כחול 73 - ינואר 2018
שנה חדשה / גליון חדש עם כתבות מחממות לחורף!



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בים האדריאטי > אלבניה
אלבניה
רב השייטים המפליגים בין קרואטיה ליוון פוסחים על חופי אלבניה. למדינה הקטנה שלחופי הים האדריאטי יצא שם רע. ביורוקרטיה, מוקשים ימיים בים ויחס עוין לשייטים, הם רק חלק מהדברים השליליים שנכתבו על מדינה זו. עדות של שייט מהשטח – אל תאמינו לרב סרן שמועתי!
יעד חדש - אלבניה!
גליון 36
מאת דן קב
 
לידתה של הפלגה
בסוף יוני יצאנו להפלגה לאורך הים האדריאטי, מקורפו לקרואטיה. בניגוד למקובל, החלטנו להפליג לאורך הצד המזרחי של הים האדריאטי, ולבקר באלבניה. הרבה חששות ליוו את התכנון, נוכח ריבוי המאמרים והאזהרות לגבי הקשיים הנערמים במדינה זו. הן מהאוכלוסיה שעלולה להיות אלימה ועד הקשיים המנהליים. לפני כשנה התחלתי לאסוף חומר על השיט באלבניה, זה לא היה קשה כי לא היה הרבה חומר. המפות הימיות שמצאתי הראו נתיבי גישה לנמלים בהם מסומנת תעלה נקייה ממוקשים בה ניתן לעבור בכניסה לכל נמל, מפחיד. באתר noonsite.com מצאתי 2-3 מאמרים שנכתבו על ידי שייטים בשנים 2006-7 המתארים את הצורך בשכירת סוכן אניות, מראש שיטפל בכל הניירת הנדרשת וזאת לכל יאכטה המגיעה, משל הייתה זו אונייה. כמו כן תיארו המאמרים את תנאי הקשירה בנמלים המסחריים לצמיגי ענק, והמליצו לשכור שומרים באם מחליטים לטייל ביבשה. בפרסום של אימריי במאי השנה מצאתי כי במהדורת הפיילוט בוק שזה עתה הודפסה יש כיסוי על השיט באלבניה. טרחתי לייבא עותק שהגיע לפני צאתי למרינה בקורפו. כאשר עיינתי בעותק, מצאתי כי כל הכתוב בספר על אלבניה מופיע ב-7 עמודים כולל תמונות. החומר בהחלט דליל.
 
ההכנות
בהתבסס על המידע שאספתי, נערכתי לשיט כמעט ברמה של חצייה ארוכה. הוצאתי ממעמקים את הרשימות שהכין בזמנו ידידי מאיר ריב"א לפני חציית האוקיינוס האטלנטי ונערכתי בהתאם. בדיקת תקינות כל ציוד החרום, חגורות הצלה משני הסוגים, מיכל אטום, מתחתי חבלי חיים וכמובן השמשתי את אסדת ההצלה ורכשתי ציוד פירוטכני חדש, ווידאתי שהטלפון הלוויני שברשותי עובד כראוי. בקורפו ציידתי את היאכטה בכל טוב קולינרי, להנעים את קיבתנו בעת השהות במקומות הנידחים. מאוד קיוויתי שמאיר ושלום איתם חציתי את האוקיינוס מערבה יצטרפו. שלום הסכים, ממאיר נבצר להצטרף, אך הוא התנדב לשלוח לנו תחזיות עדכניות לטלפון הלוויני בכל זמן שהותנו מחוץ ל"אזורים תרבותיים". נראה היה לי כי שניים הינם צוות מספק. עם זאת, בהיותי בדרך לנתב"ג, צלצל אלי דיוויד, אותו לא היכרתי, ושאל האם יוכל להצטרף. זה עתה גמר קורס סקיפרים, והיה רוצה לצבור שעות ים. סיכמנו שיגיע תוך יומיים לקורפו, ויצטרף. יצאנו לדרך שלושה.
 
היציאה לדרך
יצאתי מנידרי אשר בדרום האי לפקס LEFKAS שם הוספנה היאכטה, לכיוון קורפו. השיט לקורפו היה אחד מאותם ימים נדירים בהם הרוח ברוב היום הייתה מהרבע האחורי, בעוצמה נעימה. בקורפו הצטרפו שני אנשי הצוות האחרים, שלום הוותיק ודויד ה"קדט". עם שחר יצאנו לדרך. הרוח הייתה חלשה, אם כי בתחילה לפחות מכיוון סביר. הפלגנו די קרוב לחוף האלבני. ראינו וצילמנו את הכפרים, וכן רצועות אין סופיות של חול לבן. לקראת סוף היום, התקרבנו למפרץ וולונה, בו נמצאת העיר וולורה. כאן נכנסנו למתח בשל הנעלמים הרבים. באחד המאמרים מצאתי איזכור למרינה ליאכטות ליד וולורה. עוד בהיותי בקורפו התכתבתי עם הבעלים באיטליה, שנתן לי מספר טלפונים במרינה דה אוריקום במפרץ וולונה. שוחחתי עם אנשי המרינה מספר פעמים. בשל קשיי שפה התקשיתי לקבל תמונה ברורה. הם דיברו כמו כל האלבנים - "אלבנית" וגם איטלקית לא רעה. התמונה שקיבלתי הייתה כי עדיף "לעשות ניירות" בנמל המסחרי לפני ההגעה למרינה, אחרת צפויות בעיות.
כשנכסנו למפרץ הגדול של וולורה, יצרתי קשר בערוץ 16 ואחר כך בערוץ 12 עם מנהל הנמל בוולורה. הנ"ל ענה באנגלית טובה, ביקש את פרטי היאכטה הרגילים, דגל, צוות, מידות, וכו'. ביקשתי רשות להמשיך ישירות למרינה כ-8 מייל, ולבוא אליו מהמרינה עם הניירות. להפתעתי המוחלטת, ענה: "רשות ניתנת, תוודאו כי המרינה תעביר לנו את צילום הניירות שלכם". באחת נפלו החששות. הגענו למרינה, על שובר הגלים החיצוני עמד עובד המרינה, ועשה לנו סימנים איך נכון לעבור בכניסה, זאת בשל שהתעלה העמוקה לא נוקתה והצטברו שרטונות חוליים. משם לרציף, שלא מבייש אף רציף מודרני, חבלי עגינה, חשמל ומים. גישה נוחה, הכול 10. מנהל המרינה בא ואמר לנו באנגלית עילגת אך ברורה: "כשתסיימו ותנוחו קצת, תבואו למשרדי עם הניירות". ניגשתי אליו עם צילומי הדרכונים, מספר העתקים של רשימת הצוות, עותק מנייר המפרט כל הפרטים הנוגעים ליאכטה. הוא גמר לקרוא, ואמר תודה יש לי הכול, מחר בבוקר יהיה לכם את רישיון השיט באלבניה ואישורי הכניסה למדינה חתומים על ידי הרשויות. שילמנו מיסים שונים, כ-47 יורו ודמי טיפול אפס. יותר זול ופשוט מקרואטיה, יוון, ובוודאי מהמחירים המופקעים של מונטנגרו, נקווה שזה לא זמני. בזאת נגמרה כל האדמיניסטרציה לכניסה ויציאה. עגינה במרינה עולה 40 יורו ליום ליאכטה באורך 42 רגל. בעת שהותנו, נפגשנו באיטלקים שמתחילים להשאיר שם יאכטות, במקום בחוף המזרחי של איטליה. המרינה נמצאת כ 70 מייל מברינדיזי, ו-110 מייל מברי.
בערב הציעו לנו מסעדה בכפר הסמוך על שפת הים. אוכל ים מעולה, טעים וזול. במסעדה היה מסך ענק בו צפינו במשחק כדורגל מהיורו ליג. הכול נקי ומסודר, בהחלט לא הסטנדרטים מהם חששנו.
למחרת החלטנו לטייל במדינה. שכרנו מונית מקומית, במחיר של 100 יורו ליום, ויתרנו על האזור ההררי הידוע ביופיו, ונסענו כ 500 ק"מ. ביקרנו ב-"דורס" עיר הנמל הגדולה במדינה, 400 אלף תושבים. נדהמנו משפע המכוניות המודרניות, מהחנויות המלאות כל טוב, מהיקף הבנייה שלא ראיתי כמותו, ובעיקר מהיחס של האנשים. כולם ידידותיים ביותר, מלאי שמחת חיים. לא הרגשנו מאוימים בשום מקום. לרבות לא בשווקים בהם ביקרנו. סעדנו צהריים, שוב אוכל ים מעולה וטרי. שלום התעקש לקנח באבטיח עם גבינה מלוחה, לקח די זמן עד שהבנו שאבטיח זה פשוט קרפוז. כ-20 דקות לאחר שנסענו הלאה לכיוון טירנה, נוכח שלום שהשאיר את הארנק על השולחן במסעדה. חזרנו למסעדה, ומיד כשחנינו, המלצר בא לקראתנו עם הארנק על כל תכולתו.
טירנה עצמה, מעניינת ומלאת תנופת בנייה מודרנית. בתי קפה מלאים אנשים, חנויות מודרניות, כמות עצומה של רכב חדיש מכל הדגמים. שוב אנשים מסבירי פנים. בטירנה קרוב למיליון אנשים מתוך סה"כ 3 מיליון במדינה כולה. מטירנה המשכנו צפונה ל-"קרוז'", שהינה אבן דרך בהיסטוריה של המדינה. במבצר שבעיר ישנו מוזיאון המתאר הקרבות של האלבנים בטורקים בשלהי המאה ה-15. משם חזרנו למרינה, ולמחרת המשכנו בדרכנו למונטנגרו.
חזרה לציוויליזציה
מונטנגרו לעומת זאת הדהימה אותנו ביחס הגרוע לזרים. כל זר הינו הזדמנות להפקעת מחירים. רישיון שייט ל-7 ימים: 120 יורו. עגינה ליד המזח העירוני בקוטור: 50 יורו. קילו תאנים 5 יורו. ככר לחם 4 יורו.  טוב לדעת שעדיין יש מדינות עם טעם של פעם בים התיכון. למרות החששות והפחדים מהביקור. אלבניה התגלתה כמדינה ידידותית ואפילו די מערבית. אל תאמינו למה שאתם קוראים בעיתון, הפליגו. הפלגה נעימה!
 
החוף האלבני
קו החוף של אלבניה נמשך כמעט כולו מדרום לצפון לאורך קו האורך 19.20 מזרח. אלבניה גובלת בדרום ביוון - צפון קורפו. בצפון המדינה גובלת במונטנגרו. במזרח, מקדוניה וקוסובו. בחלק הדרומי של אלבניה החוף משתרע לרגלי הרים גבוהים ביותר. לאחר כ-60 מייל החוף הופך לשפלה ועמקים. מלבד מספר כפרים ישנן ארבע ערים לאורך החוף. סרנדה בדרום ב 39.51 צפון, וולורה ב 40.27, דורס ב 41.19, ושנג'ין ב 41.48 . סרנדה משמשת כנתיב המעבורות המשייטות כל שעתיים לקורפו מהלך של שעה. שנג'ין בצפון אינה מפותחת, אם כי מתוכננת שם מרינה בתוך כשנתיים, וולורה ודורס הינם שני הנמלים המסחריים הגדולים של המדינה.

 
כיצד ליצור קשר עם Marina Di Urikom בוולונה ליד וולורה:
טלפון של מנהל המרינה לואן - 4093801 68 355 .
marinaorikum@hotmail.it
Lat 40° 20.539’N Long 19° 28.295’E
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<