כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בעולם > הכנות להרפתקאה הגדולה - חלק שני.
הכנות להרפתקאה הגדולה - חלק שני.
הכנות להרפתקאה הגדולה - חלק שני.
 
הכנות להרפתקה הגדולה
גליון 9
 
מאת ארנסטו סייקין
 
נושא ההישרדות בים, הוא משהו שאנחנו הימאים לא ממש אוהבים לדבר עליו. אבל, כשמתכננים הפלגה ממושכת יש לקחת בחשבון ולהיות מוכן גם לאפשרות של מקרה חירום. חשוב לזכור כי במקרה חירום ההחלטה האחרונה שצריך לקחת היא נטישת כלי השיט. בעונת חציית האוקיינוס האחרונה מאמריקה לאירופה נרשמו ששה אירועים של נטישת יאכטות בים הפתוח. למרבה הפלא, כל הסירות חולצו. יאכטה אחת חולצה עם תורן שבור ושבר בדופן, יאכטה אחרת נמצאה עם לוח הגה שבור ושתי האחרות עם מים שכיסו את המנוע. אבל אף אחת מהן לא טבעה! סביר להניח כי הן היו המקום הבטוח ביותר לאנשי הצוות, אילו נשארו עליהן.
כמאמר הפתגם: "כלי שיט, בני האדם מטביעים אותם".
היום קיימים קורסים בנושאי הישרדות והם טובים ונותנים פתרונות מעשיים למצבי חירום קיצוניים. הקורסים מועשרים גם בסיפורי הישרדות. בנושאים כאלו לא קיים פתרון בית-ספר וכל מה שיכול להוסיף לניסיון השייט שלך - מה טוב.
לפני שיצאתי להפלגה הראשונה שלי לברזיל, קניתי אסדת הצלה. בעל החנות התנה את מתן האחריות במיקומה צמוד לתורן. פה החל הויכוח הראשון שלי עם התקנות.
כפי שהדברים נראו לי, מיקום האסדה בצמוד לתורן הוא המקום הגרוע ביותר. לא רק בגלל אי הנוחות לתפעל אותה בשעת הצורך אלא גם בגלל שבמקרים של התהפכות פעמון (180 מעלות, התורן נמצא כולו מתחת למים) האסדה אינה יכולה להגיע אל קו המים. באופן אישי אני מכיר שלושה מקרים של תאונות מסוג זה. בנוסף, בהפלגות ברוחות קדמיות האסדה נרטבת לחלוטין ע"י הגלים - לכן לא הבנתי את ההגיון של ההחלטה למקם אותה בצמוד לתורן.
בסופו של דבר החלטתי למקם אותה בירכתיים. כך תהיה גם מוגנת במקרה של התנגשות. זהו המקום המעשי והמהיר ביותר לתפעול. חישבו להיכן נוח יותר להגיע בים גלי – לסיפון או לירכתיים.
חשוב: אל תשכחו להתקין מתקן שחרור אוטומטי לאסדה. במקרה טביעה, כשהיאכטה מגיעה לעומק של 4-6 מטר המתקן מופעל ע"י לחץ המים ומשחרר באופן אוטומטי את האסדה בירכתי הסירה.
שק מילוט: מטרתו להוות תוספת משלימה לפריטים בתוך אסדות ההצלה. בעבר, שמרו בשקים אלו לפחות 5 ליטר מי שתייה, אוכל (דגנים דחוסים), שוקולד, תיק עזרה ראשונה והרבה קרם הגנה מהשמש. הטכנולוגיה התקדמה ותוכן שק המילוט השתנה: את האוכל והמצרכים האחרים החליפו מערכות תקשורת וסימון (פירוטכניקה) על מנת לזרז את החילוץ.
לפני חציית האטלנטי דאגתי הגדולה ביותר הייתה: "מה אוכל לעשות במקרה של צפקת?".(דלקת הצפק - קרום הכרס המצפה את חלל הבטן - מחלה ממנה סבלתי) היו לי שתי אפשרויות: האחת - לבצע ניתוח לפני ההפלגה, השניה - לקנות מערכת מיקום לווינית EPIRB . המעניין במכשיר זה הוא שברגע הפעלתו הוא משדר ללויין הממקם אותו תוך שניות ומעביר את הנתונים לתחנות חוף. הדיוק מגיע עד לטווח של שניה בקורדינטות.
הדבר השני שהכנתי בשק המילוט היה מערכת תקשורת מסוג YAESU FT 23R . זהו רדיו ידני נישא עם הספק גבוה מאוד בגלים של 2 מטר (140000-160000 קילוהרץ) הוא קולט תדרי מצוקה והגנה אזרחית, חובבי רדיו ותדרים ימיים. כל זאת בעזרת סורק תדרים מובנה. הדבר השלישי היה GPS ידני. כמו כן אני ממליץ לצרף תצלום מוקטן של המפה הימית של האזור, מנוילנת בחום. הפריט האחרון היה כריות חום כימיות להגנה מפני ההיפותרמיה שהיא הסכנה הגדולה ביותר במצבי חירום. מומלץ מאוד להוסיף חליפת צלילה לעזרה בשמירה על חום הגוף. מנסיוני האישי חליפות אלו עזרו מאוד במצבים קשים. חשוב לא להחסיר את מרכיבי הפירוטכניקה, לבדוק שהינם בתוקף, אני מעדיף חברות יקרות כ -ICAROS משוודיה שהן בעלות אורך חיים של 3 שנים.
מי שתייה: חישוב מי השתייה ביאכטה צריך להיות 2 ליטר לאדם ליום. גם אם מיכל המים בסירה גדול דיו, מומלץ לקחת בנוסף מים מינרליים לקטעים הארוכים יותר של ההפלגה למקרה של זיהום במיכלי המים.  מקרה שקרה בזמן חציית האטלנטי אישר את הרגשתי כי פריטים אלו מספיקים בהחלט: באחד הלילות הפלגתי בסערה בין ארה"ב וברמודה, כלי שיט הרים זיקוק עם מצנח. ברדיו קראו להם כ - 10 פעמים, ללא תשובה. בשוך הסערה סרק את האזור מסוק של משמר החופים האמריקני - אך לא מצא דבר. קיוויתי שלא קרה להם דבר וכי הייתה זו בהלת שווא. חשוב לי להדגיש כי משמר החופים האמריקני עירני ביותר ומוכן לכל קריאת מצוקה.
לצערי הרב, למדו הרבה ימאים בדרך הקשה ואחרים לא נשארו כדי לספר …
 
לסיכום: היו מוכנים - כדי לשרוד.
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<