כחול 75 - יולי 2018
חופש גדול רגוע והמון הפלגות כיפיות לכולם!



 
דף הבית > תחרויות שיט ומשטים > זה היה סיפור של חורף
זה היה סיפור של חורף
תחרות שייט המזרח תיכונית הראשונה יצאה לדרך בדצמבר בשיתוף פעולה ישראלי – טורקי עם מעט משתתפים אבל עם הרבה תקוות גדולות לעתיד.
 
זה היה סיפור של חורף
גליון 13
מאת אשר וטורי
 
הרעיון
לפני כשנה נהגתה התוכנית הראשונית לרגטת חורף ים תיכונית, שברבות הימים זכתה לשם: EAST MEDITERANEAN CHRISTMAS REGATA - רגטת חג המולד המזרח ים תיכונית. היה זה במהלך ביקורו בארץ של ג'ים קוגובה, בעל סוכנות כלי השיט ובית הספר הימי במארמריס. קוגובה, אורח שכיח בארץ שכבר ביקר אי אלו פעמים עם תלמידי השיט שלו במרינות של אשקלון והרצליה, פגש בג'נין פן, שייטת ופעילה בתחום השיט שמאוחר יותר אף השתתפה בתחרות כחלק מצוות נשי בלבד. פן ראתה את הפוטנציאל, הפגישה אותו עם מנהל המרינה של הרצליה אודי הראל, גם הנספח הצבאי לשעבר של שגרירות תורכיה בישראל, חבר רצוי במרינה ההרצלינית הוכנס בסוד העניין, ומאז הכול היסטוריה.
הרעיון נשמע קצת משונה. דווקא בתקופה הנוכחית הקשה והרגישה מבחינה פוליטית וביטחונית ודווקא בעונת החורף השנויה במחלוקת לגבי קיום שיוטים מעין אלה, לארגן שיוט תחרותי של יאכטות ממרמריס להרצליה, על בסיס השיוט המסורתי הרגיל של קוגובה ותלמידיו לארץ אינו דבר של מה בכך. קר, תנאי שייט לא יציבים, המתחלפים מסערה דרומית-מערבית לחוסר רוח מוחלט עם מעבר רמה ברומטרית, 425 מייל ימי, ובכל זאת "דווקא עונת החורף, נראתה לנו הזדמנות טובה לשוט ולראות חורף אמיתי בים. זה תוכנן מראש להיות אחד האתגרים הרציניים של החבר'ה", אומר מיקי סרנה מהמרינה בהרצליה, מי שהופקד על מערכת הארגון. "אנחנו מאמינים שאפשר וצריך לשוט כל השנה, כולל בחורף. הוכחנו שאפשר".
הסיבה השנייה שעמדה ברקע ההחלטה על קיום הרגטה הייתה מצבה העגום של התיירות לארץ ככלל ולהרצליה בפרט. מיקי: "חשבנו שעל ידי כך אפשר יהיה לגרום לשייטים זרים לבוא כתיירים להרצליה ולטייל בארץ הקדושה דווקא בתקופת חג המולד".
 
המשתתפים
הרעיון החל לקרום עור וגידים. בתערוכת דיסלדורף האחרונה (2002), זרם של שייטים אירופאים, במיוחד מגרמניה ומיוון הביעו עניין רב ברגטה, אבל בשל ההחמרה במצב הביטחוני בארץ, נסוגו מרביתם מהרעיון. אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו בסוף התחרות תחת גשם של טילים כימיים או ביולוגים או מה שלא יהיה באדיבותו של סאדם חוסיין.
לעומת זאת, השייטים הישראלים הפתיעו לטובה. למרות העובדה שמדובר בתחרות ראשונה מסוגה בארץ, הם נרשמו אליה במספרים גדולים. גם ג'ים קוגובה עצמו הפתיע כאשר החליט להצטרף עם יאכטה על טהרת הצוות התורכי. יחד עם זאת, ההפתעה הגדולה הייתה כאשר נרשם לרגטה צוות רוסי ממוסקבה, אשר שכר יאכטה מהסוכנות של קוגובה במרמריס. כך הצטרף צוות זר נוסף לתחרות.
בסופו של דבר, לקראת ההתגבשות הסופית של התחרות, נמצא כי ישתתפו בה 14 צוותים, מתוכם 11 צוותים ישראלים, 2 צוותים זרים, וצוות מעורב ישראלי – תורכי. מה שנקרא, מעורב תורכי.
עד ימים ספורים לפני התחרות, נרשמו 92 שייטים ושייטות. גם הפעם, כמו ששיוטים אחרים, התאפיינה ההרשמה בתהליך של התלבטות. חלק מן השייטים נרשם ברגע האחרון, לעומת זאת שייטים אחרים שהיססו מלכתחילה, פרשו ברגע האחרון. ככה זה, במיוחד בפעם הראשונה.
 
התחרות
מתכונת הרגטה הייתה מעורבת. חציה נבנתה במתכונת תחרותית מלאה בשיטת IRC (INTERNATIONAL RACE CLASS ) וחציה במתכונת תיירותית – תחרותית בשיטת ה CRUZING . זאת אומרת, פחות מקצוענית ויותר תחרותית , אם כי גם בקטגוריה זו מחולקים פרסים. בסופו של דבר, נרשמו לרגטה 7 צוותים בקטגוריה התחרותית, וכן 8 צוותים בקטגוריה החצי תחרותית.
את הפן המקצועני הבינלאומי לרגטה, תרם מלבד המועדון של ג'ים קוגובה, מועדון השייט התחרותי הבינלאומי התורכי TURKISH OFSHORE RACING CLAB - TURAL ראש המועדון, קפטן צ'אהיט אורן CAHIT UREN , שופט שיט ותיק מאוד, לקח על עצמו את נושא השיפוט בתחרות יחד עם שניים מעוזריו. תרומה נוספת לרגטה הייתה ספינת משמר תורכית שליותה את השייטים עד הגיעם ארצה. הצגת התכלית של הרגטה, כולל השופט המיועד, הוצגה למשתתפים הפוטנציאליים כבר באמצע נובמבר 2002, בכינוס מיוחד במרינה של הרצליה והעניינים יצאו לדרך. הוועדה המקצועית שמונתה לפקח על הרגטה מנתה את ג'ים קוגובה עצמו, אודי הראל, צ'אהיט טורן ואמיר צ'ינדר. כדי לסייע בהרמת הפרויקט, גויסו נותני חסות בהם ג'ודי מארין, חברת דלק, צוות בטחון, חברת SAT SMART בהנהלת צבי דוד שתרמה את מערכות הקשר הלוויני שהוצמדו למרבית היאכטות, חברת חשבשבת, תלתנית והמרכז למיפוי ישראל. החמ"ל ממנו התבצע הפיקוח והבקרה על התחרות, התמקם במשרדי המרינה בהרצליה.
ההזנקה של התחרות התקיימה ביום שני ה- 23 בדצמבר, ב- 12 בצהרים בדיוק, במרינה של מרמריס, על ידי מיקי סרנה מהמרינה בהרצליה, וחברי המועדון התורכי. היאכטה הראשונה שהגיעה למרינה בהרצליה הייתה "איזי סיילס 3" של איזי סוויסה. "איזי סיילס 3 " הגיעה למרינה בהרצליה ביום חמישי לפנות ערב בתום שלושה ימים, חמש שעות ו-35 דקות..
היאכטה האחרונה הגיעה "אודיסאוס" שאוישה על ידי הצוות הרוסי. היא הגיעה למרינה של הרצליה בשבת, 17 דקות לפני תום המועד הרשמי של התחרות בת 120 השעות.
 
הים התיכון מהתל בשייטים
בקיץ הים התיכון ידוע ברוחות המשתנות והבלתי יציבות שלו. זאת לעומת שיוטי האוקיאנוס המאופיינות בד"כ ברוחות יציבות, בחורף על אחת כמה וכמה. בעת מעבר שקע במזרח הים התיכון נושבות רוחות דרומיות מערביות הגורמות לים גלי עד גבה גלי, לכן השיוט לא יכול היה לצאת אלא לאחר מעבר השקע. הבעיה שלאחר מעבר השקע, פשוט אין רוח! כמאמר השיר או סקנדל או פסטיבל התנדנדו השייטים בין חוסר רוח מוחלט בעת הזינוק (דבר שעורר תרעומת רבה כנגד השופטים שלא ביטלו את הזינוק) לבין רוח ערה באמצע המסלול ועד לרוח מזרחית חלשה עם ההתקרבות לחופי ישראל. רוח מזרחית זאת תרמה רבות לניצחונן של היאכטות הקלות יותר. קולות אחרים בקהילת השייטים ביקרו את התאריך שניבחר לשיוט. לדעתם קשה מאד לדייק בתחזיות מטאורולוגיות לאורך שבוע שלם. אם השיוט היה נכנס לסערה דרומית מערבית כפי שהייתה רק שבוע קודם היה יכול להיות אסון. דומה לאסונות בשיוטים בין לאומיים אשר התקיימו בתקופות לא מתאימות של השנה. יש לזכור כי לא נעשה שום מיון ובתחרות השתתפו גם שייטים לא מנוסים וחסרי כושר גופני מספיק.
 
הטקס
המוני המוזמנים שגדשו בליל חורף קר וגשום את האוהל החגיגי שהוקם ברחבת בנין המינהלה של המרינה בהרצליה כדי להשתתף בטקס הסיום של הרגטה, העידו כי מדובר באחד האירועים המדוברים בענף שייט היאכטות של החודשים האחרונים. אורחי הכבוד בטקס, היו שגריר רוסיה, בזכות הצוות הרוסי שהשתתף בתחרות. סגנית שגריר תורכיה בישראל, סמנכ"ל משרד התיירות אהובה גנור, וראש עיריית הרצליה יעל גרמן. הנציגה התורכית אמרה בטקס כי השייט והדיפלומטיה הם שטחים דומים, כי בשניהם יוצרים שיתופי פעולה בינלאומיים בדרכי שלום. "גם בדיפלומטיה וגם בשייט מכירים אנשים מארצות שונות ואז מגיעים למסקנה שבעצם כולנו דומים בכפר גלובלי אחד", היא אמרה.
גרמן הודתה לאורחים על שיתוף הפעולה הבינלאומי ועל בואם בימים טרופים אלה, וכן לכל משתתפי הרגטה שגילו אומץ, מיומנות ומקצועיות. "אני מצדיעה לכם", היא סיימה. מנהל החברה הכלכלית בעלת המרינה בהרצליה, אודי הראל (שהשתתף בעצמו בשיוט), דיבר בעיקר על ההכנות המרובות והתכנון הקפדני שהצליחו להביא את כולם הביתה ובשלום.
 
תוצאות
רגטת הכריסטמס הראשונה, הסתיימה בדרמה זוטה כאשר התברר כי הזוכה במקום הראשון בסקציה התחרותית IRC , לא יהיה צוות האיזי סיילס בפיקוד איזי סוויסה שהגיע ראשון בהפרש ניכר מן היתר, אלא דווקא צוות ה"טים ישראל" בפיקוד הסקיפר אורי רוטשטיין.
בקטגוריה של יאכטות קרוזינג זכה במקום הראשון צוות ה-GIN PALACE בראשות דניס נתן הבעלים של אטלנטיס מרין. למקום השני הגיע צוות בראשות פול חזן עם היאכטה אמריליס (נרקיס) . למקום השלישי הגיע הצוות ה"סאן רוז" בראשות אלי שמש והסקיפר יורם שרת.
הסיבה כמובן נעוצה בסיבה שה"הנדי-קייפ" של ה"גולדן-טוי" בפיקוד רוטשטיין גבוה יותר מזאת של איזי-סייל 3. להזכירכם כי "הנדי-קייפ" היא שיטה שבה יכולות להתמודד שתי יאכטות שמידותיהן לרבות אורך רוחב ונתוני שיט נוספים שונים. כשיש להשוות את התנאים "מענישים" את היאכטה הגדולה יותר בכך שהיא חייבת לנצח בהפרש הלוקח בחשבון את היתרונות המובנים שלה.מאחר ואיזי סילס הגיעה בהפרש של 55 דקות מגולדן טוי לא הספיק הפרש זה כדי לנצח.
איזי סוויסה ואיתן פרידלנדר היו צריכים להגיע כ 3 דקות (!) קודם כדי לנצח וזאת לאחר 4 ימי הפלגה, אכן דרמה מעניינית. במקום השלישי הגיעה ה YEMANGA בפיקודו של רועי קליימן .הישג מרשים נוכח העבודה שהרוחות בשלב האחרון של השיוט היו קלות ורועי פיקד על יאכטה לא תחרותית בת 54 רגל שסבלה מנחיתות ברוחות המזרחיות הקלות אשר נשבו בשלבי הסיום.
"כחול" רוצה לציין במיוחד את תמורתם הנדיבה של הזוכים . דניס נתן תרם את הדינגי עם מנוע ה"ימאה" בה זכה לצופי ים הרצליה ואילו אורי רוטשטיין ורחל מידן מ"טים ישראל" תרמו את תמורת הפלוטר בו זכו לקבוצת ילדים בסיכון אותה הם מאמצים. שתי המתנות אגב הן תרומת חברת "אטלנטיס".
צל"ש מיוחד מקבלת היאכטה אשר הגיעה בקטגורית הקרוזינג למקום הרביעי. חנה 5 בפיקוד גנין פן, הן בשל המיקום המכובד והן בשל היות הצוות על טהרת הנשיות. והנה הן לפניכם בנוסף לגנין: דנית כהן, עופרה סביר, קרני אליאסף , דורית מלצר ואיילת ברעם .
"כחול" מצטרף ליעל גרמן ראש העיר הרצליה בהצדעה לצוות הנשי.
.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<