כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בעולם > מהים הקריבי לאוסטרליה
מהים הקריבי לאוסטרליה
המשך סיפורו של השייט התל אביבי שכמעט הקיף את העולם. הפעם מהים הקריבי דרך תעלת פנמה לאוקינוס השקט.
מהים הקריבי ועד לאוסטרליה
גליון 19

 

מאת: גל קדר ורני שרגא

הקטע השני מתוך סיפורו המרתק של רני שרגא אשר את סיומו הטרגי על אטול מול חופי סעודיה סיפרנו בגיליון הקודם. בכתבה זו נתאר את חלקה האמצעי המרתק לא פחות של ההפלגה: מהאיים הקריביים דרך תעלת פנמה ועד דרווין שבאוסטרליה.
 
ראש השנה האזרחית 2002 מוצא את רני על סיפונה של "אגנוס", יאכטת מפרשים בעלת שדרן (קיל) ארוך מדגםLuders 36 מתוצרת CHOY LEE. לאחר אגירת כוחות והפלגה באיים הקריביים הגיעה העת לתחילת השלב השלישי של המסע מסביב לעולם. הקטע הראשון כלל את הים התיכון, הקטע השני את חצית האוקיאנוס האטלנטי. לאחר מנוחה הגונה ומהנה באיים הקריביים יוצא שרגא לכיוון תעלת פנמה על מנת לחצות את האוקיאנוס השקט בואכה אוסטרליה. היעד הראשון הוא האי קורסאו  (Couracao)אשר באיי האנטילים ההולנדים. בתאריך 23/2/02 הוא עוגן במעגן Spanish Water. עם עזיבת האיים הקריביים נשכחות גם המרינות המסודרות והגדולות, את המעגן ב Spanish Water ניתן לתאר במאמץ רב כמרינה. המעגן נמצא בתוך לגונה גדולה אשר מגינה מפני גלים אולם מאפשרת לרוחות לחדור פנימה. במעגן עוגנות כ-20 יאכטות, רובן שייכות להולנדים אשר מגיעים בעונת הקיץ להפליג באזור. זה המקום בו בוחר שרגא להשאיר את היאכטה ולחזור לביקור מולדת בישראל לאחר 7 חודשי היעדרות. מחיר העגינה סביר ובמקום גם קימת שמירה על היאכטה.
באמצע חודש אפריל חוזר שרגא ליאכטה ויוצא לדרך עם חבר, הכיוון פנמה. נתיב ההפלגה עובר באזור המפגש שבין גלי האוקיאנוס האטלנטי והים הקריבי, על המדף היבשתי של חופי ונצואלה וקולומביה המפגש ותנאי הקרקע גורמים לתנאי ים קשים. לאחר חמישה ימי הפלגה מגיעה "אגנוס" לפנמה. הסיפורים המסופרים בבר המקומי מבהירים לשרגא מה יכול היה להיות גורלו. באותה שנה, באותו אזור הפלגה, גרמו גלי הענק לאחת היאכטות לבצע התהפכות של , °360 יאכטה נוספת "רק" נטתה על צידה ב-°90  . נזקיו של שרגא מההפלגה הקשה מסתכמים בצינור קרוע במשאבת המים המתוקים שבמנוע. את הכניסה למרינה בעיר Colon שבפנמה מבצעים בעזרת מילוי מים למחליף החום באופן רציף על מנת לשמור על המנוע ולאפשר את הגישה לרציף. רוב היאכטות אשר מגיעות לחציית תעלת פנמה לא עוגנות במרינה עצמה אלא מטילות עוגן במקום אשר נקרא The Flats המהווה נקודת יציאה לחציית התעלה. שרגא מחליט לעגון במרינה על מנת לתקן את התקלה וכן מהחשש שהעוגן ייתלש במהלך הלילה והמנוע לא יפעל כשורה. ביום למחרת נמצא צינור חדש והתקלה תוקנה.
 
חציית התעלה
 חציית התעלה הוא תהליך ארוך אשר דורש סבלנות, כסף, הכנת היאכטה והבנת המנטאליות המקומית. לאחר העגינה במרינת העיר Colon החל שרגא בתהליך. השלב הראשון הינו הזמנת מודד למדידת מידות היאכטה. למרות שלשרגא היו כל מסמכי היאכטה המודד טרח ומדד כל מדידה אפשרית. כאשר המודד החל למדוד את המרחק בין חרטום היאכטה להגה שאל אותו שרגא לפשר מדידה זו? ההסבר היה שאם המרחק בין החרטום להגה גדול מ-25 מטר יש צורך בשני נווטים בחציה על סיפון כלי השיט. בדיקה תמוהה במקצת ביאכטה שאורכה 11 מטר... לאחר סיום המדידות עוברים לשלב החתימה על המסמכים אשר מאשרים את כוונת המעבר, אופן המעבר, הסרת כל אחריות מהנהלת התעלה ובסוף מקנחים בארוחה עם המודד ואשתו (שהופיעה רק לארוחה) בבר המקומי.
עכשיו מתקשרים להנהלת התעלה ומתאמים מועד מעבר. המועד נקבע שבועיים מראש, דבר המאפשר התארגנות ומנוחה. העיר Colon היא עיר נמל ללא כל יחוד. בכלל לא מומלץ להסתובב יותר מדי בעיר מחשש למעשי אלימות. באחד הסיורים היחידים שלו בעיר זכה שרגא לחוות חוויה לא רגילה: שוד. למזלו במשך שלוש שנות ההפלגה היה זה מעשה האלימות היחיד אותו חווה.
בזמן ההמתנה יש צורך להכין את היאכטה להפלגה ורצוי אף להתנסות במעבר התעלה כאיש צוות ביאכטה אחרת. שרגא חצה את התעלה שלוש פעמים: פעם ראשונה כאיש צוות על מנת לסייע בעבודת החבלים, פעם שנייה כאיש צוות ביאכטה אשר היה לה מחסור באנשי צוות ופעם שלישית עם היאכטה שלו. בכל יאכטה שחוצה ישנם לפחות 6 אנשי צוות: סקיפר, ארבעה אנשי חבלים אשר תפקידם למשוך את החבלים הקובעים את מיקום היאכטה ביחס לתעלה, והיועץ המקומי הנתב אשר תפקידו לתווך בין אנשי התעלה והיאכטה ולייעץ לסקיפר. ההכנות ביאכטה לחציה כוללות תגבור דפנות כלי השיט בפגושים (פנדרים). כלי שיט שחסרים לו פגושים, ולרוב כלי השיט חסר פגושים, יכול לרכוש צמיגים מכוסים בניילון במחיר 3 דולר. גם כלי שיט שיש לו פגושים קונה צמיגים, מכיוון שהעומס המופעל על הפגושים בחצייה הינו עצום ועדיף לפוצץ צמיג מאשר פגוש מקורי של היאכטה. הכנה נוספת הינה סגירת מוליכי חבלי החרטום והירכתיים בכלי השיט. החבלים אשר נזרקים ליאכטה נמתחים כלפי מעלה. תפקיד המוליכים הוא לגרום לכיוון מתיחה צדי (אופקי), ולא כלפי מעלה (אנכי) אשר עלול לגרום לתלישת האחז (ברווז). חשוב לזכור שמהנדסי היאכטות מתכננים את האחז לעמוד כנגד כוח אופקי ולא כנגד כוח אנכי (הרמה). מאחר ודפנות התעלה גבוהות מאוד כפי שנראה בהמשך "שליפת" אחזים מיאכטה אשר לא הכינה את עצמה כראוי הינה תקלה שכיחה. שרגא פותר את בעיית הובלת החבלים בעזרת "סגירים" (שקלים) אשר חוברו ללוח העוגן ולנקודות עגינה בירכתי היאכטה.
הכנה נוספת הינה אבזור היאכטה ב-4 חבלים בעובי 14 מ"מ לפחות ובאורך 30 מטר לפחות. תפקידם הוא למקם את היאכטה במרכז התעלה במהלך העלייה או הירידה בתעלה. במידה ואין ביאכטה חבלים ניתן לשכור חבלים למעבר עצמו.
היום המיועד הגיע. בשעה 05.00 בבוקר מתארגנים בנקודת הפגישה עם היועץ. היאכטה יוצאת לאזור the Flats באמצעות מכשיר הקשר ואיתות הפנס נוצר הקשר לסירת הנתב. פתאום מזהים סירה מהירה המפליגה במהירות לכיוון מרכז היאכטה, 20 ס"מ לפני היאכטה הסירה נעצרת והיועץ קופץ ליאכטה: "בוקר טוב, אני היועץ, אתה הסקיפר, אני מייעץ, אתה עושה מה שאתה רוצה..." ויוצאים לדרך. מול ה"לוק" הראשון פוגשים את שתי היאכטות הנוספות החוצות יחד עם שרגא ונקשרים אליהן. שיטת המעבר שנקבעה ע"י היועצים הינה שיטת הרפסודה: היאכטה הגדולה במרכז ושתי היאכטות הקטנות יותר בצדדיה. היאכטות נקשרות בחזקה זו לזו ומפליגות אל תוך ה"לוק". בתוך ה"לוק" כבר ממתינה אוניית סוחר. לאחר כניסת היאכטות נזרקים חבלים דקים מראש התעלה ואליהם קשורים חבלי השליטה העבים. חבלי השליטה נקשרים לאחז הנמצא על גדת התעלה ע"י אנשי התעלה ותפקיד אנשי החבלים ביאכטה הוא למתוח ולשחרר על פי מיקום היאכטה בתעלה. השער נסגר ומים מוזרמים ל"לוק". היאכטות מתחילות להתרומם ובמידה והמתיחה לא זהה בין אנשי הצוות היאכטות מתקרבות לדפנות התעלה. התאום בשלב זה הינו קריטי ומבוצע ע"י היועץ אשר נמצא ביאכטה המרכזית בלבד. בלוק הראשון אנשי הצוות עדיין לא מתואמים ושחקן פוטבול אשר הצטרף לשרגא כאיש צוות כמעט מושך את כל הרפסודה לגדה. לאחר השוואת גובה המים מתחילה אוניית הסוחר להפליג. גל הירכתיים שנוצר מפחיד ואנשי החבלים עובדים קשה לייצב את היאכטה. באופן זהה עוברים שלושה לוקים עד שלבסוף יוצאים לאגם בגובה 27 מטר מעל פני הים. באגם נפרדות היאכטות ומפליגות באופן עצמאי לכוון אזור היציאה מהאגם. שרגא וצוותו מפליגים ללא אירועים מיוחדים עד שלפתע מקבל היועץ טלפון. ההודעה לא משמחת: בשל ההפלגה האיטית של היאכטה (מהירות מרבית של 5 קשרים) ביחס לשאר היאכטות היא תאלץ לבלות את הלילה באגם. זאת מכיוון שאין הפלגות ב"לוקים" בשעות החשכה. היועץ מתחיל להילחץ מהמחשבה שלא יבלה את הלילה עם משפחתו ומתחיל להתקשר להנהלת התעלה. במקביל הוא משכנע את שרגא לבצע ירידת דופן. בירידת דופן היאכטה מוצמדת לדופן התעלה ועוברת את ה"לוקים" לבד ללא יאכטות אחרות. שיטה זו מסוכנת יותר אולם היועץ משכנע את שרגא כי ירידה ב"לוק" הינה פחות מסוכנת מעליה ב"לוק". כאן נוצרת בעיה: בטפסים נכתב כי "אגנוס" תרד בשיטת הרפסודה, לכן יש צורך לחתום על טפסים בשנית. שוב פעם מופיעה סירת נתב וזורקת לשרגא טפסים שנחתמים ומועברים למנהלת התעלה. אפשר לרדת.
הפעם היאכטה נכנסת ראשונה ל"לוק" ואחריה האונייה. על הצוות עוברים מספר רגעי חרדה עד שהאונייה נעצרת במרחק 10 מטרים מהיאכטה ומתחילים לרדת. בנוסף לפגושים הרבים, מציב שרגא שני אנשי צוות עם קדום ומשוט אשר תפקידם להרחיק את היאכטה מהדופן. שני אנשי הצוות הנוספים משחררים את החבלים באופן קצת יותר מהיר על מנת למנוע את פגיעת המצליב העליון בדופן התעלה. עוברים שלושה "לוקים" ויוצאים לאוקיאנוס חדש - האוקיאנוס השקט. משך הזמן של חציית התעלה ארך כ-12 שעות. בשעה 1900 נכנסת "אגנוס" ל-Balboa Yacht Club מועדון השיט בצידה הפסיפי של התעלה על מנת להוריד את אנשי הצוות והיועץ. כל כניסה למעגן מחייבת תשלום של 25$ דמי עגינה. את הצמיגים ששמשו כפגושים עדיף להשאיר בחוף מאשר להפליג איתם. איסוף הצמיגים עולה 1$ לצמיג ושומר המרינה אוסף את הצמיגים ישירות מהיאכטה. את הלילה מעבירים על עוגן במפרץ Flamengo Bay הנמצא כשעת הפלגה מ-Panama City ויוצאים לאוקיאנוס השקט.
 
האוקיאנוס השקט
ביום 13/5/04 יוצא שרגא לכיוון איי הגלפאגוס. ההפלגה אורכת כ-13 ימים. בתחילת הדרך עדיין מפליגים בעזרת רוחות הסחר הנושבות ממזרח ואולם ככל שמתרחקים מהחוף הרוח הופכת לקדמית. מקום העגינה הרשמי בגלפאגוס הוא Academy Bay. מפרץ אשר פתוח לים ואינו מומלץ לעגינה. במפרץ זה ישנה עיירה קטנה שעיקר פרנסתה תיירות. ניתן למצוא את כל הצרכים של תייר: בתי מלון, מסעדות ואינטרנט. בין האיים אסור להפליג באופן עצמאי אלא רק בעזרת טיולים המאורגנים ע"י המקומיים. לאחר שלושה ימי מנוחה והתארגנות ממשיכים שרגא ו"אגנוס" לבדם בדרך. הכיוון איי מרקיז הצרפתיים. הפלגה של יותר מ-2000 מייל אשר אורכת 26 ימים. בתחילת הדרך הרוח חלשה אולם ככל שמתרחקים מהגלפאגוס הרוח עולה ונושבת מהירכתיים. זו הייתה ההפלגה הארוכה ביותר של שרגא לבדו. חוץ מתפעול שוטף של היאכטה, אכילה ושינה מוצאים דרכים אחרות להעביר את הזמן. בעיקר בצפייה במרחבים האינסופיים של האוקיאנוס. התכנון הראשוני הינו להגיע לאי הקרוב ביותר לגלפאגוס – Hiva Oa. אולם במהלך ההפלגה ובהמלצת ספרי הניווט מחליט שרגא להמשיך עוד מספר מיילים למקום עגינה בטוח יותר ומוגן יותר- Huku-Hiva. הכניסה למפרץ אשר הינו חלק מאיי מרקיז מסיימת הפלגת סולו של 26 ימים. המקום יפיפה כיאה לכל מקום טרופי, אולם לא מומלץ לשתות את המים. ביקור קצר בבית חולים ושרגא מצטייד הן בהנחיות הרופא והן ב-60 טבליות כלור לחיטוי המים. ביאכטה נשאר עדיין חצי מיכל מלא ולכן מחליט שרגא למלא רק ג'ריקנים ולמלא את המיכלים במעגן הבא. היעד הבא הוא Pago-Pago אשר נמצא באיי American Samoa. הכניסה למפרץ יוצרת מעין תעלת רוח אשר מגבירה את עוצמת הרוח בתוך המפרץ. הרוח בשלוב קרקעית בוצית המלאה בשקיות ניילון אשר נזרקו על ידי תושבי האי יוצרים תנאי עגינה לא נוחים. שרגא מטיל 2 עוגנים ומשחרר כמעט את כל השרשרת. אולם באחד הלילות הוא מתעורר לכל קריאות במכשיר הקשר ודפיקות על דופן היאכטה. שכנים ערניים הבחינו כי היאכטה נסחפת. שרגא מתחיל להתארגן להרמת העוגן ומניע מנוע. בינתיים שכן מיאכטה אחרת עולה מולו בקשר ומדווח כי לדעתו "אגנוס" כבר לא נסחפת. שרגא נשאר ער כל הלילה על מנת לוודא כי היאכטה לא נסחפת. עם בוקר הוא מגלה כי היסחפות היאכטה גרמה לעוגנים להינעץ מול שפך של נחל קטן, אזור נקי מניילונים ובו חול בעל אחיזת עוגן טובה יותר. שאר ימי ההמתנה עוברים בשלום וכאשר מזג האוויר משתפר שרגא ממשיך בדרך.
איי שלמה הם היעד הבא והאחרון לפני אוסטרליה נמצאים במרחק מאיי סמואה. ההפלגה לכיוונם עוברת דרך אזור הנקרא  – South pacific convergence zone.  אזור זה הוא אחד האזורים הסוערים ביותר וגם "אגנוס" לא נמלטת ממזג האוויר הקשה של האזור. בנוסף למזג האוויר הקשה תקף אותו כאב גרון ולכן הוא מחליט לבצע עצירה עד שוך הסערה. האי שנבחר הוא Ndeni ואחרי 5 ימי מנוחה הוא ממשיך בדרך.
 
אוסטרליה
 Guadalcanal   הינו אתר היסטורי אשר מוכר לרבים מאיתנו כחלק מזירת הקרבות ממלחמת העולם השנייה. שרגא עוגן באי זה ואוסף חבר אשר ממשיך אתו לכיוון אוסטרליה. הים באזור זה נקרא ים אלמוגים. בשל רדידות המים אלמוגים רבים מבצבצים מעל פני המים ובמידה ואינך ערני רוב הסיכויים שתגמור את ההפלגה על אלמוג. שרגא מחליט להפליג רק ביום ויוצא לדרך עם אור ראשון. למרות המאמץ להפליג מהר בעזרת מנוע ומפרשים יוצאים שרגא וחברו מאזור האלמוגים רק עם אור אחרון, דקות לאחר השקיעה.
בפפואה - ניו גיניאה מגיעים לאי Misima ובו מבצעים את הכניסה הרשמית לארץ. בהפלגה של יומיים נוספים מגיעים ל-Port Moresby ועוגנים במרינה של Royal Papua Yacht Club. תושבי האי אינם מאוהדי האדם הלבן ובמיוחד אינם אוהדים את זן התיירים, מה שמביא לרמת אלימות גבוהה באי. שומרי המרינה מונעים את יציאת השייטים ברגל משער המרינה ומאפשרים יציאה אך ורק בעזרת מונית אשר מורידה אותך במרחק מטר ואף פחות מדלת המקום אליו אתה מבקש להגיע.
אוסטרליה כבר נראית באופק ולאחר מספר ימי מנוחה יוצא שרגא לדרך. הדרך לאוסטרליה עוברת דרך חציית Torres Strait. אזור זה מלא שרטונות, אלמוגים ושוניות סלעים. מזלם של השייטים הוא שאזור זה מתוחזק על ידי אוסטרליה ולכן המיצר מואר על ידי מגדלורים באופן ברור ובשל כך ההפלגה בו קלה יחסית.
אין טוב בלי בעיה, בשל נקודת המפגש שבין האוקיאנוס הפסיפי וההודי באזור זה נוצרים הפרשי גאות ושפל אשר יוצרים זרמים חזקים. יש לתכנן את ההפלגה כאשר הזרם עמך ולא נגדך. יאכטה אשר מהירותה המקסימאלית היא 5 קשר לא תוכל להפליג אל מול זרם בעוצמה של 7 קשרים, אולם אם הזרם יהיה בכיוון ההתקדמות הרי שמהירות ההפלגה תגיע אפילו ל-12 קשרים! לכן חשוב להתעדכן מראש מהו משטר הזרמים ולתכנן את ההפלגה בהתאם.
לפתע מגיח מטוס סיור מעל "אגנוס", עולה מול שרגא בקשר ומתחיל לשאול פרטים מזהים ומעביר הנחיות הפלגה. נשמע מוכר? הקרבה לאוסטרליה מבצעת את שלה והחשש האוסטרלי מטרור ומבריחים מחייב אותם נקיטת אמצעי זהירות. המטוס מנחה את שרגא לא לעגון אלא במעגן רשמי. Gove  הוא המעגן הראשון. זהו מעגן קטן אשר במקור היווה בסיס לכריית Bauxit. המכס מבצע את בדיקתו ומחרים את כל המוצרים הירוקים ביאכטה: קילו עדשים, ירקות ואת שקיות הזבל המלאות.
 
הדרך לדרווין
הקטע האחרון במסעו של שרגא הוא לכיוון דרווין. ההפלגה מתנהלת ללא תקלות מיוחדות ואגנוס עוגנת במפרץ Funny Bay ממש בכניסה למרינה. לא ניתן להיכנס למפרץ דרווין ללא ביקורת של משרד איכות הסביבה האוסטרלי אשר בודק כי לקרקעית היאכטה לא צמודות אצות או צמחית ים אחרת. הבדיקה כוללת בדיקת הקרקעית על ידי צוללנים וטיהור צנרת היאכטה על ידי חומר מיוחד המוזרם בצנרת היאכטה והורג את המזהמים הפוטנציאלים. היתרון בבדיקה זו הינה שבמידה ונמצאו אצות על קרקעית היאכטה הוצאת היאכטה מהמים ממומנת על ידי ממשלת אוסטרליה. צביעת הקרקעית כמובן מבוצעת על ידי היאכטונר עצמו...
לאחר סיום התהליך הנ"ל ניתן להפליג אל המרינה עצמה. פתח המרינה עצמה סכור ע"י "לוק" בדומה ל"לוקים" בתעלת פנמה אולם תפקידו של "לוק" זה הינו שמירה על מפלס המים במרינה בשל הפרשי הגאות והשפל.
בדרווין מוציא שרגא את "אגנוס" מהמים לעבודות אספנה ותחזוקה. כמו כן הוא מחפש גם סירת שרות מתנפחת. בכל החנויות בעיר ניתן לרכוש רק סירות אלומיניום. הסיבה: באוסטרליה ישנם תניני מים מלוחים אשר אוהבים מדי פעם ל"טעום" את סירות השרות. זו הסיבה שהמקומיים מחזיקים רק סירות אלומיניום.
שרגא משאיר את אגנוס לנוח במשך כחצי שנה וחוזר לחופשת מולדת בישראל.
 
את תיאור ההפלגה מאוסטרליה עד העלייה על הריף ניתן לקרוא בגיליון כחול הקודם.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<