כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > כתבות טכניות > חשמל ואלקטרוניקה > מכ"מ - כבר לא אביזר מותרות
מכ"מ - כבר לא אביזר מותרות

מכ"מ : כבר לא אביזר מותרות
גליון 18

 

מאת אבי גל

 
הרעש היה אדיר. היאכטה התנגשה באניית הקונטיינרים הענקית כאשר ענן של חולדה וצבע התמר לאוויר, חרטום היאכטה התרסק
וחור גדול נפער סנטימטרים בודדים מעל קו המים. זה היה באור יום, הים היה שקט. מכשיר לא יקר היה יכול למנוע את התאונה אשר בדרך נס לא הסתיימה באסון בנפש: מכ"מ.   
 
המכ"מ (מגלה כיוון מקום) או בשמו הלועזי RADAR הוא דמות מוכרת בהוויה הימית כבר למעלה מ 60 שנה. במלחמת העולם השנייה הוא הותקן באוניות מלחמה, בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים הוא נכנס לצי הסוחר ובשנות השבעים נדיר היה שלא למצוא אותו בכל כלי שיט מסחרי. מחירו כמובן הרקיע שחקים. עשרת אלפים דולר ($) לא נחשבו אז כתמורה יוצאת דופן למכ"מ סביר. החדירה המאסיבית לתחום השיט כתחביב החלה רק בשנות התשעים. עד אז כמעט ולא ראיתם אנטנות מכ"מ על תורן של יאכטה הקטנה מ 50 רגל. המכ"מ היה יקר, כבד, תפס הרבה מקום ובעיקר צרך אנרגיה חשמלית גדולה. מה השתנה בעשור האחרון? קודם כל המחיר צנח פלאים, ב 1,500 $ ניתן לקנות מכ"מ טוב, קיימים גם דגמים הנמכרים בפחות מ-  1,000 $. הגורם השני הוא הגודל, טכנולוגית המזעור הגיע גם למכ"מ וגודלו הולך וקטן. מסכי ה LCD (המסכים השטוחים) ממזערים אותו עוד יותר. האנרגיה הנדרשת להפעלת המכ"מים החדישים ליאכטות, היא לא יותר מהאנרגיה הנדרשת להפעלת אורות הניווט. והגורם האחרון: ידע. הפעלת מכ"מ הצריכה בעבר ידע ותרגול רב. בקורסים השונים בחיל הים ובצי הסוחר הוקדשו שעות רבות לתרגול הפעלת המכ"מ. החיבור שנעשה במכ"מ המודרני בין טכנולוגיות המכ"מ, המחשבים והטלוויזיה הפכה את הפעלת המכ"מ לפשוטה וידידותית ביותר. זה לא אומר שלא צריך ללמוד ובעיקר לתרגל. אבל ההפעלה באמת פשוטה.
 
איך זה עובד ?
          
מכ"מ הוא בסך הכול מכשיר המודד כיוון ומרחק של עצמים מוצקים. הוא מודד מרחק בדיוק כמו שמד - ההד (SONAR  ) מודד את העומק.
מד ההד משדר בפולסים קצרים מאוד של אנרגיה (למעשה גלי קול) ולאחר מכן קולט את ההד החוזר מקרקעית הים. ההבדל הגדול בין מכ"מ למד - ההד הוא שבמכ"מ במקום להשתמש בתדירות גבוהה של קול משתמשים בתדירות גבוהה מאוד של גלי רדיו (גבוהה פי 60 מתדירות גלי הרדיו בהם משתמשים בשידורי V.H.F ) כמו גלי הרדיו הגלים עושים את דרכם במהירות של 162,000 מייל ימי לשנייה. מכאן שאם נמדד זמן של 0.0001 שנייה בין שידור האות לקליטת ההד שלו, המכ"מ יודע שגל הרדיו עבר 16.2 מייל ימי. מכאן שהעצם ממנו חזר ההד נמצא במרחק 8.1 מייל ימי (גל הרדיו עשה את הדרך הלוך וחזור כך שיש לחלק את המרחק ב 2). הבדל נוסף בין מכ"מ למד - ההד הוא כמובן אופי השידור, המכ"מ משדר אלומה צרה. רוחבה כ- 5 מעלות וגובהה כ- 30 מעלות. הגובה בא לחפות בין השאר, על טלטול ונדנוד כלי השיט. המכ"מ סורק את האופק ב- 360 מעלות ואם אפשר היה לראות את האלומה המשודרת היא הייתה דומה מאוד לאלומת אור הנשלחת ממגדלור וסורקת את האופק סביב. מדוע לא רואים את אנטנת המכ"מ של היאכטה? האנטנה נמצאת בתוך צלחת פלסטיק האמורה להגן עליה בפני פגיעת מפרשים, חבלים, נתזי מים ובעיקר נזקי רוח. הצלחת גם עוזרת לחסכון באנרגיה. כאשר האנטנה סובבת בתוך הצלחת אין צורך במנוע חשמלי חזק כדי להתגבר על הרוח.
במכ"מים הישנים היו הנתונים מופיעים על גבי הצג מיד עם קבלת ההד ונעלמים. כך שלא ניתן היה לראות את תמונת המכ"מ אותה אנו מכירים היום. לתמונת המכ"מ העכשווית אחראית הטכנולוגיה החדישה המשלבת מחשב עם טלוויזיה. המחשב הופך את נתוני הכיוון והמרחק לתמונה המתורגמת לכמה אלפי נקודות הנקראות פיקסלים בשפת המחשב. הנקודות מאוחסנות בזיכרון המחשב ומוחלפות בנקודות חדשות המתקבלות מנתונים חדשים. זה קורה שלושים פעם בשנייה. בעזרת טכנולוגיית הטלוויזיה המשולבת במכ"מ נלקחת התמונה העדכנית מזיכרון המחשב ונשלחת אל מסך הצג, שהוא מסך טלוויזיה לכל דבר ועניין. מנקודת מבטו של המשתמש יש לקומבינציה הזאת שלושה יתרונות גדולים. הראשון, מאחר וכל תמונה הנשלחת למסך מבזיקה רק שבריר שנייה לפני שהיא מוחלפת היא חדה מספיק כדי שאפשר יהיה לראות אותה גם באור יום. במכ"מים הישנים היה צריך להכניס את הראש לתוך מגן קרינה מגומי אשר הזכיר מסכת צלילה, זאת על מנת לראות תמונה באור יום. היתרון השני הוא המסך עצמו. זהו מסך טלוויזיה או מחשב המאפשר תמונה חדה וברורה. מסכים אלה גם זולים מאוד ובניגוד לדור העבר של המכ"מים הם כמעט ואינם מכילים חלקים נעים, אשר בסביבה הימית עתירת הטלטולים, הלחות והמליחות טבעם להתקלקל.
 
לבחור מכ"מ
 
למרות שיצרני המכ"מ מצהירים בפרסומים על "טווח של 24 מייל" או: "טווח של 36 מייל" ואפילו "טווח של 48 מייל" הרי שהגדרות אלו ככל שהן נכונות הן רק ניסיון לדרג את המוצרים. ככל שטווח הגילוי גדול יותר, המכ"מ נחשב כטוב יותר (לא בהכרח כפי שנראה בהמשך). הדבר דומה לדירוג שעוני הצלילה ע"פ עומק הצלילה האפשרי שלהם. אתם מכירים מישהו שצולל לעומק של 150 מטר למרות שזה כתוב על השעון? אין צולל כזה, זהו מדד לאיכותו של השעון. אין מכ"מ שמסוגל לתת תמונה הנמצאת מעבר לאופק או ליתר דיוק תמונה של עצם שאין לו קו ראיה איתו. ניתן במקרה הטוב ביותר לראות הר גבוה מטווח 48 מייל, ואם אתה לא מחפש אי באוקיינוס האטלנטי, זה לא כל כך חשוב במיוחד בעידן ה .G.P.S מה שאתה קונה כאשר אתה עולה ממכ"מ המשדר ב 1.5 קילוואט בעל מסך של כ 15 ס"מ (7 אינץ') למכ"מ המשדר ב 64 קילוואט עם מסך של 25 ס"מ (12 אינץ') הוא בעיקר איכות תמונה. ההפרש הכספי הוא בין מאות דולרים ליחידה קטנה לאלפי דולרים ליחידה גדולה. ההפרש הכספי קונה לך בעיקר סורק גדול יותר, המסוגל למקד את הגלים הקצרים לאלומה צרה המרכזת את האנרגיה. היא נותנת טווח גילוי גדול יותר לאותה יחידת אנרגיה ומגדילה את הסיכוי לזהות עצמים בעלי החזר הד קלוש כמו סירות דיג, סירות הבנויות מעץ או מצופי פלסטיק. במכ"מים אלו מתקבלת גם תמונה ברזולוציה משופרת. ההבדל בין התמונה המתקבלת מקרן צרה לתמונה המתקבלת מקרן רחבה הוא כמו ההבדל בין מפה המצוירת בעיפרון פחם עבה למפה המצוירת בעט נובע דק. בתמונה זאת נוכל להבחין בקווי חוף מדויקים יותר או נוכל להעלות מצופי סימון הנמצאים בצמוד לשובר גלים. תמורת סכום כסף נוסף נוכל כמובן לשפר יותר את התמונה המתקבלת ע"י מסך גדול יותר ורגיש יותר, בדומה לאיכויות הטלוויזיה שאותה אתה קונה לבית. כל יצרן כמובן יצביע על ייחודיות המכשיר שלו. אבל בגדול כל היצרנים הרציניים שווים מבחינת התכונות העיקריות אותן ניתן למצוא במכ"מים שלהם. ההבדלים נמצאים כמובן בפרטים הקטנים.
 
הפעלת המכשיר
 
לצערנו עד היום הפעלת מכ"מ היא קצת יותר מלחיצה על כפתור "ON". לשמחתנו, תהליך הפעלת המכ"מ הוא כמעט תיקני אצל רוב יצרני המכ"מים לכלי שיט קטנים. לא להיבהל, הוא לא יותר מסובך מהפעלת השלט בטלוויזיה הביתית (אני למשל קורא לאחד הילדים כאשר אני רוצה להקליט תוכנית). לחץ הלקוחות גרם לכך שהיצרנים הורידו באופן משמעותי את מספר לחצני ההפעלה ופונקציות רבות מסתתרות מאחורי התפריטים אליהם יש להיכנס. ברוב המכ"מים יש כפתור הפעלה עליו מצוין ON, לחיצה על לחצן זה גורמת להופעת הכיתוב “WORM-UP” כלומר מתחמם או “WAIT” כלומר, המתן. בדרך כלל הכיתוב מלווה בשעון עצר יורד. לאחר כ - 2 דקות הכיתוב ישתנה ל STAND BY  ואז המשדר יכול לשדר. בדרך כלל הפעלת המשדר היא ע"י לחיצה על לחצן TX. תוך שנייה תראה את תמונת המכ"מ, מבחינות רבות לחצן ה"חדות" (BRILLIANCE) הנותן תמונה טובה יותר מקביל למתג הגברת הקול במכשיר קשר. לחצן האלומה (GAIN) מקביל להשתק:  (SQUELSH) במכשיר הקשר, פעולה המורידה את רגישותו ובכך גורמת להשתקתם של רחשי רקע המקשים על הבנת הדיבור, אך באותה מידה מורידה את טווח הקליטה. בתחילה יש לטפל בלחצן החדות (BRILLIANCE) כך שתתקבל תמונה טובה. לאחר מכן יש להגביר את האלומה (GAIN) כך שהמסך יתמלא בנקודות. לאחר מכן באופן מבוקר ואיטי יש להקטין את האלומה עד שתתקבל התמונה הרצויה. כיוון המכ"מ דומה לחיפוש ערוץ במכשיר הקשר. רק שבמכ"מ אנחנו מחפשים את הקליטה הטובה ביותר לשידורים החוזרים אותם שידר המכ"מ בעצמו. קצת מפתיע שכן המכשיר הוא אותו המכשיר ואיך יתכן שההד החוזר לא נמצא בדיוק באותה התדירות בה שודר. הסיבה נעוצה קודם כל בהדים עצמם אשר במקרים מסוימים חוזרים בעוצמה נמוכה במיוחד ומושפעים במידה רבה ע"י הפרשי טמפרטורות. מכאן שהמכ"מ זקוק לעזרת המפעיל לצורך כיוונון מדויק. במכשירים המתקדמים יותר יש כבר כיוונון אוטומטי. מאידך הכיוונון הידני הוא פשוט ביותר ומושג ע"י התבוננות בהד חלש ורחוק ומשחק עדין עם לחצן האלומה, עד שהתמונה הופכת למספיק טובה עבורנו. בדיוק כשם שאנחנו מכוונים את מסך הטלוויזיה בבית.
 
שיפור התמונה
 
בניווט בתוך מרינה צפופה בלילה, הפעלת המכ"מ תגלה מסך מלא בהדים עד כדי כך שלא ניתן יהיה להבחין בתמונה. הפתרון ברוב המקרים הוא שינוי טווח המכשיר והצבת המכשיר על טווח גילוי של חצי מייל עד מייל, פעולה זאת תאפשר תמונה לא רעה בתוך מרינה או מפרץ. לצורך מניעת התנגשות כדאי בדרך כלל להציב את המכשיר בטווח של 6 עד 12 מייל. בטווח זה נזהה אוניות סוחר הנמצאות מעבר לאופק, זאת בשל גובהן. בעת עגינה במפרץ כדאי להוריד את הטווח לרבע מייל, טווח זה יאפשר זיהוי היסחפות כתוצאה מניתוק או גרירת העוגן. לחצן הגשם (לעיתים הוא יסומן- A/C RAIN או FTC ) משמש להסרת ההדים אשר יופיעו על המסך כתוצאה מפגיעת ההדים בטיפות המים. בעוד שלחצן "מצב הים" (יופיע כ A/C SEA  או STC) יוריד את ההדים המופיעים כתוצאה מפגיעת השידור בגלים גבוהים או ברסס הגלים הנגרם ע"י הרוח בעת הפלגה בים קשה. חשוב לזכור שהפעלת שני הלחצנים הללו מורידה באופן חד את יכולת גילוי המכ"מ, זאת בשל הורדת רגישותו, למעשה אנו אומרים למכ"מ: "אל תראה לנו על המסך את ההדים החלשים אותם אתה קולט כתוצאה מפגיעת השידור בגשם או בגלים".
מכאן נובע הצורך להשתמש בלחצנים הללו בזהירות בדומה לתיבול הפלאפל בסחוג. כלומר: בכמויות קטנות ורק כאשר באמת הפלאפל לא מתובל מספיק.
 
 
 
 
מסגרת
 
 
תרגול והתראות
 
בפתיח הכתבה סיפרנו על היאכטה שהתנגשה באוניה באור יום. היום גם במכ"מים הפשוטים ביותר יש אפשרות לקבל התראה קולית על כל כלי שיט הנכנס למעגל טווח אותו אנו קובעים. כמובן שההתראה פועלת גם כאשר אנו מתקרבים למכשול ניווט (סלע) או לחוף. במכ"מים המשוכללים ניתן לקבל יותר ממעגל התראה אחד. השימוש בהתראת המכ"מ כמו השימוש במכ"מ עצמו מחייב תרגול. איך מתרגלים? זה פשוט יותר משחשבתם. בהפלגה באור יום אתה מזהה מטרה. זה יכול להיות מצוף, שובר גלים, סלע או כלי שיט. לאחר הזיהוי אתה מתבונן במכ"מ ומזהה את אותו האובייקט במכ"מ, אם המכ"מ מותקן בקוק-פיט ואין צריך לרדת לתוך היאכטה, זה נוח יותר. את התרגול הזה יש לבצע לגבי סוגים רבים ככל האפשר של מטרות ובטווחים שונים. ככל שהתרגול יהיה ממושך יותר המסקנות העולות מקריאת מסך המכ"מ יהיו נכונות יותר. לפעמים תופתעו לראות שמטרות קרובות מאוד לא יופיעו במכ"מ. בדרך כלל זה נובע מצורתם או מהחומר ממנו הם עשויים. הלקח ממקרים כאלו הוא כמובן לא לסמוך בלעדית על המכ"מ. עדיין העיניים שלנו הם מכשיר הגילוי הטוב ביותר.
 
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<