כחול 74 - אפריל 2018
חג פסח שמח ואביב פורח!



 
דף הבית > תחרויות שיט ומשטים > רד מד – חלק שני
רד מד – חלק שני
ההפלגה חזרה לים התיכון הייתה שונה מקודמתה. מזג האוויר הסוער בדרך לאילת גרם לבעלי היאכטות להתכונן באופן יסודי. ומזג האוויר? הוא כמובן היה רגוע. על הפלגת האתגר שהפעם לא הייתה אתגרית אבל הייתה מאד מעניינת מדווח סקיפר היאכטה רותם של מועדון "דרך הים".
רד מד – חלק שני
גליון 23
כתב וצילם: גל קדר
 
 
ההפלגה חזרה לים התיכון הייתה שונה מקודמתה. מזג האוויר הסוער בדרך לאילת גרם לבעלי היאכטות להתכונן באופן יסודי. ומזג האוויר? הוא כמובן היה רגוע. על הפלגת האתגר שהפעם לא הייתה אתגרית אבל הייתה מאד מעניינת מדווח סקיפר היאכטה רותם של מועדון "דרך הים".
 
6.4.2005
 
יום רביעי בבוקר, התעוררתי כבר ביאכטה. אומנם המשט אמור לצאת לדרך מחר אבל, אני מעדיף להיות כבר יום קודם מוקדם ולוודא שכל המערכות תקינות. אתמול בלילה הגעתי עם אריה, זקן הצוות ליאכטה והתחלנו להתארגן. שאר הצוות מגיע היום ויש כמה דברים להספיק לפני שחלל היאכטה יתמלא באוכל, ציוד, תיקים וכמובן חברי לצוות.
רוב שעות היום עוברת בהכנת היאכטה: השלמת ציוד חסר, בדיקת מערכות, קנית אוכל וסידורו. לקחי ההפלגה לאילת שהייתה סוערת מהרגע הראשון נלמדו היטב. לקראת הערב הגיעו ההכנות לסיומן ונערך תדריך הסקיפרים הראשון. לפי מספר השייטים בחדר התדריכים נראה היה כי במשט משתתפות לפחות 100 יאכטות. שעת היציאה נקבעה ל-1100 בבוקר, מיד לאחר סיום אירוע הפרידה מאילת.
 
7.4.2005
 
יוצאים לים
לאט לאט החלו איתן ואיזי בסיוע צוות מרינה אילת לתזמן את יציאת היאכטות מהמרינה. זה המקום להודות לאנשי צוות מרינה אילת בראשותו של דורון הלר על הסיוע הרב. החל מחיבור לחשמל ומים ועד הסיוע בהתקשרות לרציף ביקורת הדרכונים. הכול בשקט, ברוגע ועם חיוך על הפנים. כל פעם עברו את הגשר 4 יאכטות, החתימו דרכונים והפליגו דרומה. סה"כ השתתפו במשט 43 יאכטות מתוך ה – 49 שיצאו ב – 10.3.2005 מתל אביב. (אחת טבעה, אחת חזרה לתל אביב פגועה ע"ג משאית, שתיים נשארו באילת בשל תקלות ושתי היאכטות הזרות יצאו קודם לכן). הים היה רגוע. רוח צפונית בעוצמה של 12 קשרים אפשרה הפלגה בפרפר (לאלו שאין להם ספיניקרים). לקראת חשיכה נפלה הרוח לחלוטין והגיע תורם של 6 דולפינים ששיחקו איתנו כ-10 דקות. כנראה שהם ביקרו בכל יאכטה כי אחרי שעה שמענו את נדב מהיאכטה צ'ייט מדווח על טורפדו מואר בצורת דולפין ששוחה לו ליד החרטום.
באור ראשון, כמתוכנן, הגיעו היאכטות המשתתפות במשט למייצרי טיראן ושעתיים אח"כ נכנסו לנמל שארם המוכר מהדרך הלוך. כל המשתתפים נכנסו לנמל למעט היאכטה "ג'ין פאלאס" שבפיקודו של "מטש" שהמשיכה בהפלגה ישירה לסואץ, כדי לנצל את הים השקט וה"שתיל" ששרר בשטח. את חציו הראשון של היום העברנו בהמתנה לביקורת הדרכונים. מזג האוויר היה נעים וחם, לשחות אמנם היה אסור אבל מי ששחה בצמוד ליאכטה לא נתפס ברשתו של כאמיל שוטר הנמל. את השחייה ניצלנו גם לבדיקת תחתיות היאכטות ובהוצאת חבלים מהמדחף של היאכטה סי בל.
במקביל להחזרת הדרכונים שמנו לב להמולה בנמל, אוטובוס הגיע ופרק להקת רקדנים. הרציף התמלא בקולות שירה וריקוד. כ-20 רקדנים בלבוש מסורתי באו לקבל את פנינו והנעימו לנו את הזמן עד שכל יאכטה קיבלה את הדרכונים בחזרה. עם סיום ההופעה החלו השייטים להתפזר ברחבי העיר ורק אלו שהחום היה קשה להם נשארו לשמור על היאכטות. לקראת ערב החלה לנשב רוח דרומית בעוצמה של כ-25 קשרים. העוגנים החלו להיעקר. הצוותים שלא יצאו לעיר החלו לעבור בין היאכטות ולנעוץ עוגנים בשנית. לשמחתנו אנחנו יצאנו לזרוק עוגן בשנית לפני החשיכה (רק לאחר ששחררנו 100 מטר חבל ושרשרת העוגן נתפס). את הזמן עד היציאה לארוחה הערב בילה כותב שורות אלו ביחד עם איזי ואיתן המסורים בניסיון נעיצה מחדש של עוגנים של לא מעט יאכטות.
 
9.4.2005
הדרך לסואץ
הפעם התחזית לא הכזיבה. בבוקר אכן עלתה רוח צפונית חזקה אבל אחה"צ היא נחלשה. ניצלנו את מעט הרוח שנשארה להפלגה עם מפרש ראשי ומנוע במעלה מפרץ סואץ. את מייצרי יובל עברנו לקראת אחה"צ בנתיבי השיט, תוך קנאה באלו שהחליטו לעבור את המייצרים בנתיב המזרחי וזכו לים שקט יותר.
 
10.4.2005
ביום מחרת הוסכם על ידי כל צוות ה"רותם" כי כולם זקוקים לחניה ומנוחה מהים הגבוה, הוחלט לעצור באחד המפרצים למנוחה קצרה ולהתרעננות. מההאזנה לקשר הבנו שרוב היאכטות מתכננות לעגון במפרץ אבו זנימה שבסיני. אנחנו רצינו קצת שקט והמשכנו למפרץ מרסת תלמת שבאפריקה. (אותו מפרץ שהיאכטה בז נגררה אליו בחלקו הראשון של המשט). זהו מפרץ קסום ושקט, מוגן ע"י ריף שתוחם אותו ממזרח ורצועת יבשה שתוחמת אותו מצפון, בילינו שם 4 שעות ויצאנו כשעתיים לפני אור אחרון. מכיוון שהיינו ראשי הקבוצה ה"כתומה" חידשנו את הקשר שנותק עקב המרחק של היאכטות זו מזו, התחלנו לברר היכן נמצאים שאר חברי קבוצתנו. ה-ווסט טור עגנה כבר במפרץ אחר. ההרמוני והקדמית עגנו באבו זנימה ו-מיי מרמייד בפיקודה של מנדי מיכאלי המשיכה צפונה. את היאכטה אוזו לא הצלחנו לקלוט ורק לאחר תווך קשר של ההרמוני הבנו שאצלם הכול בסדר והם ממשיכים צפונה. זה המקום לציין כי במסגרת הלקחים שהופקו מחלקו הראשון של המשט גם נושא השליטה והקשר שופר. הסקיפרים האזינו לקשר כנדרש והמארגנים דאגו לחלק דף שליטה (שכלל מספרי פלאפונים וטלפונים לוויינים של המשתתפים במשט) מסודר לכל יאכטה.
 
11.4.2005
ההגעה לסואץ
למפרץ ראס עדביה נכנסנו באור ראשון לאחר ניווט מדוקדק בין אוניות ענקיות, מצופי התעלה ומצופים נוספים. האטנו קצת על מנת שחברי הצוות יוכלו להתרשם מהכניסה לסואץ ולראות אותה באור יום. מתעבורת הקשר שמענו כי אנחנו מגיעים עם הפרינסס ליא ו-אייבי. לאחר שהגענו למרינה סואץ ונקשרנו קיבלנו את הדיווח שיציאת מצריים בכיוון ישראל תהייה רק בעוד 3 ימים. לאחר שהחסרנו את יום הטיול החלטנו שאת היומיים שיש לנו לבלות בסואץ ננצל היטב. ראשית - שינה, שנית – טיולים, שלישית - טיפולי שגרה ביאכטה. לאחר שסיימנו את החלק של השינה עברנו לשלב הטיול בעיר. מסיפורי צוות "ים 2" הבנתי כי הטיולים בעיר מתמצים בשוק המקומי וכוללים סיור בין חנויות לממכר בשר מכל הסוגים ועד לספר המקומי (על דמיון לתורקיה כבר דיברנו?). ביום למחרת יצאו המטיילים לטיול לקהיר. לאלו שכבר ביקרו בקהיר אורגן טיול חליפי לעיר העתיקה ממפיס, לבית הכנסת היהודי ולשוק של קהיר. המטיילים חזרו בשעות הערב המאוחרות הישר לתדריך הסקיפרים ואל החדשות המשמחות: יציאת מצריים תתבצע בשני חלקים: 20 יאכטות ביום המחרת והיתר יום לאחר מכן.  
 
13.4.2005
קריעת תעלת סואץ
חלקה הראשון של השיירה לישראל יצא בשעה 0700 בבוקר לכיוון העיר פורט סעיד. אנחנו הנשארים ארגנו לעצמנו יום טיול לאיסמעיליה. על פי מדריך הכיס למצריים אין הרבה מה לראות בעיר אבל האופציה של בילוי יום נוסף ביאכטה הייתה עוד פחות קורצת. הנסיעה לאיסמעיליה התנהלה בשיירה של 2 מיניבוסים, 3 מוניות, 2 רכבי משטרה ואופנוע משטרתי, ליווי לו זוכים רק מעטים במדינה. באיסמעיליה בילינו במוזיאון המקומי. מהדורה מוקטנת עד מאוד של מוזיאון קהיר שביקרנו בו ביום הקודם. המוזיאון מכיל רק עתיקות וכל גודלו הוא כגודלו של מועדון השייטים במרינה ת"א. את התעלה ראינו מחופו של המלון המקומי ומכיוון שהזמן המצרי חולף לו לאט לאט אבל לא ביעילות הגיעה שעת הצהריים ועימה ארוחת הצהריים. כבר אז היינו צריכים לחשוד בטיבם של הדגים ובאזהרות צוות ה"קאקיי מנו", אבל התעלמנו מהם ו"שילמנו" את מחיר דגי התעלה במהלך ההפלגה בתעלה. הדרך חזרה לסואץ הייתה המעניינת ביותר בטיול. נסיעה דרך מטעי המנגו והתרשמות מהחקלאות המקומית. המטעים מושקים באמצעות תעלות מים אשר המים נשאבים אליהן בעזרת משאבות המופעלות בכוח ה-חמור. חקלאות ימי הביניים במאה ה-21.

 
14.4.2005
ההפלגה בתעלה
בוקר יום חמישי. לפני שבוע יצאנו מאילת. הערב יוצאים ממצריים, לא לפני שנחצה את התעלה. בשעה 0715 דיווח ראש הקבוצה הראשונה ים סקיפר ה"סירונית" לאיזי ואיתן על היציאה ואיחל: להתראות במסיבה באשקלון.
ההפלגה בתעלה הפעם הייתה שונה לחלוטין. השמש זרחה הראות הייתה טובה, עשר היאכטות בקבוצה שלנו הפליגו בטור ערפי ישר כמו שעון. המצרים החליטו על פיצול המשט על מנת שלא לסגור את התעלה למעבר אוניות כפי שבוצע בהפלגה לאילת. אין ספק שהשליטה הפעם בכלי השיט הייתה טובה יותר אבל ההפלגה בקבוצה של עשר יאכטות בלבד הפחיתה מעט מחווית המשט. מכיוון שהפעם הפלגנו במקביל לאוניות החוצות את התעלה זכינו למעבר קרוב למדי של מספר מפלצות שירדו ועלו בתעלה. ההפלגה בדופן התעלה כאשר מדי פעם עוברת אוניה במשקל 500,000 טון ובמהירות 12 קשר במרחק 100 מטר מכלי השיט אינה חוויה מלבבת. למזלנו, רוב האוניות הפליגו במקביל אלינו באגמים ולא בתעלה עצמה, דבר שמנע החזרות גלים מדפנות התעלה ליאכטות. לקראת היציאה מהתעלה הצטרפה הקבוצה השנייה שיצאה כשעתיים אחרינו לשיירה שלנו וצוות ה-סאן רוז בפיקודו של אלי שמש חיבר את ראש השיירה השנייה לירכתי הקטמרן אלוטרה שבשיירה הראשונה. היציאה מהתעלה הייתה הפעם דרך נמל המכולות של פורט סעיד ולא דרך הנמל המסחרי שבו שהינו בדרך דרומה. לצערנו הגענו לנמל זה בלילה ולא יכולנו לראות את הנמל הגדול והחדיש. צריך גם להשאיר חוויות לפעם הבאה, לא?
 
15.4.2005
ההפלגה חזרה להרצליה בים התיכון הייתה שגרתית למדי. בניגוד להפלגה לפורט סעיד אשר בא מרווחי ההגעה בין היאכטות היו גדולים הפעם כולם הריחו את הבית ונתנו גז. רוח מערבית קלה ומנועים הדהירו אותנו חזרה הביתה. הכניסה לאשקלון בוטלה עקב בעיות בעומק בכניסה למרינה וכולנו הפלגנו ישירות בהפלגה חלקה ונעימה לנמל הבית בהרצליה. יום שישי 1900 נקשרנו למזח יחד עם צוותי ליידי סי, איזי סיילס והאגפי מיד אחרי צוות האפיס קוטז' וה-ווסט טור. חיסול מהיר של היאכטה, שטיפה ומהר הביתה. מחכה לנו קבלת שבת.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<