כחול 73 - ינואר 2018
שנה חדשה / גליון חדש עם כתבות מחממות לחורף!



 
דף הבית > מדור הדיג > כמה שיוסי אוהב לעשות טרולינג
כמה שיוסי אוהב לעשות טרולינג
אני לא צריך לספר לכם שטרולינג עושה לי את זה בגדול. אני פשוט אוהב את ההפלגות, את ההמתנה וכמובן את הבזזזזזזזזזזזזזז הכל כך נעים לאוזן.
אז אתמול (שבת 4.11.06) כהרגלנו מגיעים לסירה לבילוי משפחתי של סופשבוע שחלקו כמובן יוקדש לדיג. בדיקת התחזית מול איילו מראה שבשבת בבוקר הולך להיות ים פצצה ואני יודע שזה יום שני/שלישי שלאחר ערבול הים, מה שאומר שיש מצב לפגוש כמה פאלמידות מורעבות ומי צריך יותר מזה. השכמה בשעה 04:30 בסירה, אישתי ותומר חורפים ואני מחליט לא להעיר אותם בינתיים. אני מסתדר לבד ביציאה ובהורדת המערך וניתן להם לישון עד שנצטרך עזרה אם בכלל.
ב- 10 דקות ל-5 אני כבר בפתח המרינה עדיין חשוך וישנה צינה קרה של הלילה, אני מבחין בעוד כמה מטורפים או בעלי מזל ( תלוי מי מסתכל) שיוצאים עם סירות: מי לצלילות דיג, מי לטרולינג, מי לג’יג ומי לבולוס. כל אחד מפנה חרטום למסלול שעליו החליט מראש. אני הפעם מחליט שכיוון צפון הוא היעד מפנה חרטום אליו מכניס לאוטומט לובש את הקפוצ’ון ויוצא למרפסת להוריד את מערך החכות.
היום הייתי צנוע רק 3 מקלות ואחד בסטנד ביי. 2 דמויים מסוג סטורם שוקעים בצדדים ואחד דמוי סטרייק-פרו במקל האמצעי כ- 80 מטר ומיועד לגוף העליון של המים. סוגר את דלת המרפסת, ניכנס פנימה שם מים על האש מכוון את המכ"ם למצב אזהרה, אין רדיו (ישנים) וזה הזמן למחשבות ותוכניות על גלגלי שיניים נקיים מיום חדש. השחר כבר מפציע ועדיין אין כלום, הסונאר מנמנם אף הוא ואני כבר עובר את שכונת ארסוף ומתחיל לפקפק: אולי כיוון צפון מוטעה או אולי הם עדיין לא חזרו מהעומק, או אולי הם לא יגיעו עד אחרי הסערה הקרובה וכו’ וכו’.
השעה 06:00 מסתובב לכיוון דרום ומחליט לנסות את הצד הדרומי בואכה יפו, אולי משם תגיע הישועה. מרחוק מבחין במכ"מ בצי של סירות וכולן במהירות איטית. למי שלא הבין כולן מז’רז’רות. אומנם הים גדול ויש מקום לכולם אבל אני תמיד מוכן לוותר ולא לתפוס דגים והעיקר לא להידחף ולא להיכנס בין חוטים של אחרים ושלא ייכנסו בי. מחפש נתיב פנוי ומוצא שבעומק 25 מטר אין אף אחד, כולם נמצאים בנמוך בסביבות ה- 12 מטר, מחליט לתפוס כיוון אפילו במחיר של אי תפיסה. בינתיים אישתי מתעוררת ומארחת לי חברה נעימה, צוחקים על תומר שחורפ כאילו הוא במיטה שלו ואני מחליט להסריט קצת את הסירה ואת החכות בחוץ.
מה אגיד לכם החלום הגדול שלי היה להסריט את רגע יציאת החוט כדי שכולם יבינו על מה אני מדבר שאני אומר בזזזזזזזזזזזזז ורעש ממכר ורגע שקשה לשכוח ויותר מכך רגע שאתה יוצא ימים ושבועות שלמים ללא תפיסות רק כדי לשמוע אותו שוב עוד פעם ועוד פעם. ואז זה הגיע הבזזזזזזזזז הגדול תוך כדי הסרטה סתמית, על המקל הימני ולפי הכיפוף הבנתי שזו פאלמידה בינונית ומטה. מעביר לאשתי את המסרטה כשהיא עדיין פועלת ולוקח את המקל, הוק-סט קצר ומייד מתחיל לפמפם. הפאלמידות הללו צריכות לדעת מהר מי הבעל הבית אחרת הן תופסות פיקוד ומתחיל להיות לא נעים ביד ימין. אני מפמפם ואשתי מסריטה ובזוית העין אני רואה על החרטום 2 סירות במסלול חיתוך. זוכרים שעליתי ל- 25 מטר כדי להיות לבד? ובכן רק חשבתי ככה וכנראה ראה מי שראה והחליט לעלות למעלה אולי שם המצב יהיה טוב יותר. הבעיה הייתה שאני עם דג ומקל ביד, אשתי עם מסרטה והסירה על אוטומט ולכן קצת דאגתי, אבל היה לי עוד מספיק זמן כדי לקבל החלטות.
הפאלמידה מגיעה במהירות לירכתיים ואשתי בניסיון לעזור לי עם המקל והגאנצ’ ( אישה טובה) סוגרת את המסרטה (איתכם הסליחה), אני והיא כשאחד עם המקל והשני עם הגאנצ’ מעלים אותה אחר כבוד למעלה נותנים כיף אחד לשני ואני רץ להגה לשנות קורס לכיוון אחר. הפעם מחליט לעלות יותר לכיוון ה- 30 מטר ולא עוברות 20 דקות ושוב יציאה הפעם קלה ועדינה ופאלמידה צעירה של קילו בערך מגיעה בריצה קלה. משוחררת מהמשולשת בעדינות ונשלחת למים לגדול.
עוד 20 דקות ועוד יציאה והפעם רצינית שהסתיימה בפמפום סרק. הדג הצליח לחמוק ואני שמח בשבילו, פעם הם פעם אני. חוזרים למרינה, עוגנים נקשרים כמה תמונות להנצחת הדג והדיג המשפחתי ומתחילים לנקות את הדג. הפעם הלכנו על פילה נקי, עם סכין ייעודית לצורך העניין. מה אגיד לכם חוויה של חיתוך וניקוי מסוג אחר. הדג היה מלא בדגיגים קטנים בקיבתו שלא הצלחתי לזהות ועדיין תקף את הדמוי, מה שאומר שהם חזירים לא קטנים. בצהריים חלק מהדג כבר עלה על המנגל שבסירה עם חברים שהוזמנו והשאר חיכה במקרר.
אז מקווה שנהניתם כמונו ומצרף קישור לסרט שמאוד ממליץ רק כדי לשמוע את הבזזזזזזזזזזזזזז.
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<