כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בעולם > מארץ האש לארץ הקודש ובחזרה
מארץ האש לארץ הקודש ובחזרה
סיפורו של שיט בודד שהפליג מארגנטינה לישראל.
 
מארץ האש אל ארץ הקודש - ובחזרה
גליון 5
מאת ארנסטו סייקין
הביאה לדפוס אורית קדר
 
יציאה להפלגה ארוכה, לבד ביאכטה היא חלום שלעולם לא יתגשם עבור רבים ועבור אחרים זהו טירוף שאי אפשר להבין אותו. ארנסטו סייקים, שהגיע מארגנטינה ביאכטה של 31 רגל מתארח בימים אלו במרינה ת"א. את רוב הדרך הוא עשה לבדו. כתבת כחול נפגשה איתו: מטורף הוא לא. מאושר - כן !
המסע של ארנסטו התחיל בעצם מביקור אצל הרופא. ארנסטו, אז בן 32 מנהל בכיר בחברת נפט גדולה בשעות היום ומורה לחינוך גופני ב"אורט" בשעות הערב, מבוסס כלכלית ומצליח פשוט לא הרגיש טוב והלך לבקר את רופאו. ד"ר רודריגז נתן לו שתי אפשרויות - לחיות או למות . אם יבחר באפשרות הראשונה יהיה עליו לוותר על אורח חייו הנוכחי ועל כל מה שעמל עבורו. האפשרות השניה פשוט תקרה אם לא ישנה דבר. ארנסטו בחר בחיים. הוא החליט לשנות את חייו, עזב את עבודתו, קנה יאכטה ובמשך שנה התכונן למסע שלו. כאיש מכירות במקצועו, ידע לנצל היטב את כישוריו: הוא נפגש עם 92 חברות והצליח להשיג 23 ספונסרים למסע שלו, המכסים את כל ההוצאות שלו. המסר שלו הוא: "צאו מג’ונגל הבטון, הגשימו חלום, אם אני יכול - כל אחד יכול". ליאכטה הוא קרא " חיים חדשים" (NEW LIFE ) .
ארנסטו מפליג בקצב אופייני לדרום אמריקה - "טרנקילו" הוא אינו ממהר .מאז שיצא לדרכו לפני שנתיים וחצי הוא עוצר בכמה שיותר מרינות, משוחח עם אנשים, מנסה לשכנע אותם שהזמן קצר, וחבל לבזבז אותו בלחלום חלומות - הרבה יותר טוב זה להגשים אותם. בכל מרינה הוא מארגן הרצאות חינם, עונה על שאלות ומנסה להלהיב אנשים. בכלל, אנשים הם החלק המרכזי של המסע הזה. הוא תמיד שמח לפגוש חדשים, מזמין אותם לבקר ביאכטה שלו. גם במרינה ת"א כל הסקרנים המתקבצים סביב הסירה מוזמנים מיד פנימה, להפתעתם הגדולה. אנחנו לא ממש רגילים לאנשים חייכנים ופתוחים שלא מנסים למכור לנו משהו. לדבריו המזכרות הטובות ביותר הם האנשים שהוא פוגש. רובם עוקבים אחריו באינטרנט ושומרים על קשר רדיו יומיומי. הדף שלו בHOTMAIL מתמלא מידי יום ואין לו זמן לענות לכולם. ארנסטו עושה לנו את זה, ללא ספק, גם לי. לאחר הפגישה איתו נראתה הדרך בין חלומותיי ובין המציאות של חיי הרבה יותר קצרה.
את דרכו התחיל מארגנטינה דרך אורוגואי לברזיל שם שהה 7 חודשים. בעיניו הברזילאים הם האנשים החמים והמקסימים ביותר שפגש בכל מסעו. השילוב בין הדם הלטיני והאנושיות שעדיין לא הומרה בכסף כבשו אותו. משם המשיך לטרינידד וטובגו , הקאריביים וארה"ב. במשולש ברמודה נקלע לסערת ברקים שבה שבק הרדאר שלו ובעצם לא תוקן עד שהגיע לישראל. את משולש ברמודה עזב בשמחה: עקב התפרצויות געשיות בים מופיעים גלים בגובה 4 מטר ללא כל סדר , מכל הכיוונים כשבעצם אין בכלל רוח - כך הפליג במשך 7 ימים . הוא ביקר גם בקובה שם היה לו מפגש עצוב עם האנשים. ההתרשמות שלו הייתה כי הפחד שולט שם – למרות כל הניסיונות להציג את קובה כמקום ידידותי לתושביו. כשעזב את קובה, נדהם לפגוש ספינה של משמר החופים האמריקאי במרחק 5 מייל מהחוף הקובני.
בחציית האטלנטי הוא "תפס טרמפ" על זרם הגולף והפליג במהירות .על הזרם עצמו הגלים היו בגובה 40 ס"מ ואילו מחוץ לזרם - בגובה 2 מטר. הבעיה היחידה הייתה התנודות החזקות מצד לצד .הוא נאלץ לישון על הרצפה במרכז הסירה כשראשו מאובטח בכריות. ארנסטו עבר 190 מייל ביום במשך 3 ימים. לקח לו 12 יום ו 12- שעות מברמודה לאזורס.
המשמרות שלו היו בנות 45 דקות. הוא חישב כי לוקח 45 דקות ביום להתנגש בסירה מהרגע שאתה רואה אותה. לאחר שינה של 45 דקות כשהתעורר ומצא אוניית מכולות באורך 150 מטר במרחק של 300 מטר מהיאכטה שלו - ירדו המשמרות ל 30 דקות
את רשמיו מהמסע הוא שולח למספר עיתונים ברחבי העולם המפרסמים טור קבוע שלו. הוא הופיע במספר רב של תוכניות טלוויזיה ובעתיד יופיע כנראה גם ספר. חברתו לחיים, הנמצאת בארגנטינה ומצטרפת אליו מידי פעם כותבת גם היא טור , העוסק בצדדים אחרים של המסע: האהבה, הבדידות. הוא טוען כי הטורים שלה הרבה יותר פופולריים … .
היאכטה שלו ממש קטנה, נראית כמו דירת רווקים ,קצת ספרטנית אבל מאובזרת היטב. יש בה הגה מוט עם הגה אוטומטי ועוד אחד נוסף, WEATHER STATION , שני מכשירי GPS , מכשיר קשר SSB , מכשיר קשר ידני ועוד אחד בשק המילוט, משדר מצוקה ומד עומק. הוא משתמש באלכוהול כדי לבשל. את החשמל לסירה הוא מקבל בעיקר מהשמש: ביאכטה 3 פנלים סלולריים פוטו-אלקטריים המספקים כ - 10 אמפ"ש . כל יומיים בערך צריך להפעיל את המנוע לשעה - שעתיים כדי למלא את החסר.
כדי לחסוך במים, הוא משתמש למקלחות במשאבת ריסוס לגינה הנמצאת על הסיפון. ביאכטה יש 200 ליטר מים במכלים ועוד קצת בג’ריקנים. על הסיפון מספר מצלמות וידאו: בראש התורן, לכיוון הירכתים, לכיוון החרטום ועוד מצלמה תת מימית לצילום דולפינים ולוויתנים. כשהוא מגיע לחוף הוא שולח את הקלטות לארגנטינה שם הוא מופיע בתכנית קבועה של 3 דקות בטלוויזיה - אחת לחודש.
לפני הגעתו לישראל קיבל הרבה בקשות מחברים ומשפחה שלא יגיע לכאן - בגלל המצב.. והוא מודה שהמשמרות בדרך מקפריסין לת"א - אותם עשה עם חבר, היו מאוד מתוחות. אבל, בניגוד למה שחשב שיהיה, כשפגש בחיל הים הישראלי 30 מייל מהחוף - bרגע. זהו, הגעתי …
"כחול": "מהי ההתרשמות שלך מהמרינות בישראל"?
ארנסטו: " האמת היא שאתם צריכים להיות גאים - מדינה כל כך קטנה עם כל כך הרבה יאכטות. אבל יש הרבה מה לשפר בתחום המודעות הימית - למה לא לעשות את החיים קלים יותר לתיירים שמגיעים עם יאכטות זרות? בבואנוס איירס למשל יש 65! מרינות ובכל מרינה אורח מקבל 15 יום חופשיים מתשלום. אפשר לבנות מפרצים מלאכותיים שאפשר לעגון בהם ללא תשלום - זה יהיה נחמד גם לאנשים במים - לשחות בין הסירות. דבר נוסף שאני לא מבין היא תרבות הישיבה על היאכטה. אני רואה המוני אנשים באים בסופי שבוע, יושבים על הסירה, אוכלים, שותים ומדברים כשהים בחוץ רגוע והיום נהדר - מה זה ???"
היום אחרי שנתיים וחצי בים ארנסטו ממש לא מרגיש נוח על הקרקע. כשהוא מוזמן לישון בבתים זו בעיה. מצפות לו עוד שנתיים וחצי בדרך חזרה והוא כבר מתכנן את המסע הבא שלו באוקיינוס הפסיפי.
ה - NEW LIFE אכן הביאה לו חיים חדשים. בבדיקה רפואית שעשה גילה כי הבעיות הרפואיות שלו נעלמו. הוא מעיד על עצמו כעל אדם הרבה יותר מאושר היום. "לא קיים דבר כזה כ - אני לא יכול. צריך לרצות". אנחנו מכירים את זה עוד מזמן, מהצנחנים. חבל שרק מעטים מאתנו מיישמים את הלקח הזה גם בהמשך החיים.
אז למה אתם מחכים ????
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<