כחול 72 - אוקטובר 2017
גליון 72 יצא לאור בעיצוב חדש ומרעננן, מה דעתכם על הלוגו החדש של המגזין המודפס?



 
דף הבית > משפט ימי > גליון 24
גליון 24
רישום כלי שיט
תקנת השוק
 
רישום בעלות בכלי-שיט
 סעיף 83 לחוק הספנות (כלי-שיט), התש"ך-1960 קובע: 
"83.   רישום בפנקס הרישום אין בו משום ערובה לזכות קניין: אולם אם רכש אדם, בתום לב בתמורה, כלי שיט רשום או חלק ממנו או זכות רשומה בפנקס או זכות הנרשמת בפנקס ממי שהיה, לפי הרשום בפנקס, רשאי להעביר את כלי השיט או את החלק האמור או את הזכות או להעניק את הזכות, לא תיפסל הרכישה מחמת זה בלבד, שלמעביר או למעניק לא הייתה, למעשה, הזכות להעביר או להעניק. "
 
אין ברישום משום ערובה לזכות הקניין
בניגוד למקרקעין, שזכויות הבעלות בהם נחתכים על פי הרישום, הבעלות בכלי-השיט אינה מוכרעת על פי הבעלות הרשומה.
העובדה שאדם מסוים רשום כבעלי כלי-שיט אינה מונעת מאדם אחר לטעון לבעלות. זכויות הבעלות יוכרעו על פי ראיות חיצוניות לרישום, כגון הסכמים בכתב או בע"פ, הסותרים את הרישום. כך למשל, התנהל עד לאחרונה משפט, על פיו התבקש ביהמ"ש להכריע בין יורשי מי שהיה רשום כבעלים לבין אדם אחר, אשר טען כי אותו מנוח החזיק ברישום כנאמן עבורו, מסיבות שונות ומשונות.
התיק לא הגיע להכרעה משפטית מסיבה פרקטית והיא שכלי-השיט שהבעלות בו הייתה במחלוקת איבד את ערכו לחלוטין במשך הזמן שחלף תוך כדי התדיינויות משפטיות.
צדדים למשפט נוטים לעיתים להתעמת עם החלטות רשם כלי-השיט לרשום בעלות זו ולא אחרת. ביהמ"ש הביע כבר את דעתו, כי עקב הוראות סעיף 83 הנ"ל אין זו החזית הנכונה. זאת מכיוון שתהליך הרישום אינו קובע זכויות ולכן יש לפנות לבימ"ש בדרישה להצהיר על הזכויות המהותיות.
 
"תקנת השוק"
חלקו האחר של הסעיף דן בהגנה על רכישת כלי-שיט בתום-לב ובתמורה. בתמצית, זכותו של אדם שרכש כלי-שיט מבעליו הרשום, שילם עבורו תמורה מלאה ולא היו כל נסיבות מחשידות בעסקה – הבעלות תשאר שלו, גם אם יתברר כי המוכר הרשום במרשם כבעלים לא היה כזה מבחינה מהותית.
 
נעשה שימוש בדוגמא הקודמת: צד ג' שרכש את כלי השיט מיורשי הבעלים הרשום בתמורה ובתום-לב יחשב כבעלים, למרות שיתכן כי הוא היה נאמן עבור אחר ולא היה רשאי למכור את כלי-השיט.
הוראה דומה מופיעה במספר חוקים ומכונה "תקנת השוק".
 
מהי רכישה ב"תום-לב ובתמורה" עליה מגינה תקנת השוק?
ב"תום-לב" – בדרך כלל, הכוונה לרכישה ממי שעיסוקו במסחר בכלי-שיט. כלומר, רכישת אופנוע-ים ממוסך העוסק גם במסחר אופנועי-ים משומשים הינה רכישה בתום-לב. לעומת זאת, רכישה מאדם זר על חוף הים צריכה לעורר חשד בלב הקונה ולכן נחלשת הגנת החוק על זכויות הקונה
ב"תמורה" – התמורה צריכה להיות סבירה לשווי כלי השיט שנמכר. אין הכוונה ל"מחיר מחירון" בלבד, אולם הנחה העולה על 20%-30% מערך המחירון צריכה להעלות חשד ויתכן כי יקבע כי אין בכך תשלום תמורה המצדיק את הגנת החוק.
קביעת בית המשפט תהיה בדרך מבוססת על שילוב הדרישות.
דוגמא: רכישת אופנוע-ים על חוף הים מאדם זר במחצית ערכו בשוק – בימ"ש יקבע בוודאות שתקנת השוק אינה חלה.
 
בבחינת נסיבות העסקה, יקח ביהמ"ש בחשבון שכלי-שיט נמכר גם ישירות בין קונה למוכר ולא רק דרך סוחרים. במקרה כזה, יבדקו שאר הנסיבות כגון: האם בדק הקונה ברשם המשכונות? רשם החברות? האם התמורה הולמת את מצב השוק? האם היה מו"מ? האם התשלום היה במזומן? האם הקונה בדק את כלי השיט מבחינה טכנית?
 
לסיכום
"תקנת השוק" נועדה להגן על ישרים ותמימים ותשאיר "קומבינטורים" עם עוגמת-נפש וחסרון כיס.
 
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<