כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > מסלולים להפלגות > הפלגות בעולם > תאילנד - הפלגה גן עדן
תאילנד - הפלגה גן עדן
סיפור הפלגתה של משפחה ישראלית בתאילנד
 
המסע לגן העדן התאילנדי
גליון 11
 
מאת אשר וטורי 
ראשית, הקדמה קצרה. הסיפור שלפנינו מתייחס למשפחת הפנטזיות של הישראלי הממוצע, המותש מן היום - יום המתוח, המצב הביטחוני המדכא ונפלאות השפל הכלכלי. זו פנטזיה שמשמעותה לברוח הכי רחוק שאפשר לחצי השני של כדור הארץ, להתרווח בשלווה נוכח הים הצלול, נופי בראשית מדהימים ותרבויות לא מוכרות. על פנטזיה כזאת מתפשרים אפילו לשבוע.
חודש דצמבר 2001, חופשת חנוכה. בשעה שהחזאים ברדיו מבשרים על חורף כמו שצריך, מחליטה משפחת קרן מן המושב יעד ליד כרמיאל, לארוז את עצמה ולצאת להפלגה משפחתית. אבא עמיר, אימא ושני בנים. המטרה: שיוט משפחתי באזור מספיק חם, אבל לא רחוק בצורה מוגזמת. אוסטרליה? איי סיישל? ניו זילנד? לאחר שיחה עם פילה מתשוט ,הפור נפל על תאילנד.
עמיר קרן, מנהל חברות הייטק במקצועו, שט מגיל 14. מה שנקרא, בן אדם עם ניסיון. בעיקר במפרשיות מדגם 420 בחוף שבי ציון. בנוסף אף רשומות ברזומה שלו הפלגות רציניות יותר מאשר ההפלגה לתאילנד, בכלל זה חציית האוקיאנוס האטלנטי ביאכטה, עם שני חברים מגיברלטר ועד לחופי ארצות הברית. אבל הפעם, לא מדובר בסיפור הרפתקאות. הפעם זו הפלגה שלווה, כולה התמזגות עם הטבע באחד האזורים היפים והאקזוטיים בעולם.
למה דווקא תאילנד?
עמיר קרן: "חיפשנו אזור משווני חמים. מקום ששוכן פחות או יותר בקו רוחב 20, צפונה או דרומה ובכל מקרה מקום השוכן בחצי הכדור הדרומי. אחרת, בעונה זו קר בזמן ההפלגה. בשנה שעברה פילה המליצה על הקריביים ואכן הייתה הפלגה נפלאה, לכן פנינו אליה שוב ובעקבות המלצתה ... "נפלנו" על תאילנד.
 
יום ראשון- טסים מבנקוק
הדרך מישראל לתאילנד יכולה להיות ארוכה או קצרה. תלוי איך מודדים אותה. הכי פשוט לטוס תחילה לעיר הבירה בנקוק, ומשם בטיסת המשך לשדה התעופה הקטן באי פוקט השוכן בים האנדמי בדרום מערב המדינה.
כחול: כיום טסה חברת ארקיע טיסה ישירה לאי פוקט, ביום שישי אחר הצהרים ונוחתים בשבת בבוקר. נוח מאד ליאכטונרים.........
התאילנדים נוהגים לכנות את האזור הזה בשם "ארץ החיוכים", על שום התושבים המקומיים מסבירי הפנים, והאווירה הכללית הנינוחה והנעימה. ואכן, כבר ביום הראשון למסע, מבין שמונת הימים המתוכננים, הוכיחו תושבי האי כי בעניין השם, אכן יש דברים בגו.
התחלת השיט באזור האי פוקט היא מתוך מפרץ קטן העונה לשם "פאונג גה" (PHANG NGA BAY ). מפרץ זה מוגן למדי בזכות סלעי הענק המרשימים הצצים מתוך המים וסוככים עליו. באזור זה ניתן למצוא שלל איים טרופיים ותנאי שיוט נוחים למדי המקלים על חיי השייטים. החלק הצפוני של המפרץ מתאפיין בשפכי מספר רב של נהרות. מאפיין בולט נוסף הוא רדידותם ועכירותם של המים, מה שהופך את האפשרות לצלול או לשחות בהם, לאפשרות וירטואלית בלבד. לעומת זאת, הנופים היבשתיים הנגלים לעין באזור הצפוני הם עוצרי נשימה. הנוף הכללי, סלעי ומצוקי למדי.
באי הקטן קופי פו (KOH PHI PHI ) משולב הנוף המדהים באפשרות שחייה במים צלולים, הסלעים מאפשרים שילוב יוצא דופן של מערות קרסטיות, מהסוג שניתן למצוא גם אצלנו בגליל, עם אבן הגיר ממנה בנויים האיים. פעולתם של מי הים ומי הגשמים יוצרת את המערות הנקרות והצוקים. ניתן להוריד למים את סירת הדינגי , לשוט בין הנקרות, להיכנס לתוך המערות הצרות עם פנס רב עוצמה, וליהנות מנוף בראשית.
הדרום לעומת זאת שונה בתכלית. איים קטנים עם חופים המכוסים בחול לבן ורך ומים צלולים וכמויות בלתי נדלות של שקט ושלווה. חלום רטוב של לא מעט ישראלים.
נשמע כאזור תיירותי להפליא. האמנם?
עמיר קרן: "לא ממש. אמנם באזור הדרומי מצאנו תנאים תיירות ונופש נפלאים, כגון ים עם מים צלולים, דבר המאפשר לשחות ולצלול בכיף עם שנוקל וגם מעט חנויות לתיירים. אבל זהו. מלבד ב- 2-3 מקומות מרכזיים, לא פגשנו כלל בתיירים".
מה הם המקומות המרכזיים עליהם אסור לוותר?
עמיר קרן: "ראשית המרכז הוא באי פוקט. וכן באי הקטן קופי פי. אפשר למצוא שם כפר דייגים צועני מוסלמי פאן אי (PAN YI ) הבנוי על כלונסאות נעוצות במים. אי מרכזי נוסף כאן מכונה האי של ג’יימס בונד, בזכות העובדה שכאן צולם הסרט המפורסם "האיש בעל ידי הזהב" בסדרת ג’יימס בונד. באי של ג’יימס בונד ניתן לפגוש לא מעט תרמילאים צעירים, גם ישראלים, הנהנים מן המחירים המצחיקים של המזון והלינה (חושות, צימרים, בתי מלון קטנים ומה לא) הכל תמורת דולרים בודדים בלבד. חלק מן החבר’ה פשוט ישן בחוף כי מזג האוויר ממש נוח".
מה זאת אומרת נוח?
עמיר קרן: "פשוט מזג אויר טרופי חמים. פעם או פעמיים גשם ביום. באמת נעים".
כיצד היית מעריך את התנאים עבור יאכטונרים?
עמיר קרן: "באופן כללי באזור הזה המקומיים לא ערוכים לתיירות של יאכטונרים . על כן תנאי השירות ליאכטות הם ירודים ביותר. קשה למצוא מקום למילוי מים מתוקים, ויש רק מקום אחד בו ניתן למלא דלק. כך גם אין כמעט בנמצא באזור זה מעגנה מסודרת. לנו זה לא ממש הפריע בסך הכל".
"לעומת זאת, ואולי בשל כך, מספר היאכטות באזור הזה מועט מאוד. בכל שמונת הימים שלנו שם, נתקלנו מכסימום ב- 20 יאכטות, והיו לא מעט שעות בהן היינו ממש לבד בים".
נשמע לא כל כך נעים.
עמיר קרן: "להפך מבחינתנו זה היה נהדר, כי אנחנו אוהבים את השקט הזה. כל כך שונה מאזורי השיט הפופולריים כמו בקרואטיה או באיי יוון".
יש עוד מאפיינים המבדילים את השיט באזור פוקט מאזורי השיט הידועים האחרים?
עמיר קרן: "כן. כאן קיימת הפרדה ברורה בין התיירים לאוכלוסייה המקומית. אף אחד לא מתערבב עם השני. מצד אחד אפשר לראות תיירים זרים שמפזרים כסף ומצד שני, תושבים מקומיים החיים בעוני משווע עם הכנסה שנתית בת פחות מ - 200 דולר. התיירים רואים את זה פחות כי הם מסתובבים באזורים מסחריים ותיירותיים ולא מגיעים עד לאזורי המגורים הצפופים והדלים באופן מחריד. בחלק מאזורי המגורים אין אפילו דרכי גישה כדי להגיע אליהם".

סירה ישנה במצב מצוין ומרק קיני ציפורים
עם הגיעה לאי פוקט, קיבלה משפחת קרן סירה של חברת "סאן סייל" (SUN SAIL ) מדגם בנטו OCEANIS 390 , פילה הסבירה לנו שהיאכטה ישנה מאד. (אגב, ניתן למצוא שם יאכטות בגדלים שונים מ- 32 פיט עד 44 פיט). הסירה לא ממש חדשה, וכבר ידעה לא מעט מיילים ימיים. אבל מאחר ושימשה את חברת ההשכרה למטרות הדרכה, הייתה מצוידת היטב ונוחה להפליא.
קבלת הסירה מתבצעת במרינה העונה לשם "ספאם ביי" (SPAM BAY ). המרינה שוכנת בתוך בור מחצבה ענק של מכרה בדיל ישן אשר כוסה במים שהוזרמו אליו באמצעות תעלה. רעיון נפלא. כך יוצא שהתעלה אינה משמשת רק להזרמת מים למחצבה שם שוכנת המעגנה, אלא גם כנתיב כניסה ויציאה אל הים הפתוח. בשל תופעת הגאות והשפל, הבולטת מאוד באזור זה, הכניסה והיציאה אינם פשוטים כלל ועיקר. ראשית, יש לתאם את הזמנים כדי שלא להיתקע בקרקעית הבוץ הרדודה. עמיר קרן: "יצא לנו להיתקע פעמיים כאשר באנו להיכנס בסוף השבוע. אבל זו לא חוכמה, היו עוד המון סירות שנתקעו באותו אופן".
מגיעים בשש בערב, יום ראשון. לנים בבית מלון מקומי. למחרת בבוקר מקבלים באופן מעשי את היאכטה. בדיקה יסודית עד הצהרים, ויאללה. יוצאים לים.
היציאה למרבה המזל חלקה בלי "תקיעה" בתעלה המובילה למעגנה. משפחת קרן מוצאת את עצמה ממש לבד בים בחלקו הדרומי של האי. רוח של 3 קשר שמתחזקת והולכת עד שמתייצבת בין 14 ל - 18 קשר. יופי. יש זמן לצלילות שנוקל נחמדות. עוד מעט לילה וצריך להתארגן בהתאם.
יום שני. היעד: האי קופיפדו (KOH PHI PHI DON ), אחד משני איים שכנים ומקסימים. האי, מקום ידוע למדי באזור ולא מעט ישראלים נוהגים לפקוד אותו.

מה מושך אותם בעיקר?

עמיר קרן: "ראשית המראה הצבעוני שלו המבוסס על השוק האקזוטי המקומי הכולל שלל דוכנים של הכפריים תושבי הסביבה, בתי עיסוי, מסעדות דגים, בארים, מועדוני לילה. בקיצור, מקום מפגש קוסמופוליטי לצעירים. באי השכן, פי פי לי (PHI PHI LEE ) אפשר לבקר במפרץ מאיה הכולל לגונה זהובת חול רך, המתאימה מאוד לשחייה, קיאקים וצלילה בשנוקל".
כדי להכיר את האזור ממש, שוכרת משפחת קרן סירת מנוע "לונגטייל בוט" (LONGTAIL BOAT ) עם משיט מקומי, לסיור מעמיק. ככלל, זו דרך מומלצת מאוד כדי להכיר את שכיות החמדה של האזור בלי להתברבר יותר מדי. יתרונה הגדול של סירת המנוע הקטנה ביכולתה לחדור בזכות ממדיה הצרים והשוקע הנמוך שלה לנקיקים צרים ורדודים אליהם היאכטה (וגם הדינגי) אינן יכולות להיכנס. המים כאן רדודים מאוד. אולי בעומק של 16 ס"מ. לאט לאט נכנסים לעוד מערה ועוד מערה, עד שמגיעים למה שמכונה כאן "החדר" (הונג). שמה של הנקרה "חדר" בא על שום העובדה שהיא חסומה בקירות מארבעת עבריה מלבד נקיק היציאה והכניסה. בתוך "החדר" אפשר לשחות, לצלול בכיף, ולגלות פינות נסתרות בעזרת הפנס. עוד חדר ועוד חדר. מדי פעם מגלים ציורי קיר מדהימים שצוירו לפני מאות שנים על ידי יורדי ים. במערות אחרות, ניתן למצוא קינים של ציפורים מסוגים שונים, המכונות כאן בשם הכללי "סיס". כדי להגיע לאזור הקינים, יש לטפס על פיגומים מיוחדים לשם כך. אז מגלים כי הקינים אינם בנויים מעשבים וזרדים כמקובל, אלא מרוק של ציפורים.
הרוק הנקרש על קירות המערה, מגורד על ידי התושבים המקומיים בעדינות ובאיטיות בכל פעם שהציפורים יוצאות כדי למצוא מזון לגוזלים. הגרוד מתבצע בזהירות מבלי לפגוע בביצים או בגוזלים המהווים את הדור הבא של ייצרניות הרוק. הרוק המגורד נחשב על ידי התושבים הסיניים של האי למאכל תאווה יקר ערך ומכונה "מרק קני ציפורים". הוא עובר תהליך עיבוד ארוך ומסובך הכולל ניקוי והרתחה ממושכת. בסוף התהליך הוא נמכר במחיר עתק של כ- 2000 דולר לק"ג. 

יום שלישי, עולים צפונה מפגש עם עטלפי פירות
בתום השוטטות בין נקיקי הציפורים ב"חדרים" התאילנדים, הגיע הזמן להמשיך צפונה כדי להשלים מעגל סביב האי פונג. ככל שהסירה נעה צפונה לעבר קו קו דה (KO KU DY ), הופך הנוף לסלעי ומצוקי באופן מיוחד. יאכטות נוספות כלל לא נראות באופק. עוגנים סמוך לאחד מהסלעים האימתניים הצצים סתם ככה מתוך המים. נזהרים במיוחד מהזרמים החזקים, ומהשינויים עקב השפעת הגיאות והשפל, ונהנים מן השקט הבראשיתי הזה.
עמיר קרן : "מצד אחד זו תחושה מדהימה. אתה מרגיש כל כך קטן ונפעם מול הטבע הזה. מצד שני, גילינו מהר מאוד שהבעיה העיקרית באזור הזה, כימאים, איננה הרוח אלא זרמי המים החזקים, ולכן לעוגן יש חשיבות רבה מאוד. צריך כל הזמן להיזהר מההבדלים הגדולים בין הגאות והשפל העשויים להגיע לכ- 2 מטרים, וזה הרבה. הזרמים מעבירים כמויות גדולות של מים בפרקי זמן קצרים יחסית. כך שכאשר יצאנו לשחייה סביב הסירה, מצאנו שצריך לשחות מהר מאוד נגד הזרם, כדי שלא להיסחף הרחק מהסירה. המזל הגדול שלנו הייתה העובדה שהרוח ייצבה כל הזמן את הסירה ביחס לזרמים החזקים של המים".
ממשיכים לשוט במעגל סביב פוקט. רוח בעוצמה של שמונה קשר. בהמשך הרוח מתחזקת ל - 12 עד 15 קשר. מדי פעם נגלים לעיניים חיות ודגים מעניינים. למשל, מיני כרישים קטנים ובלתי מזיקים (ללא שיניים), הנוהגים לצוץ מתוך המים ולנוע כמעט זקופים מספר מטרים, עד שהם נחבטים במים בזבנג אדיר, וחוזר חלילה. מדהים.
בשעות בין הערביים נגלה לעיני משפחת קרן מחזה מרהיב נוסף של אלפי עטלפי פירות הנוטשים לעת ערב את מקום מושבם על האי המבודד ועושים את דרכם לעבר היבשת, כדי ליהנות ממטעמי הפירות שמציע הג’ונגל שם. "זה מסוג הדברים שבן אדם רואה פעם בחיים, וזוכר להרבה זמן", אומר עמיר קרן.
משם לנקודה הבאה, כפר הכלונסאות המפורסם. עוגנים 30-40 מטרים מהכפר, יורדים עם הדינגי וחותרים אל המזח הקרוב. לכפר אין רצועת אדמה משלו. שכן הוא גובל במצוק תלול. לכן כולו בנוי על מוטות התקועים במים בעומק 10-20 מטרים. תושבי הכפר הם מוסלמים, אך אין להם שום בעיה עם ישראל ויחסם ידידותי למדי.
גם כאן, לא חושבת משפחת קרן פעמיים. שוכרת תמורת דולרים ספורים סירת "לונג טייל", ויוצאת לשיט בין המערות והנקרות באזור. גם הפעם מתגלים במלוא תפארתם ציורי קיר עתיקים אותם ציירו ימאים לפני מאות שנים.
 
יום רביעי, בדרך לקו הונג KO HONG) ) פנינים בגודל זיתים סוריים
מתחילים לחזור דרומה בדרך לקוהונג. האיים באזור זה שוכנים בתוך נוף מהמם. הים עשיר בצבעים ובבעלי חיים. החופים הזהובים כוללים כפרי דייגים קטנים ומיוחדים. הונג בתאילנדית משמעו חדר. כצפוי, גם אזור זה מצטיין בשלל מערות ימיות. יורדים עם הדינגי והפנס, ושטים במים הרדודים יחסית אל תוך המערות ו"החדרים". בדרך כמעט ולא פוגשים יאכטות אחרות ואין על מה לדבר על תיירים נוספים. מזג האוויר מקסים. עוד כפר דייגים אחד, אף הוא מוסלמי, בשולי האי פוקט. מתלווים לדייגים המכינים את רשתותיהם לפיזור לפנות ערב, ואת הפנסים המיוחדים שעל המצופים. אחת החוויות המעניינות באזור זה הוא המפגש עם שולי הפנינים, במקום המכונה "קו פנוי" (KHO PANOY ). כל פנינה בגודל זית סורי ענקי. כאן הפנינים הן מטבע עובר לסוחר לכל דבר.
מתחילים לכנוס חזרה לעבר לגונת היאכטות של האי פוקט ממנה התחיל השיוט. מגיעים מוקדם בבוקר לפני תחילת הגיאות שתמנע את הכניסה בתעלה המובילה למרינה. 8 בבוקר. בכל זאת נתקעים בבוץ. היאכטה של משפחת קרן איננה יחידה בצרה הזאת. לאט לאט מחלצים אותה, ונכנסים פנימה לתחילת תהליך המסירה.

"כחול" האם השיט באיזור קשה?
עמיר קרן: "השיוט באזור הזה לא קשה באופן מיוחד, אבל צריך לשים לב לנושא הזרמים. נושא הגיאות והשפל משחק כאן תפקיד מרכזי, ולעיתים קרובות אתה יכול למצוא את עצמך בתוך מים לגמרי רדודים. על כן צריך לעבוד נכון עם העוגן, כי כאן יש לו משמעות מיוחדת".
"כחול": האם שיט עם בני המשפחה מהווה קושי?
עמיר קרן: "במקרה שלנו זו לא הייתה בעיה. לאשתי כבר יש ניסיון די טוב בהשטת יאכטה בים, כך שהיא החליפה אותי מדי פעם. וגם הילדים שלי כבר גדולים ומבינים דבר או שניים על יאכטות".
"כחול": בעיות מיוחדות?
עמיר קרן: "לפעמים העוגן נתקע בין הסלעים. דברים מהסוג הזה".
"כחול": לסיכום, כיצד היית מגדיר את המסע הזה שלך בתאילנד?
עמיר קרן: "בשתי מילים: גן עדן". או כפי שהגדירה זאת פילה מתשוט " הכי קרוב לגן עדן שאפשר"...
 
טיפים להפלגה בתאילנד
רוח ותנאי שיט: באזור זה נהוג להתייחס לשתי עונות שיט. האחת בין נובמבר לאפריל. מזג האוויר אז יציב, ומתאפיין בימים שטופי שמש ויובש המצטנן קמעה על ידי רוחות הים. רוחות אלה אינם אידיאליות לשיט. בעונה השניה, בין מאי לאוקטובר, הרוחות מתחזקות. בעונה זו ההפרשים בין גאות ושפל עשויים להגיע לכ -6-8 פיט. הכיוון הרגיל של הרוח בעונה שבין מאי לאוקטובר היא דרום מערבי. בעונה, נובמבר עד אפריל, צפונית מזרחית בעוצמה של 2-5 בופור.
אתרי סיור מרכזיים בתיאלנד: "גראנד פאלאס" (GRAND PALACE ), השוק הצף FLOATING MARKET , גבול הצפון ועוד.
מזכרות וקניות: דברים מיוחדים אותם ניתן לרכוש כמזכרות, פנינים, בדים ממשי, עבודות עץ, עבודות יד. אגב קניות, רצוי ומומלץ להתמקח בכל מקום. ההתמקחות על המחיר היא חלק מן התרבות המקומית, וחלק מן הכיף .
שפה: השפה המדוברת כאן היא תאיית. מעט אנשים דוברי אנגלית.
הצטיידות: להפלגה ניתן להצטייד באמצעות חברת ההשכרה והזמנת טופס המצרכים. המחירים נוחים, לחילופין לנסוע כ – 20 דקות לפוקט ולהצטייד שם. אין מקום לרכוש מזון ליד המעגן. חשוב: יש לקחת בחשבון שיש להצטייד כמעט לכל השבוע.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<