כחול 75 - יולי 2018
חופש גדול רגוע והמון הפלגות כיפיות לכולם!



 
דף הבית > תחרויות שיט ומשטים > שיוט הקפת העולם
שיוט הקפת העולם
תאור פסגת השיט של השנה ה- volvo ocean rac. על הישגיה הספורטיביים והטכניים ומה שעומד מאחוריהם.
 
שיוט הקפת העולם
גליון 11
מאת גיורא קדרvor.gif
 
לפניכם הסיפור הגדול ביותר של השיט העולמי בשנת 2002. שיוט הקפת העולם למפרשיות ONE DISIGN . שמונה סופר-יאכטות באורך של שישים פיט, 32,700 מייל ימי מסביב לעולם, 9 קווי סיום בנמלי העולם, כסף גדול, התעניינות חובקת עולם. הנה הסיפור המלא.
כמו הרבה תחרויות ספורטיביות גדולות ("טור דה פרנס" לאופניים או וימבלדון לטניס) ההתחלה הייתה צנועה ונקראה בשם ,WHITBRED ROUND THE WORLD RACE 17 יאכטות זינקו מסאוטהמפטון אנגליה עם 324 אנשי צוות. זה היה שיוט של חובבים שבאו משבע מדינות ורובם בעלי נתינות צרפתית. 152 יום לקח למנצחת, היאכטה המקסיקאית בת 65 רגל להגיע לקו הסיום. בשיוט השתתפו יאכטות באורכים מ- 33 ועד 80 רגל. שלושה אנשי צוות אבדו בים.
התעניינות תקשורתית חובקת עולם הביאה לקיום השיוט השני אשר החל ב- 1997. נותני החסות היו מעטים ועיקר המאמץ הופנה להגברת הבטיחות. בחישוב הנדי-קפ ניצח ההולנדי ון ריטשהוטן, שסיים לאחר 136 יום, למרות שהיאכטה הבריטית "גריט בריטן" הקדימה אותו ביומיים. 15 יאכטות משש מדינות עמדו על קו הזינוק. באחת מהם היה חידוש מרענן, היא הפליגה בפיקודה של קלר פרנסיס מצרפת, הסקיפרית הראשונה בשיוט. לאחר השיוט השני היו ההולנדים ראשונים להבין כי לשיוט פוטנציאל עיסקי. ב- 1981 הם העמידו על קו הזינוק את מנצח השיוט הקודם ון-ריטשהוטן ביאכטה בת 77 פיט בשם "פליר". עשרים ותשע יאכטות מעשרים מדינות החלו את השיוט, תשע פרשו במהלכו. פיטר בלק הניו זילנדי, לימים סיר פיטר בלק האגדי, נתן להולנדי פייט רציני עם היאכטה "CERAMCO " אבל נטש עם תורן שבור.
לשיוט הרביעי ב- 1985 התחיל להיכנס הכסף הגדול. רק 15 יאכטות המייצגות 10 מדינות זינקו. בינהן שבע יאכטות בנות 80 רגל אשר נבנו במיוחד לשיוט, בתקציב ענק. הצרפתי ליונל פיאן הפתיע וזכה בשיוט כאשר פיקד על סלופ בת 58 רגל. הוא זכה בשיוט בחישוב הנדי-קיפ לאחר 132 יום. היאכטה בת ה – 80 רגל S.B.S סיימה את השיוט 117 יום לאחר שזינקה מפורטסמוט. כל הסופר-יאכטות מומנו על ידי גופים כלכליים גדולים ורוב הצוותים היו מקצוענים.
ב- 1989 נכנס הכסף הגדול באמת והביא לסיקור הכלל עולמי. פיטר בלק האוסטרלי שיחק אותה בגדול ולקח את כל 6 קטעי השיוט. vor1.gif
משמאל: הפלגה בים קשה היא דבר שגרתי בשיוט.
הכסף הגדול גרם לשינוי והכתבת המסלול. שיקולים מסחריים הביאו את השיוט גם לבירת השיט של דרום ארה"ב: פורט-לאורדרדל אשר בפלורידה. אחד משיאי השיוט היה שטיפתם מהסיפון של שני אנשי צוות באוקיאנוס הדרומי. השייטים אשר היו מצוידים במשדרי רדיו לביות וזיקוקים אישים נמצאו והועלו לסיפון. ב- 1993 יצא השיוט לדרכו במימון חברת הבירה ההולנדית "היינקן". בשיוט זה כבר לא השתתפו חובבים. חמש יאכטות מקסי 80 ועשר יאכטות חדשות באורך של 60 רגל זינקו לדרך. בשיוט זה השתתפו יאכטות אשר מומנו על ידי חברות ענק ואוישו על ידי צוותים בינלאומיים. גרנט דלטון מניו זילנד, אשר השתתף ב 3 השיוטים הקודמים ניצח עם היאכטה "ניו זילנד אנדוור". זיכרו את השם, הוא חזר גם השנה. המקסי 80 סיימו רק חמישה ימים לפני אחיותיהם הקטנות בנות ה 60 רגל, זאת הסיבה ששנה לאחר מכן רק 60 רגל זינקו מסאוטהמפטון.
החל משיוט זה נקבעה ה- 60 רגל כיאכטה התיקנית של השיוט. חלק גדול של התחרות התנהל במעבדות הפיתוח של חברות ההייטק. משיוט זה ואילך יכול היה כל צופה טלוויזיה בעולם לראות את השיוט בזמן אמיתי. בשיוט זה אשר מומן על ידי יצרנית הרכב וולוו שונתה שיטת הניקוד מימים לנקודות. השיקול המסחרי - פרסומי חייב עצירות נוספות לצורך המסע התקשורתי ואכן 8 תחנות עצירה ב- 6 מדינות במשך 8 חודשים נתנו לעולם הצגה מרתקת. צוות של נשים משך תשומת לב רבה. עיקר תשומת הלב היתה הצטרפות שייטי צמרת מקצוענים אשר לפני כן נראו על מסלולי האמריקאן-קפ כמו דניס קונור ופול קאירד. הסקיפרים המקצוענים הכניסו לשיוט דרמות לא מעטות בשלבי הזינוק והסיום, והתקשורת חגגה.
בשיוט זה שברה SILKCOT את שיא המרחק ל 24 שעות שיוט - 449.4 מייל ימי, זאת לעומת 305 מיל ימי שעשתה שיאנית שיוט 1973 "פן-דיוק". היאכטה השוודית EP LANGUAGR בפיקודו של קאירד ניצחה בשיוט. בפעם הראשונה ניתן היה לצפות בשיוט באתר האינטרנט ייחודי. 50% שיפור במרחק ל- 24 שעות זוהי אולי תמצית הסיפור.
 
מסביב לעולם במילניום השלישי.
בעשרים ושלוש לספטמבר 2001, סאוטהמפטון אנגליה. יריית תותח הזניקה את שיוט הקפת העולם השמיני. שמונה יאכטות מצוותות ב- 97 שייטים (12 בכל יאכטה, 13 ביאכטת הנשים – וזאת רק בשל הצורך לאזן במשקל) מ- 16 מדינות יוצא לדרך. הפעם זה שיוט של כסף גדול. מאחורי כל יאכטה אשר זינקה עמד מממן שהתחיל ב- 12 מליון דולר והגיע עד 25 מליון דולר. מלבד כסף מעורב בשיוט זה המון אגו של מנהלי ובעלי קונצרנים עסקיים רב לאומיים. איל העיתונות האוסטרלי רוברט מרדוק מימן את TEAM NEWS CORP , חברת ההשקעות ILLBRUCK מימנה היאכטה בשם זה, חברת המנעולים הרב לאומית ASSA ABLOY מימנה יאכטה בשם זה. הכבוד עלה להם 25 מליון דולר. חברת הטלקומוניקציה הנורווגיתDJUICE מימנה ב 15 מליון דולר את ה - JUICE DRAGONS . חברת מוצרי הספורט הרב הלאומית AMER SPORTS הידועה יותר כיצרנית ציוד ספורט WILSON , ציוד הסקי ATOMIC ,ומצפני SUNTO מימנה שתי יאכטות: AMER SPORTS ONE , AMER SPORTS TOO .האחת יועדה לצוות גברים והשניה לצוות נשים. על מנת להרים את פרויקט הענק צירפהAMER את הבנק השווצרי U.B.S שנאמר: טובים השנים מן האחד. הבנק השוודי SEB המתמחה בבנקאות דרך האינטרנט הציג את היאכטהTEAM SEB עם רשימת ספונסרים נוספת הכוללת גם את חברת הסלולרי אריקסון. את היאכטה TEAM TYCO מממן הקונצרן הרב לאומי TYCO שבסיסו בברמודה ובעליו אמריקאים. לחברת TYCO 215,000 מועסקים ב 80 מדינות בעולם והיא מאגדת חברות אלקטרוניקה, בטיחות, אריזה ותקשורת. היא לא התקשתה לגיס 20 מליון דולר למבצע היוקרתי. המעורבות של ראשי הקונצרנים בתחרות מדהימה. הסקיפר של ASSA ABLOY , ניל מקדולנד סיפר לי כי יו"ר החברה מקבל דיווח שוטף על מיקומה של היאכטה, והוא לא היסס להעיף את הסקיפר הקודם (ראה בהמשך) שנפל מהמקום השני למקום החמישי במהלך הקטע הראשון לשיוט.
 
צמרת השיט העולמי.
כדי להימנות על אחד מצוותי ה"וולו אושן רייס" צריך להיות בראש ובראשונה שייט מעולה. אבל זה בהחלט לא מספיק. לאחר שיחות עם משתתפי השיוט ועם המארגנים הגעתי למסקנה כי על מנת להשתתף בשיוט ולנצח בו צריך צירוף של שייט מנוסה עם כושר גופני ואומץ של לוחם קומנדו ימי, יכולת הסתגלות ועבודת צוות של איש צוות צוללת, סבולת של לוחם סיירת מטכ"ל ומהירות תגובה של טייס קרב. טוב, זה כמובן בעיניים ישראליות.
יש מאות פניות לכל ראש צוות. אז איך מארגנים צוות כזה? התופעה המעניינת ביותר היא העדר לאומיות. היאכטה יכולה להיות ממומנת על ידי חברה גרמנית הסקיפר יהיה אמריקאי בצוות בין 12 שייטים יהיה גרמני אחד 6 ניו זילנדיים, קנדי, אירי, ספרדי והולנדי. יש נתונים בסיסים שבהם חייב כל איש צוות לעמוד. ניסיון מוכח בשיט תחרותי, כושר גופני גבוה מאוד, סיבולת ויכולת תפקוד ותקשורת בצוות. אך לאחר שאיש הצוות עובר את המבדקים הראשונים הוא נדרש "לעוד משהו" ה"עוד משהו" הוא התמחות ויכולת כמעט וירטואלית באחד או יותר מהנושאים: מכונאות וחשמל, מחשב, צילום וציוד צילום, תיקון מפרשים, רפואה, עבודה בגובה רב (תרנים), ניווט, מטאורולוגיה, עבודת פיברגלס, נגרות, עבודות מכונאות וכו’. כל צוות חייב להיות מורכב מצרוף של בעלי מקצוע אשר יהיו מסוגלים להפעיל את המערכות השונות בשגרה וחשוב יותר, בחרום. יאכטה יכולה להוביל בשיוט אבל תקלה במערכת החשמל תגרום לכך שהיא לא תוכל לקבל נתוני מזג אויר דרך התקשורת הלווינית, במצב כזה היא עלולה לסיים אחרונה. גם תיקון מפרשים איטי יכול לגרום לאבדן זמן יקר בתחרות. בדרך כלל יש צוות חילופי למקרה של פציעה או הדחה. התפקיד החשוב ביותר הוא כמובן של הסקיפר. הוא חייב להיות שייט תחרותי מהדרגה העליונה והוא גם מרוויח בהתאם. המשכורת של סקיפר יכלה להגיע למאות אלפי דולר כולל בונוסים ותמלוגי פרסום. לא מספיק להיות גאון טקטי במפרשים, למרות שלכמה מהסקיפרים יש קבלות מוכחות בנושא משיוטי האמריקאן-קאפ והאדמירליטי קפ. הסקיפר חייב להיות גם מנהיג המסוגל "לסחוט מאנשיו את המיץ". במהלך שלושים יום רצופים, גם בתנאי מזג האוויר של דרום האוקיאנוס האטלנטי. דוגמא אישית כאן היא קריטית. כל הסקיפרים עשו לפחות שיוט אחד של הקפת העולם. חלקם יותר מאחד. גרנט דלטון הסקיפר של AMER SPORTS ONE עשה זאת 6 פעמים, גונר קרנץ השוודי (TEAM SEB ) 3 פעמים, וניל מקדולנד (ASSA ) 3 פעמים. המשותף לכל הסקיפרים הוא רקע של מצויינות בשיט מפרשיות קלות (דינגי). רובם היו אלופי עולם או מדליסטים אולימפים בדגמים כמו הולנדי מעופף, פין, סולינג. אבל לפני שיו"ר חברת ענק משקיע עשרים מליון דולר בסקיפר הוא רוצה להיות בטוח שהבחור מסוגל לנצח. לכל הסקיפרים יש קבלות מוכחות של ניצחונות בשיוטי אוקיאנוס לטווחים ארוכים.
 
לבנות אותה קלה לבנות אותה חזקה לבנות אותה מהירה !
ספורט אתגרי בכל ענף הוא שדה המבחן לרעיונות חדשים ופיתוחים חדשים. בעניין זה הוולוו אושן רייס לא שונה ממבצעי ספורט אתגרי אחר. מה שאתה רואה בשיוט יגיע לשוק בשנה הבאה או בעוד חמש שנים. זה נכון בטכניקות הבניה של הגוף והתורן, המפרשים, האביזרים, הלבוש וכמובן אמצעי התקשורת, הבטיחות והמחשוב. כאשר מקציבים 25 מליון דולר לסירה באורך 60 רגל יש הרבה כסף לפיתוחים חדשים. בסופו של דבר גם הצוות הטוב ביותר צריך את הציוד הטוב ביותר כדי לנצח. כאשר מתכננים יאכטה שצריכה לעמוד במשך חודשים בעומסי הרוח של האוקיאנוס הדרומי רצוי לבנות אותה חזקה. אבל אם היא חזקה היא תשקול הרבה. משקל רב יוריד את המהירות וחוזר חלילה. תורן חזק פירושו תורן כבד יותר. משקל רב בגובה, יפחית את שטח המפרש אותו ניתן יהיה להניף מאחר ולא ניתן יהיה לאזן את היאכטה. אם היאכטה לא מאוזנת מהירותה יורדת וסטיתה גדלה.
וכך יושב צוות פיתוח ושובר את הראש כדי למצוא את השילוב האידיאלי. את נושא החוזק המירבי עם משקל נמוך פתרו על ידי בניית הגוף החיצוני מפוליאסטר משוריין בסיבי פחם (קרבון). סיבי הפחם קלים בהרבה מסיבי הזכוכית המוכרים וגם נותנים חוזק רב יותר. על הקליפה החיצונית הניחו "כוורת" של פוליאסטר מחוזקת במתכת ועליה את הדופן הפנימית של היאכטה. את הסיפון יצרו באותה צורה. התורן עשוי מפוליאסטר משורין בקבלר. כן זה אותו קבלר המשמש לאפודי מגן נגד ירי. יש לקבלר רק בעיה אחת, הוא יקר להחריד. חוץ מזה הוא חזק וקל להפליא. לדוגמא את מוט הספינקר הענק של ה-ASSA הרמתי בכוחות עצמי ללא בעיה.
בניית יאכטה לשיוט הוולוו הינו תהליך דומה לבניית מכונית מירוץ פורמולה 1. דרך אגב הקשר בין צוותי התכנון הנ"ל הוא הדוק ביותר. המנוע הוא כמובן הוא מנוע של וולוו. ביאכטה רגילה המנוע מיועד בראש ובראשונה להניע את היאכטה קדימה בשעה שאין רוח או בכניסה לנמל. ביאכטות של הוולוו אושן רייס תפקידו העיקרי של המנוע הוא להתפיל מים ולספק כוח חשמלי למערכות המחשוב, הקשר, הצילום, השאיבה והאיזון. אם חשבתם על מקלחות בכלל ועל מקלחת חמה בפרט תשכחו מזה. זה שוקל הרבה ומיותר. נושא המשקל הוא הנושא הקריטי. במחנה השיוט בו ביקרתי (ראה מסגרת) שמעתי גם על סקיפר קצת קיצוני שדרש מהצוות לשבור את ידיות מברשות השיניים על מנת לחסוך משקל. מתוך 13.5 טון שהוא משקלה של היאכטה, קרוב לחצי (!) נמצא בגוש המתכת דמוי הבועה הנמצא בקצה הקיל הצר שאורכו 4 מטר (!) כדי לקבל יציבות נוספת, ניתן למלא את ארבעת מכלי המים הנמצאים בשתי צידי היאכטה. המכלים בתפוסה של 2500 ליטר נמצאים מתחת לסיפון. מילוי כל צד נמשך 45 שניות בלבד. העברת המים מצד לצד נמשכת 15 שניות והיא מתבצעת על ידי פתיחת שסתום בקוק-פיט וזרימת המים מהצד שמעל הרוח לצד שמתחת לרוח. כמובן הסקיפר והנביגטור - הנווט חייבים כל הזמן לזכור ששם המשחק הוא חלופות. אם תמלא מים תהיה לך יציבות אבל האם המשקל הנוסף לא יוריד את המהירות? בקיצור, הראש צריך לעבוד כל הזמן. לרשות הנווט שהוא מספר 2 בצוות, עומד תא קטן הנמצא בתוך היאכטה בקידמת הקוק-פיט. בין הסקיפר לנווט מקשר חלון הנמצא מאחורי הנווט. גודל התא לא הרבה יותר גדול מגודל של אדם ממוצע והוא מוקף במחשבים, מכ"מ ושעונים. כל שש שעות מקבלת כל יאכטה דרך האינטרנט את מיקומה ואת מיקום היאכטות האחרות, כך שלמעשה כל שש שעות מתחיל שיוט חדש. מאחר והיאכטות זהות בשינויים קלים בלבד אותם מאפשרת חוקת התחרות הנוקשה, הרי שנותרים בעיקר שלושה גורמים אשר יכולים להביא לניצחון. הצוות, הצוות ועוד פעם הצוות. (צינקנים יוסיפו גם מזל טוב או רע) להיות איש צוות בשיוט כזה זה עינוי לא קטן. השינה היא על מיטות צרות ללא מזרון, מעין טרמפולינות - ערסלים. מאחר והציווי העליון הוא לחסוך משקל אין ביאכטה כל גורמי בידוד רעש או קליטת רעש (כמו ציפוי העץ ביאכטה רגילה). התוצאה: בתוך היאכטה יש רעש נורא כל הזמן. כל מתיחת מפרש סיבוב הכננת או נפילה מגל נשמעת בתוך היאכטה בקולי קולות. ביאכטה אין שולחן אוכל אולי משום שלא מוגשות שם ארוחות כמו שאנחנו מכירים. שלוש פעמים ביום שופכים משהוא שדומה "למנה חמה" לתוך 6 ליטר מים מחממים על פלטת חשמל ומגישים לחברה בכלי פלסטיק. יתרונו של המזון הזה הוא בקלות משקלו. אל דאגה המזון מכיל את כל אבות המזון להם נדרשים השייטים השורפים כ- 5000 קלוריות ליום! את "המנה החמה" מגוונים בחטיפי "מיזלי" ממותקים המכונים "פצצת קלוריות". בעת האכילה כל אחד עם פינכתו תופס מקום ישיבה אקראי על שק המפרשים או על המיטה. ביאכטות אין חימום אין ארונות (ממילא אסור להביא ציוד אישי. משקל, זוכרים!) ואין מקלחות. כל איש צוות מוזמן להתקלח במי מלח בחוץ. בתנאים אלו מתפקד הצוות במשמרות של 5 שייטים כל 4 שעות. לסיכום: מהירות לפני נוחיות.
הסקיפר והנווט לא משולבים במשמרות הרגילות אלא יכולים לבחור מתי הם עולים למשמרת. לכל משמרת יש מפקד משמרת והגאי המתחלף כל חצי שעה. המשמעות vor12.gif
שלפחות 6 מאנשי הצוות חייבים להיות "בעלי ידיים טובות" כלומר יכולת אחזקת הגה עם ספינקר מונף ברוח של 30 קשר ומעלה. אלו לא כישורים רגילים של הגאי. הנווט הוא דמות מפתח בצוות. יש לו "משרד" בגודל של כמטר וחצי רבוע, הוא חייב לשגר לסקיפר הצעות לנתיב אשר ישלב את הדרך הקצרה ביותר במהירות הגדולה ביותר. נושא הדרך הקצרה הוא נושא פשוט, אך המהירות מותנת ברוח ובזרמים. שילוב הוא שם המשחק. השיטה הטובה ביותר היא "לרוץ" עם השקעים. כלומר על הנווט לזהות במפות המטאורולוגיות המועברות אליו דרך האינטרנט את השקעים המטאורולוגים הנוצרים ולהציע נתיב אשר ישמור את היאכטה בחזית השקע, כך שכיוון הרוח ועוצמתה יהיו מיטבים, נשמע מאוד מסובך, זה אכן כך. ולכן לא כולם מגיעים ראשונים. אם ניקח בחשבון את התנאים הפיסים הקשים בהם פועל הנווט לאורך כל שעות היממה ונזכור כי הוא חייב לתת פתרונות המבוססים על "עבודת ראש" הרי שהמשימה הקשה שלו תובן טוב יותר. כדי שהצוות יוכל לפעול בצורה סבירה גם בתנאים הקשיים בקור מתחת ל- 0 או בחום של 40 מעלות תוכננו על ידי מיטב יצרני הביגוד הימי מערכות לבוש ייחודיות. כמו שאמרנו בתחילה פרי התכנון לאחר שעבר את "מעבדת הניסיונות" האולטימטיבית הזאת יגיע לשוק בעתיד. לכל איש צוות יש מערכת ביגוד תחתונה הכוללת אוברול בו הוא מסתובב מתחת לסיפון או ישן בתוך שקי השינה המיוחדים, אוברול פליז, ובגד סערה עשוי מבד "גורטקס". גורטקס, הוא בד "נושם" המאפשר יציאת לחות (זיעה) החוצה אך אינו מאפשר יציאת אויר (כלומר ירידת טמפרטורה) כמובן שהוא אטום למים. הוא מכסה את הראש ומותיר פתח קטן לראיה. לעיתים בעת ההפלגה השייטים חובשים משקפיים אטומים המאפשרים פעילות גם בעת נתז חזק של מים. את סט הלבוש משלימים כמובן מגפי גורטקס (שיוט זה הציג פיתוח חדשני), כפפות גורטקס וכובע צמר. במזג אויר חם הצוות לובש מכנסיים קצרות וחולצות טי. פרט לסט אחד להחלפה של הלבוש התחתון לכל איש צוות בגד אחד בלבד מכל סוג. (משקל, כבר אמרנו).
 
זינוק
יריית הזינוק לשיוט סובב העולם החלה בסאוטהפמטון אנגליה ב- 23 לספטמבר 2001. המטרה קיפטאון דרום אפריקה. ILLBRUCK בפיקודו של גון קוטסקי האמריקאי הובילה כבר בתחילה. ASSA ABLOY בפיקודו של רוי הינר ההולנדי נצמדה אליה, אך טעות של הסקיפר ההולנדי אשר פנה לאחר כ- 3000 מיל ליד האי הברזילאי טרינידד מיזרחה במקום דרומה עלתה לו ביוקר. AMER SPORTS בפיקודו של גרנט דלטון טיפסה מהמקום החמישי למקום השני, תוך מאבק עד הרגע האחרון עם ה- ILLBRUCK אשר הקדימה אותו בשעות ספורות. הקטע הראשון של השיוט 7350 מיל לאורכו של האוקינוס האטללנטי הוא הארוך בשיוט. בין הגעת היאכטה הראשונה לאחרונה עבר שבוע. היאכטות שהגיעו אחרונות כבר סבלו ממחסור במזון. הטעות של רוי הינר עלתה לו בפיקוד. נט מקדונלד הבריטי החליף אותו בהמשך השיוט. חשוב לציין כי ע"פ חוקת התחרות ניתן להחליף צוות בשיוט.
שיוט הקטע השני זינק לדרכו מקיפטאון לאחר שהצוותים התאוששו כשבועיים. המטרה: סידני אוסטרליה, 6550 מייל ימי. TYCO נאלצה לפרוש לאחר שבירת ההגה כבר בתחילת הקטע. היא החליטה לחזור לדרום אפריקה ומשם לאחר התיקון הובלה לאוסטרליה על סיפון אוניה להמשך השיוט. קוטסקי המשיך להוביל גם לאחר שהמדור הקידמי שלו הוצף בשל כשל בסגירת הכווה (HATCH ). במהלך הקטע השני שבר גונאר קרנץ הסקיפר של SEB את שיא המרחק ל- 24 שעות. 216.4 מיל לעשרים וארבע שעות כלומר מהירות ממוצעת של 19.2 קשר: אל דאגה השיא עוד ישבר בהמשך. החילוף הראשון אשר בוצע במהלך השיוט נעשה מסיפון AMER SPORTS לאחר פציעת איש צוות. הסקיפר המנוסה ביקש הצנחת ציוד רפואי במרחק של כ- 1000 מיל מתחומי אוסטרליה. לאחר שהתקרב לחוף המזרחי פונה איש הצוות הפצוע באמצעות מסוק. הקרב על המקום הרביעי היה צמוד בין גרנט דלטון והנורוגי קנוט סקיפר ה- DJUICE . הנורוגי אשר לא הבריק בהמשך התחרות ניצח בהפרש של 7 דקות. ILLBRUCK לקחה גם בקטע השני. הקטע השלישי הוא מסידני דרך הוברט-טסמניה לאוקלנד ניו-זילנד. הקטע "קצר" יחסית, 2050 מיל, אך הוא משלב את שיוט הסידני-הוברט המפורסם (שיוט ידוע בקושי הפיסי שלו, זיכרו את אסון 1994) ושיוט הוולוו. השיוט הוא מבחן עליון לאיכות ועמידות הציוד. תוך כדי השיוט נתקלו היאכטות בחומת מים אשר יצרה סופת טורנדו. פרט ל- SEB אשר שברה הגה וחזרה לאוסטרליה עמדו יתר היאכטות במשימה בכבוד. הקטע הראשון של שיוט סידני-הוברט הסתיים בניצחון מוחלט של צי הוולו אושן אשר הגיעו לששת המקומות הראשונים בשיוט. היאכטה המאוישת בנשים בלבד TOO AMER SPORTS סבלה נזקים חמורים ונאלצה להתעכב 19 שעות בהוברט לצורך הספנה. זאת בנוסף ל תקלה חמורה בתורן אשר הנשים התגברו עליה בכוחות עצמן. ליזה מקדונלד הסקיפרית של AMER יכלה להתנחם בהצלחת בעלה ניל, סקיפר ה- ASSA . בהימור מבריק בו עלה צפונה, נטל ניל את הובלת הצי עד לקו הסיום באוקלנד ניו-זילנד. ניו-זילנד ידועה ב"שיגעון השיט" שלה. יש האומרים שחצי מתושבי ניו-זילנד עמדו על החוף והריעו למנצחים.
 
עד קצה היכולת
הקטע הרביעי לרוחבו של דרום האוקינוס השקט ידוע בקושי הבלתי אנושי שהים מעמיד בפני השייטים. שילוב של רוחות עזות , טמפרטורות מקפיאות ושיוט בין קרחונים הופך קטע זה למבחן השיט האולטימטיבי. אנדי רייס הכתב והשייט המנוסה של ה YACHTING WORLD כתב שקטע זה יכול היה להוות בסיס לסרט פעולה הוליוודי. ואכן לאורך 7,600 מייל היה הרבה "אקשן". לאחר זינוק באוקלנד, ניו-זילנד, פנה הצי היישר דרומה, למרות שקייפ-הורן נמצא מזרחה מאוקלנד. הסיבה: רוח חזקה בכיוון הרצוי נמצאת ברצועה הנקראת "מסלול מזחלת - השלג" של האוקיאנוס הדרומי. ללמדך שהיאכטה המגיעה לרצועה זו, צריכה רק להציב את החרטום מזרחה, לכוון את המפרשים, להחזיק חזק ולטוס עם הרוח. הבעיה היא, שבאיזור זה של 40 מעלות דרום, המכונה "הארבעים השואגים" על שמה של הרוח הנושבת שם, מקובל לפגוש הרבה קרחונים. כמה מהם נסחפים כאשר הם מתחת למים. בתחילת הקטע גלשו היאכטות בגוש כמעט אחיד במהירות ממוצעת של למעלה מ- 15 קשר. המרחק בין היאכטה הראשונה לאחרונה היה רק 27 מייל. לאחר כשבוע החל להיפתח פער, כאשר שיאי מהירות ומרחק החלו להישבר. SEB עשתה 480 מייל ב- 24 שעות, 20 קשר בממוצע (!) של סלאלום בין קרחונים. מאוחר יותר ברוח של 42 קשר עם מערך מלא התחרטמה ה - SEB ושברה את התורן. מהירות היאכטה לפני שהתורן נשבר הגיע ל- 28 קשר. רק מקצוענות ברמה עליונה הצילה את היאכטה מטביעה, לאחר שהקוק פיט כוסה במים בגובה של מטר. למי שמתעניין טמפרטורת המים הייתה 3 מעלות. ה-ILLBRUCK הובילה כל הזמן, היה נדמה שמדובר במכונה בלתי אנושית. ריצ’ארד קלארק, הנווט שלה, הסביר לאחר הקפת קייפ-הורן: "עבודת הצוות שלנו היא פשוט יותר טובה". בלשון קדמוננו ניתן לסכם: "מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת". צוות החברה הגרמנית החל באימונים שלוש שנים לפני השיוט, כשנה או שנתיים לפני האחרים. הם הפליגו יחד יותר מכל צוות אחר. בצוות זה כמעט ולא התבצעו החלפות במהלך השיוט. הקרב העיקרי היה בין ILLBRUCK ל-AMER SPORTS 1 , ו- TEAM NEWS . ה- ASSA ו- DJUICE אחריהן. לאחר כ- 14 יום הקיף הצי את קייפ-הורן, הקצה הדרומי של יבשת אמריקה. 2000 המייל של השיט צפונה לעבר ריו דה-ז’נרו היו סיפור אחר לגמרי. אולסון הותיק מצוות ה – ASSA הסביר את ההבדל כך: "זה כמו לקחת נבחרת של מתאגרפים כבדים לאחר 5 סיבובים זבי דם ולהכריע את הקרב ביניהם בטורניר שחמט". ואכן הסיום היה דרמטי. כ- 100 מייל מריו הרוח כמעט התאפסה, והצי נתקע. הנורווגים בניגוד לכולם הימרו על שיט קרוב לחופי ברזיל. ה – DJUICE הצליחה בעזרת בריזת החוף לעלות מהמקום החמישי למקום השני. ניתן לסכם כי קרב האגרוף הסתיים בשחמט: ILLBRUCK ראשונה, הנורווגים במקום השני, TYCO שלישית, ASSA רביעית.
 
אמריקה
מה יותר מתאים לשייט שבילה כשלושה שבועות בטמפרטורות המקפיאות של דרום האוקיאנוס ההודי מאשר קבלת פנים חמה של מיטב חתיכות ריו-דה-זנרו, ברזיל? ואכן החגיגה הייתה גדולה אך לצוותים לא היה הרבה זמן לבלות. אחרי השחיקה העצומה בציוד היה צריך להתארגן במהירות ולהתכונן להמשך. היעד הבא מיאמי פלורידה ארה"ב. לחברות נותנות החסות זוהי אחד התחנות החשובות. מיד עם הזינוק ממפרץ ריו והקפת קפ קאבו-בניו עמדו בפני הסקיפרים הדילמות הידועות : צמוד לחוף תוך ניצול רוחות הבריזה או גלס לעומק! TEAM NEWS לקחו הימור על קורס קרוב לחוף ושאר הצי פנה מזרחה. לאחר 4 ימי הפלגה התפתח דו קרב בסגנון שיוט במסלול אולימפי בין ILLBRUCK וה-ASSA רק הפעם זה היה בלב האוקיאנוס האטלנטי.
יו"ר הקונצרן השוודי לבטח התרווח בכורסא כאשר קיבל באמצעות אתר האינטרנט את הידיעה ש ASSA נטלה את ההובלה ואחריה TYCO . רעייתו של מקדונלד ליסה הפתיעה ועברה את הטוען לאליפות גרנט דלטון. ליסה הוכיחה שברוחות סבירות היא אינה קוטלת קנים. בשלב זה באיזור קו המשווה דידה הצי ברוחות של 7 קשר. אך עד מהרה הוא נכנס לסופה טרופית עם רוחות של 40 קשר ושוב הכל היה פתוח. החלק הקשה ביותר בקטע החמישי הוא ההפלגה באזור המכונה DOLDRUMS . זהו אזור באמצע האוקיאנוס אשר בו הרוחות קלות או שאין רוח בכלל. מהירות הצי ירדה לשלושה קשר ובקטעים מסוימים לקשר אחד. זהו מבחן עליון לסיבולת הצוות. לא פחות מהלחימה ב 40 קשר. לאחר שהשיוט ניכנס לאיזור רוחות הסחר החל הקרב הגדול לסיום, כאשר עדייןASSA מובילים. הקטע עכשיו היה מי מתפעל טוב יותר יאכטה במעטה ספינקר. ILLBRUCK פתחה פער של 17 מיל על ASSA והגלגל התהפך שוב. המובילים החלו בישורת האחרונה תוך שהם עוברים את ברמודה ונכנסים לאזור שיט שהוא מהמסוכנים ביותר בעולם בשל שוניות האלמוגים והאיים הקטנים. עכשיו חייבים לקחת בחשבון גם זרמים חזקים מלבד הרוח. הסיום היה דרמטי וצמוד. כארבע שעות לפני קו הגמר עמדו היאכטות ברוח אפס. שיקול טקטי נבון של ASSA , כאשר הנווט האמריקאי רודינגר מביא אותם ראשונים לקו הגמר בהפרש של מאות מטרים בלבד. ההפרש בזמני ההגעה בין היאכטה הראשונה לאחרונה היה בן 4 ימים! ב 14 לאפריל זינק השיוט, הפעם המרחק 875 מיל "בלבד". רוב היאכטות החליפו חלק מהצוות ותגברו את עצמן "בשחקני חיזוק" אמריקאים המכירים את המסלול. המטרה בולטימור אשר במפרץ צספיק בואכה וושינגטון. זהו אחד ממרכזי השיט העולמי. ערש הולדתו של "האמריקאן-קפ". הזינוק במיאמי היה שיט במיטבו. קשה להאמין שמדובר בצוותים שכמעט הקיפו את העולם. הזינוק המוקדם גרם להחזרת 6 יאכטות לקו הזינוק. דווקא ליסה מקדונלד אשר סגרה את הצי בהגעה זינקה טוב מכולם ו- ASSA מיד אחריה. מהר מאוד הצי נפרד ו-ASSA וILLBRUCK פנו מזרחה תוך שהם שומרים אחד על השני. גם הפעם הנווטים שיחקו את המשחק העיקרי שהתבטא בעיקר באיתור מיקומו של זרם הגולף, לצורך הגברת המהירות בהפלגה צפונה. ניל מקדולנד עם ASSA נטל את ההובלה. אך כפי שכבר ראינו בקטעים אחרים אומנם ארוכים יותר צריך גם מזל. לASSA לא היה. לילה ארוך של תקלות החל מהצטברות של אצות סביב הקיל וההגה חייבו עצירה וצלילה. בנוסף, פיצוץ במנוע הגנרטור כמעט הטביע את היאכטה. כל אלה גרמו לכך שהם נפלו למקום הרביעי. מאה ועשרים המיילים האחרונים היו קרב צמוד בין 4 יאכטות.
NEWS CORP בפיקודו של פנסטון האנגלי לחמה ב AMER SPORTS בפיקודו של דלטון האמריקאי. אני מניח שדלטון אשר מפרץ פסיפיק הוא המגרש הביתי שלו הרגיש במקום השני כמו ביתר ירושלים המפסידה בטדי. שלישית הגיעה ASSA ורביעית ILLBRUCK ההפרש בין שתיהן היה 7 דקות! בחישוב הכללי ההפרש בין ניל מקדולנד לגון קוטצסקי הצטמצם ל- 7 נקודות. הפרש של 3 נקודות בקטע הבא יביא את ASSA למקום הראשון. האמנם?
 
צפון אירופה: קצר סוער וצמוד
צרפת הצדיקה את שמה כמעצמת שיט כאשר אלפי צופים צפו בזינוק השמיני בלה רושל. זה היה זינוק לשיוט קצר יחסית ולכן יתרון בזינוק הוא חשוב ביותר. צוות ה-ASSA במקום השני יודע שזה הסיכוי שלו לעבור למקום הראשון. הסקיפר הימר על זינוק במורד הרוח. טעות, אולי הימור גדול מדי או סתם טעות אנוש גרמה לכך שחבל מצוף הזינוק הסתבך בקיל. ASSA זינקה אחרונה לאחר שחרור החבל בצלילה וביצוע עונש תוך סיבוב של 360 מעלות. ASSA אחרונים? לפני הזינוק אמר ניל: קשה לאמר שישנתי לפני הזינוק. הכל עבר לי בראש, נתיב ההפלגה, זרמי הגאות והשפל, האם לעבור מעל האיים הקטנים או מתחת לרוח, נתיבי הספנות ההומים שעלולים לגרום לסטייה מקורס וכמובן מזג האוויר הצפוי. דבר אחד היה ברור לי: לא להיכנע בשום תנאי. חייבים לנצח. בשלב הזה הם היו רחוקים. לחימה עיקשת ביותר ברוחות של 25 קשר הביאו את ASSA חזרה לרביעיית המובילים עם היציאה מהתעלה האנגלית. ILLBRUCK מובילה יחד עם AMER ONE , TEAM NEW . הים הצפוני הוא ים רדוד, עד מהרה החלו היאכטות לאבד מהירות בשל אצות שנתפסו בקיל העמוק. הצוות שהצליח להוריד צולל (חפשי בלי מילוי אוויר) תוך כדי הפלגה (!) להסיר את האצות ולהמשיך כל זאת בזמן הקצר ביותר זכה ליתרון. בלילה האחרון של השיוט הובילה ASSA במרחק של כמה אורכי סירות מ – ILLBRUCK . כמאתיים יאכטות שוודיות יצאו בלילה לקדם את פני המשתתפים אשר סיימו בהפרשים של 7 דקות בין הראשון לחמישי.
שוודיה הריעה ל – ASSA ABLOY השוודית המנצחת. לא חשוב שהסקיפר אנגלי, הנווט אמריקאי ובצוות יש רק שני שוודים. העיקר שהשכנים הנורבגים ביאכטה DJUICE סגרו במקום השני … . מהסוף.
 
כחול מבקר (ומפליג!) ב – VOLVO OCEAN RACE
לא בכל שנה מתקיים המרוץ היוקרתי הזה ולא בכל יום מקבלים הזמנה לבקר בתחנת ביניים, להיפגש עם הסקיפרים והשייטים ולהתנסות בהתנסות אישית בשיט באחת "ממכונות המרוץ" המשייטות מסביב לעולם.vor-kachol.gif
אנחנו היינו שם. ובאמת, הרגשנו קצת כמו "עליזה בארץ הפלאות". כבר בכניסה ל"כפר השיוט" אשר ממוקם בלב אזור הבילוי היוקרתי של מיאמי, פלורידה, ארה"ב, הורגשה אווירה של אירוע גדול. עשרות שוטרים ואנשי ביטחון, צלמי עיתונות וטלוויזיה, עיתונאים דוברי בליל שפות וכמובן הכוכבים. הצוותים המתחרים לבושים ב"שורט’ס" וחולצות פולו בצבעי וסמלי היאכטה. לכל חברה יש אוהל משלה הנע מתחנה לתחנה (קיפטאון, סידני, אוקלנד, ריו). שבוע לפני הגעת היאכטות כבר פרוסים צוותי החוף ומתחילים במלאכת היחצ"נות. היחצ"נות כפולה, והדדית. מיחצ"נים את חברת החסות באמצעות מצגת ממוחשבת עם עמדות מחשב וסרטי וידאו, ובמקביל את הישגי הצוות המתחרה בשיוט. כך פגשנו בכניסה לאוהל הענק של החברה השבדית ASSA ABLOY , מנעול עצום ממדים כיאה ליצרנית מנעולים רב לאומית, בצד דגם פנים היאכטה הנושאת את שמה. בתוך האוהל, הוצב בר משקאות ענק ובמקביל אפשר היה לראות את פעילות החברה ומוצריה וכן תמונות של האימונים ושל אנשי הצוות. הייתה גם נקודה ישראלית, במצגת של ASSA זיהינו את "מולטי-לוק" הישראלית, לשעבר רב-בריח, היום חלק מהקונצרן השוודי.
הצוות אשר המתין באוהל ענה באורך רוח לאנשי התקשורת. מאות מעובדי ASSA ארה"ב הוטסו לפלורידה כדי לגבש את רוח הצוות שלהם. ניצחונה של ASSA בקטע זה עזר להם מאוד.
היחצ"נית השוודית החמודה מנפנפת לנו מרחוק. מיכל על תקן צלמת ועבדכם נחפזים אליה. לידה עומד קיבוצניק פרוע שיער בסנדלים. תכירו את ניל מק-דונלד הסקיפר. ניל מתגלה כטיפוס חביב וסבלני (כדי להפליג שבעת אלפים מייל כנראה צריך הרבה סבלנות). אני מציע שנשב בצד מחוץ להמולה "אין בעיות" עונה הבריטי ומתיישב איתי על מדרגה מחוץ לאוהל.

"כחול": "ברכותינו לזכייה בקטע האחרון. אתם משפרים מיקום מקטע לקטע, יש סיכוי לעבור את קוטסקי (סקיפר ה – ILLBRUCK ).
ניל: "שמע זה לא פשוט. קיבלתי את הפיקוד בקיפטאון. היינו במקום החמישי. עכשיו אנחנו במקום השני, ההפרש ביננו למקום הראשון רק 3 נקודות. יש עוד 4 קטעי תחרות. מבחינתי הכל פתוח. אבל המשמעות היא שצריך לשמור ערנות ורוח לחימה יום ולילה בלי הפסקה לאורך ימים רבים. למזלנו הקטעים הבאים קצרים יותר."
"כחול": "איך מתחיל סיפור השיט שלך?"
ניל: "בדרך הארוכה מלמטה. אני היום בן 37, בילדותי התחרתי באופטימיסט ומירור (דגם אנגלי) לאחר מכן ב- 420. מכיוון שהייתי חזק מספיק עברתי להולנדי מעופף וייצגתי את בריטניה במשחקים האולימפיים של סיאול. שם אגב הכרתי צוות ישראלי מצוין (יואל סלע ואלדד אמיר כ.) שדפק אותנו בשיוט (יואל סיים רביעי בעוד ניל סיים שישי). מההולנדי עברתי ליאכטות. הקפתי את העולם פעמיים במסגרת הויטברד. כאיש צוות על ה - SILK CUT ב – 1997-8, אז זכינו במקום ראשון. לפני כן ב – 1993-4 על ה – FORTUNA .
"כחול": "האם לדעתך לשייט יאכטות תחרותי חשוב להתחיל כשייט דינגי?"
ניל: "ביאכטות גדולות יש הרבה תפקידים. אבל אין ספק שכדי להיות סקיפר טוב אתה חייב אינסטינקט בסיסי של שייט. את זה מקבלים "דרך הרגליים", בשיט דינגי, רצוי מילדות. תשים לב שכל הסקיפרים הצטיינו כשייטי דינגי. קנוט (הנורווגי כ.) היה אלוף הולנדי מעופף, גון (סקיפר ה – ILLBRUCK ) הוא בעל מדליית כסף אולימפית וכן רוב האחרים. תזכור שתחרויות הדינגי הן רק הבסיס. הדרך בהמשך ארוכה מאוד."
"כחול": " איך עומדים במאמץ גופני כזה? אתה עצמך כבר לא נער ויש לך בצוות "בחור" בן 53?"
ניל: "אין ספק שזה לא קל. אבל רוב הצוות שלנו כבר עשה לפחות פעם אחת שיוט כזה, חלק עשה פעמיים ויותר. אנחנו יודעים למה לצפות ומכינים את עצמנו בהתאם. אפילו כאן בעצירה אנחנו מקדישים שעה ביום לכושר גופני. מגנוס (אולסון בן ה – 53, שהשתתף ארבע פעמים בשיוט!) לא נופל משאר החברה" ( "כחול" לאחר שהתנסה בלחיצת יד עם אולסון, מאשר את הקביעה).
"כחול": "זאת הפעם הראשונה בשיוט שבעל מתחרה באשתו (ליסה אשתו של ניל היא הסקיפרית של AMER SPORTS TOO ). אם תגיעו יחד לקו הגמר תתנהג כג’נטלמן אנגלי?"
ניל (מחייך): "לא, משלמים לי כדי לנצח."
"כחול": "אתם חושבים שיש סיכוי לאיש צוות ישראלי להצטרף לשיוט הבא?"
ניל ואולסון: " למה לא? יש כאן חברה מ- 16 מדינות שונות. אם הם שייטים טובים, דוברי אנגלית ועונים על שאר הדרישות - שינסו להתקבל. "
בשלב הזה הכריזו המארגנים על צוות העיתונאים שיפליגו ב – ASSA . נראה שפוסידון אל הים עזר לנו, מיכל ואני עולים על ה – ASSA . הרגשה מוזרה. אנחנו מפליגים על יאכטה אחריה עקבנו שבועות בטלוויזיה ובאינטרנט. למעשה זאת אחותה התאומה (למרות שבהמשך הן הוחלפו), היאכטה שסיימה את השיוט עמדה מפורקת לחלקיה על החוף. לכל יאכטה יש יאכטה תאומה. בשיוטים בין שתי היאכטות, במהלך שנתיים, נבחנים הציוד והצוות. במקרה של תקלה חמורה מאפשרת חוקת השיט להחליף יאכטה על מנת להמשיך את השיוט.
ג’ים הסקיפר המחליף מקבל אותנו על הסיפון. תדריך ארוך ומייגע מפגיש אותנו עם כל כננת ומיתר, ג’ים בודק את היכולות שלנו ומחלק תפקידים. כדי שלא יהיו פאשלות לצוות מצטרפים עוד שלושה אנשי צוות "אמיתיים". אנחנו יוצאים לים. אני מול כתב אמריקאי מאייש את עמדת הכננת המרכזית. יד צמודה ליד ראש לראש. מתחילים לסובב, "יותר מהר" שואג ג’ים. זה צריך לקחת 40 שניות! איזה 40 שניות, לקח לנו למעלה מ – 120 … הכתפיים והידיים שלי ממש כואבות. ג’ים מבחין במתרחש ומחליף אותנו לקראת הרמת החלוץ. ומובן שאין מגלול (ריפר). היאכטה מזנקת. רוח של 15 קשר. ג’ים על ההגה, במהירות 14.5 קשר ומעלה. אנחנו יושבים במעלה הרוח לאיזון, הרוח עולה. ג’ים ממלא את מיכלי האיזון. סיבוב, היאכטה מסתובבת כמו מפרשית "420". אני על ההגה, רוח צד-גבית. נגיעה מיותרת בהגה ואנחנו בורחים 20 מעלות מהקורס. "TAKE HER EASY " ג’ים אומר. ההגה רגיש בצורה בלתי רגילה. לחשוב שככה עומדים עם ספינקר ב – 30 קשר כל הלילה באוקיאנוס הדרומי …
החלפת חלוץ. אנחנו צוללים לתוך היאכטה לשלוף את החלוץ. בתוך היאכטה רעש אימים. כל גל, סיבוב כננת או צליפת חבל מהדהד ברעש נוראי. החלוץ כבד בצורה בלתי רגילה. הורדה, הרמה, גלגול, החלוץ המורד, והורדתו לתוך היאכטה. אנחנו עולים לקוק פיט רטובים מזיעה. תגיד, אני שואל את ג’ים, לא מסריח למטה בזמן ההפלגה, במיוחד באזורים הקרים כשהכל סגור? "תראה", אומר ג’ים " אם אתה מתכוון לשימוש בשירותים אז זה כלום לעומת הסרחון העולה מהמפרשים הלחים. חוץ מזה אחרי משמרת אתה "נופל" על הדרגש ונרדם מיד".
ג’ים מראה את עבודת ה"טרימר" כלומר מכוון המפרשים. הוא מציב את אחד מחברי הצוות כהגאי ויושב על "הסוס" המהירויות מתחילות לעלות מ – 15 ל – 15.2 15.3 ועד 15.5 קשר. תחשבו על חצי קשר תוספת מהירות במשך 720 שעות הפלגה (30 יום) – זה 360 מיל!
אנחנו נכנסים חזרה לתעלת מיאמי. מורידים מפרשים ומניעים מנוע. בכניסה לתעלה מבחין ג’ים באוניית נוסעים הבאה מולנו. הוא מחכה בכניסה תוך שיט איטי. לפתע דמם המנוע החלנו להיסחף עם הרוח לכיוון גדת התעלה. "עוגן!" פוקד ג’ים. אני מסתכל קדימה – אין עוגן! שני אנשי צוות יוצאים מהיאכטה עם חבל העוגן. מסתבר שהעוגן מרותק באמצעות כבלים לקיל בתוך היאכטה כדי להוריד את מרכז הכובד. מתחילים לשחרר את העוגן מחבקיו. אני מסתכל על ג’ים. הוא קר רוח אבל חיוור. אם אנחנו נוגעים בקרקעית עם ארבעת המטרים של הקיל העדין הזה, תהיה קטסטרופה רצינית. מיליוני דולרים יכולים "ללכת פייפן" . היאכטה נסחפת במהירות. ג’ים מזמין עזרה, אין סיכוי להספיק להעלות את העוגן. לפתע המנוע מניע. HAPPY END . שפוכים אנחנו נשפכים מהיאכטה לרציף, ומקבלים תעודות השתתפות. האמת - הייתי מצטרף לשיוט כזה. טוב, לא מאוסטרליה לריו, אבל כמה ימים … . אולי …
 
סיום קצר ודרמטי לשיוט ארוך ודרמטי
הקטע התשיעי של המירוץ המתיש היה ממש "טיול בוקר" לצוותים שהתרגלו לבלות שבועות בים. רק 254 מיל מפרידים בין
גטבורג אשר בדרום שודיה לקיל בצפון גרמניה. המארגנים תכננו להפיק את המקסימום מאקורד הסיום. גם חגיגה בינלאומית גדולה בגטבורג, מעוזה של וולוו וגם שילוב השיוט בתחרות שיט בינלאומית "השבוע של קיל".
הצוותים נראו "צמאי-דם" בזינוק לקטע האחרון. ILLBROCK עם קוטסקי על ההגה לא לקח סיכון וזינק ראשון בזינוק מרהיב. ניל מקדולנד על ה-ASA זינק אחרון בפיגור לאחר שמפרשו נפל מהמעלן. זינוק גרוע כבר הפך אצלו להרגל. אלפי כלי-שיט ועשרות אלפי צופים מכל העולם צפו בזינוק.
הפעם משחקים בעיקר הטקטיקה ושיקולי הניווט. סבולת היא לא שם המשחק בקטע האחרון. בקטע מספר איים דנים קטנים ולפני כל אי נשאלה השאלה ימין או שמאל. מדהים איך שיקול כזה יכול לגרום לשינוי דרמטי בתוצאה. ה-ILLBROCK מצאה את עצמה רביעית ו-ASA תוך התאוששות מדהימה רמזה על אפשרות של ניצחון. הדרמה בים הבלטי שברה שיאים. מיליוני שייטים מכל העולם נכנסו לאתר האינטרנט של השיוט בו ניתן לראות את מיקום היאכטות בזמן אמיתי, תוך קבלת נתוני G.P.S המשודרים מהיאכטות. בשלב מסוים האתר קרס.
במפתיע הרוח הקלה נתנה יתרון לצוות הנורוגי של ה-DJUICE . הסקיפר הסביר את הסיבה. "רוקנו את הסירה לחלוטין עד למינימום הנדרש על פי תקנות השיוט. הורדנו אפילו שלושה אנשי צוות. ברוח קלה כל גרם קובע. עובדה: ניצחנו".
זמן קצר לאחר שהנורוגים חצו ראשונים את קו הסיום בקיל יצאה גרמניה מדעתה כאשר ה-ILLBROCK הגיעה שניה וקבעה את עובדת הניצחון הכללי בשיוט. הסקיפר קוטסקי הסביר לכתבים על הרציף: "בשבילנו האיום היה מכיוון ה-ASA . לכן שמרנו עליהם ולאחר שעברו אותנו בתחילת הדרך הצלחנו לעבור אותם בהמשך. אמנם, לאחר קרב של 14 שעות. אם הם היו מנצחים בקטע זה יתכן והיינו מפסידים את המקום הראשון הכללי".
וכך לאחר תשעה חדשים ו37,000- מיילים ימיים הוכרע שיוט הענק בשעות האחרונות בדו-קרב של שייט טקטי וצמוד. כל כך אופייני לשיוט שהסמל המסחרי שלו הוא מקצוענות וסיבולת.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<