כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בעולם > האי סוקוטרה
האי סוקוטרה
סיפור הפלגה לאי הפירטים ליד תימן
האי סוקוטרה
גליון 5
מאת אלכס סטארקר

האי סוקוטרה נמצא מול קרן אפריקה והיה במשך שנים רבות מחוץ לתחום לימאים עקב פרסומו כמעוז פירטים. אלכסנדר סטארקר ואשתו פטריסיה היו נחושים בדעתם לבדוק האם המוניטין של האי אכן מוצדק. עמדו לפנינו שישה חדשי חורף להפליג. "פולריס" שלנו – יאכטת מוטור-סיילר דו תרנית באורך 60 רגל עגנה בלרנקה, מוכנה ומזומנה להפלגה. אבל עמדה בפנינו התלבטות, לאן נפליג מזרחה לים התיכון.
לאשתי פטריסיה ולי היה חלום שלא ממומש עד כה, לבקר במקומות אליהם טרם הגיעו התיירים והמודרניזציה ולפגוש אנשים שעדיין חיים בדרכי אבותיהם. לאחר התלבטויות החלטנו על הפלגה במורד ים סוף, לגלות את חופיו הערביים – מסע שיספק את כל שאיפותינו בתחום ההפלגה והצלילה. צפון הים האדום לא היוה עבורינו חידוש. הפלגנו כבר ב"פולריס" שלנו במים מצריים בתחילת שנות ה60-. עכשיו חיכינו בכיליון עיניים לגלות את חופי סודן, אריטריאה, ג’יבוטי ותימן. החלטנו שיעדינו המזרחי ביותר יהיה האי המסתורי סוקוטרה, היום חלק מהרפובליקה של תימן. אי גדול זה ממוקם כ 80 מייל מזרחית לקרן אפריקה וגודלו כשני שליש מגודלה של קורסיקה. לאי מוניטין מפוקפק בקרב אנשי הים: בסוף המאה ה 17 פירטים אירופאים השתמשו בו כבסיס זמני בפשיטתם על ספינות מסחר הודיות וערביות. זרמים חזקים, ים סוער ללא מעגן בטוח, מחלות טרופיות והאפשרות לתקיפה ע"י פירטים סומליים … כל זה הוסיף לשמו הרע של האי אבל אנחנו רצינו לבדוק במו עינינו האם המוניטין הזה אכן מוצדק …
המסע בן 2200 מייל מלרנקה לסוקוטרה וחזרה כלל אתגרים רבים שהיינו צריכים לקחת בחשבון: קודם כל, מזג האוויר בים האדום מושפע בחורף מהמונסונים ומחזיתות ים תיכוניות. אזור המפגש בין שתי מערכות אלו נע לאורך מרכז ודרום הים האדום ולכן ההפלגה עלולה להיות קשה. בחלק הדרומי, כשמפליגים דרך מיצרי אל באב אפשר להיתקל ברוחות דרומיות חזקות וגלים חזקים וקצרים. בהפלגה צפונה לכיוון סואץ ישנה אפשרות לרוחות צפוניות של 35 קשר משולבות בים קופצני לאורך כמחצית הדרך. אורכו של הים האדום מקצה לקצה הוא כ1200 מייל. מיצרי גובל ומפרץ סואץ יכולים להיות מאוד לא נוחים. זרמים ואזורים גדולים של שוניות אלמוגים לא תמיד מצוינים או מסומנים ומוסיפים לאתגר …
 
מלרנקה לערב
עזבנו את לרנקה בתחילת דצמבר 1997, עברנו את תעלת סואץ ובילינו כמעט חודש במרינה ב AL GOUNA , צפונית לאורגדה, מצרים. משם פטריסיה, איש הצוות פליפה ואני המשכנו דרומה נהנים מצלילות שנורקל מעולות.

בתימן, קפטן סלם מנהל המעגן בנמל החדש היה מאוד לבבי אבל הוא וחבריו הבהירו לנו כי סוקוטרה נמצאת מחוץ לתחום לזרים . בעזרת מנהל הסניף המקומי של הבנק הערבי השגתי ראיון עם המושל הצבאי של דרום תימן שקיבל אותנו בחום. בהתחלה נדמה היה שלא נצליח לבטל את האיסור אך כשהסברתי לו כי העניין שיש לנו בסוקוטרה הוא במישור האינטלקטואלי, המושל צלצל לממונים עליו והשיג עבורנו את האישור. לפני שעזבנו לסוקוטרה , נסענו אל עמק ה HADRAMAWT - אחד המקומות היותר מעניינים בהם ביקרנו אי פעם, לגלות ערים מדהימות עם בתים רבי קומות בנויים מאדמה יבשה. SHEBHAN , ידועה כמנהטן של המדבר, TARO , SEYOUN , HAKAREIN – כולן שוות ביקור.
הגענו ממערב, האי סוקוטרה הופיע מולנו מבעד לערפל הבוקר של 3 במרץ 1998. החוף מעוצב ע"י הרים בעלי גוון אדום ירקרק. מכיוון שחסרו לנו מפות, פיילוט בוק ומידע על מקום מעגן בטוח התלבטנו האם להגיע לחוף הצפוני, לעיר הבירה HADIBU או לחוף הצפון מערבי לעיר QUALANSIYAH שהייתה במשך מאות שנים בירת האי - זו הייתה מוגנת מרוחות מונסוניות צפון מזרחיות קלות וגלי גיבוה . על מנת להיות בטוחים, נפלה ההחלטה לבחור באפשרות השניה.
 
הפחד ממבקרים
ממרחק ליוו אותנו שתי ספינות הורי – במקור סירת משוטים קלה לשניים עשויה מעץ בעלת קצוות מחודדים שמסוגלת להפליג בשני הכיוונים ולרכב בקלות על הגלים. הצוות עומד בירכתיים וחותר עם משוט עץ ממוסמר למוטות. ההורי של היום הן באורך 25-30 רגל, בנויות פיברגלס ומצויידות במנועים חיצוניים.
הדייגים היו סקרנים אך לא מספיק נועזים להתקרב לסירה זרה. הם התבוננו בנו בזמן שעגנו במפרץ היפיפה כשלידינו עוגנות 3 סירות דאו ( סירה עם מפרש משולש ששימושה נפוץ באוקיינוס ההודי ולאורך הים האדום).
העיר, שרוב בתיה הם בתי בוץ, שוכנת בעמק בין שני רכסי הרים ונהר צלול שזורם דרך לגונה קטנה אל האוקיינוס. יכולנו לראות תכונה במחנה הצבאי שממוקם במורדות שרשרת ההרים הצפונית, וזמן קצר לאחר מכן יצאה סירת הורי מלאה בחיילים תימנים. התקבלנו בסבר פנים יפות, הראינו למפקד את אישור השהייה שלנו שדי הפתיע אותו ואז הוזמנו אל האי.
על החוף התקבלנו ע"י מספר גדול של אנשים, רובם ככולם גברים וילדים. השמועה על אירופאי דובר ערבית (אני) שנמצא בקבוצה התפשטה במהירות. ריח חזק של דגים רקובים קיבל את פנינו כשירדנו לחוף, והדייגים הסבירו לנו שדייג כרישים הוא עיקר הפעילות במקום. סנפירים וזנבות נמכרים לסוחרים יפנים ומה שנשאר זרוק על החוף משמש כארוחות לציפורים ולמיליוני זבובים.
סיירנו בעיר בלווית קבוצת נערים . למראה שערה הבלונדיני של פטריסיה ברחו הילדים הקטנים באימה וחיפשו מחבוא. המדריך הסביר כי 6 חודשים קודם לכן אחות בלונדינית מחיל הים הצרפתי חיסנה אותם ומאז נשאר הפחד מבלונדיניות … במהירות חילקנו סוכריות לכולם כדי להביס את הבלונדיפוביה.
המשכנו להפליג מזרחה לבירה, HADIBU . כאן הייתה המעגנה חשופה לרוח וגלי גיבוה ולכן החלטנו להמשיך 5 מייל מזרחה ל- EL KHALF . העיר, שונה מאוד מ - QUALANSIYAH בגלל רוחות חזקות ביותר בתקופת המונסונים הבתים – רובם עשויים אבן, קבורים עד מחציתם באדמה . מראה מדכא, שנשכח כשמכירים את אנשי העיר הידידותיים.
מס’ תושבי האי סוקוטרה אינו ידוע, בגלל הרכב האוכלוסייה – יותר מ 200 שבטים ותת שבטים. המספרים הרשמיים מדברים על 80,000-100,000 איש ומקורות אחרים על 30,000 בלבד. את העיר הראה לנו מורה מקומי שלימד באחד מבתי הספר הממשלתיים. המבנה הגבוה והמודרני ביותר בעיר הוא בנין הדואר המשמש בעיקר למפגשי לעיסת גת. כשמזג האוויר מאפשר, מוטס הצמח לכאן מהיבשת. ארגנו רכב שטח ונהג: עד עתה לא ראינו כבישי אספלט באי ודרכי העפר היו במצב מפוקפק עקב גשמי המונסון הכבדים. זו גם הסיבה שהנהג שלנו בחר לנסוע לאורך החוף. למרות שכבר הורגלנו בנסיעות מטורפות, החוויה הזו הייתה בהחלט חדשה עבורנו: דוהרים במהירות (כדי לא לשקוע בבוץ) בטנדר פתוח תוך נסיון להתחמק מהגלים ומשרידי הכרישים הפזורים על החוף.
החלטנו לערוך שני טיולי יבשה: האחד ליערות עץ הדרקון ברמת MOONIE בצידו המזרחי של האי, והשני לרמת DIXEM בצידו המערבי. הטויוטה הישנה התאמצה כ – 3 שעות במעלה הדרך ולבסוף הגענו לכפר קטן על גבעה בסמוך לרמה. היינו "שפוכים". כל הכפר התאסף והוביל אותנו לשתי בקתות אבן, האחת לקבלת מבקרים גברים והשניה לנשים. בבקתות לא היו רהיטים למעט שטיחים מקומיים, קופסת איפור ורודה, מנורות נפט ושני תרמוסים. בכפר לא היו חשמל ומים זורמים.
פטריסיה מצאה את עצמה על הרצפה, מוקפת נשים וילדים שנועצים בה מבטים ומדברים ברעשנות בדיאלקט שהיא לא הבינה. המילה "דוקטור" חזרה על עצמה פעמים רבות כשהגישו לה תינוק שנראה חולה מאוד. אני נקראתי לתרגם ולהסביר שאף אחד מאתנו איננו רופא. לעולם לא נשכח את הרגשת חוסר האונים שלנו מול הילד החולה ואמו. הוגשו לנו מרק עיזים, בשר עז על מצע של אורז מכוסה בחמאת עזים. העז נשחטה במיוחד לכבודנו. לאחר הארוחה, לקחו איתם הנשים את אשתי וכך נפתרה תעלומת קופסת האיפור הורודה: פטריסיה חזרה ופניה מאופרות כרקדנית תאילנדית. ניסינו לגמול להם על טוב ליבם בקניית שטיחים ושרף של עץ הדרקון. עזבנו את הכפר במצב רוח מרומם והגענו לרמת MOONIE כחצי שעה לאחר מכן.
עצי הדרקון, גדלים אך ורק בסוקוטרה –כך נאמר לנו. בשרף משתמשים לקוסמטיקה, צבע, רעל וכתרופה נגד כאבי גב, שגרון ועקיצות יתושים. העצים מתנשאים מלכותיים כנגד השמיים ומסביבם פורחים עצי באובב בפריחה ורודה על ענפיהם.
 
רמת DIXEM
הנסיעה ארכה כשעתיים, טיפוס מדהים לרמה שנמצאת כ100 מטר מעל פני הים. הרמה מכוסה שיחים ומעט עשב ומשמשת כאזור מרעה לעזים, כבשים ופרות. ממרומי הרמה הנוף על הים הכחול וחופיה הזהובים של סוקוטרה מרהיב ביופיו. רועי הרמה גרים עם משפחותיהם במערות טבעיות ובבקתות בנויות סלע. הוזמנו לביקור במערה בה יכולנו לעמוד בקושי. כל רכוש המשפחה הונח על הרצפה: כמה קערות, שניים שלושה נאדי מים, שטיחים ישנים ומנורות נפט. הוגש לנו תה מצמחים מקומיים ואחריו אורז בחמאת גי. ניסיתי לתאר באוזניהם את אזורי המרעה אצלנו, דיברנו על גבינה, גשם ושלג- דבר שהם מעולם לא ראו או שמעו עליו. למדנו על חייהם הפשוטים: ללא בית ספר, רופאים, תקשורת או טלוויזיה וכמעט ללא תחבורה קבועה. הנשים הציעו לנו שטיחים מעשה ידיהן וקופסאות פלסטיק קטנות שהכילו שרף של עץ הדרקון. הפעם, הופיעה פטריסיה ממחלקת האיפור כשפניה מאופרות בחינה צהובה.
 
צלילות לאורך החוף
בחזרה על סיפון "פולריס" צללנו לאורך חופיה הצפון-מערביים של סוקוטרה והופתענו לא למצוא שוניות אלמוגים גדולות כפי שנמצאות בחופי דרום ערב הסמוכים. כנראה שהסיבה היא זרמים חזקים וקרים יחסית וגלי המונסון התוקפניים. בכל מקרה, הפיצוי היה כמות גדולה של דגים. מעולם לא נתקלנו בכל כך הרבה זנים דגים ובכמויות כה גדולות. באופן מוזר לא נתקלנו בכרישים רבים כפי שהורגלנו לראות בצלילות בים האדום. אחד הרגעים המרשימים ביותר היה כשצללנו לשרידי אניה טרופה בבונדר שאב. בעומק 20 מטר הופתענו לגלות כל כך הרבה דגים מזנים שונים שהיו כל כך סקרנים לגבינו עד שנאלצנו לדחוף אותם הצידה .
כשעלינו לפני המים, התקרבה אלינו סירת הורי ופליפה צלל שוב כדי לנסות ולהציל רשת דייגים. ביום המחרת המשכנו הלאה, משאירים את סוקוטרה מאחורינו. זה היה מפגשינו האחרון עם בני סוקוטרה הידידותיים.
 
הפלגות בים האדום
חשוב מאוד להיות מוכן לכל בעיה בריאותית שעלולה לצוץ בדרך: הסקיפר חייב לדאוג לכך שכל אנשי הצוות יחוסנו נגד קדחת צהובה, דלקת קרום המוח ועוד..
ערכת העזרה הראשונה צריכה לכלול תרופות לטיפול ומניעת מלריה.
פירות וירקות אפשר למצוא בכמות מוגבלת ברוב הנמלים (לא בסוקוטרה) ובשר זול וטוב בשווקי מצרים וסודן. אין צורך לדאוג לדגים טריים, הם נמצאים בשפע מתחת לקיל.
קשה למצוא אלכוהול וחלקי חילוף למנוע ולהילוכים. טיסה קצרה לדובאי יכולה לפתור את הבעיה: בדובאי שפע חנויות לציוד ימי.
מים באיכות טובה ניתן למצוא במצרים, ירדן ותימן. בסודן ובג’יבוטי המים באיכות ירודה.
 
אלכסנדר סטארקר (53) הוא שוויצרי ממוצא גרמני ותרבות צרפתית. הוא החל להפליג כילד במצרים בה התגוררו הוריו וגילה את צפון הים האדום בגיל 12. הוא מפליג ב"פולריס" שלו כבר 38 שנים. מדבר שש שפות, כולל ערבית.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<