כחול 76 - אוקטובר 2018
אחרי החגים שמח לכולם, עכשיו יש לכם זמן לקרוא את כחול!



 
דף הבית > תחרויות שיט ומשטים > לבד מול האוקיאנוס
לבד מול האוקיאנוס
סיפור אתגרים כמעט לא אנושיים רצופים בתקלות מפיו של משתתף השיוט התחרותי של חציית האטלנטי בשיוט בודד
לבד מול האוקיאנוס
גליון 17
מאת דני שפר

בימים האחרונים של אוגוסט חזרתי ל"לה רושל" בחוף האטלנטי של צרפת, כדי לסיים את ההכנות האחרונות שלה -  416ENSIL ,  סירת ה - MINI שלי, לקראת הזינוק של 2003 TRASSAT  MINI.
 
ב – 26.8 העברתי את המפרשית לנמל הישן של "לה רושל" יחד עם 69 המתחרים האחרים שהתקבלו השנה לתחרות לאחר שעמדו בכל ההסמכות והשיוטים המקדימים הנדרשים.
את הפרוייקט התחלנו שלושה ישראלים, יניב מס,יניב סוזין ואנוכי, אולם בסוף הגעתי רק אני לזינוק של שנה זו.
יניב מס נאלץ לפרוש מסיבות אישיות אך המשיך לתמוך ולקדם אותי ואת יניב סוזין ונשאר חלק חשוב מהפרוייקט.
יניב סוזין התחרה על 414 MINIMAT בשלושה שיוטים של שיוטי זוגות אך ינסה את מזלו בשיוט ה - MINI הבא מאחר ורשימת המשתתפים נסגרה מוקדם בכדי שההסמכות תסתיימנה בזמן.
אני שכבר השתתפתי בשיוט ה - MINI ב - 1995 הייתי פטור מכמה מההסמכות ולכן התקבלתי לשיוט.
 
הנמל הישן הפך לכוורת של פעילות בעשרת הימים שקדמו לזינוק.
70 סקיפרים, המלווים בחברים, משפחות, אנשי הנהלת התחרות, שופטים, עיתונאים וקהל מתעניינים גודשם את המזחים.
אני מצויד ברשימות ארוכות של משימות ועטים המוחקים סעיף אחר סעיף בתקווה שהכל יהיה מוכן לזינוק ב - 7 לספטמבר.
 
עזר לי בחור נהדר בשם זאן פיליפ אותו הכרתי במקום. הוא אירח אותי בביתו והכיר לי חברים נוספים שנרתמו ועזרו לי בהכנות, יחד עם אבי, הגיע לעזור לי לקראת יום הזינוק.
התחזית ליום הזינוק מדברת על מזג אויר קשה, ים גבוה ורוח מעל 40 קשרים.
HUGE   DENIS מנהל התחרות קיבל החלטה קשה בדקה ה - 90 והודיע על דחייה של יומיים, למרות לחץ של הספונסרים ושל חלק מהשייטים לזנק במועד המתוכנן.
למרות האדרנלין וההתרגשות, למרות ש - 416SENSIL ואני הינו מוכנים, למרות שנציגת הספונסר "נילית-SENSIL" הגיעה בטיסה במיוחד לזינוק, חשתי הקלה לאחר ששמעתי על ההחלטה, משום שאני מאמין שלצאת לים בסערה זו טעות.
השיט ב - MINI אינו משחק שש בש ולעיתים השייטים נתקלים בים קשה אך במידה ויש אפשרות להימנע מסיכון ע"י דחיית זינוק יש לעשות זאת.
ב - 9 לספטמבר גררו מפרשיות הגומי של ועדת התחרות את 70 המפרשיות זו אחר זו לפי סדר קריאת השמות ע"י כרוז ולקול התשואות של הקהל הרב שהתאסף על החומות שסביב לנמל.
המפרשיות ניתקו אחת אחת מכלי השיט הגוררים לאחר שהרימו את המפרשים והתקדמו לאזור הזינוק.
רוח של 25-30 קשרים נשבה והים כוסה ברבורים לבנים.
בדיוק ב - 1700 זינקנו בתוך צי של כלי שיט מכל הסוגים אשר ליוו אותנו בתחילת דרכינו ובהם משפחות ועיתונאים.
הרוח עלתה ל - 35 קשרים ובמפרשים מצומצמים החלו השייטים עושים דרכם לים הפתוח והגלי.
 
ההפלגה החלה ברגל שמאל, כבר במצוף השני נתקלתי בבעיה במפרש הראשי, המפרש נשלף ממסילתו פעם אחר פעם.
נאלצתי להורידו לאלתר לצורך תיקון, התיקון נמשך שעות רבות, לכשסיימתי, יצאתי לים הפתוח כ - 3-4 שעות אחרי כולם.
הלילה הראשון היה קשה, רוח בעוצמה של 35 קשר וים של 4 מטר על האף.
ב- 24 השעות הראשונות המצב נשאר יציב, אך עם תחילת הלילה השני ירדה הרוח ל - 20-25 קשרים והים החל להירגע. ביום השני הפלגתי בקדמית מתונה כשכל כמה זמן אני עוקף מפרשית נוספת וחש שמצב רוחי מתרומם עם כל עקיפה.
בשעות אחה"צ המאוחרות כיסה את הים ערפל וטפטוף החל לרדת, הראות יורדה לכמה עשרות מטרים בלבד. אני נוהג את המפרשית בקדמית כשלראשי כובע צמר ועליו הכובע של מעיל הסערה שלי.
לפתע אני שומע גל גדול נשבר מאחור ומתקרב אלי, "זה מוזר הרי אני מפליג לתוך הגלים שאמורים להתרחק מאחורי ולא להתקרב".
סיבוב הראש ומבט אחורה לא השאירו שום זמן למחשבה. חרטום אוניית הסוחר היה ממש מעלי, סיבוב מידי של המפרשית דרך הרוח וגל החרטום של הסוחרת מעיף את המפרשית הצידה.
המפרשית שוכבת על צידה ובעוד אני תלוי מהמעקה בקוקפיט אני מביט בדופן האונייה החולף מטרים ספורים ממני ובשני ראשים הצצים על הכנף של הגשר המביטים למטה אלי .
אין זמן למחשבות יש עבודה רבה כדי להחזיר את SENSIL למפנה הקודם ולסדר את הבלגן.
 
יותר מאוחר יש זמן להרהורים ולהבנה כמה קרוב הייתי לאסון, ובימים הבאים קשה לי להירדם מהפחד של הידרסות.
לקראת הפניה דרומה סביב לכף פיניסטר משתנה הרוח לצפונית צפון מזרחית קלה ובבוקר ההקפה עולה הרוח בהדרגה.
הספיניקר הגדול למעלה ו"SENSIL" מפליגה במהירות ממוצעת מעל 10 קשרים.
אחה"צ הרוח הנופלת מהמצוקים של היבשת עולה למעל 40 קשרים והשייט הופך למוטרף ומפחיד.
המהירות נעה סביב ה 16 קשרים ולפעמים יותר.ההגה האוטומטי של המפרשית כבר מזמן לא מצליח לשלוט במצב ואני מוצא עצמי נוהג ללא יכולת להוריד את הספיניקר ולצמצם את הראשי.
לבסוף כשנדמה לי שיש החלשות רגעית של הרוח אני לוחץ על כפתור ההגה האוטומטי ורץ להוריד את הספיניקר. ואז כשהמעלן ביד אחת והספיניקר רק חצי הדרך למטה ההגה האוטומטי מאבד שליטה ואני חווה מהפך אימתני והמפרשית נשכבת על צידה במפנה ההפוך כשהראשי תקוע על הרנרים והשחיפים מקבלים צורה של נחש מתפרע.
אני מחליט קודם לנסות ולהציל את הספיניקר ורק לאחר הורדתו מתפנה לראשי ולאיזון המפרשית.
חלוץ עבודה ושני צמצומים בראשי ואני ו"SENSIL" עדיין מרחפים ב14-17 קשרים בחצי גבית על סף איבוד השליטה.
חוסר של ג'יירו במערכת ההיגוי האוטומטי אינו מאפשר הפלגה עם ספיניקר ברוחות מעל 15 קשר.
כל המפרשיות במקצה שלי הפליגו עם ג'יירו ואני מפאת "מחסור קל" ב- 2500 יורו, יצאתי לדרך בלי.
במבט לאחור היה חסר זה עקב האכילס העיקרי שלי.
באותו אחר הצהריים, לאחר שהרוח ירדה חזרה ל- 25 קשרים חלפו אותי מספר מפרשיות עם ספיניקרים מורמים. ואילו אני, העליתי אותו רק מאוחר יותר אותו לילה לאחר אובדן מיילים רבים.
בימים הבאים רצנו דרומה במהירויות גבוהות לאורך חופי פורטוגל עם רוחות הסחר הפורטוגזיות המנשבות בגבנו. באותם ימים לחצתי את המפרשית ואט אט טיפסתי במעלה הדירוג עד שהגעתי למקום      27 בדירוג הכללי. כשהגענו לאזור דרום פורטוגל הרוח הפכה יותר מזרחית, הספיניקר ירד והג'ניקר עלה, הקיל מוטה למקסימום וכל הציוד במפרשית מועבר לדופן שמאל.סנסיל מפליגה שמונה- תשעה קשרים ברוח צד. הרוח עולה ואני חושש לאבד את שלוחת הספיניקר, לאחר שהיא מראה סימני עקמומיות במקומות לא רצויים. בשלב זה הג'ניקר מגולגל ומוחזר לשקו. 10 דקות לאחר מכן חולפת על פני מפרשית עם הג'ניקר למעלה, יצר התחרות דוחף אותי לנסות ולהעלות את החלוץ הקל במקום הג'ניקר בקצה השלוחה. בזמן העלאת החלוץ הוא מסתבך באחת הוונטות הצידיות מעל המצליב העליון. מאחר ואין לי שום דרך להורידו מהסיפון אני נאלץ לטפס למצליב השני בכדי להורידו. בזמן שאני ישוב על המצליב השני ומשחרר את החלוץ לסיפון הוא מתמלא אוויר ועף למים והלחץ האדיר מושך איתו את השלוחה, את מעקה החרטום ואת הוונטה הקדמית המחוברת לשניהם. הירידה מהתורן ללא הוונטה הקדמית הייתה מהירה באופן מיוחד.
תחושה קשה של אובדן וכשלון צנחה עלי לאחר שראיתי את גודל הנזק.
לאחר אבטחת התורן, דיון קצר עם אחת ממפרשיות הליווי ותיקון זמני שמאפשר הרמת חלוץ עבודה החלטתי להמשיך ל"לנזרוטי" בקנריים , התחנה היחידה בשיוט.
 
לאור המצב העגום אני מפליג לאט לאט ושומע בקשר היומי כיצד אני נופל אחורה בדירוג.
אין באפשרותי להרים את המפרשים ממוט השלוחה והחלוץ הקל נקרע באירוע.
לאחר 11 יום אני וSENSIL מקיפים את "לנזרוטי" ועושים דרכינו אל פורטו קלרו וקו הסיום שאותו אנו חוצים במקום 27 המאכזב במקצה שלנו.
 
"לנזרוטי" מאפשרת מנוחה, הרבה מאד בירה קרה בפאב האירי במרינה וזמן לתיקונים הרבים. 
אני מתקן את המפרשים ומייצר חלקי נירוסטה חדשים לחיבור הוונטה הקדמית ושאר החלקים השבורים, מכוון מחדש את התורן וקונה את המצרכים והמים שידרשו ללג הבא והארוך מהקנריים לברזיל.
 
   
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<