי מגיעה ל- 300 כניסות של יאכטות ביממה. למותר לציין כי השירות ניתן 24 שעות. פאלמה דה מיורקה מצדיקה ביקור. זאת עיר מרשימה וחזותה מטופחת מאוד. העיר אירופאית ים - תיכונית, אך בעלת אוכלוסייה קבועה וגדולה מאוד של זרים. בחלקם, דור שני ושלישי במקום. גרמנים, אנגלים, צרפתים ואיטלקים ואפילו אוסטרליים. ההתפתחות המהירה של העיר במלונאות ובשייט, משכו לכאן בעלי מקצוע זרים רבים. פתחתי את "דפי זהב" של השייט (ספר לא דק) להזמין טכנאי מכ"ם. אף אחד מהעונים לטלפון לא היה ספרדי. כנ"ל בתחנות השירות לאסדת ההצלה. רק תופר מפרשים תחת לוגו של חברה דנית ענה לי באנגלית מצוינת במבטא ספרדי. גם הוא מסתבר, בילה עשור מחייו מחוץ לספרד. המספר העצום של היאכטות העוגנות באזור פאלמה (כ - 4000 ! בטווח 5 מייל) גורם לרמת שירותים טכניים המעוררת אצלנו הישראלים קנאה. בסוף השבוע, לאחר כמה שיחות טלפון בהן ביררנו מחירים, הגיעו ליאכטה תוך שעה מתקן מפרשים, טכנאי מכ"ם, ומתקן גוף (פיברגלאס). כולם נתנו הצעת מחיר במקום והחלו לעבוד. אגב, גם המחירים יכולים לעורר קנאה. מסקנה: מה שתחרות יכולה לעשות. ניצלנו עד תום את קירבת המעגן למרכז העיר. זהו אחד היתרונות הגדולים של תיירות השיט. במקומות רבים המרינה ממוקמת במרחק הליכה מה"אקשן". סביבך מלונות פאר סופר יקרים כמתחייב מקרבתם למרכז, ואתה נמצא לידם אך בבית שלך. נכון, במקומות כמו פאלמה דה מיורקה, העגינה לא זולה. אך יחסית למחיר ששילמנו במרינות מרוחקות, התמורה כאן (מיקום, כבר אמרנו) שווה כל פזטה. טיפוס של בוקר דרך פארק הררי למבצר השולט על העיר חתם את ביקורינו. מבצר ובו מוזיאון היסטורי, שולט היטב על הנמל וסביבתו. עוד פעם, מזווית אחרת, ראינו את עוצמתה הימית של פאלמה על אלפי כלי השייט מכל הסוגים העוגנים בנמל ובמרינות, הפזורות לאורך המפרץ. לשדה התעופה הגענו בגשם שוטף מלווה ברוח חזקה. לפעמים יש יתרון לטיסה לעומת השייט, במיוחד אם אתה מפליג בתחילת אוקטובר.
 
מיורקה : קוים לדמותה
מיורקה הוא האי הגדול באיים הבלארים כ- 62 מיל אורך ו- 47 מיל רוחב.
חופו הצפוני מערבי הפונה לספרד הוא הררי (הפסגה הגבוהה 1445 מ’).
החוף הצפוני מזרחי הפונה למיורקה כולל שתי חופי חוף ארוכים ובניגוד לחוף הצפוני מערבי יש בו מקומות עגינה רבים. החוף הדרומי מזרחי הוא מצוקי-נמוך אך בו מקומות עגינה רבים ( CALAS בלשון המקומיים). החוף הדרומי מערבי הוא החוף המיושב ביותר, ברובו מישורי וכולל את מפרץ פלמה העיר הגדולה . רוב האוכלוסייה, התעשייה והמסחר מרוכזים בחוף זה. פנים האי הוא ברובו אזור חקלאי עם פרדסי הדרים ומטעי זיתים רחבי ידיים.
האיים הבלארים שייכים לספרד ומכאן שהשפה היא ספרדית .
המטבע פזטה (שער חליפין כ- 100 פזטה ל 0.5$). האיים הבלארים מהווים מחוז אוטונומי בספרד. האוכלוסייה מונה כ 600,000 תושבים.
ההיסטוריה של האיים דומה מאוד לאיים אחרים בים התיכון:
עקבות התושבים הראשונים הינם לפני 6,000 שנה. ההיסטוריה הידועה מתחילה כבניית מושבה פניקית . הפניקים שכניו הצפוניים של שלמה המלך היו אומה אשר הקימה מושבות סחר בכל הים התיכון . אחריהם הגיעו היוונים ולבסוף הרומאים אשר כבשו את האיים ב 123 לפני הספירה ושלטו בהם עד למאה החמישית לספירה. הבירה הרומאית הייתה העיר הצפונית אל כדיה ALCUDIA . הרומאים גם בנו את פלמה ופולנסה POLLENSA. הרומאים ניצלו את האיים יותר כנקודת מעבר למושבתם הגדולה בספרד ולא השאירו באיים עקבות רבים מדי. לאחר שקיעת האימפריה הרומאית באה תקופה ארוכה של שליטת ונדלים ושודדי ים קורסיקאים עד לכיבוש האיים ע"י המורים.
המורים היו מוסלמים שמוצאם מצפון אפריקה. המורים כבשו את ספרד ובמאה העשירית כבשו את האיים. תחת שלטונם שגשגה מיורקה שבירתה פלמה נקראת בפי הכובשים המוסלמים בשם: מדינת מיורקה. הכובשים המוסלמים התערבו בתושבים המקומיים והאוכלוסייה גדלה מאוד. ב - 1229 כבש המלך הספרדי גאים הראשון את האיים ואילץ את התושבים לשנות את דתם. מהמאה ה- 13 עד המאה ה- 15 פרחו האיים והיו למרכז מסחרי גדול. מתקופה זאת אנו מוצאים שרידים רבים ומפוארים במיוחד בפלמה (הקתדרלה הגדולה). מהמאה ה- 16 ואילך (גירוש יהודי ספרד וגילוי אמריקה) ירדו האיים מנכסיהם, תשומת לב הממלכה הספרדית הייתה נתונה למושבות מעבר לאוקיינוס. האיים היו נתונים להתקפות חוזרות ונשנות של שודדי ים שבסיסם היה בחופי צפון אפריקה. התקפות אלו הביאו את התושבים לבנות ערי חומה במרחק רב מהחוף (חלקן מרשימות גם היום), ולהשאיר בחוף מתקנים קלים בלבד.
מהמאה ה- 17 ועד המאה ה- 20 לא התרחשו באי שינויים משמעותיים וזאת עד לתחילת המאה העשרים בו הפך האי ליעד תיירות מועדף על תושבי צפון אירופה. מיורקה ניצלה מהרס שהיה מנת חלקם של מחוזות רבים בספרד בעת מלחמת האזרחים העקובה מדם בשנות השלושים של המאה הנוכחית. אין ספק שהיום התיירות היא הגורם הכלכלי החשוב באי. כמיליון תיירים מגיעים לאי כל שנה והכלכלה המקומית פורחת. באיים קהילה גדולה מאוד של אירופאים הגרים באי באופן קבוע.

תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<