גליון 71 - יולי 2017
חפשו אותו בתיבת הדואר, בחנויות הציוד הימי ובסטימצקי



 
דף הבית > יאכטות > זוג או פרד
זוג או פרד
מה עדיף, קטמרן או מונוהל? משאל ים בין שייטים תוך כדי שייט והשואה.
זוג או פרד
גליון 10
יאכטת קטמרן יאכטה או חד גופית (מונו האל, מונו=אחד האל=גוף)? ויכוח כמעט ניצחי בין השייטים, מקבל בשנים האחרונות היבטים חדשים. חידושים טכנולוגיים הביאו לבניית גופי קטמרנים (קטה=שניים, מרן=ספינה) חזקים ועמידים יותר. מחד התקדמות הטכנולוגיה בנושאי הניווט הוציאה שייטים רבים יותר להפלגות חוצות אוקיאנוסים, מאידך במרינות האירופאיות והאמריקאיות קיימת מצוקת מקומות עגינה ומחירי העגינה עולים. אז מה עדיף? בשטח, כלומר בים, רואים יותר ויותר קטמרנים במיוחד בקרב שייטי הטווחים הארוכים המחפשים נוחיות. השייטים הצרפתיים מובילים ולהם ניסיון ומוניטין רב בשייט הקטמרנים.
האם זו אופנה או זרם מרכזי?
יצאנו לשטח (סליחה לים). ביקרנו במזחים של כיף ורדה באוקיאנוס האטלנטי, במזחי סנגל באפריקה, במרינות בברזיל ובאיים האנטיליים המשגעים אשר בקריביים. פגשנו בעלים של קטמרנים ויאכטות רגילות בעת הפלגתם המשותפת. ברשימה שלפניכם לקטנו דעות ורשמים של שייטים. התחלנו בסקר בנקודות היציאה באיים הקנריים אשר באוקיאנוס האטלנטי. כל שייט מגיע לשם עם דעותיו הקדומות. לפניכם הדעות וההתרשמות.
לפני היציאה לשיוט
רגע לפני הרמת העוגן עברנו על המזח באיים הקנריים עם מקרופון פתוח. להלן צרור תגובות של שייטי יאכטות חד גופיות בנושא קטמרן:
"השאלה האם לבחור קטמרן לא עלתה על דעתנו" (ג’אן-פייר – מונו דגם OVNI 345). "יש לי חוסר בטחון מוחלט לגבי נקודות תורפה שמהווים החיבורים בין הבידונים" (ג’אן-ג’אק 1 – מונו דגם SUPERMARAMU ).
"אין לי כל אימון בקונספציה הזאת" (ג’אן-ג’אק 2 – גם מונו דגם SUPERMARAMU ).
"קטמרן, זו לא ספינה. זה יקר מדי ובמחיר זהה, זה לא יותר מרווח או יותר מהיר ממונו" (ג’אק – מונו דגם DUFOUR 39 עם קיל מתרומם).
"מרגישים לא נעים כאשר הים גבוה, כי הגלים עוברים בידון אחרי בידון. אין תחושה בהגה. השקעה גדולה ומקום עגינה יקר בנמלים. אין ביטחון בסערה" (קריסטיאן – מונו דגם VOYAGE 11,20).
"אפשר לומר, הוא שהדעות של בעלי החד גופיות מאוד מגובשות! חלקם אפילו לא רוצים לשמוע על קיל מתרומם: "היתרון המפוקפק שבאפשרות להנחית את הכלי לחוף חולי מתאזן עם הסיבוך והתקלות האינהרנטיות לתפיסה זו. ספינת מסע איננה כלי חופי" (ג’אן-ג’אק 1, בהחלט בטוח בבחירתו).
רגע! מי הם שייטים אלה? איך הגענו אליהם?
חיפשנו בראש ובראשונה שייטים "רגילים" של הפלגות ארוכות, לאו דווקא שייטים ותיקים הנמשכים להרפתקאות קיצוניות, אלא משפחות שרצו להפליג רחוק אבל עם ה - TRADE WINDS הרוח הנוחה של האוקיאנוס האטלנטי. בנוסף התמקדנו בהפלגות בפלוטילה (כלומר קבוצת יאכטות מאורגנת), כדי שנוכל להשוות את היתרונות והחסרונות של שתי התפיסות בתנאים זהים.
זאת הסיבה שבחרנו את הראלי ILES DU SOLEIL שבו השתתפו כ - 30 יאכטות, בינהן 7 קטמרנים. הראלי של שנת 2001 בחר כמסלול קשת באוקיאנוס האטלנטי: התחלה באיים הקנאריים, כף-ורדה, סנגאל, ברזיל, אמזונס והאיים האנטילים, הפלגה של כ- 6 חדשים. למרות שהמשתתפים בראלי חוצה האוקיאנוס הזה אוהבים להשתעשע עם כיונוני מפרשים, הביטחון והנוחיות היו בראש סדר העדיפויות. לצד האספקטים החברתיים כמובן.
התגובות החד-משמעיות שרשמנו לעיל נתקבלו בתחילת המסע, בין האיים הקנריים לכף ורדה, בעת שהצוותים עדיין לא היו בטוחים שהחליטו נכון לגבי הבחירה בסוג היאכטה ולגבי המסע עצמו בכלל. כל ההפלגות שהתנסו בהם עד כה היו קצרות, כשאחרי כל כיף יכלו להיכנס למרינה מודרנית. השייטים המשתתפים עדיין לא יכלו להצביע על היתרונות או החסרונות של דגם היאכטה בה בחרו לבצע את הראלי.
בנוסף, פחד ההתהפכות בקטמרן עדיין מושרש כחלום בלהות של השייטים. לכל אחד יש בראש תמונה וסיפור של קטמרן שבור או הפוך. כן אבל... לרוב, מדובר במולטי ספורטיבי המשתתף בתחרות בתנאים קיצונים ולא בקטמרן שמפליג להנאתו ב TRADEWINDS . עם זאת, קטמרן יכול להתהפך ולמצוא את עצמו "על הגג". זה קורה 5 - 6 פעמים בשנה באנטילים, איזור בו קטמרנים רבים נמצאים ב - CHARTER . על פי תסריט די חוזר על עצמו, צוות לא מנוסה שוכר קטמרן והולך לבלות יום במעגן מוגן. ביציאה חזרה מהמפרץ המוגן, עם מערך מפרשים מלא ומיתר ראשי מתוח לגמרי, מכת רוח אחת יוצאת דופן בחזקה מספיקה כדי שהבידון שמתחת הרוח יתחיל לצלול – וכל זאת אם לא משחררים את המפרש הראשי בזמן.
למרות שהתמונה די מפחידה, בדרך כלל מקרים אלה לא מסתיימים באסון, כי הקטמרן צף גם כשהוא הפוך וקיימים תמיד פתחי מילוט. חשוב יותר! הוא גם צף לאחר כשהתמלא מים (למשל אחרי התנגשות בעצם צף מזדמן) הודות ל -CRASH BOXES ולמחיצות האטומות התקניות כיום. כמו שאמר שייט אחד בעל הומור שחור, "אין תמונות של מונוים עם קיל הפוך, כי לרוב הם בתחתית הים".
 
חשדנות וסקרנות
"מה היית ממליץ למי שמתכנן לצאת להפלגה ארוכה ומתלבט בין מונו וקטמרן ?". לשאלה זו שאני שואל בכף ורדה התשובות של בעלי המונו מתחילות להיות יותר מגוונות מאשר ביציאתנו.
"צריך קודם כל לנסות את שני הסוגים" (מרים, מונו 430 OCEANIS ).
"שיבחר ספינה בה הוא בוטח, שיוצרה במספנה רצינית ועם ניסיון" (מישל, מונו OVNI 43).
"אם במסלול ההפלגה נצפה בעיקר לרוחות גביות, הקטמרן היא אופציה טובה מאוד. אבל צריך גם להפליג חזרה ..." (ג’אן-פרנסוא, מונו 11,20 VOYAGE ).
"שכרו קטמרן ומונו ותעשו השוואה במזג אויר גרוע. אמנם, באנטילים הקטמרן הוא אידיאלי כי הרוח קבועה" (קריסטיאן, מונו VOYAGE 11,20).
"עבור הפלגה ארוכה, קחו קטמרן..." (אלאן, מונו EUROS 41).
"תעשו איך שאתם רוצים" (ג’אק, DUFOUR 35 CLASSIC ).
הסקיפרים של יאכטות חד גופיות נותנים כעת תשובות פחות קיצוניות. בלי ספק שהרבה מים עברו תחת הקילים מאז האיים הקנריים, ואחרי החצייה של 900 מייל בTRADE WINDS לכיוון כף ורדה. הקטמרן יצאו לדרך אחרונים והגיעו ראשונים למנדלו, עם מהירות ממוצעת סביב ה - 10 קשר, בזמן שהיאכטות בעלות גוף אחד יישמו את הפתגם "מתגלגל טוב, מתקדם טוב" תוך סבל לצוותים ולציוד. כי אם להתגלגל מצד לצד בריביירה הצרפתית בין פור-קרו לפורקרול (20 מייל) יכול להיות נחמד לכמה שעות, אותו נדנוד במשך כמה ימים באמצע האטלנטי יכול להמאיס את ההפלגה לצוות. מאחר וה - TRADEWINDS יכולים לעלות ל - 20 קשר ולהרים את הים, קשה לפעול על הסיפון, לבשל, וגם לנוח באמת.
בנוסף, החל מכף ורדה אין יותר מרינות. יחי העגינות ! במפרצים מוגנים טוב מהרוחות - אך לא מהסוול שמסתובב סביב הכף, שנכנס ותופס את היאכטות מהצד. עד כדי כך שעליה או ירידה מהדינגי יכולה להפוך לתרגיל אקרובטיקה בעייתי?. שבוע כזה כאשר כל יום עוברים ממעגן למעגן, לשייטים בכלים החד גופיים מתחיל להימאס מהנדנוד ומכל הרעשים החוזרים על עצמם. הם מתחילים לקוות שהשכן, זה עם הקטמרן, יזמין אותם אליו לאפריטיף. בהתחלה, הם מחזיקים את הגביע חזק ביד, פן ישפך היין,. בגביע השני יש להם כבר יותר ביטחון והם מניחים אותו על השולחן... לבסוף מגיע הזמן לחזור למונו, בזהירות שלא לפספס את הירכתים ולקפוץ בדיוק ברגע המתאים של הסוול.
למחרת, שינוי בתכנית: חציה לדאקר סנגל, לג אחד של קידמית באותו מיפנה: יהיה קצף על הקוקפיט! במצב הזה כשנוח להן, החד גופיות במיטבן. בתפריט, 320 מייל של אושר עילאי שיש ליהנות ממנו בחוץ, יד על ההגה ממקמים את החרטום על הגל, מכוונים אותו בדיוק על הסנטימטר כך שהספינה נתמכת על הצד הרחב שלה כשהיא יורדת בגלישה בכל עוצמתה. באותה עת, רוב הקטמרן שטים נינוחים ב- AUTOPILOT .
בהגיענו ליעדנו האפריקני, כל צוות שמח בחלקו, כלומר ביאכטה שלו בנוסף, כאן באפריקה המערבית הרוח יבשתית ואין סוול בעגינות. נשארת שאלת העומק הדרוש כדי להיכנס לנהר SINESALOUM . בנושא זה, המונו עם הקיל המתרומם שווה ערך לקטמרן. רק המונוים הקלסיים עם יותר מ - 2 מטר קיל מתחפרים קצת בבוץ.
 
הקטמרן עובר את מבחן הסיום
ושוב שבוע של עגינות שקטות בלאגונות ב - MANGROVE מלא החיים והצבעים. מתחילים לעשות חישוב ש - 80% מזמן השיוט הארוך עובר בעגינות. עצום ! אם כך, עדיף שיהיה נוח בזמן הזה. וכאן הקטמרן מציע הרבה יותר נוחיות ומקום יחסית ליאכטת מונו באותו גודל. אין בה את הצפיפות המוכרת בירידה לקבינה. הסלון בגובה הקוקפיט. ניתן לאוורר את הקבינות תוך שמירה על הפרטיות. ובנוסף הכנת הדינגי ופירוקה - פעולה הרבה יותר שכיחה ממה שחושבים - יותר קלה ובטוחה.
"מהירות, בטיחות, נוחות כללית, לא שוקע, מקום בפנים ובחוץ, לשוט בלי הטיה, אלה הקלפים העיקרים של הקטמרן בהפלגות, מסביר ג’אן-פייר. "הקטמרן CATANA 401, מציעה איזון טוב בין נוחיות וביצועים עם אחריות על הגוף וגימור סביר".
"גם המונו של הפלגות ארוכות השתפר, מציין מרסל (קטמרן OUTREMER 50) שהיה בעבר בעל מונו ROC 101 ואחר כך מונו EUROS 41. אבל היציבות, הנוחות, המרחב והמהירות של הקטמרן הופכים אותו הכרחי. חסר רק קצת מקום עבור הקטמרנים במרינות בצרפת!"
"מה שהפתיע אותי? הזינוקים והמהירות, אומר דניאל (קטמרן OUTREMER 50 LIGHT ). לעומת זאת, בהפלגה ברוח קדמית חזקה, תנועות הגוף מפתיעות וההפלגה רטובה. בהפלגה ארוכה, לא אחליף את הקטמרן שלי, אבל אולי פעם אחזור למונו..."
"הכל הפתיע אותי, מספר גאן-קלאוד (קטמרןCATANA 471 ). המקום, הנוחות, השיט בלי הטיה, המהירות, השוקע, וה 120 מטרים רבועים של מפרשים. המהירות והעומס על היתרים עדיין מפחידים אותי, אבל אני אצליח להתגבר ולהתרגל."
"אם אתה מתלבט בין קטמרן למונו, אני מזמין אותך לשבוע של הפלגה! מתלהב פרנסואה (PRIVILEGE 465 ). אתה תיווכח בהתאמה מוחלטת של הכלי הזה לתכנית שלך."
התלהבותם של בעלי הקטמרן עוד יותר גדולה אחרי חצי סיבוב באטלנטיק, כולל 2200 מייל בין סנגל לסלבדור דה באיה:
"לא הרמתי אף פעם את הראשי מסביר ג’אן-פייר (קטמרן ATHENA 38). עשינו את הכל עם הספינאקר, עם קצת מנוע כשהרוח לא הספיקה."
"אחד המנועים התחיל להתחמם בדרך, מספר רנה (קטמרןPROTO ALU 55). סיימנו את המסע על המנוע השני, בלי פאניקה, אפילו בלי לבדוק את סיבת התקלה."
שישה חדשים אחרי שהם עזבו את האיים הקנריים, פגשנו שוב את רוב המשתתפים בראלי באיים האנטילים אשר בים הקריבי. בעלי הקטמרנים היו משוכנעים כי קיבלו החלטה נכונה בבחירת וקניית יאכטה מדגם קטמרן. אצל בעלי היאכטות החד-גופיות הדעות לא היו אחידות. מחציתם היו מוכנים להחליף את היאכטה שלהם בקטמרן. כמובן מדובר בהחלפה לאותה הפלגה מסוימת באוקיאנוס האטלנטי וכמובן באותה עלות קניה.
המסקנה הבלתי נמנעת: שישה חודשי הפלגה מסוגלים לשנות דעות קדומות רבות אפילו בקרב ציבור שייטים שמרן.
 
הפלגות ביאכטות קטמרן בתנאים קשים
במקביל לריבוי יאכטות הקטמרן השטות בכל קצוות העולם, התפתחה הארכיטקטורה הימית שלהם, והצטבר ניסיון לגבי התנהגותן בתנאי ים קשים ורוח - עד 70 קשר. הניסיון המצטבר בנושאים השונים הקשורים ביאכטות קטמרן מתפרסם באופן שוטף בעיתונות המקצועית אשר מתארת שיוטים רבים תחרותיים ורגילים בראיונות המשודרים בתכניות הטלוויזיה ובפורומים שונים באינטרנט. הצרפתיים הם המובילים בכל הקשור לתכנון קטמרנים.
עובדה חשובה : בניגוד לדעה הרווחת, גם אם קטמרן יאבד את יציבותו בעת הפלגה ברוח קיצונית הוא לא יתהפך על הצד. הוא ייטה לכיוון החרטום שמתחת לרוח עד שיתחיל לצלול, הסירה תיעצר באופן פתאומי ותבצע "גלגול" קדימה. עובדה זו ידועה לשייטי של הקטמרנים הפתוחים.
 
מסקנות:
ביאכטת קטמרן קרוזר, בונים כעת חרטומים קצת יותר מלאים, לעיתים ומעוגלים ועם חרטום משני דמוי בולבוס כמו של אניית משא (CATANA ) כדי להגדיל את הציפה שלהם. בכל מיקרה, החרטומים תמיד ריקים (הם CRASH BOXES אטומים). העוגן והשרשרת מוזזים לכיוון התורן בזמן הפלגה. הגנואה והספינקר הם המפרשים המנוצלים ביותר כי חלק מכוחם מרים את החרטומים. הראשי תמיד FULL BATTEN . באשר למידות: יחס אורך חלקי רוחב קטן מאז שנות ה- 70 והוא היום 2 או קצת פחות. אם הקטמרן יותר רחב, הוא דורש מבנה יותר חזק, כלומר יותר כבד.
אין דעות אחידות לגבי חרבות מתרוממות מול קילים קבועים. החרבות מאפשרות להרוויח כמה מעלות ברוח קדמית חלשה. הן יותר מסורבלות ועדינות. מצב של תיקו קיים גם בנושא הספינקר: סימטרי מול אסימטרי. האסימטרי שימושי ביותר כיווני רוח אך יותר מסורבל לתפעול ופחות יעיל בתנאים מסוימים. הסימטרי מוחזק מחרטום בידון אחד ומירכתיים בידון שני, בלי מוט. פשוט ויעיל! עודף המשקל הוא האויב הגדול של הקטמרן. מקומות איחסון קיימים בשפע ויש להילחם כדי לא לנצלם ועקב כך להוסיף במשקל במיוחד בחצי הקדמי של היאכטה.

ההפלגה בקדמית בתנאים קשים (מעל 40 קשר) איננה מסוכנת, אם כי לרוב היא לא נוחה בגלל התנועות ללא סינכרון של הבידונים, בגלל הנתז העולה מהחרטומים ובגלל מכות הגלים בתחתית הלוח המרכזי. אף ארכיטקט ימי לא מצא תשובה סבירה לכך שגם פלטה הצמודה לתורן וגם פלטה בגובה 1.5 מ’ מעל פני המים סופגות לעיתים את מכות הגלים. אל פחד: יאכטה איכותית לא תתפרק עקב מכות אלה. מסילות לאורך התחתית מחזקות את הפלטפורמה ומפזרות את עוצמת המכות. בדרך כלל ברוחות עזות מפליגים בצמצום האחרון של הראשי ועם חלוץ מגולגל בחצי או יותר. רצוי להיעזר במנוע שתחת הרוח, בחצי סל"ד. המלצה כללית: אם אי אפשר להימנע מהפלגה בקדמית חדה, יש להאט את מהירות היאכטה על ידי צמצום מפרשים משמעותי ו/או הורדת טורים במנוע.

ברוח צד ובגבית, יש להיזהר יותר מאפשרות של גלגול קדימה. לצמצם יותר את הראשי לעומת הגינואה, וזאת על מנת שהחרטומים יתרוממו. אין צורך להחזיק בהגה, אך יש להיות קרוב גם להגה וגם לתפס שחרור מיתר הראשי. בדגמים מסוימים, קיים מנגנון לשחרור מהיר או לשחרור אוטומטי של הראשי. אם הסקיפר מכיר את היאכטה ההפלגה יכולה להיות מהירה מאוד (מעל 12 קשר). בקטמרן מודרני, החרטומים מתרוממים עם המהירות. בנוסף, לא דווח על מקרים שיאכטה הקדימה את הגל עליו היא שטה, גם בים התיכון בו הגלים צפופים יותר לעומת האוקיאנוס האטלנטי.

הגבית נוחה לקטמרן ולצוות. היאכטה שומרת על קורס יציב מאד ולא מתנדנדת מצד לצד. עדיף לקפל לחלוטין את הראשי על חשבון הגדלת הגינואה. מיתר הטופינגליפט (מחזיק המנור) ומיתר הראשי המתוח, עם הסוס במעלה הרוח מערכת זאת משמשת כיתר (וונטה) אחורי לחיזוק התורן. גם בסיטואציה זאת המהירות של הקטמרן מועילה לו בהקטנת הרוח היחסית ומכות הגלים על הלוח המרכזי. דווח על קטמרן מדגם OUTREMER שבמשך 3 ימים הפליג עם הרוח בסופה של 70 קשר בים התיכון כאשר מפרשיו מקופלים ומנועיו דוממים, ללא עוגן צף.
מקור: JEAN LUC GOURMELIN – VOILES ET VOILIERS
 
ומה אצלנו?
גם בישראל גדל מספרן של יאכטות הקטמרן, אך עדיין מספרן זניח לעומת היאכטות החד-גופיות. אין ספק כי בשלב זה כאשר בישראל יש עודף היצע של מקומות עגינה נראה יותר קטמרנים. מנגד עומדות העלויות הגבוהות יותר של קניית הקטמרן ובעיות לוגיסטיות כמו הספנה וכמובן עלויות עגינה גבוהות יותר. בשיחה עם יהודה זומר מחברת אופק יבואנית יאכטות בווריה קיבלנו את ה"טיפ" הבא: על מנת להשוות בין קטמרן למונו הל ניתן לקחת כמקדם השוואתי את המספר 1.27. כלומר על כל מטר מרובע המשמש למחייה ביאכטת מונו האל נקבל 1.27 מ"ר בקטמרן באותו אורך. אינדיקציה איננה נכונה לגבי המחיר:
יאכטת מונו האל באורך 40 פיט תעלה כ - 110,000.00 דולר
לעומתה יאכטה קטמרן 40 רגל תעלה כ - 180,000.00 דולר
באותו מחיר ניתן לקנות יאכטה חד גופית באורך של כ- 47 רגל
תגובות
שם הכותב
כותרת

טוען תגובות..
© כל הזכויות שמורות | טלפון: 03-6950950 | פקס: 03-6957282
<