כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בעולם > מהקריביים למונקו
מהקריביים למונקו
חלק 2
 
כתב וצילם - מנחם לב
 
אנחנו יוצאים לחציית האטלנטי לפנות בוקר ממרינה רודני ביי עם רוח מזרחית דרום מזרחית 20-25 קשר. האי סט לושיה ואחריו סט מרטין נעלמים באובך מאחור ואנחנו מוקפים בים עד להגעה לאיים האזוריים בעוד כ- 20 יום. מזג האוויר נוח ורוח המסחר היציבה ממשיכה לנשוב בנאמנות במשך יומיים מכוון מזרח דרום מזרח. ביום השלישי הרוח מתחילה לאבד מעוצמתה ולאחר עוד יומיים הופכת לשתיל שנקטע מדי פעם ע"י משבי רוח פתאומיים וחזקים מאוד שנקראים SQUALLS.תחילת הסערה באוקינוס האטלנטי  אלו הן רוחות שנוצרות מתחת לתאי עננים שנמשכות 5-15 דקות, הכוונים שלהן בלתי צפויים לחלוטין והן מגיעות לעוצמה של 30-35 קשר, אסור להיתפס ברוחות כאלה עם מערך פתוח כי זה יכול להיגמר במבט מאוד לא מרוצה מצד סוכן הביטוח שלכם. החדשות הטובות הן שקל לזהות את הרוחות האלה ובד"כ יש מספיק זמן להתכונן להן.
באופן מפתיע מתחילה לנשוב רוח צפונית מזרחית ישר "על האף" שמשאירה לנו את האפשרות להפליג רק בקורס צפון, כמות הדלק שלנו מספיקה להפלגה רצופה של 6 ימים מתוך 18 הימים שנמשכת חציה ממוצעת לכן אין טעם להפליג נגד הרוח והגלים על מנוע ולשרוף דלק יקר. הרוח הזו נשארת יציבה ועקשנית במשך כארבעה ימים וזוכה לכינוי "הקיר" כי היא עומדת בינינו ובין יעדנו כמו קיר איתן, כל דבר בים מסתיים בסופו של דבר וגם הרוח הזו דועכת אחרי שהיא  מוציאה לנו את הנשמה, אנחנו כבר מספיק רחוקים כדי להתניע מנוע ולברוח מהקיר בכל המהירות. את הקיר מחליפה למחרת סערה אטלנטית היישר מאולפני הסרטים של הוליווד, ים גבוה, שפריצים, גשם, רוח חזקה (עוד פעם על האף) והספינה אינה מצליחה לחדד יותר מ-70 מעלות לרוח. למזלנו הסערה שוככת אחרי כ-20 שעות וסוף סוף אנחנו זוכים לרוח גבית המיוחלת עם שמש חמימה וים שקט, ספיניקר כחול אדום מונף בגאווה ואנחנו מגיעים (באיחור של יומיים בגלל הקיר) לעיירה מקסימה באיים האזוריים שנקראת הורטה (HORTA ). כאן יש לנו הזדמנות לנוח, לתדלק, לקנות אוכל טרי ולהתפעל מאלפי הציורים שהשאירו ספינות שעברו במקום לפנינו. כל אחד יכול לבחור לו פיסת שטח נקי ולצייר ולכתוב כעולה על רוחו, יש שם כתובות ותמונות שהשאירו יאכטות מכל העולם כולל כיתוב בעברית שאומר "גם היאכטה נבוכדנצר עברה פה 1998" האם מישהו מכיר ספינה כזו?
יש על יד המרינה פאב שנקרא PITER’S SPORTS BAR וכל מי שנמצא בו (למעט מספר מקומיים) הגיע ממרחק של לפחות 1000 מייל. זה מקום חובה לכל מי שמגיע לאי ואנחנו כמובן לא משתמטים מהחובה הנעימה הזו. האוכל טעים והבירה צוננת, מה עוד צריך הבנאדם.
אחרי יומיים של מנוחה אנחנו עוזבים בניגוד לרצוננו את גן העדן של הורטה וממשיכים במסע לכיוון מיצרי גיברלטר, מזג האוויר נוח ואנחנו זוכים לביקורים תכופים של דולפינים מלאי שמחה וקופצנים, צבי ים, מדוזות מרהיבות (וארסיות להחריד) ואפילו לוויתנים מדוזה ארסית בלב ים ביישניים נראים במרחק. שחף אחד שיחק אינו תופסת במשך שעה, הוא היה עף קדימה נוחת במים ומחכה שנדביק אותו וחוזר חלילה. באחד הלילות מתפתחת לפנינו סערת ברקים. מאחר ואנחנו מהווים כליא ברק אידיאלי והיחידי על פני מאות מיילים רבועים טבעית העובדה שנתקפנו "אי נוחות מסוימת" שגרמה לנו להסתובב לאחור ולברוח בכיוון ההפוך מתא העננים המחושמל בכל העוצמה שהמנוע יכול להפיק. רק לאחר שהקפנו את האזור ממרחק בטוח חזרנו לקורס המקורי. בסערה שמתפתחת לאחר מכן אנחנו מבחינים בפעילות יתר מצד היונקים הימיים שמסביבנו, דולפינים לעשרות מזנקים מהמים, עושים היפוכים באוויר, ומשחקים שעות מתחת לחרטום. שני לויתנים מחליטים לחקות את אחיהם הקטנים ואני זוכה למראה מרהיב של לויתן מזנק מהמים עם כל הגוף באוויר ונוחת בנתז אדיר, לויתן נוסף עושה את התרגיל הזה במרחק של 30 מטר לפני החרטום הוא כל כך קרוב  שאני רואה את העין שלו מביטה בי לשניה או שתיים שהוא באוויר, מרהיב ומפחיד כאחד. מעניין אם הם עושים זאת מכעס או משמחה. תופעה נוספת שראינו היא קשת לילית. ראינו הרבה קשתות במהלך ההפלגה במשך היום, אבל לילה אחד לואיסה קוראת לי לקוקפיט לראות משהוא אחר, ניקיתי את המשקפיים שלי פעמיים היא אומרת כי חשבתי שאני לא רואה טוב, מה זה לדעתך היא שואלת ומצביעה לכיוון ענן שנמצא ממערב לנו. אני מזהה קשת לבנה אפורה שנוצרה כתוצאה משבירת אור הירח (המלא) מטיפות הגשם שהוריד הענן, אכן תופעה מיוחדת במינה.
אנחנו מתקרבים לאירופה לכף סט וינסנט בפורטוגל הידוע בכינויו "סיבוב בינימינה", כל התנועה מ- ואל מיצרי גיברלטר מקיפה את הכף הזה והתנועה נראית כמו רכבת משא אחת ארוכה, כדי להיכנס למפרץ קדיז אנחנו צריכים לחצות את נתיב התנועה הזה והתחושה היא כמו צב שמנסה לחצות אוטוסטראדה מרובת מסלולים, לשמחתנו חלק מהאוניות מפנות לנו דרך.
במפרץ קדיז מתפתחת רוח נגדית חזקה שמעלה גלים קצרים ותלולים, ולאחר לילה של קפיצות וחבטות ומעט מאוד התקדמות אנחנו מחליטים לחפש מחסה עד לשינוי במזג האוויר. אני מחפש ב- CMAP מרינה מתאימה ומוצא מעגן במרחק של כ-3 שעות מאיתנו בחוף הפורטוגזי. ככל שאנחנו מתקרבים לחוף הרוח והים נרגעים. ובמרחק שעה מהכניסה למרינה אני מחליט לחזור לתוכנית המקורית ולהמשיך לכיוון גיברלטר בתקווה שהים לא יעלה שוב במהלך החצייה של מפרץ קדיז. לשמחתנו הים ממשיך להירגע והופך לשתיל עם ים שמן. סקיפר על יאכטה כמו כל מפקד של כלי שייט בים חייב כל הזמן להחליט החלטות וברוב המקרים בתנאים של חוסר וודאות. הדרך היחידה לדעת אם ההחלטה היא נכונה או שגויה היא לחכות ולראות את התוצאות. במקרה הזה התוצאות הצדיקו את ההחלטה.ההגעה לגיברלטר
המשימה הבאה היא לחצות את מיצרי גיברלטר. לואיזה עשתה זאת עם יאכטה בעבר והיא מצפה לכמה ימים של רוח מזרחית נגדית (איך לא) וממליצה לחכות במפרץ TARIFA עד שייווצרו תנאים מתאימים למעבר. תנאים מתאימים הם לידיעתכם רק רוח וזרם מאחור (ממערב במקרה שלנו) ואם אפשר שהמעבר יתבצע באור יום ,עדיף. כל ספרי הניווט מזהירים מפני מעבר כשהרוח בכיוון הפוך לזרם, תנאים כאלה מעלים גלים רצחניים שביחד עם הזרם יאיטו את ההתקדמות לאפס (אם לא לאחור). בעזרת קצת תכנון והרבה מזל אנחנו מוצאים את עצמנו בכניסה למיצרים עם אור ראשון כשהרוח היא מערבית קלה וזרם מערבי במהירות של 4 קשר. אנחנו חוצים בקלילות את מיצרי גיברלטר ונכנסים למרינה למרגלות צוק גיברלטר המרהיב ביופיו.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<